Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 60b
מִשּׁוּם דְּקָא מַרְוַוח לְתַרְעָא:
Traduction
The Gemara explains: It is due to the fact that by lowering the price he eases the market rate, i.e., his actions lead to the establishment of a lower market price.
Rachi non traduit
משום דמרווח תרעא. ואוצרי פירות יראו שהוזלו וימכרו בזול:
וְלֹא יָבוֹר אֶת הַגְּרִיסִין, דִּבְרֵי אַבָּא שָׁאוּל. וַחֲכָמִים מַתִּירִין וְכוּ'. מַאן חֲכָמִים? רַבִּי אַחָא, דְּתַנְיָא: רַבִּי אַחָא מַתִּיר בְּדָבָר הַנִּרְאֶה.
Traduction
The mishna teaches: And one may not sift ground beans to remove the waste and charge a higher price; this is the statement of Abba Shaul. And the Rabbis permit doing so. The Gemara comments: Who are the Rabbis whose opinion is cited in the mishna? It is Rabbi Aḥa, as it is taught in a baraita: Rabbi Aḥa permits mixing, and sifting, and the like, in the case of an item in which the change is obvious.
Rachi non traduit
מתיר בדבר הנראה. הלא יכול הלוקח לראות ולהבין מה דמי הפסולת הנברר מאלו שישנו באחרים וטוב לו להעלות בדמיהן של אלו יתר על כן מפני הטורח:
אֵין מְפַרְכְּסִין, לֹא אֶת הָאָדָם וְכוּ' וְלֹא אֶת הַכֵּלִים. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְשַׁרְבְּטִין אֶת הַבְּהֵמָה, וְאֵין נוֹפְחִין בַּקְּרָבַיִים, וְאֵין שׁוֹרִין אֶת הַבָּשָׂר בַּמַּיִם. מַאי אֵין מְשַׁרְבְּטִין? הָכָא תַּרְגִּמוּ: מַיָּא דְחִיזְרָא. זְעֵירִי אָמַר רַב כָּהֲנָא: מַזְקַפְתָּא.
Traduction
The mishna taught: One may neither adorn a person, nor an animal, nor vessels. The Sages taught: One may neither stiffen the hair of an animal to create the impression that it is more voluminous than it is, nor inflate innards sold as meat to create the impression that it is a more substantial piece of meat, nor soak meat in water in order to change its color and create the impression that it is a choice cut. The Gemara asks: What is the meaning of: One may not stiffen the hair of an animal? Here, in Babylonia, they explained that it means to feed the animal bran water, which inflates its intestines and causes its hair to stand on end. Ze’eiri said in the name of Rav Kahana: It means scrubbing the hair clean to increase its volume.
Rachi non traduit
משרבטין. לשון שרביט כדמפרש לקמיה שזוקף שער הבהמה כשרביט שתראה שמינה:
ואין נופחין בקרביים. בני מעיים הנמכרים בבית הטבח שיראו רחבים וגדולים:
ואין שורין בשר במים. שמלבין והכחוש נראה שמן:
מיא דחיזרא. משקין אותה מי סובין והם נופחין מעיה ושערה נזקף:
מזקפתא. קירצוף אשטלי''ר בלעז:
שְׁמוּאֵל שְׁרָא לְמִרְמֵא תּוּמֵי לְסַרְבָּלָא. רַב יְהוּדָה שְׁרָא לְכַסְכּוֹסֵי קִרְמֵי. רַבָּה שְׁרָא לְמִידַּק (צַרְדֵי) [צַדְרֵי]. רָבָא שְׁרָא לְצַלּוֹמֵי גִּירֵי. רַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל שְׁרָא לְצַלּוֹמֵי דִּיקּוּלֵי. וְהָא אֲנַן תְּנַן: אֵין מְפַרְכְּסִין לֹא אֶת הָאָדָם, וְלֹא אֶת הַבְּהֵמָה, וְלֹא אֶת הַכֵּלִים! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּחַדְתֵי, הָא בְּעַתִּיקֵי.
Traduction
The Gemara relates: Shmuel permitted sellers to place fringes on a cloak; Rav Yehuda permitted them to clean and adorn ornamented garments; Rabba permitted them to taper linen garments to cause them to appear more fine; Rava permitted them to draw arrows to ornament garments; Rav Pappa bar Shmuel permitted them to draw baskets for ornamentation. The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna: One may neither adorn a person, nor an animal, nor vessels? The Gemara answers: This is not difficult, as this series of cases, where the Sages permitted adorning merchandise, are cases of new merchandise. It may be decorated, as doing so merely enhances its intrinsic beauty. That ruling in the mishna, according to which adornment is prohibited, is referring to cases of old merchandise, as the adornment is meant to conceal its flaws.
Rachi non traduit
למימרא תומי לסרבלא. פרנזי''ש לייפותו עושין לו תלאי מחוטי משי סביב:
לכסכוסי אנפרייש''ר בלעז במי סובין:
קרמי. בגדים המצויירים אוברי''ץ בלעז:
למידק צרדי. להדק בגדי קנבוס במקבות עץ שיראה חוטן דק:
לצלומי גירי. לצייר חיצים:
דיקולי. סלים:
בחדתי. מותר. שאינו אלא ליפות והרוצה להוסיף על דמיהם בשביל יופיים. מוחל הוא:
בעתיקי. אסור שגונב את העין שנראים כחדשים:
פִּרְכּוּס דְּאָדָם מַאי הִיא? כִּי הָא דְּהָהוּא עַבְדָּא סָבָא, דַּאֲזַל צַבְעֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ וּלְדִיקְנֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: זִיבְנַן! אֲמַר לֵיהּ: יִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ.
Traduction
The Gemara asks: Adornment of a person, what is it? The Gemara relates: It is as in that incident involving a certain elderly slave who went and dyed his head and beard black to create a younger impression. He came before Rava and said to him: Purchase me as your slave. Rava said to him that there is a rabbinic adage: Let the poor be members of your household. I follow their advice and therefore do not require a slave. If I need assistance, the paupers who frequent my house can assist me.
Rachi non traduit
צבעיה. שהיה זקנו לבן וצבעו שחור ונראה כבחור:
זיבנן. קנה אותי לעבד ונכרי היה דעבד עברי אסור לאחר חורבן שאין היובל נוהג:
ויהיו עניים בני ביתך. משנה היא (אבות פ''א מ''ה) טוב לי לפרנס עניי ישראל וישמשוני:
אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל, זַבְנֵיהּ. יוֹמָא חַד אֲמַר לֵיהּ: ''אַשְׁקְיַין מַיָּא!'' אֲזַל חַוְּורֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ וּלְדִיקְנֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: ''חֲזִי דַּאֲנָא קַשִּׁישׁ מֵאֲבוּךְ''. קָרֵי אַנַּפְשֵׁיהּ: ''צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא אַחֵר תַּחְתָּיו''.
Traduction
The slave came before Rav Pappa bar Shmuel, who purchased him. One day Rav Pappa said to the slave: Give me water to drink. The slave went and removed the dye and whitened the hair on his head and his beard. The slave said to Rav Pappa: See that I am older than your father, and I am unfit to serve you. Rav Pappa read about himself: The righteous person is delivered from trouble, and another comes in his stead (see Proverbs 11:8). Rav Pappa applied the verse to the incident of the slave. The righteous person, Rava, was spared the problem of the slave; while another, Rav Pappa bar Shmuel, came in his stead.
Rachi non traduit
דיקניה. זקנו:
צדיק מצרה נחלץ. זה רבא:
הֲדַרַן עֲלָךְ הַזָּהָב
Traduction
MISHNA: The Torah states the prohibition against taking interest: ''And if your brother becomes impoverished, and his hand falters with you, then you shall support him; whether a stranger or a native, he shall live with you. You shall not take from him interest [neshekh] or increase [tarbit]; you shall fear your God and your brother shall live with you. You shall not give him your money with neshekh and with marbit you shall not give him your food'' (Leviticus 25:35–37). The mishna asks: Which is neshekh, and which is tarbit?
מַתְנִי' אֵיזֶהוּ נֶשֶׁךְ וְאֵיזֶהוּ תַּרְבִּית?
Traduction
Which is the case in which there is neshekh? With regard to one who lends another a sela, worth four dinars, for five dinars to be paid later, or one who lends another two se’a of wheat for three se’a to be returned later, this is prohibited, as it is taking interest [noshekh].
Rachi non traduit
מתני' איזהו נשך. שהוא נושך דשקל מיניה מאי דלא יהיב ליה:
Tossefoth non traduit
מתני' איזהו נשך. מאה בדנקא פרש''י. ק' פרוטות במעה שהוא שתות דינר וקשה היאך הוזלו הפרוטו' כל כך דבשער בינוני אין כי אם שנים ושלשים במעה ומעה שני פונדיון פונדיון ב' איסרים איסר ח' פרוטות היינו ל''ב פרוטות ונראה כפירוש ריב''ן דפירש ק' מעות בשתות מנה שהוא ארבע סלעים וארבע מעות א''נ ק' איסרים בשתות דינר זהב שהוא ארבע דינרי כסף ומעה:

אֵיזֶהוּ נֶשֶׁךְ? הַמַּלְוֶה סֶלַע בַּחֲמִשָּׁה דִּינָרִין, סָאתַיִם חִטִּין בְּשָׁלֹשׁ – אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹשֵׁךְ.
Traduction
And which is the case in which there is tarbit? It is the case of one who enters into a transaction that yields an increase in the produce beyond his investment. How so? For example, one acquired wheat from another at the price of one kor of wheat for one gold dinar, worth twenty-five silver dinars, with the wheat to be supplied at a later date, and such was the market price of wheat at the time he acquired it. The price of one kor of wheat then increased and stood at thirty dinars.
וְאֵיזֶהוּ תַּרְבִּית? הַמַּרְבֶּה בְּפֵירוֹת. כֵּיצַד? לָקַח הֵימֶנּוּ חִטִּין בְּדִינַר זָהָב הַכּוֹר, וְכֵן הַשַּׁעַר. עָמְדוּ חִטִּין בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָרִין.
Traduction
At that point, the buyer said to the seller: Give me all of my wheat now, as I wish to sell it and purchase wine with it. The seller said to him: Since it is ultimately wine that you want, not wheat, each kor of your wheat is considered by me to be worth thirty dinars, and you have the right to collect its value in wine from me. And in this case, the seller did not have wine in his possession. If wine then appreciates in value, the result will be an interest-bearing transaction, as the buyer collects from the seller wine worth more than the wheat for which he paid.
Rachi non traduit
המרבה בפירות. המרבה שכר לעצמו בפירות ובגמרא מפרש דבהלוואת כסף או פירות נמי הוי תרבית שהרי מתרבה ממונו והכא ריבית דרבנן קמפרש דרך מקח וממכר:
דינר זהב. כ''ה דינר כסף:
וכן השער. כך היו נמכרין בעיר והותר לו לתת מעות עכשיו על מנת ליתן לו זה חטין כל ימות השנה בדמים הללו כשיעור מעותיו ואף על פי שעכשיו אין לו חטין דתנן בפירקין (עב ב) יצא השער. פוסקין ואף על פי שאין לזה יש לזה ויכול המוכר הלז לקנותם עתה במעות הללו:
עמדו חטין. לאחר זמן בשלשים דינרין:
אמר לו תן לי חטיי. וזו מותרת היא אם נתן לו חטין אבל פסוק היין שפוסק לו לתת בהן. אסור הואיל ואין לו שמא יוקיר היין ואף על פי שפוסק עמו כשער היין של עכשיו וכבר יצא השער ובגמרא מפרש טעמא:
אָמַר לוֹ: תֵּן לִי חִטַּי, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְמוֹכְרָן וְלִיקַּח בָּהֶן יַיִן. אָמַר לוֹ: הֲרֵי חִטֶּיךָ עֲשׂוּיוֹת עָלַי בִּשְׁלֹשִׁים, וַהֲרֵי לְךָ אֶצְלִי בָּהֶן יַיִן, וְיַיִן אֵין לוֹ.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: From the fact that in explaining the term tarbit, the tanna sets aside the topic of interest by Torah law, which is interest decided upon at the time of a loan, and instead explicates a case of lending with interest that is prohibited by rabbinic law, one can conclude by inference that by Torah law, neshekh and tarbit are one matter, and there is no halakhic distinction between them. The Gemara asks: But aren’t the verses written using the term neshekh for interest that is on a loan of money and tarbit or marbit, which are cognates of the term ribit, for interest that is on a loan of food? This is as the verse states: ''You shall not give him your money with neshekh and with marbit you shall not give him your food'' (Leviticus 25:37).
גְּמָ' מִדְּשָׁבֵיק לְרִיבִּית דְּאוֹרָיְיתָא, וְקָא מְפָרֵשׁ דְּרַבָּנַן, מִכְּלָל דְּאוֹרָיְיתָא, (דְּ)נֶשֶׁךָ וְתַרְבִּית – חֲדָא מִלְּתָא הִיא. וְהָא קְרָאֵי כְּתִיבִי: נֶשֶׁךְ כֶּסֶף, וְרִיבִּית אוֹכֶל!
Traduction
The Gemara asks: And can you understand that there is neshekh without tarbit, and tarbit without neshekh? The term neshekh, from a root meaning bite, connotes loss to the borrower, while the term tarbit, literally increase, connotes profit for the lender. The Gemara asks: What are the circumstances where there could be neshekh without tarbit?
Rachi non traduit
גמ' לרבית דאורייתא. דרך הלואה משמע כדכתיב (משלי כ''ח:ח') מרבה הונו בנשך ובתרבית:
והכתיב נשך כסף ורבית אוכל. את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך ומדחלקו לשני לאוין. תרתי נינהו:
וְתִיסְבְּרָא דְּאִיכָּא נֶשֶׁךְ בְּלֹא תַּרְבִּית, וְתַרְבִּית בְּלֹא נֶשֶׁךְ? נֶשֶׁךְ בְּלֹא תַּרְבִּית הֵיכִי דָּמֵי?
Traduction
If it is in a case where one lends to another one hundred perutot with the agreement to be repaid one hundred and twenty, and initially one hundred copper perutot are worth one-sixth [bedanka] of a dinar, and ultimately, when he pays, one hundred and twenty perutot are worth one-sixth of a dinar, this is not an example of one without the other. Although one might say that there is neshekh, as the lender reduces the borrower’s assets since the lender takes in payment from the borrower coins that he did not give him in the loan, and there is no tarbit, as there is no profit for the lender in this transaction, since he lent him one-sixth of a dinar and he received from him one-sixth of a dinar, that is not correct.
Rachi non traduit
מי איכא נשך. שנושך את חבירו ואין ממונו מתרבה:
ומי איכא תרבית. שיהא מלוה נשכר ולא יהא לוה נשוך:
נשך בלא תרבית. היכי מדמינן ליה:
אִי דְּאוֹזְפֵיהּ מְאָה בִּמְאָה וְעֶשְׂרִים, מֵעִיקָּרָא קָיְימִי מְאָה בְּדַנְקָא, וּלְבַסּוֹף קָיְימִי מְאָה וְעֶשְׂרִים בְּדַנְקָא. נֶשֶׁךְ אִיכָּא – דְּקָא נָכֵית לֵיהּ, דְּקָא שָׁקֵיל מִינֵּיהּ מִידֵּי דְּלָא יָהֵיב. וְתַרְבִּית לֵיכָּא – דְּלֵית לֵיהּ רַוְוחָא, דְּדַנְקָא אוֹזְפֵיהּ וְדַנְקָא קָא שָׁקֵיל מִינֵּיהּ.
Traduction
The Gemara explains: Ultimately, if you go according to the initial value, when the loan was granted, there is neshekh and there is tarbit, as the borrower agreed to pay more than he received. If you go according to the ultimate value, when the loan was repaid, there is neither neshekh nor is there tarbit, as he repaid only the value he received.
Rachi non traduit
כגון דאוזיף. הלווהו:
מאה. פרוטות במאה ועשרים:
מעיקרא. כשמלווהו:
ולבסוף. כשמשלם:
בדנקא. במעה כסף שהוא שתות לדינר:
נכית. נושך ומחסרו:
סוֹף סוֹף, אִי בָּתַר מֵעִיקָּרָא אָזְלַתְּ – הֲרֵי נֶשֶׁךְ וַהֲרֵי תַּרְבִּית. אִי בָּתַר בְּסוֹף אָזְלַתְּ, לָא נֶשֶׁךְ אִיכָּא וְלָא תַּרְבִּית אִיכָּא.
Traduction
Additionally, what are the circumstances in which there could be tarbit without neshekh? If it is in a case where one lends to another one hundred perutot with the agreement to be repaid one hundred, and initially one hundred copper perutot are worth one-sixth of a dinar, and ultimately, when he is repaid, one hundred perutot are worth one-fifth of a dinar, this is not an example of one without the other.
Rachi non traduit
אי בתר מעיקרא אזלת. אי חשבת להני פרוטות השתא כדמעיקרא. הרי נשך והרי תרבית שהוא יכול ליקח בהם מעה במאה ונשכר עשרים:
לא נשך איכא. שהלוה יכול לקנותם במעה וזה. שוה מעה הלוהו:
וְתוּ, תַּרְבִּית בְּלֹא נֶשֶׁךְ הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאוֹזֵיף מְאָה בִּמְאָה, מֵעִיקָּרָא קָיְימִי מְאָה בְּדַנְקָא, וּלְבַסּוֹף מְאָה בְּחוּמְשָׁא.
Traduction
The Gemara explains: If you go according to the initial value, when the loan was granted, there is neither neshekh nor is there tarbit, as he is repaid only the value that he lent. If you go according to the ultimate value, when the loan was repaid, there is neshekh and there is tarbit, as the value of one hundred perutot has increased.
Rachi non traduit
בחומשא. יכול ליקח בהן כסף חומש דינר שהוא יותר על שתות:
אִי בָּתַר מֵעִיקָּרָא אָזְלַתְּ – לָא נֶשֶׁךְ אִיכָּא וְלָא תַּרְבִּית אִיכָּא. אִי בָּתַר סוֹף אָזְלַתְּ – הֲרֵי נֶשֶׁךְ וַהֲרֵי תַּרְבִּית!
Traduction
Rather, Rava said: You do not find neshekh without tarbit nor tarbit without neshekh, and the verse distinguished between them only so that lending with interest always involves violating two prohibitions.
אֶלָּא אָמַר רָבָא: אִי אַתָּה מוֹצֵא לֹא נֶשֶׁךְ בְּלֹא תַּרְבִּית, וְלֹא תַּרְבִּית בְּלֹא נֶשֶׁךְ. וְלֹא חִלְּקָן הַכָּתוּב אֶלָּא לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין.
Traduction
The Sages taught in a baraita: The verse states: ''You shall not give him your money with neshekh and with marbit you shall not give him your food'' (Leviticus 25:37). I have derived only that there is a prohibition of neshekh for a loan of money and a prohibition of ribit for a loan of food. From where is it derived that there is neshekh with regard to a loan of food as well? The baraita answers: A different verse states: ''You shall not lend with interest [tashikh] to your brother: Neshekh of money, neshekh of food, neshekh of anything that is lent with interest [asher yishakh]'' (Deuteronomy 23:20). The baraita continues: From where is it derived that there is ribit with regard to a loan of money? The verse states: ''Neshekh of money.''
Tossefoth non traduit
למה חלקם הכתוב לעבור עליו בשני לאוין. וא''ת ולמה שינה בלשון לכתוב כספך לא תתן בנשך ובנשך לא תתן אכלך ויש לומר כיון שהוצרך שני לאוין אורחא דקרא לכתוב לשון משונה שהוא נאה יותר:
תָּנוּ רַבָּנַן: ''אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ''. אֵין לִי אֶלָּא נֶשֶׁךְ בְּכֶסֶף וְרִבִּית בְּאוֹכֶל. נֶשֶׁךְ בְּאוֹכֶל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''נֶשֶׁךְ אֹכֶל''. רִבִּית בְּכֶסֶף מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''נֶשֶׁךְ כֶּסֶף''.
Traduction
Rachi non traduit
אין לי. שיהא עובר אלא על לאו של נשך. בכסף ועל לאו של ריבית. באוכל מנין שהוא עובר על הלוואת פירות אף משום לאו דנשך:
תלמוד לומר. לא תשיך לאחיך נשך אוכל ומקרא זה בלוה נאמר מדלא כתיב לא תשוך לאחיך והראשון נאמר במלוה דכתיב לעיל מיניה אל תקח מאתו וגו' ומיהו שמעת מינה מיהא דשייך לשון נשך באוכל:
רבית בכסף מנין. שעובר אף בלאו שני של רבית:
ת''ל. בלוה נשך כסף אם אינו ענין לגופו לחייבו על לאו של נשך שהרי כבר נאמר בראש המקרא לא תשיך ובסופו נאמר כל דבר אשר ישך תנהו ענין לרבית כסף והשתא דשמעינן מלא תשיך בין כסף ובין אוכל אייתרו תרוייהו נשך כסף ונשך אוכל לחייב את הלוה על לאו של רבית על שניהן:
Tossefoth non traduit
נשך באוכל מנין. ואם תאמר תחילה הוה ליה למדרש ריבית בכסף דמפיק ליה מנשך כסף הכתוב ברישא ויש לומר משום דנשך אוכל כתיב בהדיא וריבית כסף לא נפיק אלא באם אינו ענין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source