Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 5a
וּלְמַאן דְּאָמַר הֵילָךְ פָּטוּר, אַמַּאי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי קַרְקַע מִשְּׁבוּעָה? הָא כָּל קַרְקַע הֵילָךְ הוּא.
Traduction
The Gemara asks: But according to Rav Sheshet, with regard to the one who says that in a case where the debtor says: Here you are, he is exempt from taking an oath, why was it necessary for the verse to exclude a claim of land ownership from the defendant’s obligation to take an oath when he admits part of the claim? The exclusion of land is derived from the verse: ''For any matter of trespass, for an ox, for a donkey, for a sheep, for a garment, for any lost item about which one shall say: This is it, the claims of both of them shall come before the judges'' (Exodus 22:8). But all cases involving one who admits to part of the claim involving land are cases where the defendant effectively says: Here you are, as land always remains in its location. Therefore, the derivation from the verse appears to be unnecessary.
Rachi non traduit
למאי איצטריך קרא למעוטי קרקע משבועה. דילפינן לה מכלל ופרט בשבועות (דף מב:) ולקמן בפרק הזהב (בבא מציעא דף נז:):
Tossefoth non traduit
למ''ד הילך פטור קרא אמאי איצטריך כו'. תימה גם למ''ד הילך חייב אמאי איצטריך קרא למעוטי הא בקרקע לא שייך משתמיט וכן [פר''י] לקמן דכי כופר במקצת קרקע פטור הוא דנאמן הוא מטעם דאין אדם מעיז כיון דלא שייך הכא אשתמוטי קא משתמיט ושמא גם בקרקע שייך קצת אשתמוטי קא משתמיט כי שמא משכנה וסבר עד דהוה לי זוזי ופרענא ליה:
אמאי איצטריך קרא למעוטי. תימה הא ליכא קרא מיותר למעוטי קרקעות אלא מכלל ופרט וכלל ממעטינן להו וכלל ופרט וכלל אצטריך למעוטי שטרות וי''ל דקשיא ליה אמאי איצטריך תנא למילף קרקעות מכלל ופרט כיון דהילך פטור וא''ת לימא דאיצטריך למעוטי משבועה דעד אחד מיהו י''ל משום דמתני' דאין נשבעין על הקרקעות מיירי בשבועה דמודה במקצת:
אָמַר לָךְ: אִיצְטְרִיךְ קְרָא הֵיכָא דְּחָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת.
Traduction
The Gemara answers that Rav Sheshet could have said to you: The verse was necessary in a case where the defendant dug pits, ditches, and caves in the land that he is returning to the plaintiff. Since the land has been damaged and is no longer in its prior state, the defendant is not effectively saying: Here you are.
Rachi non traduit
וחפר בה בורות שיחין ומערות. דלאו הילך הוא שהרי קלקלה:
אִי נָמֵי, הֵיכָא דִּטְעָנוֹ כֵּלִים וְקַרְקָעוֹת, וְהוֹדָה בַּכֵּלִים וְכָפַר בַּקַּרְקָעוֹת.
Traduction
Alternatively, there is the case where one claimed that another owed him vessels and land, and the defendant admitted to the claim involving the vessels and denied the claim involving the land. The verse teaches that although the defendant denied part of the claim and did not effectively say: Here you are, he is not obligated to take an oath with regard to the land.
Rachi non traduit
אי נמי. להיכן דהודה בכלים דלאו הילך הוא ואשמועינן דאינו נשבע אכפירת (שעבוד) קרקעות:
Tossefoth non traduit
א''נ דטענו כלים וקרקעות. מהכא משמע דטענו חטין ושעורים והודה באחד מהן דחייב דדוקא כלים וקרקעות פטור הא חטין ושעורים חייב וכן סברי שמואל ורבי יוחנן לחד לישנא פרק שבועת הדיינין (שבועות דף מ.):
תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רָמֵי בַּר חָמָא: אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין צְרִיכִין כְּפִירָה בְּמִקְצָת וְהוֹדָאָה בְּמִקְצָת. שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר.
Traduction
Come and hear a proof for Rabbi Ḥiyya’s opinion, as Rami bar Ḥama teaches a baraita: All four types of bailees mentioned in the Torah require denial of part of the claim and admission of part of the claim in order to incur liability to take an oath when someone claims to have given them an item as a deposit. This applies to an unpaid bailee, who receives no payment in exchange for safeguarding the item, and a borrower, who does not pay the owner in exchange for the right to use the item, as well as a paid bailee, who receives payment in exchange for safeguarding the item, and a renter, who rents an item in order to use it and pays the owner in exchange for that right.
Rachi non traduit
ד' שומרין. שבועה האמורה בהן בשומר חנם שנגנבה הימנו ושומר שכר שנאנסה ובשואל שמתה מחמת מלאכה:
צריכין כפירה במקצת והודאה במקצת. כפירה לא הויא אלא בכופר ממש או לא היו דברים מעולם או החזרתי לך הודאה לא הויא אא''כ הודה ממש שיש לו בידו שחייב להחזיר לו נמצא שאין חיוב שבועת השומרים באה אלא אם כן טען שלש פרות באחת כפר לו ובאחת הודה לו שישנה בידו והשלישית אומר לו נאנסה או אם שומר חנם הוא אומר לו בשלישית נגנבה דחייב עליה שבועה האמורה בפרשה (שמות כ''ב:ז') שלא שלח ידו במלאכת רעהו דאילו שבועה דכפירה אין זו שבועה האמורה בשומרים ובלאו כפירה נמי לא תחייביה שבועת שומרים דכתיב בשומר חנם כי הוא זה דמינה נפקא לן (שבועות לט:) שמודה במקצת וכפר במקצת ולאפוקי ממ''ד בבבא קמא בהגוזל [קמא] (דף קז.) עירוב פרשיות כתוב כאן וכי כתיב כי הוא זה לאו אשומר חנם דכתיב גביה קאי אלא אאם כסף תלוה ואשמועינן האי תנא דבשומרים נמי בעינן כפירה והודאה והשבועה האמורה בפרשה על פרה שלישית:
Tossefoth non traduit
שומר חנם. פטור מכל חוץ מפשיעה ושואל חייב בכל חוץ ממתה מחמת מלאכה ונושא שכר והשוכר במקצת חייב ובמקצת פטור ולכך תנא להו כסדר זה ולא שנאם כסדר כתיבתם וא''ת ואמאי לא מקשה מכמה משניות דזה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון ועשרה גפנים דשבועות (דף מב:) ומתניתין דהשואל (לקמן בבא מציעא דף צז:
ושם) דזה אומר שאולה וזה אומר שכורה דמיירי בפקדון הא הילך הוא וי''ל דניחא ליה לאקשויי מכל ד' שומרין:
הֵיכִי דָּמֵי? לָאו דַּאֲמַר לֵיהּ: הֵילָךְ!
Traduction
The Gemara elaborates: What are the circumstances in which the bailees both deny part of the claim and admit to part of the claim? Is it not referring to a case where the bailee said to the one who deposited the item: With regard to the items that I admit to having received from you: Here you are, and as to the rest, I never received them and I am therefore not obligated to return them? This supports Rabbi Ḥiyya’s opinion that one who says: Here you are, is obligated to take an oath.
Rachi non traduit
היכי דמי. פרה של הודאה:
לאו. דקיימא קמן ואמר ליה קחנה בכל מקום שהיא דהיינו הילך:
לָא, דַּאֲמַר לֵיהּ: שָׁלֹשׁ פָּרוֹת מָסַרְתִּי לָךְ וּמֵתוּ כּוּלְּהוּ בִּפְשִׁיעָה. וְאָמַר לֵיהּ אִיהוּ: חֲדָא – לָא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, וַחֲדָא – מֵתָה בְּאוֹנֶס, וַחֲדָא – מֵתָה בִּפְשִׁיעָה דִּבְעֵינָא שַׁלּוֹמֵי לָךְ. דְּלָאו ''הֵילָךְ'' הוּא.
Traduction
The Gemara rejects this: No, Rami bar Ḥama is referring to a different case, for example, a case where the depositor said to the unpaid bailee: I gave you three cows and they all died due to your negligence. You are therefore liable to pay for them. And the bailee said to him: With regard to one cow, this matter never happened. In other words, I received only two cows, not three. And one of the cows died due to an unavoidable accident, and I am exempt from paying for it. And the other one died due to my negligence, for which I need to pay you. In that case, although he admits to part of the claim, it is not a case of: Here you are, as he is not returning the cow itself.
Rachi non traduit
וחדא מתה לה בפשיעה. היא של הודאה ולאו הילך הוא:
אידך מתה לה באונס. ועליה הוא נשבע שבועת שומרין:
תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי לִדְרַבִּי חִיָּיא קַמַּיְיתָא: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, וְהַלָּה אוֹמֵר: אֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ חֲמִשִּׁים זוּז, יָכוֹל יִשָּׁבַע עַל הַשְּׁאָר –
Traduction
§ Come and hear a challenge to the first halakha of Rabbi Ḥiyya, as the father of Rabbi Aptoriki taught in a baraita: If one says to another: I have one hundred dinars in your possession, and the other says: Nothing of yours is in my possession, and the witnesses testify that he has fifty dinars in his possession that he owes the plaintiff, one might have thought that he should take an oath about the remainder.
Rachi non traduit
תא שמע דתני אבוה דרבי אפטוריקי. ת''ש מינה תיובתא:
לרבי חייא קמייתא. כלומר ת''ש לדר' חייא קמייתא דאמר לעיל שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים כו':
תַּלְמוּד לוֹמַר: ''עַל כָּל אֲבֵידָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה''. עַל הוֹדָאַת פִּיו אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ עַל הַעֲדָאַת עֵדִים!
Traduction
To counter this, the verse states with regard to bailees: ''For any matter of trespass, for an ox, for a donkey, for a sheep, for a garment, for any lost item about which one shall say: This is it, the claims of both of them shall come before the judges'' (Exodus 22:8). This indicates that you obligate the defendant to take an oath based on the admission to part of a claim by his mouth, but you do not obligate him to take an oath based on the testimony of witnesses.
Rachi non traduit
אשר יאמר וגו'. מודה לו במקצת מכלל דכופר במקצת וכתב בההוא לעיל מיניה ונקרב בעל הבית אל האלהים ודרשינן לקמן (בבא מציעא דף מא:) ונקרב לשבועה:
מַתְנִיתָא קָא רָמֵית עֲלֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא?! רַבִּי חִיָּיא תַּנָּא הוּא וּפָלֵיג.
Traduction
The Gemara rejects this challenge: Are you raising an objection to the opinion of Rabbi Ḥiyya from a baraita? Rabbi Ḥiyya himself is a tanna, and as such, he has the authority to dispute the determination in a baraita.
Tossefoth non traduit
רבי חייא תנא הוא ופליג. אי גרס לעיל (בבא מציעא ג.) א''ר חייא א''ש ואפילו אי גרסינן תני ר' חייא י''ל דהכי קאמר דאפילו לא הוה ברייתא תנא הוא ופליג:
וְהָא קְרָא קָאָמַר! הָהוּא לְמוֹדֶה מִקְצָת הַטַּעֲנָה.
Traduction
The Gemara asks: But doesn’t that tanna cite a verse? The Gemara answers: According to Rabbi Ḥiyya, that verse teaches that one who admits to part of the claim is obligated to take an oath.
Rachi non traduit
ההוא. מיבעי ליה להודאת מקצת דמחייבא עליה שבועה ואתיא העדאת עדים מינה בקל וחומר כדלעיל דליכא קרא יתירא דתדרוש מינה מיעוטא:
וַאֲבוּהּ דְּרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי אָמַר לָךְ, כְּתִיב ''הוּא'' וּכְתִיב ''זֶה'', חַד לְמוֹדֶה מִקְצָת הַטַּעֲנָה, וְחַד לְהַעֲדָאַת עֵדִים דְּפָטוּר.
Traduction
And Rabbi Aptoriki’s father could have said to you that both halakhot are derived from the expression ''This is it.'' Since ''this'' is written and ''it'' is also written, it is interpreted that one word is stated to teach that one who admits to part of the claim is obligated to take an oath, and one word is stated to teach that in a case that involves the testimony of witnesses, one is exempt from taking an oath.
Rachi non traduit
וחד להעדאת עדים. למעוטה:
וְאִידָּךְ: חַד לְמוֹדֶה מִקְצָת הַטַּעֲנָה, וְחַד לְמוֹדֶה מִמִּין הַטַּעֲנָה.
Traduction
The Gemara asks: And how does the other Sage, Rabbi Ḥiyya, interpret the double qualification in the verse? The Gemara answers: In his opinion, one word is stated to teach that one who admits to part of the claim is obligated to take an oath, and one word is stated to teach that one is obligated to take an oath only if he admits that he owes an item that is of the same type as the subject of the claim. If the plaintiff claims one type of item and the defendant admits to owing a different type of item, he is not obligated to take an oath.
Rachi non traduit
וחד להודאה ממין הטענה. דבעינן שתהא הודאה ממין טענת כפירה שאם טענו סאה של חטים והודה לו בשעורים פטור:
וְאִידַּךְ מוֹדֶה מִמִּין הַטַּעֲנָה לֵית לֵיהּ, וְסָבַר לֵיהּ כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, דִּתְנַן: טְעָנוֹ חִטִּין, וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִין, פָּטוּר. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּיב.
Traduction
And the other Sage, Rabbi Aptoriki’s father, does not accept the principle that one is required to take an oath only if he admits that he owes an item that is of the same type as the subject of the claim, but he holds like Rabban Gamliel in this matter. As we learned in a mishna (Shevuot 38b): If one claimed that another owes him wheat, and the defendant admitted to owing him barley, which is less expensive than wheat, he is exempt from taking an oath despite his admission to part of the claim, as his admission does not correspond to the claim. And Rabban Gamliel deems him liable to take an oath.
Tossefoth non traduit
והודה בשעורים פטור. אף מן השעורים כדמוכח שלהי המניח (ב''ק דף לה:
ושם ד''ה לימא):
הָהוּא רָעֲיָא דְּהָווּ מָסְרִי לֵיהּ כָּל יוֹמָא חֵיוָתָא בְּסָהֲדֵי. יוֹמָא חַד מְסַרוּ לֵיהּ בְּלָא סָהֲדֵי. לְסוֹף אָמַר לְהוּ: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. אֲתוֹ סָהֲדֵי אַסְהִידוּ בֵּיהּ דַּאֲכַל תַּרְתֵּי מִינַּיְיהוּ. אֲמַר רַבִּי זֵירָא: אִם אִיתָא לִדְרַבִּי חִיָּיא קַמַּיְיתָא, מִשְׁתְּבַע אַשְּׁאָרָא.
Traduction
§ The Gemara relates: There was a certain shepherd to whom people would give their animals for safekeeping every day in the presence of witnesses. One day, they gave him their animals without witnesses. At the end of the day he said to the owners of the animals: This matter never occurred; I never received the animals. Witnesses came and testified against him that he ate two of them. Rabbi Zeira said: If Rabbi Ḥiyya’s first halakha is so, the shepherd must take an oath with regard to the remainder, or else he must pay the value of the animals to their owners.
Rachi non traduit
אם איתא לדר' חייא. אם הלכה כמותו:
Tossefoth non traduit
מסרי ליה בסהדי. ומיירי דאמרי ליה אל תחזיר אלא בעדים דאל''כ הא קי''ל (כתובות יח.) המלוה את חבירו בעדים א''צ לפרעו בעדים:
אי איתא לדרבי חייא. נראה דהלכה כרבי חייא דהא לעיל מוקי לה כרבנן דר''ג דהלכה כוותייהו כדפריך שלהי המניח (ב''ק שם) מאי קמ''ל תנינא וכן בפ' השואל (לקמן בבא מציעא ק. ושם) פריך אמאי טענו חטין והודה לו בשעורים הוא וכן סברי רב ושמואל בפ' שבועת הדיינין (שבועות דף מ. ושם) אע''ג דקאמר הכא אם איתא הכי נמי אשכחנא פ' (אע''פ) (כתובות דף נט) דקאמר אם איתא לדרב הונא דאמר יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונת וכו' ובפרק שני דייני גזירות (כתובות דף קז:) פסיק כרב הונא תימה אפי' אי איתא לדרבי חייא לא משתבע הכא דאסהידו עליה דאכל תרי מינייהו דמה להצד השוה שבהן שכן לא הוחזק כפרן תאמר הכא דהוחזק כפרן כדפריך לעיל (בבא מציעא ד.) והכא לא שייך משתמיט ושמא י''ל אחרי שלמד שיש שבועה בהעדאת עדים במלוה מעתה אין לחלק בין מלוה לפקדון:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִם אִיתָא מִשְׁתְּבַע?! וְהָא גַּזְלָן הוּא! אֲמַר לֵיהּ: שֶׁכְּנֶגְדּוֹ קָאָמֵינָא.
Traduction
Abaye said to him: If Rabbi Ḥiyya’s first halakha is so, the shepherd takes an oath? Isn’t he a robber? The witnesses established through their testimony that he took and ate some of the animals, and consequently his oath lacks credibility. Rabbi Zeira said to him: I did not mean that the shepherd takes an oath; I was saying that the party opposing him takes an oath and collects payment.
Rachi non traduit
אמר ליה אביי ואם איתא לדר' חייא משתבע האי. בתמיה:
והא גזלן הוא. וכי אמר ר' חייא במלוה אי נמי בפקדון שלא שלח בו יד ואבד ממנו דאיכא למימר אשתמוטי משתמיט:
לשכנגדו קאמינא. אם שבועה מוטלת עליו נשבע שכנגדו ונוטל כדאמרינן בשבועות (דף מד:) שהחשוד על השבועה תקנו חכמים שכנגדו נשבע:
Tossefoth non traduit
שכנגדו קאמינא. וא''ת מאי שנא דבחשוד על השבועה שכנגדו נשבע ונוטל אמאי לא אמרינן מתוך שא''י לישבע משלם כדאמר גבי חמשין ידענא וחמשין לא ידענא (לקמן בבא מציעא דף צח.) ובנסכא דר' אבא (שבועות דף.) וי''ל הכא אי אמרי' משלם לא שבקת ליה חיי דכל העולם יביאוהו לידי שבועה ויטלו כל אשר לו ועוד דהתם אמר ליה שבועה דאורייתא אית לי עליך או תשבע או תשלם אבל הכא הוא ברצון ישבע אם נניחנו ולכך לא ישלם:
הַשְׁתָּא נָמֵי דְּלֵיתָא לִדְרַבִּי חִיָּיא, נְחַיְּיבֵיהּ מִדְּרַב נַחְמָן.
Traduction
The Gemara comments: Now, too, if it is so that the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Ḥiyya, and testimony supporting part of the claim does not obligate the defendant to take an oath with regard to the rest, the court should still obligate the shepherd to take an oath due to the ordinance of Rav Naḥman, and since his oath is not deemed credible the plaintiff should take an oath and collect payment.
Rachi non traduit
השתא נמי. כי ליתא לדר' חייא ואין כאן הודאה במקצת:
נחייביה. שבועת היסת מדרב נחמן וישבע שכנגדו ויטול:
דִּתְנַן: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, אֵין לְךָ בְּיָדִי – פָּטוּר. וְאָמַר רַב נַחְמָן: מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ שְׁבוּעַת הֶיסֵּת.
Traduction
As we learned in a mishna (Shevuot 38b): If one says to another: I have one hundred dinars in your possession, and that person replies: Nothing of yours is in my possession, he is exempt from taking an oath. And Rav Naḥman says: Nevertheless, the judges administer an oath of inducement to him. Rav Naḥman instituted an ordinance that even if the defendant completely denies the claim, he is obligated to take an oath that the claim is false. Consequently, the shepherd is obligated to take that oath.
Rachi non traduit
היסת. שבועה שהסיתו חכמים לכך להסיתו להודות וטעמא מפרש בשבועות (דף מ:): חזקה אין אדם טוען אא''כ יש לו בידו:
Tossefoth non traduit
אין לך בידי פטור וא''ר נחמן. מהכא משמע דהלכה כלישנא קמא דפ' שבועת הדיינים (שבועות דף מא. ושם ד''ה מאן) דלא בעי דררא דממונא אלא אפי' כופר הכל חייב שבועת היסת מדלא מייתי הכא סיפא דנתתיו לך פטור וכן פירש בשערים דרב האי ואי טעין איני יודע בכל ישבע שאינו יודע :

דְּרַב נַחְמָן תַּקַּנְתָּא הִיא,
Traduction
The Gemara responds: This halakha of Rav Naḥman is a rabbinic ordinance and not an oath required by Torah law,
Rachi non traduit
דר''נ תקנתא היא. דהא מדאורייתא לא רמי שבועה עליה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source