Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 54b

שְׁמַע מִינַּהּ חוּמְשׁוֹ כְּמוֹתוֹ. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

Learn from it that the legal status of its one-fifth payment is like that of the principal itself, in that it must be paid from non-sacred property. The Gemara affirms: Learn from it that it is so.

Rachi non traduit

ש''מ חומשו כמותו. דמשתלם פירות ולא מעות:

אָמַר רָבָא, גַּבֵּי גָּזֵל כְּתִיב: ''וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו''. וּתְנַן: נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן, וְנִשְׁבַּע לוֹ עַל הַחוֹמֶשׁ – הֲרֵי זֶה מוֹסִיף חוֹמֶשׁ עַל חוֹמֶשׁ, עַד שֶׁיִּתְמַעֵט הַקֶּרֶן פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה.

Traduction

§ Rava said: With regard to robbery, it is written: ''And he shall restore the robbed item that he robbed…and he shall add its one-fifth payments to it'' (Leviticus 5:23–24), and we learned in a mishna (Bava Kamma 103a): If the robber gave the robbery victim the principal and took a false oath to him concerning the additional one-fifth payment, asserting that he had already paid it, then the additional one-fifth is considered a new principal obligation. This robber adds an additional one-fifth payment apart from the additional one-fifth payment about which he had taken a false oath. If he then takes a false oath concerning the second one-fifth payment, he is assessed an additional one-fifth payment for that oath, until the principal, i.e., the additional one-fifth payment about which he has most recently taken the false oath, is reduced to less than the value of one peruta.

Rachi non traduit

גבי גזל כתיב. גבי אשם גזילות כתיב אם גזל וכפר ונשבע לשקר חמישיתיו חמישיות הרבה:

ותנן. נמי זימנין דאיכא טובא:

נתן לו את הקרן. לאחר שנשבע והודה ונתחייב קרן וחומש ונשבע לו על החומש שחזר וכפר את החומש ואמר נתתיו לך ונשבע והודה הרי זה מוסיף חומש על חומש שכפר וכן אם חזר ונתן לו חומש ראשון שנשבע עליו וחזר וכפר ונשבע על חומש שני והודה מוסיף חומש על חומש שני וכן לעולם:

עד שיתמעט הקרן. חומש שהוא מחוייב כבר וחוזר וכופרו קרוי קרן עד שתהא כפירת שבועתו בפחות משוה פרוטה:

Tossefoth non traduit

מוסיף חומש על חומש. וא''ת והא לעיל בריש פירקין (בבא מציעא דף מח.) בעינן יחד לו כלי או נטל וחזר והפקידו אצלו וי''ל דמ''מ ס''ד כיון שבא מתורת חומש לא מייתי עליה קרבן ואין מוסיף עליה חומש אחר קמ''ל:

גַּבֵּי תְּרוּמָה כְּתִיב: ''אִישׁ כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו''. וּתְנַן: הָאוֹכֵל תְּרוּמָה בְּשׁוֹגֵג – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ. אֶחָד הָאוֹכֵל וְאֶחָד הַשּׁוֹתֶה וְאֶחָד הַסָּךְ. אֶחָד תְּרוּמָה טְהוֹרָה, וְאֶחָד תְּרוּמָה טְמֵאָה – מְשַׁלֵּם חוּמְשָׁהּ וְחוּמְשָׁא דְחוּמְשָׁא. וְאִילּוּ גַּבֵּי מַעֲשֵׂר, לָא מִכְתָּב כְּתִיב, וְלָא מִיתְנָא תְּנֵא, וְלָא אִיבְּעוֹיֵי אִיבַּעְיָא לַן.

Traduction

Rava continues: With regard to teruma too, it is written: ''If a man eats that which is sacred unwittingly, then he shall add its one-fifth payment to it'' (Leviticus 22:14), and as we learned in a mishna (Terumot 6:1): One who partakes of teruma unwittingly pays the principal and an additional one-fifth. This is the halakha whether it concerns one who partakes of teruma, or one who drinks it, or one who applies oil to himself; or whether it is ritually pure teruma or ritually impure teruma. He pays its one-fifth payment, and if he partook of that one-fifth, he pays one-fifth of its one-fifth. Rava concludes: While with regard to second tithe, it is neither written in the Torah, nor taught in a mishna, nor raised as a dilemma before us by the amora’im.

Rachi non traduit

גבי תרומה. אוכל תרומה בשוגג:

כתיב חמישיתו. דלא משמע אלא חד חומש ואפ''ה תנן בה חומשא דחומשא כגון אם נתן קרן וחומש מן החולין כמשפטו ונעשו התשלומין תרומה וחזר ואכל אותו חומש משלם אותו וחומשו:

ואחד הסך. שמן של תרומה דסיכה כשתייה ושתייה כאכילה דאמרינן בפ' בתרא [דיומא] (דף עו.): שתייה כאכילה מואכלת לפני ה' וגו' וכתיב ביה תירושך וסיכה כשתייה דכתיב ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו אבל אם ביערה על ידי דבר אחר אינו משלם חומש דאיש כי יאכל קדש כתיב פרט למזיק את התרומה על ידי דבר שאינה אכילה:

גבי מעשר. גבי פדיון מעשר שני דכתיב ביה נמי וחמישיתו יוסף עליו:

לא מכתב כתיב ביה. משמעות דחמישיות הרבה:

ולא מיתנא תנא ביה. חומשא דחומשא כגון אם חזר וחילל את החומש הראשון:

ולא איבעויי מיבעיא לן. אם מוסיף חומש על חומש אם לא דפשיטא לן דלא מוסיף דלא אשכחן ביה רמז בקרא כדאשכחן בתרומה רמז פורתא כדבעינן למימר קמן דבתרומה כתיב ויסף חמישיתו ולא כתיב יסף כדגבי מעשר ולשון ויסף משמע שתי תוספות יוסיף וחוזר ויוסיף אבל יסף חדא משמע:

Tossefoth non traduit

ולא מיתנא תנא. לא הן ולא לאו וא''ת והתנן במסכת מעשר שני (פ''ב מ''ו) סלע של חולין ומעשר שנתערבו מביא בסלע מעות ולא קתני בסלע וחומש מעות אלמא תנן דאין מוסיף חומש על חומש וי''ל דלא חשש להזכיר אותו חומש תדע שהרי על קרן שני מוסיף חומש כדתני בהתודה (מנחות דף פב. ושם) המתפיס מעות מעשר שני בשלמים כשהוא פודה מוסיף ב' חומשין אחד למעשר ואחד לקדש ואפ''ה לא קתני מביא בסלע וחומשו של קרן מעות:

גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ כְּתִיב: ''וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ''. וּתְנַן: הַפּוֹדֶה אֶת הֶקְדֵּשׁוֹ – מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. חוּמְשָׁא תְּנַן, חוּמְשָׁא דְחוּמְשָׁא לָא תְּנַן. מַאי? גַּבֵּי תְּרוּמָה כְּתִיב ''וְיָסַף'', גַּבֵּי קֹדֶשׁ נָמֵי הָא כְּתִיב ''וְיָסַף''.

Traduction

The Gemara pursues a similar line of inquiry: With regard to consecrated property it is written: ''And if he who consecrated it will redeem his house, then he shall add one-fifth of the money of your valuation unto it, and it shall be his'' (Leviticus 27:15), and we learned in a mishna (55b): One who redeems his own consecrated property that he consecrated himself adds one-fifth to the sum of the redemption. We learned one-fifth; we did not learn one-fifth of the one-fifth. What is the halakha? The Gemara elaborates: With regard to teruma it is written: ''Then he shall add,'' and with regard to consecrated property too, isn’t it written: ''Then he shall add''? Apparently, in a case of consecrated property one also pays one-fifth of the one-fifth.

Rachi non traduit

גבי הקדש. הפודה את הקדשו כתיב ואם המקדיש יגאל ויסף חמישית כסף ערכך:

הכי גרסינן ותנן הפודה את הקדשו מוסיף חומש. ובמתני' דפירקין הוא ולא גרסינן הנהנה מן ההקדש שוה פרוטה כו' דההיא במעילה קא מיירי וגבי מעילה לא כתיב ויסף אלא יסף ולא כתיב חמישית אלא חמישיתו ואת אשר חטא מן הקדש ישלם וגו':

מאי. אם חזר וחילל את החומש מהו שיוסיף חומש מי אמרינן האי דגבי תרומה אע''ג דלא כתיב חמישיתיו תנן בה חומש דחומשא משום דכתיב ויסף דמשמע שתי תוספות אי טעמא משום משמעותא הוא הכא נמי כתיב ויסף וחייב להוסיף:

אוֹ דִלְמָא גַּבֵּי תְּרוּמָה כְּתִיב ''וְיָסַף'': אִי שָׁקְלַתְּ לֵיהּ לְוָיו דִּ''וְיָסַף'' וְשָׁדֵית לֵיהּ עַל ''חֲמִשִּׁיתוֹ'', הָוֵה לֵיהּ ''חֲמִישִׁיתָיו''. גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ כְּתִיב ''וְיָסַף חֲמִישִׁית'': אַף עַל גַּב דְּכִי שָׁקְלַתְּ לֵיהּ לְוָיו דִּ''וְיָסַף'' וְשָׁדֵית לֵיהּ עַל ''חֲמִישִׁית'', סוֹף סוֹף הָוֵה לֵיהּ ''חֲמִשִׁתוֹ''.

Traduction

Or perhaps we should learn the halakha as follows: With regard to teruma it is written: ''Then he shall add [veyasaf ],'' and the halakha of one-fifth of the one-fifth is derived in this manner: If you take the letter vav of the word veyasaf, and cast it to the end of the word ḥamishito, its one-fifth payment, it then becomes the plural ḥamishitav, its one-fifths payments, as it is written in the case of robbery, indicating that one pays one-fifth of one-fifth. With regard to consecrated property, it is written: ''Then he shall add [veyasaf ] one-fifth [ḥamishit].'' Even when you take the vav of veyasaf and cast it to the end of the word ḥamishit, ultimately it is only ḥamishito, in the singular, indicating payment of only a single one-fifth. What is the halakha?

Rachi non traduit

או דלמא. טעמא דתרומה לאו משום משמעותא הוא אלא משום דקיימא לן גורעין ומוסיפין ודורשין הלכך ויסף דגבי תרומה כי שקלת לה ו' דויסף ותיקרי ביה יסף חמישיתו ושדי ליה בסוף חמישיתיו אתקרי חמישיתיו בשני ווין ונשתמע חמישיות הרבה אבל הכא גבי הקדש דלא כתיב אלא חמישית אע''ג דשקלת כו'. ואם תאמר נישדייה באמצע תיבה ונקרי חמישיות כסף ערכך לא אשכחן גורעין ומוסיפין להפסיק את התיבה אלא או בראשה או בסופה כדאמרינן בסדר יומא (דף מח.): ולקח מדם הפר דם מהפר יקבלנו:

וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוֵה לֵיהּ הֶקְדֵּשׁ שֵׁנִי. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אַהֶקְדֵּשׁ רִאשׁוֹן מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, עַל הֶקְדֵּשׁ שֵׁנִי אֵין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ! אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפִּי לְרָבִינָא: הָכִי אָמַר רָבָא: חוֹמֶשׁ כִּתְחִילַּת הֶקְדֵּשׁ דָּמֵי.

Traduction

The Gemara suggests: And why not derive the halakha of consecrated property from the fact that it is tantamount to a second consecration. When one redeems consecrated property with another item, although that item is thereby consecrated, not all the halakhot of consecrated property apply to it. And Rabbi Yehoshua ben Levi says: For redemption of first consecration one adds one-fifth; for redemption of second consecration one does not add one-fifth. Rav Pappi said to Ravina that this is what Rava said: The legal status of the additional one-fifth is like that of initial consecration, not like that of second consecration.

Rachi non traduit

תיפוק ליה כו'. מאי קמבעי' ליה לרבא תיפוק ליה דאם חזר וחילל את החומש הראשון אין מוסיף חומש דהוה ליה הקדש שני אפילו חזר וחילל קרן עצמו שהתפיס תחת הראשון אין מוסיף חומש:

וא''ר יהושע בן לוי כו'. ויליף לה מקרא בשמעתא:

חומש כתחלת הקדש דמי. שהרי מאיליו ניתוסף ולא נתפס תחת הראשון הלכך בעיין מטעם דהקדש שני לא תיפשוט ליה משום הכי מספקא ליה:

מַאי הָוֵה עֲלַהּ? אָמַר רַב טָבְיוֹמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי: אָמַר קְרָא ''וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ'', מַקִּישׁ חוּמְשׁוֹ לְכֶסֶף עֶרְכּוֹ. מָה כֶּסֶף עֶרְכּוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ – אַף כֶּסֶף חוּמְשׁוֹ נָמֵי מוֹסִיף חוֹמֶשׁ.

Traduction

The Gemara asks: What halakhic conclusion was reached about this dilemma? Rav Tavyumei said in the name of Abaye that the verse states with regard to one who redeems a house that he consecrated: ''Then he shall add one-fifth of the money of your valuation unto it'' (Leviticus 27:15). The Torah juxtaposes its payment of one-fifth to the money of its valuation, i.e., the consecrated house: Just as when redeeming the money of its valuation one adds one-fifth, so too, when redeeming the money of its one-fifth, one adds one-fifth as well.

Tossefoth non traduit

מה כסף ערכו כו'. ומעליו לא מצי דריש כדפרישית לעיל ומכסף ערכו נמי לא מצי מפיק שלא יתחלל על הקרקע דלא אתא אלא לאורויי דכי איתיה לחומש בעולם הוי דינו כמו קרן להוסיף עליו חומש:

גּוּפָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עַל הֶקְדֵּשׁ רִאשׁוֹן מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, וְעַל הֶקְדֵּשׁ שֵׁנִי אֵין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר קְרָא: ''וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ''. הַמַּקְדִּישׁ, וְלֹא הַמַּתְפִּיס.

Traduction

§ The Gemara analyzes the matter itself. Rabbi Yehoshua ben Levi says: For redemption of first consecration one adds one-fifth; for redemption of second consecration one does not add one-fifth. Rava said: What is the reason for the opinion of Rabbi Yehoshua ben Levi? It is as the verse states: ''And if he who consecrated it will redeem his house, then he shall add one-fifth of the money of your valuation unto it'' (Leviticus 27:15), from which it may be inferred that when he who consecrates the house redeems it, he adds one-fifth, but this is not so with regard to one who associates an item with an existing sanctity, as in this case, where the sanctity of the one-fifth is derived from its association with the sanctity of the house.

Rachi non traduit

המתפיס. זה תחת הראשון שהשני נתפס בקדושה של אחר ולא מחמת עצמה באה לו:

תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: ''וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ'', מָה בְּהֵמָה טְמֵאָה מְיוּחֶדֶת, שֶׁתְּחִילָּתָהּ הֶקְדֵּשׁ וְכוּלָּהּ לַשָּׁמַיִם – וּמוֹעֲלִין בָּהּ, אַף כֹּל שֶׁתְּחִילָּתָהּ הֶקְדֵּשׁ וְכוּלָּהּ לַשָּׁמַיִם – מוֹעֲלִין בָּהּ.

Traduction

The Gemara relates that the tanna who recited mishnayot and baraitot in the study hall taught a baraita before Rabbi Elazar. It is written: ''And if it is of a non-kosher animal, then he shall redeem it according to your valuation'' (Leviticus 27:27). This verse teaches that just as a non-kosher animal that was consecrated is unique in that it is an example of initial consecration and it is devoted entirely to Heaven, as neither the owner nor anyone else may derive benefit from it after its consecration, and one violates the prohibition against misuse of consecrated property by using it after it was consecrated, so too, with regard to any item that both undergoes initial consecration and is devoted entirely to Heaven, one violates the prohibition against misuse of consecrated property by using it after it was consecrated.

Rachi non traduit

ואם בבהמה הטמאה. הוה ליה למכתב ואם בהמה טמאה כו' ואם בבהמה מאי היא אלא הכי קאמר בהקדשות שהן כבהמה טמאה קאמר לך קרא ויסף חמישיתו:

מה בהמה טמאה תחלתה הקדש. ולקמיה פריך מי לא משכחת לה נמי שתהא הקדש שני שיתפיסנה לבדק הבית תחת בדק הבית אחר:

וכולה לשמים. שאין לבעלים בה כלום דסתם הקדש בהמה טמאה לבדק הבית היא:

ומועלין בה. השתא קס''ד דמעילה ממש קאמר ולא אפשר ליה לאוקומא הכי חדא דקרא לא במעילה משתעי ועוד דאפילו לית גבה כל הני שייכא מעילה לענין הקדש:

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְתַנָּא: בִּשְׁלָמָא ''כּוּלָּהּ לַשָּׁמַיִם'' – לְמַעוֹטֵי קָדָשִׁים קַלִּים, כֵּיוָן דְּאִית לְהוּ לִבְעָלִים בְּגַוַּיְיהוּ – לֵית בְּהוּ מְעִילָה. אֶלָּא ''תְּחִילַּת הֶקְדֵּשׁ'' לְמַעוֹטֵי מַאי? תְּחִילַּת הֶקְדֵּשׁ הוּא דְּאִית בֵּיהּ מְעִילָה, סוֹף הֶקְדֵּשׁ לֵית בֵּיהּ מְעִילָה?! דִּלְמָא לְעִנְיַן חוֹמֶשׁ קָאָמְרַתְּ, וּכְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי? אֲמַר לֵיהּ: אִין, הָכִי קָאָמֵינָא.

Traduction

Rabbi Elazar said to the tanna: Granted, the statement: It is devoted entirely to Heaven, serves to exclude offerings of lesser sanctity, e.g., peace-offerings. Since the owners have a share in them, as they may partake of those offerings, they are not subject to the prohibition against misuse of consecrated property. But what does the mention of initial consecration in the baraita serve to exclude? Is it that initial consecration is subject to the prohibition against misuse of consecrated property and ultimate consecration is not subject to the prohibition against misuse of consecrated property? Even the property consecrated last in a series of redemptions is full-fledged consecrated property. Perhaps it is with regard to the matter of the payment of one-fifth that you are saying this, and it is in accordance with the statement of Rabbi Yehoshua ben Levi? The tanna said to him: Yes, that is what I am saying.

Rachi non traduit

דלמא לענין חומש קאמרת. הך מעילה לאו מעילה ממש קאמר ולא בנהנה מן ההקדש אלא בחומש קאמר ובבא לפדות הקדש קאמר וקרי לחומש מעילה משום דבמעילה נמי שייך חומש ולמעוטי הקדש שני אתא וכדרבי יהושע בן לוי:

Tossefoth non traduit

בשלמא כולה לשמים למעוטי כו'. דלית בהו מעילה ה''מ למפרך הא קרא במעילה לא משתעי:

הקדש ומעשר. הפוכים זה מזה דמעשר אין מוסיף חומש על חומש ועל חלול שני מוסיף חומש כדאמר בהתודה (שם) והקדש הוי איפכא:

דלמא לענין חומש קאמר. וא''ת הא כבר ממעטינן הקדש שני מן המקדיש ולא מן המתפיס וי''ל דקרא דלעיל מיירי במקדיש ביתו והכא מיירי בבהמה טמאה דהוי מטלטלין וצריכי ומשום הכי לעיל נמי איצטריך כסף ערכו להוסיף חומש על חומש משום דלא כתיב חמישיתו גבי מקדיש ביתו אע''ג דבקרא דמקדיש בהמה טמאה כתיב ויסף חמישיתו. (ותרוייהו באם בחוקותי):

לענין חומש קאמרת. פרש''י ומועלי' בה היינו ומוסיף חומש ותימה והלא שלמים אינה כולה לשמים ומוסיף חומש כדאמר בהתודה (שם) וי''ל דבמסקנא דתורת כהנים מרבה אף קדשים קלים והכי איתא התם מה יש לי לרבות פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים מנין לרבות קדשי קדשים וקדשים קלים ת''ל בבהמה טמאה ואם כל בהמה טמאה וכי פריך לעיל בשלמא כולה לשמים למעוטי קדשים קלים דליכא מעילה לא מסיק אדעתיה מסוף הברייתא דמרבה אף קדשים קלים:

אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: בְּהֵמָה טְמֵאָה בִּתְחִילַּת הֶקְדֵּשׁ אִיתַהּ?

Traduction

Apropos that baraita, Rav Ashi said to Ravina: Is it so that a non-kosher animal is subject to initial consecration

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source