Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 51b

אֲבָל הָכָא מִי יָדַע דְּמָחֵיל?

Traduction

But here, where he says: On the condition that you have no claim of exploitation against me, does the other party know that there will be exploitation so that he will consciously waive his rights to claim compensation in the event that there is? He believes that perhaps there will be no exploitation at all.

Rachi non traduit

מי ידע. דאיכא אונאה הוא סבור דאין בו אונאה:

Tossefoth non traduit

הכא מי ידע דמחיל. ובפ' הכותב (כתובות דף פד. ושם ד''ה וסבר) דפסיק רב אם מתה אינו יורשה ופריך וסבר רב תנאו קיים והאמר רב יש לו עליו אונאה התם נמי לא ידע שתמות אשתו קודם שימות וא''ת בפ' אע''פ (כתובות דף נו. ושם) דפריך טעמא דבכתב הא על פה אינה יכולה למחול לכתובה והא סבר ר' יהודה דבממון תנאו קיים ולישני דכתובה לא ידע דמחלה דאימור היא תמות קודם וי''ל דהתם פריך לשמואל דלא מפליג א''נ פריך לאביי דאמר בסמוך מחוורתא רב דאמר כר''מ א''נ כיון דקלה בעיניו להוציאה ידעה ומחלה:

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי מֵאִיר, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר הָתָם, אֶלָּא דְּוַדַּאי קָא עָקַר, אֲבָל הָכָא מִי יֵימַר דְּקָא עָקַר מִידֵּי.

Traduction

And Shmuel says: I state my opinion even in accordance with the opinion of Rabbi Meir, as Rabbi Meir states his opinion only there, in the case of betrothal, where the husband definitely abrogates Torah law with his condition. But here, who says that either party to the sale will abrogate any Torah law?

Rachi non traduit

דודאי עקר. בשעת התנאי עוקר דברי תורה שהטילה עליו שאר כסות ועונה וזה עוקר החובה מעליו ואפי' הוא נותן לאחר זמן מתנה בעלמא הוא:

אבל הכא מי יימר דעקר. שמא לא יהא בו אונאה:

Tossefoth non traduit

אבל הכא מי יימר דקעקר. ובפ''ק דמכות. (דף ג:

ושם ד''ה ושמואל) דפריך לשמואל מאונאה לשביעית התם בשביעית נמי לא ידע דקעקר דאימר יפרע לו קודם שביעית:

אָמַר רַב עָנָן: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ''עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָאָה'' – אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה. ''עַל מְנָת שֶׁאֵין בּוֹ אוֹנָאָה'' – הֲרֵי יֵשׁ בּוֹ אוֹנָאָה.

Traduction

Rav Anan says: This matter was explained to me personally by Mar Shmuel. In the case of one who says to another: I will be party to this sale on the condition that you have no claim of exploitation against me, the other party does not have a claim of exploitation against him, as one can waive his rights to compensation for the exploitation that he suffered. But if one said: I will be party to this sale on the condition that it is not subject to the halakhot of exploitation, it is subject to the halakhot of exploitation, as in this case it is directly counter to Torah law.

Rachi non traduit

אין לו עליו אונאה. כדפרישית דמי יימר דעקר:

שאין בו אונאה. אם אמר לו בלשון זה אין זה לשון מחילת אונאה אלא לשון תביעת אונאה דע''מ שאין בו אונאה אמר והרי יש בו ומקח טעות נמי הוי ואם רצה לחזור חוזר לגמרי:

Tossefoth non traduit

על מנת שאין כו'. פי' רש''י אני מבטיחך שאין בו אונאה ויש בו אונאה והוי גם מקח טעות וקשה דבפ''ק דמכות (שם) מדמהו לעל מנת שלא תשמטהו שביעית דמשמטתו שביעית והתם לא שייך האי טעמא אלא הוי טעמא שאין לו כח להתנות שלא תחול שביעית על המלוה וי''ל דלא מדמי אלא כי היכי דגבי אונאה יש חילוק בין לשון שאין עליו לשאין בו ה''נ גבי שביעית יש חילוק בין לשון זה ללשון זה ורבינו שמואל מפרש דע''מ שאין בו אונאה משמע על מנת שלא יחול איסור דלא תונו על המקח וע''כ הוא חל והשתא הוי ממש דומיא דשביעית:

מֵיתִיבִי: הַנּוֹשֵׂא וְהַנּוֹתֵן בַּאֲמָנָה, וְהָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ''עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָאָה'' – אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה. לְרַב דְּאָמַר: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה, הָא מַנִּי?

Traduction

The Gemara raises an objection from a baraita: In the case of one who conducts business on faith; and in the case of one who says to another: I will be party to this sale on the condition that you have no claim of exploitation against me, the exploited party does not have a claim of exploitation against the one who exploited him. According to Rav, who said: I stated my opinion even in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, in accordance with whose opinion is this baraita, as pursuant to that statement, even Rabbi Yehuda holds that in cases of exploitation one cannot stipulate counter to that which is written in the Torah?

Rachi non traduit

הנושא ונותן באמנה. מכור במה שתוכל ותן לי המעות לזמן פלוני והנני סומך עליך ונותן לו שכר טרחו כדלקמן:

אין לו עליו אונאה. לומר יותר היה שוה ואם מכר זה בדמים רבים אין זה יכול לומר לא אתן אלא דמיו:

Tossefoth non traduit

הנושא ונותן באמנה. פי' רש''י שמאמינו שימכרנו כמו שיוכל אין לו עליו אונאה והריוח וההפסד למשלחו וקשה דאין שייך לשון אונאה על זה ועוד אי שליח לא קבל עליו אחריות פשיטא שהריוח וההפסד למשלח ואי קבל השליח עליו אחריות וההפסד א''כ יש לו עליו אונאה ונראה דנושא ונותן באמנה היינו שמאמינו בכמה קנה ונותן לו כך ויותר מעט והשתא שייך שפיר אין עליו אונאה:

אָמַר אַבָּיֵי: מְחַוַּורְתָּא, רַב אָמַר כְּרַבִּי מֵאִיר, וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

Abaye said: Based on this proof from the baraita it is clear that Rav stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Meir, and that Shmuel stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and this baraita expresses the opinion of Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

מחוורתא כו'. ורב מוקי לה כרבי יהודה דאפי' היכא דלא ידע ומחיל נמי אמר:

רָבָא אָמַר: לָא קַשְׁיָא, כָּאן – בִּסְתָם, כָּאן – בִּמְפָרֵשׁ.

Traduction

Rava said: It is not difficult, as there is a distinction between the cases. Here, in this baraita, the tanna is speaking in a case where the condition is stated in an ordinary case, where it is not stated explicitly that the price paid is not the market value. In that case, Rav says that Rabbi Yehuda holds that the condition is void. There, where Rabbi Yehuda would uphold the condition, the tanna is speaking in a case where the exploitation is explicit, i.e., both parties know that the price paid is not the market value.

Rachi non traduit

סתם. ע''מ שאין לך עלי אונאה דלא ידע דניחול:

מפרש. שפירש לו יודע אני שיש אונאה ואני מוכרו לך ע''מ שאין לך עלי אונאה דבהא אמר רבי יהודה דמתנה ותנאו קיים דדמי לשאר וכסות:

דְּתַנְיָא: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּסְתָם. אֲבָל בִּמְפָרֵשׁ, מוֹכֵר שֶׁאָמַר לַלּוֹקֵחַ: חֵפֶץ זֶה שֶׁאֲנִי מוֹכֵר לָךְ בְּמָאתַיִם יוֹדֵעַ אֲנִי בּוֹ שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא מָנֶה. עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָאָה – אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה. וְכֵן לוֹקֵחַ שֶׁאָמַר לַמּוֹכֵר: חֵפֶץ זֶה שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ מִמְּךָ בְּמָנֶה יוֹדֵעַ אֲנִי בּוֹ שֶׁשָּׁוֶה מָאתַיִם. עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָאָה – אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה.

Traduction

This is as it is taught in a baraita: In what case is this statement said? It is in an ordinary case, but in a case where the exploitation is explicit, e.g., in the case of a seller who said to the buyer: Concerning this item that I am selling to you for two hundred dinars, I know about it that it is worth only one hundred dinars, and I am selling it on the condition that you have no claim of exploitation against me, the buyer has no claim of exploitation against him. And likewise, in the case of a buyer who said to the seller: Concerning this item that I am buying from you for one hundred dinars, I know about it that it is worth two hundred dinars, and I am buying it on the condition that you have no claim of exploitation against me, the seller has no claim of exploitation against him.

Rachi non traduit

במה דברים אמורים. דיש אונאה לזה על זה:

בסתם. מכר:

אבל במפרש. כגון מוכר כו':

Tossefoth non traduit

במה דברים אמורים בסתם. ר''ח פסק כרב דהלכתא כרב באיסורי תימה דהא לא פליגי אם מותר לעשות כן אלא פליגי אם חייב להחזיר האונאה והלכה כשמואל בדיני ובשאילתות דרב אחאי פרשת בהר סיני. פוסק כרב משום דהך ברייתא קאי כוותיה דמפליג בין סתם למפרש ואתיא לדידיה שפיר כר' יהודה אבל לשמואל לא מתוקמא לא כר''מ ולא כרבי יהודה וריב''ן פי' דלשמואל הכי פירושא דברייתא בד''א בסתם פי' שלא אמר ע''מ אבל מפרש ע''מ שאין לך עלי אונאה נעשה כאומר יודע אני שאינו שוה כו' ואתיא כרבי יהודה אי נמי י''ל אורחא דמילתא נקט דאותו שאמר ע''מ שאין לך עלי אונאה רגיל לומר איני יודע שאינו שוה כו' אע''פ שאינו יודע אם אמר אמת ואתיא אפילו כר''מ דלא ידע דקעקר:

תָּנוּ רַבָּנַן: הַנּוֹשֵׂא וְהַנּוֹתֵן בַּאֲמָנָה, הֲרֵי זֶה לֹא יְחַשֵּׁב אֶת הָרַע בַּאֲמָנָה וְאֶת הַיָּפֶה בְּשָׁוֶה. אֶלָּא, אוֹ זֶה וָזֶה בַּאֲמָנָה, אוֹ זֶה וָזֶה בְּשָׁוֶה.

Traduction

Apropos the mention of one who conducts business on faith, the Gemara cites a baraita that teaches several halakhot concerning such an arrangement. The Sages taught: When selling merchandise that one purchased in bulk, one who conducts business on faith may not calculate the price of the merchandise of inferior quality on faith and the price of the merchandise of superior quality at their market value. Rather, he has two options: Either the price of both this merchandise and that merchandise must be calculated on faith, or the price of both this merchandise and that merchandise must be calculated at their market value.

Rachi non traduit

הנושא ונותן באמנה כו'. כדפרישית:

הרי זה לא יחשוב לו את הרע באמנה ואת היפה בשוה. להיות לו המתנת מעות היפה בשכר טרחו כגון היה לו שני יינות יפה שיש לו עליו קופצים ללקחו בבת אחת והרע שאינו נמכר אלא בחנות לא יאמר לו הרי לך יפה בשוויו ע''מ שתמכור לי הרע בחנות כמה שתוכל ולכשימכר תן לי מעות שניהם ופוטר עצמו בהמתנת מעות של דמי היפה מלתת שכר טרחו על הרע והוי כרבית:

אלא או זה וזה באמנה. ויתן לו כדרך הנותן באמנה ששכר קצוב היה להם כדמפרש לקמן ארבעה למאה:

או זה וזה בשוה. והשכר יהא של מקבל:

Tossefoth non traduit

לא יחשב את הרע באמנה. פי' רש''י שנותן לו את הרע ומאמין לו כשימכרנו בחנות כמו שיוכל שישלם לו את היפה בשוה כמו ששוה עכשיו למכרו מיד וממתין לו מעות היפה עד שימכור הרע בשביל שטורח לו למכור הרע בחנות במעט מעט וזהו רבית וקשה דבפ' איזהו נשך (לקמן בבא מציעא דף. סה.) ה''ל לאתויי ולא הכא ותו דבתוספתא (פ''ג) מתניא לגבי אונאה ועוד שכבר נתן לו שכרו משמע שמקודם כבר היה לו שכרו ונראה כפי' ר''ח שקנה י' דברים בי' דינרים ה' היפין שוה כל אחד דינר וחצי וחמשה הרעים אינן שוים כל אחד כ''א חצי דינר וזה א''ל אני מאמינך כמה נתת עליהם ואתן לך מעט יותר להרויח ולא יחשב לו הרע דינר דינר כמו שקנה והיפה דינר וחצי כמו ששוה שהרי לא נתן לו על הרע דינר אלא בשביל שגם היפים נתן לו בדינר דינר והוי אונאה אלא או זה וזה באמנה פירוש אם ימכרם כולם יחד יחשב כולם דינר דינר או זה וזה בשוים אם ימכור רעים לבדם יחשב כל אחד ואחד בחצי דינר ואם ימכור יפים לבדם יחשב כל אחד בדינר וחצי וגם יחשב שכר כתף כו' שכר עצמו אינו נוטל שכבר נתן לו שכרו פי' המוכר הראשון שקנאם תחלה ממנו:

וְנוֹתֵן לוֹ שְׂכַר כַּתָּף, שְׂכַר גַּמָּל, שְׂכַר פּוּנְדָּק. שְׂכַר עַצְמוֹ – אֵינוֹ נוֹטֵל, שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם.

Traduction

The baraita continues: And the buyer gives the seller the payment for the money he spent in hiring a porter, the payment for the money he spent in hiring a camel driver if necessary, and the payment for the lodgings he used during the time of the transaction. These expenses had been borne by the seller, so it is not exploitation if he recovers them by charging the buyer. But as for the seller’s own wages, i.e., payment for the time he spent engaging in the transaction, he does not take his own wages, as the one from whom he purchased the merchandise already gave him his full wages.

Rachi non traduit

ונותן לו שכר כתף שכר גמל. אם נתן באמנה כשיבואו לחשבון ינכה לו שכר כתף המוליכו מביתו לחנות ואם הוצרך לגמלים נותן לו שכר גמל:

שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם מֵהֵיכָא קָא יָהֵיב לֵיהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: בְּצַדְרוֹיֵי, דְּיָהֲבִי אַרְבַּע לִמְאָה.

Traduction

The Gemara asks: With regard to his wages in full, from where did he give that to him? With what was he paid by the one from whom he purchased the merchandise? The Gemara responds: Rav Pappa said: This is referring to sellers of inexpensive garments, where the one from whom he purchases the merchandise gives four additional units for each one hundred units purchased, and that functions as payment for his efforts.

Rachi non traduit

בצדרויי. מוכרי בגדי קנבוס ששכר קצוב להם ליתן ארבעה למאה למי שטורח במכירתן:

מַתְנִי' כַּמָּה תְּהֵא הַסֶּלַע חֲסֵירָה וְלֹא יְהֵא בָּהּ אוֹנָאָה? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַרְבַּע אִיסָּרוֹת, אִיסָּר לְדִינָר. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַרְבַּע פּוּנְדְּיוֹנוֹת, פּוּנְדְּיוֹן לְדִינָר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

Traduction

MISHNA: How much can the sela coin be eroded through usage, and its use in a transaction at its original value will still not constitute exploitation? Rabbi Meir says: The accepted depreciation is four issar, which is a rate of one issar per dinar, or one twenty-fourth of a dinar. And Rabbi Yehuda says: The accepted depreciation is four pundeyon, which is a rate of one pundeyon per dinar, or one-twelfth of a dinar. And Rabbi Shimon says:

Rachi non traduit

מתני' כמה תהא הסלע חסירה. מטבע היוצא ותמיד הוא שוחק וחסר כמה תחסר ואם הוציאה לא תהא אונאה:

ד' איסרין. לסלע:

איסר לדינר. והוא אחד מכ''ד בו דו' מעה כסף דינר מעה שני פונדיונים פונדיון שני איסרין ובגמ' מפרש מאי שנא דגבי שאר סחורה אמרי' שתות וכאן יש אומרים כך ויש אומרים כך:

ארבעה פונדיונים. אחד משנים עשר:

Tossefoth non traduit

איסר לדינר. וא''ת והאמר רבא (לקמן בבא מציעא דף נו:) כל דבר שבמדה ושבמנין ושבמשקל אפי' פחות מכדי אונאה חוזר וי''ל דהכא בתורת מטבע נתנו ולא בתורת משקל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source