Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 49b

אֲמַרִי לֵיהּ: לָא. אֲמַר לִי: לֶיהְווֹ הָנָךְ זוּזֵי בְּפִקָּדוֹן גַּבָּךְ, דְּהָא חֲשַׁכָה לִי. אֲמַרִי לֵיהּ: הָא בֵּיתָא קַמָּךְ. אוֹתְבִינְהוּ בְּבֵיתָא וְאִיגְּנוּב. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לֵיהּ: כֹּל ''הָא בֵּיתָא קַמָּךְ'' לָא מִיבַּעְיָא שׁוֹמֵר שָׂכָר דְּלָא הָוֵי, אֶלָּא אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם נָמֵי לָא הָוֵי. אֲמַרִי לֵיהּ: וְהָא אֲמַרוּ [לֵיהּ] רַבָּנַן לְרָבָא: אִיבְּעִי לֵיהּ לְקַבּוֹלֵי עֲלֵיהּ ''מִי שֶׁפָּרַע''. וַאֲמַר לִי: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם.

Traduction

I said to him: No. He said to me: Let these dinars remain as a deposit with you, as the day has grown dark for me and I am unable to reach home before Shabbat. I said to him: This house is before you. He placed them in the house and the dinars were stolen. That man came to have his case judged before Rava, demanding his money. Rava said to him: With regard to anyone who states: This house is before you, it is not necessary to say that he is not a paid bailee, but he is not even an unpaid bailee. Ravina said to Rav Tavot: But didn’t the Sages say to Rava: The sesame merchant is required to accept upon himself the curse: He Who exacted payment? And Rav Tavot said to me: There were never such matters; that incident never occurred.

Rachi non traduit

אמרי ליה והא אמרו ליה רבנן לרבא. רבינא אמר להא מילתא אמרתי לו לההוא מרבנן היכי אמרת דלאו חזרת מקח וממכר הוא והא אמרו ליה לרבנן לרבא איבעי ליה לקבל מי שפרע:

Tossefoth non traduit

כל הא ביתא קמך לא מבעיא כו'. והא דאמר בפרק הפרה (ב''ק דף מז:
ושם) הכניס ברשות בעל החצר חייב ר' אומר עד שיקבל עליו בעל החצר שמירה י''ל דשמעתין אתיא כרבי דשמואל התם פסיק הלכתא כרבי ואע''ג דרב התם פסיק הלכתא כתנא קמא קיימא לן כשמואל בדיני לגבי רב ועוד דאפילו לרבנן דמחייבי היינו לפי שאמר ליה כנוס שורך דמשמע ואשמרנו אבל הא ביתא קמך סלק עצמו משמירה לגמרי:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדוֹ – יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה וְכוּ'. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁהַכֶּסֶף וְהַפֵּירוֹת בְּיַד מוֹכֵר. אֲבָל כֶּסֶף בְּיַד מוֹכֵר וּפֵירוֹת בְּיַד לוֹקֵחַ – אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁכַּסְפּוֹ בְּיָדוֹ. ''בְּיָדוֹ''?! בְּיַד מוֹכֵר הוּא. אֶלָּא – מִפְּנֵי שֶׁדְּמֵי כַסְפּוֹ בְּיָדוֹ.

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Shimon says: Anyone who has the money in his possession has the advantage. It is taught in a baraita: Rabbi Shimon says: When does the one with the money in his possession have the advantage? It is when both the money and the produce are in the possession of the seller. But if the money is in the possession of the seller and the produce is in the possession of the buyer, the seller cannot renege, because his money is in his possession. The Gemara understood this to mean that the buyer still had the money in his possession, and asks: In his, i.e., the buyer’s, possession? Isn’t it in the possession of the seller? Rather, emend the text: Because the value of his, i.e., the buyer’s, money is in his, i.e., the buyer’s, possession.

Rachi non traduit

אימתי. יש חזרה בדבר:

בזמן שהכסף ביד המוכר. דיכול מוכר לחזור בו דאוקמינהו רבנן ברשותיה לחזרה כי היכי דליטרח ולציל:

מפני שכספו בידו. משמע שהלוקח קיבל כבר כספו:

פְּשִׁיטָא! אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה עֲלִיָּיה שֶׁל לוֹקֵחַ מוּשְׂכֶּרֶת בְּיַד מוֹכֵר. טַעְמָא מַאי תַּקִּינוּ רַבָּנַן מְשִׁיכָה – גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמַר לוֹ נִשְׂרְפוּ חִטֶּיךָ בַּעֲלִיָּיה. הָכָא בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּלוֹקֵחַ נִינְהוּ, אִי נָפְלָה דְּלֵיקָה בְּאוֹנֶס – אִיהוּ טָרַח וּמַיְיתֵי לַהּ.

Traduction

The Gemara asks: Isn’t it obvious that the seller cannot renege, as the buyer acquired the produce through the transaction of pulling? Rava said: With what are we dealing here? It is a case where the upper story of the house belonging to the buyer, where the produce was stored, was rented to the seller. The Gemara elaborates: What is the reason the Sages instituted that pulling, and not payment of money, effects acquisition? It is a rabbinic decree, lest a seller say to the buyer: Your wheat burned in the upper story after you paid. Here, the produce is in the domain of the buyer. Therefore, if a fire is ignited due to circumstances beyond his control, the buyer will exert himself and bring the produce from the upper story.

Rachi non traduit

פשיטא. הרי משיכה יש ואפילו רבנן מודו:

מושכרת ביד מוכר. והיו הפירות מונחין ביד הלוקח ולא שתקנה לו חצירו בנתינת המעות דכיון דקיבל השכר נקנה המקום למוכר כל ימי השכירות וחצירו של מוכר הוא אלא ר' שמעון אית ליה מעות קונות דבר תורה כדאמרינן (לעיל בבא מציעא דף מז:) ומשיכה תקנתא דרבנן היא והכא לא איצטריך תקנתא דטעמא מאי תקון רבנן כו':

א''נ שמא תפול כו'. לא גרס ליה אלא לישנא אחרינא הוא והיא היא:

הָהוּא גַּבְרָא דִּיהַיב זוּזֵי אַחַמְרָא. לְסוֹף שְׁמַע דְּקָא בָעֵי לְמִנְסְבֵיהּ דְּבֵי פַּרְזַק רוּפִילָא. אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי זוּזַי, לָא בָּעֵינָא חַמְרָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא, אֲמַר לֵיהּ: כְּדֶרֶךְ שֶׁתִּיקְּנוּ מְשִׁיכָה בַּמּוֹכְרִין כָּךְ תִּיקְּנוּ מְשִׁיכָה בַּלָּקוֹחוֹת.

Traduction

The Gemara relates: There was a certain man who gave money in exchange for wine. Ultimately he heard that men from the house of Parzak the vizier [rufila] sought to appropriate the wine. The buyer said to the seller: Give me my money, as I do not want the wine. The case came before Rav Ḥisda, who said to him: Just as the Sages instituted pulling with regard to sellers, so did they institute pulling with regard to buyers. Since the buyer had yet to pull the wine into his possession, he can renege on the transaction.

Rachi non traduit

פרזק. שם השר:

רופילא. משנה למלך:

כדרך שתקנו משיכה. לחזור בו המוכר כל זמן שלא משך הלוקח:

כך תיקנו משיכה. לחזור בהן הלקוחות:

מַתְנִי' הָאוֹנָאָה, אַרְבָּעָה כֶּסֶף מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֶּסֶף לַסֶּלַע, שְׁתוּת לְמִקָּח. עַד מָתַי מוּתָּר לְהַחְזִיר? עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ.

Traduction

MISHNA: The measure of exploitation for which one can claim that he was exploited is four silver ma’a from the twenty-four silver ma’a in a sela, or one-sixth of the transaction. Until when is it permitted for the buyer to return the item? He may return it only until a period of time has passed that would allow him to show the merchandise to a merchant or to his relative who is more familiar with the market price of merchandise. If more time has elapsed he can no longer return the item, as the assumption is that he waived his right to receive the sum of the disparity.

Rachi non traduit

מתני' האונאה ארבעה כסף. מעות כסף שהם שש בדינר:

מעשרים וארבעה כסף לסלע. אם היה המקח בדמי הסלע שהוא כ''ד מעות דהשתא הויא אונאה שתות למקח חייב להשיב לו כל אונאתו ארבעה כסף:

עד מתי מותר להחזיר. מי שנתאנה והא דנקט לשון מותר לאשמועינן דליכא אפילו מי שפרע להחזיר המקח או שיתן לו אונאתו:

עד כדי שיראה המקח לתגר או לאחד מקרוביו. ואם שהא יותר מחל על אונאתו:

Tossefoth non traduit

בכדי שיראה לתגר או לקרובו. וא''ת א''כ נתת דבריך לשיעורים דפעמים שהם רחוקים ממנו ופעמים שהם קרובים וי''ל דלעולם יש שיעור אחד לפי מה שמצוי רוב פעמים שיוכל להראות לתגר או לקרובו ואם הם קרובים או רחוקים בשביל כך לא יתנו לו שהות לא פחות ולא יותר:

הוֹרָה רַבִּי טַרְפוֹן בְּלוֹד: הָאוֹנָאָה שְׁמוֹנָה כֶּסֶף מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע כֶּסֶף לַסֶּלַע, שְׁלִישׁ לְמִקָּח. וְשָׂמְחוּ תַּגָּרֵי לוֹד. אָמַר לָהֶם: כָּל הַיּוֹם מוּתָּר לַחְזוֹר. אָמְרוּ לוֹ יַנִּיחַ לָנוּ רַבִּי טַרְפוֹן בִּמְקוֹמֵינוּ, וְחָזְרוּ לְדִבְרֵי חֲכָמִים.

Traduction

The mishna continues: Rabbi Tarfon ruled in Lod: Exploitation is a measure of eight silver ma’a from the twenty-four silver ma’a of a sela, one-third of the transaction. And the merchants of Lod rejoiced, as this ruling allowed them a greater profit margin and rendered the nullification of a transaction less likely. Rabbi Tarfon said to them: Throughout the entire day it is permitted to renege on the transaction and not merely for the period of time it takes to show the purchase item to a merchant or a relative. The merchants of Lod said to him: Let Rabbi Tarfon leave us as we were, with the previous ruling, and they reverted to following the statement of the Rabbis in the mishna with regard to both rulings.

Rachi non traduit

ושמחו תגרי לוד. שהיו בקיאין בסחורה ומוכרין ביוקר:

גְּמָ' אִתְּמַר: רַב אָמַר: שְׁתוּת מִקָּח שָׁנִינוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שְׁתוּת מָעוֹת נָמֵי שָׁנִינוּ. שָׁוֵי שִׁיתָּא בְּחַמְשָׁא, שָׁוֵי שִׁיתָּא בְּשִׁבְעָה – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבָתַר מִקָּח אָזְלִינַן וְאוֹנָאָה הָוְיָא. כִּי פְּלִיגִי שָׁוֵי חַמְשָׁא בְּשִׁיתָּא וְשָׁוֵי שִׁבְעָה בְּשִׁיתָּא.

Traduction

GEMARA: It was stated that there is an amoraic dispute with regard to exploitation. Rav says: We learned that exploitation is determined by one-sixth of the transaction, i.e., one-sixth of the purchase item, not one-sixth of the money paid. And Shmuel says: We learned that exploitation is also determined by one-sixth of the money paid. The Gemara elaborates: With regard to an item worth six ma’a that was sold for five ma’a, or an item worth six ma’a that was sold for seven ma’a, everyone agrees that we follow the transaction, i.e., the fraction of the variation in price is determined relative to the market value of the item sold, and it is exploitation. Where Rav and Shmuel disagree is in the case of an item worth five ma’a sold for six ma’a, or an item worth seven ma’a sold for six ma’a.

Rachi non traduit

גמ' שתות מקח שנינו. דוקא קתני מתני' שתות למקח שאם האונאה שתות לשויו של מקח הויא אונאה אבל אם פחות או יותר היא אף על פי שישנה שתות אצל מעות שנתן זה אין זה קרוי שתות להיות בו דין אונאה וזהו דין אונאה שתות להיות המקח קיים ואין אחד יכול לחזור אלא מחזיר אונאה אבל אם פחות משתות מחילה היא ואין מחזיר לו כלום ואם יותר על שתות שניהם חוזרין אפילו רצה להחזיר לו האונאה הרשות ביד שניהם לחזור הכי מוקמינן לה לקמן (בבא מציעא דף נ:):

ושמואל אמר שתות מעות נמי שנינו. מתני' דקתני שתות למקח לאו אשויו של מקח דוקא קאי אלא כל התנאי קרוי מקח בין מעות שניתנו בו בין דמי החפץ וכל צד שאתה מוצא שם שתות אונאה בין לצד מעות ובין לצד שויו של חפץ יש שם אונאה ואין כאן לא מחילה ולא ביטול מקח והשתא מפרש פלוגתייהו:

שוי שיתא בחמשא. ונתאנה מוכר או שוי שיתא בשבעה ונתאנה לוקח:

כולי עלמא. בין לרב בין לשמואל אונאה הוא דהא שתות היא לצד מקח ושמואל שתות מעות נמי קאמר וכל שכן שתות מקח:

כי פליגי שוי חמשא בשיתא. ונתאנה לוקח בזוז שהוא חומש למקח ויותר משתות הוא זה אבל אצל מעות שנתן שתות הוא אי נמי שוי שבעה בשיתא ונתאנה מוכר בזוז לגבי מקח אין כאן שתות אלא שביעית ופחות משתות היא ולגבי מעות הוי שתות:

Tossefoth non traduit

שתות מעות נמי שנינו. אפילו למאן דאמר שתות מעות נראה יותר לילך אחר שתות מקח שהאונאה והטעות תלויה במקח אבל מעות אין אונאה וטעות תלויה בהם שאין צריכין שומא:

לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר: בָּתַר מָעוֹת אָזְלִינַן, אִידֵּי וְאִידֵּי אוֹנָאָה הָוֵי. לְרַב דְּאָמַר: בָּתַר מִקָּח אָזְלִינַן, שָׁוֵי חַמְשָׁא בְּשִׁיתָּא בִּיטּוּל מִקָּח הָוְיָא. שָׁוֵי שִׁבְעָה בְּשִׁיתָּא, מְחִילָה הָוְיָא.

Traduction

According to Shmuel, who says that we also follow the fraction of the variation in price as determined by the money paid, both this case and that case are exploitation, as there is a disparity of one-sixth between the price paid and the value of the item. According to Rav, who says that we follow the transaction, when an item worth five ma’a sells for six ma’a, the halakha is that there is a nullification of the transaction, as the disparity between the value of the item and the price paid is greater than one-sixth. When an item worth seven ma’a sells for six ma’a, the halakha is that there is a waiver of the sum of the disparity, as the disparity between the value of the item and the price paid is less than one-sixth.

Rachi non traduit

אידי ואידי. בין שוי שבעה בשיתא בין שוי חמשא בשיתא:

Tossefoth non traduit

שוי חמשא בשיתא בטול מקח הוי. וא''ת מנא לן הא דלמא הא הוי נמי שתות מקח דהוי שתות מלבר ויש לומר דמסתמא אית לן למיזל בתר שתות שוה המקח שהאונאה והטעות תלויה בו ועוד דכשנתאנה מוכר לא תמצא שתות מלבר דשוי שיתא בחמשא היינו שתות מלגיו:

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כִּי אָמְרִינַן מְחִילָה וּבִיטּוּל מִקָּח – הֵיכָא דְּלֵיכָּא שְׁתוּת מִשְּׁנֵי צְדָדִים. אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא שְׁתוּת מִצַּד אֶחָד – אוֹנָאָה הָוְיָא.

Traduction

And Shmuel says: When we say that there is a waiver or a nullification of the transaction, it is in a case where there is not a disparity of one-sixth from both aspects, i.e., both in terms of the money paid and in terms of the value of the item. But in a case where there is a disparity of one-sixth from one aspect, either in terms of the money paid or the value of the item, it is exploitation.

Rachi non traduit

משני צדדין. באחד משני צדדין:

תְּנַן: הָאוֹנָאָה אַרְבָּעָה כֶּסֶף מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֶּסֶף לַסֶּלַע, שְׁתוּת לְמִקָּח. מַאי לָאו, דְּזַבֵּין שָׁוֵי עֶשְׂרִים בְּעֶשְׂרִין וְאַרְבְּעָה, וּשְׁמַע מִינַּהּ: שְׁתוּת מָעוֹת נָמֵי שָׁנִינוּ! לָא, דְּזַבֵּין שָׁוֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה בְּעֶשְׂרִים.

Traduction

The Gemara cites proof for the opinions of Rav and Shmuel. We learned in the mishna: The measure of exploitation for which one can claim that he was exploited is four silver ma’a from the twenty-four silver ma’a in a sela, which is one-sixth of the transaction. What, is it not a case where he bought an item worth twenty ma’a for twenty-four ma’a? And accordingly, one can conclude from the mishna that we learned that exploitation is also determined by one-sixth of the money paid, in accordance with the opinion of Shmuel. The Gemara rejects this proof: No, it is a case where he sold an item worth twenty-four ma’a for twenty ma’a.

Rachi non traduit

מאי לאו דזבין שוי עשרים בעשרים וארבע. ונתאנה לוקח דהוה ליה חומש לגבי מקח ארבעה הוי חומש של עשרים וקרי ליה אונאה ולא קרי ליה ביטול מקח:

לא דזבין שוי עשרים וארבע בעשרים. דהוה ליה שתות למקח: ופרכינן ומי נתאנה מוכר בתמיה:

Tossefoth non traduit

תנן הורה רבי טרפון בלוד. תימה מה הוסיף להקשות מסיפא ממה שהקשה כבר ברישא:

ש''מ שתות מעות נמי שנינו. וא''ת אם כן מאי שתות למקח דקתני מתניתין וי''ל דמפרש היינו אונאה שתות שנהיה במקח ותימה דלשתוק משתות למקח:

מִי נִתְאַנָּה – מוֹכֵר. אֵימָא סֵיפָא: עַד מָתַי מוּתָּר לְהַחְזִיר – בִּכְדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ. וְאָמַר רַב נַחְמָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לוֹקֵחַ, אֲבָל מוֹכֵר – לְעוֹלָם חוֹזֵר.

Traduction

The Gemara asks: If so, who was exploited in this transaction? It is the seller. Say the latter clause of the mishna: Until when is it permitted for the buyer to return the item? In the time that it takes the buyer to show the merchandise to a merchant or to his relative. And Rav Naḥman said: The Rabbis taught this halakha only with regard to a buyer, who is in possession of the item and can show it to a merchant immediately. But a seller may always renege on the transaction. Since the purchase item is not in his possession, he can determine its market price only if he happens to encounter a similar item, and there is no time frame within which this will certainly occur.

Rachi non traduit

לא שנו. דבכדי שיראה ותו לא אלא לוקח:

Tossefoth non traduit

אֶלָּא דְּזַבֵּין שָׁוֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה בְּעֶשְׂרִין וּתְמָנְיָא. תְּנַן, הוֹרָה רַבִּי טַרְפוֹן בְּלוֹד: הָאוֹנָאָה שְׁמוֹנָה כֶּסֶף מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֶּסֶף לַסֶּלַע, שְׁלִישׁ לְמִקָּח. מַאי לָאו, דְּזַבֵּין שָׁוֵי שִׁיתַּסְרֵי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה? וּשְׁמַע מִינַּהּ: שְׁלִישׁ מָעוֹת נָמֵי שָׁנִינוּ.

Traduction

Rather, it is a case where he sold an item worth twenty-four ma’a for twenty-eight ma’a. We learned in the mishna that Rabbi Tarfon ruled in Lod: Exploitation is a measure of eight silver ma’a from the twenty-four silver ma’a of a sela, one-third of the transaction. What, is it not a case where he bought an item worth sixteen ma’a for twenty-four ma’a? And accordingly, one can conclude from the mishna that we learned that exploitation is also determined by one-third of the money paid, in accordance with the opinion of Shmuel.

Rachi non traduit

אלא דזבין כו'. דהוה ליה שתות למקח ונתאנה לוקח:

Tossefoth non traduit

תנן הורה רבי טרפון בלוד. תימה מה הוסיף להקשות מסיפא ממה שהקשה כבר ברישא:

לָא: דְּזַבֵּין שָׁוֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה בְּשִׁיתְּסַר. מִי נִתְאַנָּה מוֹכֵר, אֵימָא סֵיפָא: אָמַר לָהֶם – כָּל הַיּוֹם מוּתָּר לַחְזוֹר. וְאָמַר רַב נַחְמָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לוֹקֵחַ, אֲבָל מוֹכֵר לְעוֹלָם חוֹזֵר. אֶלָּא דְּזַבֵּין שָׁוֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה בִּתְלָתִין וּתְרֵין.

Traduction

The Gemara rejects this proof: No, it is a case where he sold an item worth twenty-four ma’a for sixteen ma’a. The Gemara asks: If so, who was exploited in this transaction? It is the seller. Say the latter clause of the mishna: Rabbi Tarfon said to them: Throughout the entire day it is permitted to renege on the transaction. And Rav Naḥman says: They taught this halakha only with regard to a buyer, but a seller may always renege on the transaction. Rather, it is a case where he sold an item worth twenty-four ma’a for thirty-two ma’a.

Rachi non traduit

אבל אם נתאנה מוכר לעולם מוכר חוזר. ולקמן מפ' טעמא:

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: מִי שֶׁהוּטַּל עָלָיו יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. כֵּיצַד? מָכַר לוֹ שָׁוֶה חֲמִשָּׁה בְּשִׁשָּׁה, מִי נִתְאַנָּה – לוֹקֵחַ, יָד לוֹקֵחַ עַל הָעֶלְיוֹנָה, רָצָה אוֹמֵר: תֵּן לִי מְעוֹתַי, אוֹ תֵּן לִי מָה שֶׁאוֹנֵיתַנִי. מָכַר לוֹ

Traduction

The Gemara comments: It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Shmuel: The one upon whom the exploitation was imposed has the advantage. How so? In a case where one sold him an item worth five ma’a for six ma’a, who was exploited? It is the buyer. Therefore, the buyer is at an advantage. If he wishes, he can say to the seller: Give me back my money and nullify the transaction, or he can say: Give me back the sum which you received by engaging in exploitation of me. In a case where one sold him

Rachi non traduit

תניא כוותיה דשמואל. דבין שתות מקח בין שתות מעות:

מי שהוטל עליו. מי שהאונאה עליו מי שנתאנה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source