Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 43a
וּמְשַׁלֵּם לֵיהּ דְּמֵי כִּיסֵי.
Traduction
And he pays him the value of the hops mixed with thorns according to his profit.
Rachi non traduit
ומשלם לו דמי כיסי. דמי כשות של קוצים לפי מה שהשביח:
מַתְנִי' הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל שׁוּלְחָנִי, אִם צְרוּרִין – לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. מוּתָּרִין – יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, בֵּין צְרוּרִין וּבֵין מוּתָּרִין – לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. חֶנְוָנִי כְּבַעַל הַבַּיִת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֶנְוָנִי כַּשּׁוּלְחָנִי.
Traduction
MISHNA: In the case of one who deposits money with a money changer, if the money is bound, the money changer may not use it. Therefore, if it is lost he does not bear responsibility for it. If the money was unbound, the money changer may use it. Therefore, if it is lost he bears responsibility for it. If he deposited money with a homeowner, whether it is bound or whether it is unbound, the homeowner may not use it, as it never entered the mind of the depositor that the homeowner might use the money. Therefore, if the homeowner lost the money, he does not bear responsibility for it. If the bailee is a storekeeper, his status is like that of a homeowner; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: If the bailee is a storekeeper, his status is like that of a money changer.
גְּמָ' מִשּׁוּם דִּצְרוּרִין לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן? אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַב יְהוּדָה: בִּצְרוּרִין וַחֲתוּמִין שָׁנוּ. רַב מָרִי אָמַר: בְּקֶשֶׁר מְשׁוּנֶּה. אִיכָּא דְאָמְרִי, בָּעֵי רַב מָרִי: קֶשֶׁר מְשׁוּנֶּה מַאי? תֵּיקוּ.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: Why is it that due to the fact that the money is bound the money changer may not use it? Don’t people typically bind their money? Binding is no indication that the intent of the one who deposited the money is that it not be used. Rav Asi said that Rav Yehuda said: It is in a case where the money is bound and sealed, a clear indication that he does not want the bundle to be opened, that the mishna is taught. Rav Mari says: It is in a case where the money is bound with an atypical knot, also indicating that he does not want the bundle to be opened. There are those who say that there is a variant reading: Rav Mari raises a dilemma: What is the legal status of money bound with an atypical knot? Is it like that of money that is sealed or not? The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.
Rachi non traduit
גמ' משום דצרורין לא ישתמש בהן. בתמיה ומה גילוי דעת יש כאן שאין חפץ שישתמש בהם מאחר שאם הן מותרין קאמרת ישתמש בהן דהמפקיד אצלו יודע שהוא צריך תדיר למעות צרורין נמי ישתמש דדרך כל אדם לצור מעותיו:
מוּתָּרִין יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כּוּ'. אָמַר רַב הוּנָא: וַאֲפִילּוּ נֶאֶנְסוּ. וְהָא ''אָבְדוּ'' קָתָנֵי! כִּדְרַבָּה דְּאָמַר רַבָּה: ''נִגְנְבוּ'' – בְּלִסְטֵיס מְזוּיָּין, ''אָבְדוּ'' – שֶׁטָּבְעָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם.
Traduction
§ The mishna teaches that if the money is unbound the money changer may use it, and therefore he bears responsibility if it is lost. Rav Huna says: And even if it was taken from him under circumstances beyond his control he is liable to pay. The Gemara asks: But isn’t it taught in the mishna: It is lost, from which it may be inferred that only if the money was lost does he bear responsibility, but not if it was taken by force? The Gemara answers: This must be understood in accordance with that which Rabba stated in a different context, as Rabba says: They were stolen; this is referring to a case where the items were stolen by force by armed bandits. They were lost; this is referring to a case where his ship sunk at sea.
Rachi non traduit
ואפילו נאנסו. קאמר מתניתין דחייב באחריותן ואפילו לא נשתמש בהן דמהשתא הוי שואל עלייהו:
וְרַב נַחְמָן אָמַר: נֶאֶנְסוּ לָא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ נֶאֶנְסוּ לָא, אַלְמָא לָא הָוֵי שׁוֹאֵל עֲלַיְיהוּ, אִי שׁוֹאֵל לָא הָוֵי שׁוֹמֵר שָׂכָר נָמֵי לָא הָוֵי! אֲמַר לֵיהּ: בְּהָא מוֹדֵינָא לָךְ, דְּהוֹאִיל וְנֶהֱנָה מַהֲנֶה, בְּהָהוּא הֲנָאָה דְּאִי מִיתְרְמֵי לֵיהּ זְבִינָא דְּאִית בֵּהּ רַוְוחָא זָבֵן בְּהוּ, הָוֵי עֲלַיְיהוּ שׁוֹמֵר שָׂכָר.
Traduction
And Rav Naḥman says: If it was taken from him under circumstances beyond his control, he is not liable to pay. Rava said to Rav Naḥman: According to your opinion, that you said if it was taken from him due to circumstances beyond his control, he is not liable to pay; apparently, the money changer is not considered a borrower with regard to the money. If he is not a borrower, he is not a paid bailee either. Why, then, does he bear responsibility for the money if it is lost? His status should be that of an unpaid bailee, and he should be exempt. Rav Naḥman said to him: In this case, I concede that he is a paid bailee, since he benefits from the money. It is with the benefit the money changer derives, based on the fact that if a profitable purchase would happen to present itself to him he can purchase it with the deposited money, that he is considered a paid bailee with regard to the money.
Rachi non traduit
נאנסו לא. כל זמן שלא נשתמש לא הוי שואל אלא אבדו דוקא חייב כשומר שכר:
ואי שואל לא הוי שומר שכר נמי לא הוי. מה שכר נטל על שמירתם אלא על שסמך עליהם להחליפן ולהשתכר אם יבא לידו אתה מחייבו ושאלה היא זו שהרי כל הנאה שלו:
בההיא מודינא. אע''ג דאמינא לא הוי שואל מהשתא עד שישתמש מודינא דשומר שכר הוי:
דהואיל ונהנה מהנה. לבעלים:
אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב הוּנָא: הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל שׁוּלְחָנִי, אִם צְרוּרִין – לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם הוֹצִיא – לֹא מָעַל הַגִּזְבָּר. וְאִם מוּתָּרִין – יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם הוֹצִיא – מָעַל הַגִּזְבָּר.
Traduction
Rav Naḥman raised an objection to the opinion of Rav Huna from a mishna (Me’ila 21b): With regard to the Temple treasurer who deposits money with a money changer, if the money is bound, the money changer may not use it. Therefore, if he spent the money, the Temple treasurer is not liable for misuse of Temple property because the money changer is liable. If the money was unbound, the money changer may use it. Therefore, if the money changer spent the money, the Temple treasurer is liable for misuse of Temple property, as the money changer serves as an agent for the treasurer.
Rachi non traduit
המפקיד מעות. גזבר שהפקיד מעות הקדש כסבור שהן שלו:
לא מעל גזבר. שהרי לא ברשות הוציאן ואינו שלוחו:
מותרין. דהוה ליה כנותן רשות והוה ליה שלוחו:
לפיכך אם הוציא. שולחני מעל גזבר:
וְאִי אָמְרַתְּ אֲפִילּוּ נֶאֶנְסוּ, מַאי אִירְיָא הוֹצִיא? אֲפִילּוּ לֹא הוֹצִיא נָמֵי!
Traduction
Rav Naḥman explains his objection: And if you say that even if the money was taken from the money changer under circumstances beyond his control, he bears responsibility for the money, why did the tanna specifically teach that the Temple treasurer bears responsibility if the money changer spent the money? Even if he did not spend the money the treasurer should bear responsibility. Since the Temple treasurer gave him unbound money, it is tantamount to a loan. The treasurer should be liable for misappropriation at the moment that he gave unbound money to the money changer.
Rachi non traduit
ואי אמרת אפילו נאנסו. תנא מתני' דחייב שולחני באחריותן נמצא משעה שהפקידו אצלו יצאו מרשות הקדש ובאו לרשות שולחני ונעשה כמו שלוה לו ואין הוצאה גדולה מזו מאי איריא הוציא:
Tossefoth non traduit
מאי איריא הוציא כי לא הוציא נמי. כיון דהיתר תשמיש מחייב באונסין וא''ת הא דתנן לקמן בהזהב (בבא מציעא דף מד. מז:

מח.) נתן לו מעות ולא משך ממנו פירות יכול לחזור בו לרב הונא דאית ליה דהיתר תשמיש מחייב באונסין וכן לרב יוסף בפרק אלו מציאות (לעיל בבא מציעא דף כט.) המוכר אסור להשתמש במעות שקבל שאם היה מותר להשתמש תקשה להו הך ברייתא דמייתי אפלוגתא דרבי יוחנן ור''ל נתן לבלן מעל דוקא בלן דלא מחסרא משיכה כדקתני סיפא הרי מרחץ לפניך הכנס ורחוץ אבל ספר לא מעל עד דמשיך ולדידהו כי נתנה לספר נמי למעול אע''ג דלא משיך כיון דספר מותר להשתמש בהן בין מיירי בספר נכרי כר' יוחנן בין בספר ישראל כר''ל וכמו שאסור להשתמש בהם לרב הונא ולרב יוסף ה''נ לר''ל ולר' יוחנן דבהא לא פליגי ולא הוה המוכר על אותם מעות כי אם שומר חנם לכ''ע וא''כ לרבי יוחנן מה הועילו במה שתקנו דאין מעות קונות דאי מעות קונות יאמר מוכר נשרפו חטיך בעליה השתא דלא קני יאמר נשרפו מעותיך בעליה ועוד דרב הונא גופיה סבר בפ' הזהב (לקמן בבא מציעא דף מו:) דבר תורה מעות קונות כרבי יוחנן דאמר רב הונא מכור לי באלו קנה וי''ל דאע''ג דלא הוי על המעות כי אם שומר חנם לא מצי א''ל נשרפו מעותיך בעליה דכספים אין להם שמירה אלא בקרקע וא''ת כיון דהיכא שלא משך אסור להשתמש במעות א''כ הא דאמר פוסק עמו על הגדיש או על שער שבשוק מה מרויח בהקדמת מעות וי''ל כגון שפירש ע''מ להשתמש בהם א''נ אפילו בסתמ' כיון שהוא פוסק ומקדים לו מעות חצי שנה מן הגדיש עד ימות הקיץ אדעתא דהכי נותן שישתמש בהן ועוד י''ל דלרבי יוחנן ולרב הונא דאית להו דבר תורה מעות קונות לא הפקיעו כח שיש לו למוכר במעות שיכול להשתמש בהם כיון דקונות מן התורה והוי שואל עלייהו ולא מצי א''ל נשרפו מעותיך בעליה ולא תקנו משיכה אלא כדי שלא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה אבל לר''ל ודאי כיון דמעות אינם קונות אסור להשתמש במעות ולא הוי שואל עלייהו ולכך נתנה לספר לא מעל עד שימשוך וכן לרבי יוחנן ולרב הונא בספר נכרי לא מעל עד שימשוך דמעות בנכרי אינם קונות:
אֲמַר לֵיהּ: הוּא הַדִּין אַף עַל גַּב דְּלֹא הוֹצִיא, וְאַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ''הוֹצִיא'', תְּנָא סֵיפָא נָמֵי ''הוֹצִיא''.
Traduction
Rav Huna said to him: The same is true even if he did not spend the money, and the treasurer is liable the moment he gives the money to the money changer. And since the tanna taught in the first clause of the mishna that the money changer is liable if he spent the money, the tanna taught in the latter clause of the mishna as well that the treasurer is liable if he spent the money, although he is liable even if he did not spend the money.
Rachi non traduit
איידי דתנא רישא הוציא. לאשמועינן רבותא דאפילו הוציא לא מעל תנא סיפא הוציא:
מַתְנִי' הַשּׁוֹלֵחַ יָד בְּפִקָּדוֹן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יִלְקֶה בְּחָסֵר וּבְיָתֵר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כִּשְׁעַת הוֹצָאָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כִּשְׁעַת הַתְּבִיעָה.
Traduction
MISHNA: With regard to one who misappropriates a deposit, Beit Shammai say: He is penalized for its decrease and its increase. If the value of the deposit decreases, the bailee is liable to pay in accordance with its value at the time of the misappropriation. If it increases in value, he is liable to pay in accordance with its value at the time of repayment. And Beit Hillel say: He pays in accordance with its value at the time of removal. Rabbi Akiva says: He pays in accordance with its value at the time of the claim.
Rachi non traduit
מתני' ילקה בחסר וביתר. אם חסרו דמיה שהוזלה בשוק ישלם דמיה כמו שהיתה שוה בשעה ששלח בה יד שהיא שעת הגזילה וכן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה וכגון שהוציאה שאינה בעין אבל אם ישנה בעין כמות שגזלה אומר לו הרי שלך לפניך כדאמרינן גבי מטבע ונפסל תרומה ונטמאת בפרק הגוזל [קמא] (ב''ק דף צו:):
וביתר. אם שהתה בידו מששלח בה יד ונתייקרה ואח''כ הוציאה לוקה ביתר דמיה לשלם כשעת הוצאה:
ובית הלל אומרים כו'. בגמרא מפרש מאי קאמר:
כשעת התביעה. כשעת שיתבעו לדין ובגמרא מפרש טעמא:
גְּמָ' אָמַר רַבָּה: הַאי מַאן דִּגְזַל חָבִיתָא דְחַמְרָא מֵחַבְרֵיהּ, מֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא זוּזָא, הַשְׁתָּא שָׁוְיָא אַרְבְּעָה. תַּבְרַהּ אוֹ שַׁתְיַיהּ – מְשַׁלֵּם אַרְבְּעָה, אִיתְּבַר מִמֵּילָא – מְשַׁלֵּם זוּזָא.
Traduction
GEMARA: Rabba says: In a case of this one who robbed another of a barrel of wine, where initially it was worth one dinar and now it is worth four dinars; if the robber broke the barrel or drank the wine, he pays four dinars. If it broke by itself, he pays one dinar.
Rachi non traduit
גמ' מעיקרא. כשגזלה:
ולבסוף. כשיצתה מן העולם:
תברה. בידים:
או שתייה. אחר שהוקרה:
מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּאִי אִיתַהּ הָדְרָא לְמָרַהּ בְּעֵינָא, הָהִיא שַׁעְתָּא דְּקָא שָׁתֵי לַיהּ אוֹ דְּקָא תָּבַר לַהּ, קָא גָזֵל מִינֵּיהּ, וּתְנַן: כָּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה. אִיתְּבַר מִמֵּילָא מְשַׁלֵּם זוּזָא. מַאי טַעְמָא? הַשְׁתָּא לָא עָבֵיד לַהּ וְלָא מִידֵּי, אַמַּאי קָא מְחַיְּיבַתְּ לֵיהּ? אַהָהִיא שַׁעְתָּא דְּגַזְלַהּ, הָהִיא שַׁעְתָּא זוּזָא הוּא דְּשָׁוְיָא.
Traduction
The Gemara elaborates: What is the reason for the difference? Since if the barrel were intact, it would return to its owner in its original state and there would be no need to calculate its price, that moment that he drank it or that he broke it is the moment that he stole from the owner of the wine. And we learned in a mishna (Bava Kamma 93b): All robbers pay in accordance with the value of the stolen item at the moment of the robbery. Here, that is four dinars. If the barrel broke by itself, the robber pays one dinar. What is the reason for this? He did not do anything to the barrel now. Why do you deem him liable to pay? Because of that moment that he robbed the other of it. At that moment, it was worth only one dinar.
Rachi non traduit
דאי איתה. כאן בשעת התביעה הוה מהדרנא בעינא דכי אמרינן משלם כשעת הגזילה היכא דליתה בעין אבל ישנה בעין בין שהוקרה בין שהוזלה חוזרת כמות שהיא הלכך הואיל ואם תבעה בעודה קיימת לאחר שהוקרה היתה חוזרת בעין אשתכח דההיא שעתא דקא שתי לה הוא דגזיל לה:
Tossefoth non traduit
והתנן כל הגזלנים משלמין כשעת הגזלה. ואע''ג דבפ' הגוזל [קמא] (ב''ק דף צו:) אמרי' זה הכלל כל הגזלנים משלמין כשעת הגזלה לאתויי דרבי אלעאי דאמר גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאה משמע דלא מיירי ביוקרא וזולא אלא בשינוי כדמיירי ברישא דמתני' הגוזל עצים ועשה כלים צמר ועשה בגדים היינו דוקא יתורא דזה הכלל אבל פשטא דמתניתין דמשלמין כשעת הגזלה מיירי ביוקרא וזולא והתם בהגוזל (דף קג.) נמי מייתי לענין יוקרא וזולא גבי אייקר כתנא דרב כהנא ובפרק כל שעה (פסחים דף לב.) גבי לפי דמים משלם וא''ת רב דאמר במרובה (ב''ק דף סה. ושם ד''ה גופא) קרן כעין שגנב [כפל וכו'] ואוקמה כגון דמעיקרא שויא ד' ולבסוף שויא זוזא מאי קמ''ל מתני' היא ועוד מאי בעי התם מאי טעמא דרב ליבעי מאי טעמא דמתניתין וי''ל דרב קמ''ל דאע''ג דקרן כעין שגנב כפל לא הוי כמו קרן אלא כשעת העמדה בדין ובעינן מאי טעמא דרב דמחלק כפל מדין קרן ומשני גנבה וחיים אחייה לקרן כעין שגנב דוקא קרן ולא כפל:

תְּנַן: בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים כִּשְׁעַת הוֹצָאָה. מַאי כִּשְׁעַת הוֹצָאָה? אִילֵימָא כִּשְׁעַת הוֹצָאָה מִן הָעוֹלָם.
Traduction
We learned in the mishna that Beit Hillel say: One who misappropriates a deposit pays in accordance with its value at the time of removal. The Gemara asks: What is the meaning of: In accordance with its value at the time of removal? If we say it means in accordance with its value at the time of its removal from the world, when he drank the wine or broke the barrel, that is difficult.
וּבְמַאי? אִי בְּחָסֵר, מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר? וְהָא תְּנַן: כָּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה! וְאִי בְּיָתֵר – הַיְינוּ בֵּית שַׁמַּאי!
Traduction
The Gemara clarifies the difficulty: And with regard to what case is this referring? If it is with regard to a case where there was a decrease in value before its removal, is there anyone who says that the bailee pays the lower price? But didn’t we learn in a mishna: All robbers pay in accordance with the value of the stolen item at the moment of the robbery, and no less than that? And if it is with regard to a case where there was an increase in value before its removal, that is the opinion of Beit Shammai, as the one who misappropriates a deposit always pays the higher value, not the opinion of Beit Hillel.
Rachi non traduit
ובמאי. אהייא פליגי בית הלל:
אי בחסר. כשהוזלה דקאמרי ב''ש ילקה לשלם כדמים שהיתה בשעת הגזילה וקאמרי בית הלל כשעת הוצאה:
ומי איכא למאן דאמר. היכא דליתיה בעין דכל הגזלנין לאו כשעת הגזילה משלמין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source