Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 42a

מַתְנִי' הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ, צְרָרָן וְהִפְשִׁילָן לַאֲחוֹרָיו, אוֹ שֶׁמְּסָרָם לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, וְנָעַל בִּפְנֵיהֶם שֶׁלֹּא כָּרָאוּי – חַיָּיב, שֶׁלֹּא שִׁימֵּר כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִים. וְאִם שִׁימֵּר כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִים – פָּטוּר.

Traduction

MISHNA: In the case of one who deposited coins with another, and that bailee bound it in a cloth and slung it behind him, or conveyed them to his minor son or daughter for safeguarding, or locked the door before them in an inappropriate, i.e., insufficient, manner to secure them, the bailee is liable to pay for the coins, as he did not safeguard the coins in the manner typical of bailees. But if he safeguarded the money in the manner that bailees safeguard items and it was nevertheless stolen, he is exempt.

Rachi non traduit

מתני' צררן. בסודרו והפשילן לאחוריו:

גְּמָ' בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ שֶׁלֹּא שִׁימֵּר כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִים. אֶלָּא צְרָרָן וְהִפְשִׁילָן לַאֲחוֹרָיו, מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמִיעְבַּד? אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר קְרָא: ''וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ'', אַף עַל פִּי שֶׁצְּרוּרִין – יִהְיוּ בְּיָדְךָ.

Traduction

GEMARA: Granted, for all the other cases, the bailee is liable to pay, as he did not safeguard the money in the manner that bailees safeguard items. But if the bailee bound it in a cloth and slung it behind him, what more was he to do? Rava says that Rabbi Yitzḥak said: The verse states: ''And you shall bind up the money in your hand'' (Deuteronomy 14:25), from which it is derived: Although it is bound, in order to safeguard the money, it must be in your hand.

Rachi non traduit

גמ' מאי הוה ליה למיעבד. הרי צררן:

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: לְעוֹלָם יְהֵא כַּסְפּוֹ שֶׁל אָדָם מָצוּי בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ''. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: לְעוֹלָם יַשְׁלִישׁ אָדָם אֶת מְעוֹתָיו, שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע, וּשְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא, וּשְׁלִישׁ תַּחַת יָדוֹ.

Traduction

And apropos that verse, Rabbi Yitzḥak says: A person’s money should always be found in his possession. He should not invest all of his money, leaving him with no money available for expenditures, as it is stated: ''And you shall bind up the money in your hand.'' And Rabbi Yitzḥak says: A person should always divide his money into three; he should bury one-third in the ground, and invest one-third in business [bifrakmatya], and keep one-third in his possession.

Rachi non traduit

מצוי בידו. לא יפקידנו לאחרים במקום אחר שאם תזדמן לו סחורה לשכר יהא מזומן לו:

תחת ידו. להיות מזומן לו לצורך ריוח הבא פתאום:

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ''. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ''.

Traduction

And Rabbi Yitzḥak says: Blessing is found only in a matter concealed from the eye, as it is stated: ''The Lord will command blessing with you in your storehouses'' (Deuteronomy 28:8), where the grain is concealed. The school of Rabbi Yishmael taught: Blessing is found only in a matter over which the eye has no dominion, as it is stated: ''The Lord will command blessing with you in your storehouses.''

Rachi non traduit

אין הברכה. שמתברך ורבה מאליו פויישו''ן בלעז:

באסמיך. דריש ליה לשון דבר הסמוי מן העין:

שאין העין שולטת בו. שנאמר באסמיך לשון גנזים:

תָּנוּ רַבָּנַן: הַהוֹלֵךְ לָמוֹד אֶת גּוֹרְנוֹ, אוֹמֵר: ''יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ''. הִתְחִיל לָמוֹד, אוֹמֵר: ''בָּרוּךְ הַשּׁוֹלֵחַ בְּרָכָה בַּכְּרִי הַזֶּה''. מָדַד וְאַחַר כָּךְ בֵּירַךְ – הֲרֵי זֶה תְּפִילַּת שָׁוְא, לְפִי שֶׁאֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה לֹא בְּדָבָר הַשָּׁקוּל וְלֹא בְּדָבָר הַמָּדוּד וְלֹא בְּדָבָר הַמָּנוּי, אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ''.

Traduction

The Sages taught: One who goes to measure the grain on his threshing floor recites: May it be Your will, O Lord, our God, that You send blessing upon the product of our hands. If one began to measure the grain he says: Blessed is He Who sends blessing upon this pile of grain. If one measured and afterward recited this blessing, this is a prayer made in vain, because blessing is found neither in a matter that is weighed, nor in a matter that is measured, nor in a matter that is counted. Rather, it is found in a matter concealed from the eye, as it is stated: ''The Lord will command blessing with you in your storehouses.''

אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּסָפִים אֵין לָהֶם שְׁמִירָה אֶלָּא בַּקַּרְקַע. אָמַר רָבָא: וּמוֹדֵי שְׁמוּאֵל בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, דְּלָא אַטְרְחוּהּ רַבָּנַן. וְאִי שְׁהָא לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת שִׁעוּר לְמִקְבְּרִינְהוּ וְלָא קַבְרִינְהוּ – מְחַיַּיב. וְאִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הוּא סָבַר: דִּלְמָא מִיבְּעֵי לֵיהּ זוּזֵי לְאַבְדַּלְתָּא.

Traduction

§ Shmuel says: There is safeguarding for money only in the ground. Rava said: And Shmuel concedes if one received a deposit on Shabbat eve at twilight, that the Rabbis did not impose upon him to bury it in the ground immediately. And if, at the conclusion of Shabbat, he delayed and did not bury the money within the period of time needed to bury it, he is liable to pay the owner if it is stolen. And if the one who deposited the money is a Torah scholar and the bailee thought: Perhaps he requires money for havdala, and that is the reason that he did not bury the money immediately, then he may delay burying the money a bit longer.

Rachi non traduit

אין להם שמירה כו'. דאם לא שמרן ונגנבו פשיעה היא:

ואם צורבא מרבנן הוא. המפקיד שהוא חרד על מצות הבדלה על הכוס אמר השומר דלמא מיבעי ליה זוזי לאבדלתא להכי לא קברינהו ופטור:

Tossefoth non traduit

אמר שמואל כספים אין להם שמירה כו'. צריך עיון אם שמרם בקרקע ונגנבו משם אם שומר שכר חייב ובפרק הכונס (ב''ק דף נז ושם ד''ה כגון) משמע דחייב. דפריך אביי לרב יוסף והאמר ר' יוחנן הטוען טענת גנב באבידה משלם תשלומי כפל ואי שומר אבידה שומר שכר הוי קרנא בעי לשלומי ומאי פריך דלוקמא בטוען שנגנבה באונס כגון שהעמיק בקרקע ק' אמות או שתקפתו שינה או חולי אלמא כל גניבה לא הויא אונס אלא לסטים מזויין וכן בתר הכי דמייתי לא אי אמרת בשומר חנם שכן משלם כפל ואי לסטים מזויין גנב הוא שומר שכר נמי משלם כפל משמע דמשום גניבה לא מפטר שומר שכר אם לא בטענת גניבת ליסטים מזויין מיהו הנהו יש לדחות דה''מ למימר וליטעמיך דבלאו הכי נמי מצי למימר וליטעמיך אפי' גזלן הוא תמצא שומר שכר משלם כפל בבעלים ויש להביא ראיה מפ' השואל (לקמן בבא מציעא דף צה. ושם) דכי יליף גניבה ואבידה בשואל משומר שכר פריך מה לשומר שכר שכן משלם כפל בטענת ליסטין מזויין ומשני אי בעית אימא גזלן הוא משמע שאין שום גניבה שיפטר בה שומר שכר אך תמהון גדול הוא למה לא יהא אונס אם העמיק בקרקע ק' אמות דמאי ה''ל תו למיעבד או אם תקפתו שינה או חולי גדול ואיך יתכן ששום גניבה לא נמצא שתהא אונס גמור כליסטין מזויין ולרבה אית ליה בסוף הפועלים (לקמן בבא מציעא דף צג:) דאי על בעידנא דעיילי אינשי פטור א''כ תמצא גניבת אונס בשומר שכר ומיהו יש לדחות דרבה יסבור כאידך שינויא דקרנא עדיף כרב יוסף בהכונס (ב''ק דף נז:) ומ''מ אין סברא כלל שלא נמצא גניבת אונס שיפטר בה שומר שכר ואין לתרץ דהואיל וחייב רחמנא שומר שכר בגניבה אע''פ שהיא קרובה לאונס כדאמר בהשואל (לקמן בבא מציעא ד' צד:) חייב אף בכל גניבת אונס דהא בליסטין מזויין הוא פטור אע''ג דגנב הוא לרב יוסף א''כ מאי משני בהשואל (דף צה.) לסטין מזויין גזלן הוא אכתי איכא למיפרך מה לשומר שכר שכן משלם כפל בטענת גניבת אונס תאמר בשואל דכי נילף שחייב בגניבה ואבידה לא ישלם כפל אפילו בטענת גניבת אונס דמסתמא הוא חייב קרן בכל אונסין דכעין זה פריך פ''ק דמנחות (דף ה:) גבי הצאן להוציא הטרפה ובפרק שור שנגח ד' וה' (ב''ק דף מ:) גבי שור האצטדין מהו לגבי מזבח ונראה דכיון דאתי שואל מק''ו דשומר שכר אין לחייבו בגניבת אונס בקרן ודיו לבא מן הדין להיות כנדון דשומר שכר פטור מגניבת אונס אף שואל כן וא''ת וגניבת אונס בשואל לפי האמת מנ''ל דלא מצינו ששואל פטור אלא במתה מחמת מלאכה דמשומר שכר לא אתי כדפי' וי''ל דנפקא לן מוכי ישאל איש וי''ו מוסיף על עניין ראשון והוי כאילו כתיב גניבה ואבידה להדיא בשואל וכיון דכתיב ביה גניבה ואבידה ואונסין ליכא למפטריה בגניבת אונס והא דיליף בברייתא מק''ו היינו אילו לא נאמר קרא הייתי אומר ק''ו:

וְהָאִידָּנָא דִּשְׁכִיחִי גָּשׁוֹשָׁאֵי – אֵין לָהֶן שְׁמִירָה אֶלָּא בִּשְׁמֵי קוֹרָה. וְהָאִידָּנָא דִּשְׁכִיחִי פָּרוֹמָאֵי – אֵין לָהֶם שְׁמִירָה אֶלָּא בֵּינֵי אוּרְבֵי. אָמַר רָבָא: וּמוֹדֶה שְׁמוּאֵל בְּכוֹתֶל, אִי נָמֵי בֵּין הַקְּרָנוֹת. וְהָאִידָּנָא דִּשְׁכִיחִי טָפוֹחָאֵי – אֵין לָהֶן שְׁמִירָה אֶלָּא בְּטֶפַח הַסָּמוּךְ לַקַּרְקַע, אוֹ בְּטֶפַח הַסָּמוּךְ לִשְׁמֵי קוֹרָה.

Traduction

The Gemara comments: And now that rummagers, who dig to find and steal buried property, are commonplace, there is safeguarding for money only in the beams of the roof of a house. The Gemara comments: And now that dismantlers, who attempt to find and steal property hidden in beams, are commonplace, there is safeguarding for money only between the bricks of a wall. Rava said: And Shmuel concedes that money can be safeguarded in the wall or, alternatively, between the corners of the house. And now that tappers, who tap on walls to find and steal property hidden there, are commonplace, there is safeguarding for money only in the handbreadth of the wall adjacent to the ground or in the handbreadth of the wall adjacent to the ceiling, as tapping on the wall will not reveal their existence.

Rachi non traduit

גשושאי. מגששין בקרקע בשפודין של ברזל להכיר מקום שתחתיו חלל:

בשמי קורה. בגג מתחתיו:

פרומאי. שוברי התקרה:

ביני אורבי. בין שורות הבנין בכותל:

טפוחאי. מטפחים בכותל לידע אם יש שם חלל:

או בטפח הסמוך כו'. וכולן בכותל:

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף לְרַב אָשֵׁי: הָתָם תְּנַן: חָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת – הֲרֵי הוּא כִּמְבוֹעָר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין הַכֶּלֶב יָכוֹל לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו. וְתָנָא: כַּמָּה חֲפִישַׂת הַכֶּלֶב – שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. הָכָא מַאי? מִי בָּעֵינַן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אוֹ לָא?

Traduction

Rav Aḥa, son of Rav Yosef, said to Rav Ashi: We learned in a mishna there (Pesaḥim 31b): The legal status of leavened bread upon which a rockslide fell is like that of leavened bread that was eliminated, as it will remain there forever. Rabban Shimon ben Gamliel says: This ruling applies in any case where the leavened bread is covered to the extent that a dog is unable to detect it. And it is taught: How much is the measure of detection of a dog? It is three handbreadths. The question is: Here, what is the halakha? Do we require the money to be buried at a depth of three handbreadths or not?

Rachi non traduit

הרי הוא כמבוער. ואין צריך לבערו דאין כאן עוד בל יראה:

הכא מאי. לענין שמירת כספים:

Tossefoth non traduit

שאין הכלב יכול לחפש אחריו. ואם תאמר והלא פטור לבדוק חור מפני סכנת עקרב וי''ל דהכא יכול לפנות המפולת א''נ הכא שיש שם חמץ בודאי אינו פטור משום חששת עקרב דהא מבעיא לן בפסחים (דף י:) ככר בפי נחש צריך חבר להוציאו או לאו:

אֲמַר לֵיהּ: הָתָם מִשּׁוּם רֵיחָא – בָּעֵינַן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. הָכָא מִשּׁוּם אִיכַּסּוֹיֵי מֵעֵינָא – לָא בָּעֵינַן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וְכַמָּה? אָמַר רַפְרָם מִסִּיכְרָא: טֶפַח.

Traduction

Rav Ashi said to Rav Aḥa: There, with regard to bread, it is due to the scent that we require three handbreadths to obscure it from the dog. Here, with regard to money, it is because it must be obscured from the eye that we bury it. Scent is not relevant, and therefore we do not need three handbreadths. The Gemara asks: And how deep must the money be buried? Rafram from Sikhera said: One handbreadth.

Rachi non traduit

משום ריחא. שהכלב מריח וחופש אחריו והרי הוא מוציאו ונראה:

מסיכרא. שם מקום:

הָהוּא גַּבְרָא דְּאַפְקֵיד זוּזֵי גַּבֵּי חַבְרֵיהּ, אוֹתְבִינְהוּ בִּצְרִיפָא דְאוּרְבָּנֵי, אִיגְּנוּב. אָמַר רַב יוֹסֵף: אַף עַל גַּב דִּלְעִנְיַן גַּנָּבֵי – נְטִירוּתָא הִיא, לְעִנְיַן נוּרָא – פְּשִׁיעוּתָא הִיא, הָוֵה תְּחִילָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס – חַיָּיב. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אַף עַל גַּב דִּלְעִנְיַן נוּרָא – פְּשִׁיעוּתָא הִיא, לְעִנְיַן גַּנָּבֵי – נְטִירוּתָא הִיא, וּתְחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס – פָּטוּר. וְהִילְכְתָא: תְּחִילָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס – חַיָּיב.

Traduction

The Gemara relates: There was a certain man who deposited money with another, and the bailee placed it in a willow hut from which the money was stolen. Rav Yosef said: Although with regard to thieves, placing the money in the hut is effective safeguarding, with regard to fire it is negligence, as it is likely to burn. Therefore, it is a case where the incident was initially through negligence and ultimately by accident, and the bailee is liable to pay. And some say: Although with regard to fire it is negligence, with regard to thieves it is effective safeguarding. Therefore, it is a case where the beginning of the incident was negligence and ultimately the damage was caused by accident, and the bailee is exempt. The Gemara concludes: And the halakha is: In a case where the incident was initially through negligence and ultimately by accident, the bailee is liable to pay.

Rachi non traduit

צריפא דאורבני. בית קטן עגול כמין כובע שעושין ציידי עופות לארוב:

דאורבני. של ערבה היה:

אע''ג דלענין גנבי נטירותא היא. אפילו בלא קבורה שאין גנבי' הולכין שם לגנוב שאין ממון מצוי שם:

תחלתו בפשיעה. שמא תפול שם דליקה ונמצא פשע שלא קברן:

וסופו באונס. שהרי נגנבו וגניבה לשומר חנם אונס הוא:

Tossefoth non traduit

ה''ג ר''ח הילכתא תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב: וכן מוכח בשלהי הפועלים (לקמן בבא מציעא דף צג:) דהלכתא דחייב דפריך אביי אי הכי תחלתו בפשיעה וסופו באונס הוא וחייב וכן מוכח ריש פרק הכונס (ב''ק דף נו.) ודוקא היכא שיכול להיות שהאונס לא היה נארע אם לא פשע בתחלה אבל פשע בה ויצאת לאגם ומתה פטור דמלאך המות מה לי וכו' וצריך לומר דצריפא דאורבני הוי שמירה מעליא לזוזי לענין גנבי כמו קרקע להכי קרי ליה לענין גנבי אונס:

הָהוּא גַּבְרָא דְּאַפְקֵיד זוּזֵי גַּבֵּי חַבְרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי זוּזַאי! אֲמַר לֵיהּ: לָא יָדַעְנָא הֵיכָא אוֹתְבִינְהוּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: כֹּל ''לָא יָדַעְנָא'' פְּשִׁיעוּתָא הִיא, זִיל שַׁלֵּם.

Traduction

The Gemara relates: There was a certain man who deposited money with another. Eventually, the owner of the money said to the bailee: Give me my money. The bailee said to him: I do not know where I placed it. The matter came before Rava, who said to the bailee: Every circumstance where a bailee claims: I do not know, is in and of itself negligence; go pay.

הָהוּא גַּבְרָא דְּאַפְקֵיד זוּזֵי גַּבֵּי חַבְרֵיהּ, אַשְׁלְמִינְהוּ לְאִימֵּיהּ, וְאוֹתְבִינְהוּ בְּקַרְטְלִיתָא, וְאִיגְּנוּב. אָמַר רָבָא: הֵיכִי נְדַיְינוּ דַּיָּינֵי לְהַאי דִּינָא?

Traduction

The Gemara relates: There was a certain man who deposited money with another. The bailee gave the money to his mother, and she placed the money in a chest [bekartalita], and it was stolen. Rava said: How should judges rule in this case?

Rachi non traduit

אשלמינהו. מסרן לאמו:

קרטליתא. ארגז אשקר''א בלע''ז:

נֵימָא לֵיהּ לְדִידֵיהּ: זִיל שַׁלֵּים, אָמַר:

Traduction

Let us say to the bailee: Go pay. But he can say: There is a principle:

Rachi non traduit

נימא ליה לדידיה [זיל] שלים. דשומר שמסר לשומר חייב:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source