Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 41a
צָרִיךְ דַּעַת בְּעָלִים.
Traduction
One requires the knowledge of the owner for the item to be considered returned.
Rachi non traduit
צריך דעת בעלים. ואם לא הודיעם חייב באחריותם אם מת או נגנב דמדשקליה קם ליה ברשותיה והשבה בלא ידיעה לאו השבה היא:
אִי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מַאי אִירְיָא לֹא יִחֲדוּ? אֲפִילּוּ יִחֲדוּ נָמֵי!
Traduction
The Gemara asks: If the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, why did the tanna in the first clause of the mishna establish the case specifically where the owner did not designate a specific place for the barrel to be stored in the bailee’s house? Even in a case where the owner designated a place for the barrel, the bailee should be exempt because he replaced the barrel.
Tossefoth non traduit
אי רבי ישמעאל אפילו יחדו נמי. וא''ת מנ''ל י''ל מדנקט טלה וסלע דסתם טלה לא יחד לו מקום אלא הולך ממרעה למרעה וסתם סלע יחדו לו מקום בכיס וגם כיס יחדו לו מקום בתיבה ולכך פריך נמי בסמוך לר''ע אפילו לא יחדו נמי:
לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא יִחֲדוּ דִּמְקוֹמָהּ הוּא, אֶלָּא אֲפִילּוּ לֹא יִחֲדוּ דְּלָאו מְקוֹמָהּ הוּא – לָא בָּעֵינַן דַּעַת בְּעָלִים.
Traduction
The Gemara answers: The tanna is speaking utilizing the style: It is not necessary. It is not necessary to state the halakha in a case where the owners designated a place for the barrel, as after the bailee replaced the barrel, that is its place. But even in a case where the owner did not designate a place for the barrel, and after the bailee replaces the barrel that is not its place, we do not require the knowledge of the owners. In both cases, once he replaces the barrel, he is exempt from payment.
Rachi non traduit
דמקומה היא. וכיון דבאותו מקום החזירה חזרה גמורה היא:
אֵימָא סֵיפָא: יִחֲדוּ לָהּ הַבְּעָלִים מָקוֹם וְטִלְטְלָהּ וְנִשְׁבְּרָה, בֵּין מִתּוֹךְ יָדוֹ, בֵּין מִשֶּׁהִנִּיחָהּ, לְצָרְכּוֹ – חַיָּיב, לְצָרְכָּהּ – פָּטוּר. אֲתָאן לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: בָּעֵינַן דַּעַת בְּעָלִים.
Traduction
The Gemara asks: Say the latter clause of the mishna: If the owners designated a specific place for the barrel, and the bailee moved it and it broke, whether it broke while still in his hand or whether it broke after he replaced the barrel, if he moved it for his purposes he is liable to pay, and if he moved it for its own purposes, he is exempt. We arrive at the opinion of Rabbi Akiva, who says: We require the knowledge of the owners. Since the bailee moved the barrel from its place for his own purposes, he is a robber and is responsible for damages.
Rachi non traduit
אתאן לר''ע. תירוצא הוא:
אִי רַבִּי עֲקִיבָא – מַאי אִירְיָא יִחֲדוּ? אֲפִילּוּ לֹא יִחֲדוּ נָמֵי!
Traduction
The Gemara asks: If the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, why did the tanna in the latter clause of the mishna establish the case specifically where the owner designated a particular place for the barrel to be stored in the bailee’s house? Even in a case where the owner did not designate a place for the barrel, the bailee should be liable to pay, because the barrel is not considered to have been returned.
לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא לֹא יִחֲדוּ דְּלָאו מְקוֹמָהּ הוּא, אֶלָּא אֲפִילּוּ יִחֲדוּ נָמֵי, דִּמְקוֹמָהּ הוּא – בָּעֵינַן דַּעַת בְּעָלִים.
Traduction
The Gemara answers: The tanna is speaking utilizing the style: It is not necessary. It is not necessary to state the halakha in a case where the owners did not designate a place for the barrel, as the place that the bailee placed the barrel is not its place. But even in a case where the owner designated a place for the barrel, where the place that the bailee placed the barrel is its place, we require the knowledge of the owners for it to be considered as if the bailee returned the barrel.
רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא? אִין, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאן דִּמְתַרְגֵּם לִי חָבִית אַלִּיבָּא דְּחַד תַּנָּא, מוֹבֵלְנָא מָאנֵיהּ בָּתְרֵיהּ לְבֵי מַסּוּתָא.
Traduction
The Gemara asks: The result of that explanation is that the first clause of the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael and the latter clause is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. The Gemara answers: Indeed, it is as Rabbi Yoḥanan says: Anyone who explains to me both clauses of the mishna with regard to a barrel according to the opinion of one tanna I will honor, and carry his garments after him to the bathhouse, and treat him as a servant treats his master.
תַּרְגְּמַהּ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבָּא קַמֵּיהּ דְּרַב: שֶׁנְּטָלָהּ עַל מְנָת לְגוֹזְלָהּ.
Traduction
The Gemara relates that Rabbi Ya’akov bar Abba interpreted the mishna before Rav: The mishna is referring to a case where the bailee took the barrel in order to rob the owner of it, and that is the meaning of the term: For his purposes. Since he intended to rob the owner of the barrel, he must return it to its place. In the first clause of the mishna, where the owner of the barrel did not designate a place for it, anywhere that he places it constitutes a return to its place. In the latter clause of the mishna, where the owner designated a place for the barrel, since the bailee did not return the barrel to that place, it is not considered to have been returned.
Rachi non traduit
תרגמה רבי יעקב. דתיקו כולה כחד תנא ובתרי טעמי רישא שהחזירה למקומה דכל מקום שהחזירה מקומה היא דהא לא יחדו לה מקום וסיפא שהחזירה למקום שאינה מקומה כדמסיים במסקנא דהא דמסקינן בסיומא וסיפא שהניחה במקום שאינה מקומה אתרצתא דכולהו קאי אדר' יעקב ואדר' נתן ואדרב ששת ומשום דהניחה חוץ למקומה לא הויא חזרה וכגון שנטלו מתחלה על מנת לגוזלה והיינו לצרכו דמתניתין דאילו לשאלה בעלמא ולתשמיש כיון דלאו גזילה הוא סגי לה בהשבה כל דהו וכל מקום שהניחה פטור באונסין אבל משום דגזולה הואי ובגזילה כתיב והשיב וזה שהניחה למקום שלא יחדו לה בעלים לא הויא השבה:
Tossefoth non traduit
שנטלה והגביהה ע''מ לגוזלה כו'. והיינו חסרון שהכל גוזל ונטל לצורך עצמו:
תַּרְגְּמַהּ רַבִּי נָתָן בַּר אַבָּא קַמֵּיהּ דְּרַב: שֶׁנְּטָלָהּ עַל מְנָת לִשְׁלוֹחַ בָּהּ יָד.
Traduction
Rabbi Natan bar Abba interpreted the mishna before Rav: The mishna is referring to a case where the bailee took the barrel in order to misappropriate it, as one who misappropriates the property of another is responsible for any subsequent damage to it.
Rachi non traduit
ור' נתן תרגמה. דאפילו לא נטלה על מנת לגוזלה כו' אלא על מנת לשלוח בה יד וליטול מקצתה ולא נטל אפ''ה קמה ליה ברשותיה כולה והויא לה גזילה ובעי' השבה ובמקום שאינו מקומה לאו השבה היא ורב ששת לא שביק דליסיימו לתירוצייהו ואתקיף מידי נטלה קתני כו' ומיהו סיומא דמילתא דמסקנא וסיפא שהניחה במקום שאינו מקומה אכולהו קאי:
Tossefoth non traduit
שנטלה ע''מ לשלוח בה יד. פי' ליטול מקצת אע''פ שלא נטל אותה מקצת חייב בכולה כדאמר בשלהי פרקין (דף מד.) לא נטל נטל ממש אלא כיון שהגביה ליטול אע''פ שלא נטל אבל למ''ד ע''מ לגוזלה דבעי חסרון אם הגביה ליטול קצת אינו חייב עד שיטול המקצת כיון דבעי חסרון וקשה דבשלהי פרקין קאמר אפי' למ''ד בעי חסרון מודה בחבית אם הגביהה אע''פ שלא נטל חייב דניחא ליה דתיהוי כולה בסיס להאי רביעית ומתני' בחבית איירי ויש לומר דמתני' איירי אפילו בשמן דלא מנטר פורתא אגב האחר:
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בִּשְׁלִיחוּת יָד צְרִיכָה חֶסְרוֹן. מַאן דְּאָמַר לְגוֹזְלָהּ – קָסָבַר שְׁלִיחוּת יָד צְרִיכָה חֶסְרוֹן, וּמַאן דְּאָמַר לִשְׁלוֹחַ בָּהּ יָד – קָסָבַר שְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חֶסְרוֹן.
Traduction
The Gemara asks: With regard to what do Rabbi Ya’akov and Rabbi Natan disagree? The Gemara answers: It is with regard to whether misappropriation requires loss: Is one liable for misappropriation only if it results in depreciation of the deposit, or is one liable for misappropriation even if he only intended to damage the deposit but there was no depreciation? The one who says that the bailee took the barrel in order to rob the owner of it holds that misappropriation requires loss. And the one who says that the bailee took the barrel in order to misappropriate it holds that misappropriation does not require loss.
Rachi non traduit
שליחות יד. שחייבו הכתוב עליו אפילו נאנסה כדכתיב (שמות כ''ב:י') ומת או נשבר או נשבה [וגו'] שבועת ה' תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו וגו' דמשמע הא שלח נתחייב שוב במיתתה ובשבייתה:
צריכה חסרון. לא הוי שליחות יד להעמידה ברשותו אלא א''כ חסרה:
מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: מִידֵּי ''נְטָלָהּ'' קָתָנֵי? ''טִלְטְלָהּ'' קָתָנֵי! אֶלָּא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁטִּלְטְלָהּ לְהָבִיא עָלֶיהָ גּוֹזָלוֹת, וְקָא סָבַר: שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת – גַּזְלָן הָוֵי. וְכוּלָּהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, וְסֵיפָא: שֶׁהִנִּיחָהּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינָהּ מְקוֹמָהּ.
Traduction
Rav Sheshet objects to that explanation: Does the tanna teach that the bailee took it? It is taught in the mishna: The bailee moved it, indicating that he sought neither to misappropriate it nor to rob the owner of it. Rather, Rav Sheshet said: With what are we dealing here? We are dealing with a case where the bailee moved the barrel to stand upon it and bring fledglings from a nest in a tree. The bailee did not attempt to use its contents. He merely climbed on the barrel. And the tanna of the mishna holds: The legal status of one who borrows without the knowledge of the owners is that of a robber in terms of responsibility. And the entire mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael. And the latter clause is referring to a case where the bailee is responsible because he placed the barrel in a place that is not its designated place.
Rachi non traduit
מידי נטלה קתני. דמשמע שנטלה לעצמו:
טלטלה קתני. לתשמיש בעלמא משמע לצרכו דמתני':
אלא כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות. לעלות עליה כדרך סולם ליטול גוזלות מקן גבוה ואפ''ה הויא גזילה למיקם ברשותיה עד דעביד השבה דקסבר שואל שלא מדעת בעלים גזלן הוא:
וכולה ר' ישמעאל היא. אשינוייא דכולהו קאי אדר' יעקב ואדר' נתן ואדרב ששת:
וסיפא שהניחה במקום שאינה מקומה. אבל רישא כל מקום שהניחה מקומה היא:
וְרַבִּי יוֹחָנָן: ''הִנִּיחָהּ'' בִּמְקוֹמָהּ מַשְׁמַע.
Traduction
The Gemara asks: And why doesn’t Rabbi Yoḥanan, who claimed that it is not possible to establish both clauses of the mishna in accordance with the opinion of the same tanna, explain the mishna in that manner? He holds that the term: He placed it, indicates that he replaced it in its designated place. Therefore, the latter clause cannot be explained in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, and the contradiction remains.
Rachi non traduit
ור' יוחנן. דאמר לעיל מאן דמתרגם לי כו':
הניחה במקומה משמע. הלכך לא מיתוקמא כרבי ישמעאל:
אִיתְּמַר רַב וְלֵוִי. חַד אָמַר: שְׁלִיחוּת יָד צְרִיכָה חֶסְרוֹן, וְחַד אָמַר: שְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חֶסְרוֹן. תִּסְתַּיֵּים דְּרַב הוּא דְּאָמַר שְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חֶסְרוֹן, דְּתַנְיָא: רוֹעֶה שֶׁהָיָה רוֹעֶה עֶדְרוֹ, וְהִנִּיחַ עֶדְרוֹ וּבָא לָעִיר, וּבָא זְאֵב וְטָרַף וּבָא אֲרִי וְדָרַס – פָּטוּר. הִנִּיחַ מַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ עָלֶיהָ – חַיָּיב.
Traduction
§ It was stated that there is an amoraic dispute between Rav and Levi. One says: Misappropriation requires loss. And one says: Misappropriation does not require loss. The Gemara comments: It may be concluded that it is Rav who says: Misappropriation does not require loss, as it is taught in a baraita: In the case of a shepherd who was herding his flock, which included the animals of others, and he abandoned his flock and went to the city, and a wolf came and devoured an animal, and a lion came and clawed an animal, the shepherd is exempt, as in any case, the attacks occurred through circumstances beyond his control. If he placed his staff and his satchel on the animal that was later attacked, he is liable to pay for the animal. Since he utilized the animal, it is as if he misappropriated it, and therefore he is liable to pay even in a case involving circumstances beyond his control.
Rachi non traduit
שליחות יד. שחייבו הכתוב עליו ואפי' נאנסה כדכתיב או נשבר או נשבה וגו' שבועת ה' תהיה אם לא שלח דמשמע הא אם שלח נתחייב שוב במיתתה ובשבייתה:
צריכה חסרון. וכל זמן שלא חסרה לא קמה ברשותיה להתחייב באונסיה:
זאב. טורף נושא הטרף לחורו:
ארי. אינו טורפה אלא דורסה במקומה ואוכלה:
פטור. דאונסין נינהו ואי משום דהניח עדרו ופשיעה היא מוקמינן לה דעל בעידנא דעיילי אינשי כדאמרינן בהשוכר את הפועלים (לקמן בבא מציעא צג:) א''נ דשמע קול אריה ועל:
Tossefoth non traduit
ובא זאב וטרף. בשעת משלחת זאבים ורבי יהודה היא דאמר זאב אחד אונס בפ' הפועלים (לקמן בבא מציעא דף צג:):
וְהָוֵינַן בָּהּ: מִשּׁוּם דְּהִנִּיחַ מַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ עָלֶיהָ חַיָּיב? הָא שַׁקְלִינְהוּ!
Traduction
And we discussed this baraita: Due to the fact that he placed his staff and his satchel on the animal, is he liable to pay? Didn’t he already remove them? Even if he improperly used the animal, he already removed his staff and satchel, and it is tantamount to returning it to the owners.
Rachi non traduit
הא שקלינהו. ואי נמי שליחות יד חשיבא הא הדר אהדרה כשנטלו הימנו ואנן מוקמינן לעיל סתם מתני' כרבי ישמעאל דאין צריך דעת בעלים:
Tossefoth non traduit
הא שקלינהו. לרבי ישמעאל פריך דאמר לא בעינן דעת בעלים כפרש''י:
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: בְּעוֹדָן עָלֶיהָ. וְכִי עוֹדָן עָלֶיהָ מַאי הָוֵי? הָא לָא מַשְׁכַהּ!
Traduction
And Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh said that Rav said: The tanna is referring to a case where the wolf devoured the animal when the staff and satchel were still on the animal. Since the bailee is still using the animal, it is considered his in terms of liability to pay for the damage caused. The Gemara asks: And if the staff and satchel are still on the animal, what of it? But he did not pull the animal and therefore did not acquire it.
Rachi non traduit
הא לא משכה. בשליחות יד כדי לקנותה ומטלטלין אינן נקנין אלא במשיכה לא במקח ולא לענין גזל ולא לענין שליחות יד כדתנן במתני' (לקמן בבא מציעא דף מג:) הטה את החבית ונטל ממנה רביעית יין אין משלם אלא רביעית אלמא בעינן דליקנייה כו':
Tossefoth non traduit
הא לא משכה. דאע''ג דעודן עליה לא קיימא ברשותיה להתחייב באונסיה עד שימשוך כדאמר במתני' (לקמן בבא מציעא דף מג:) הטה את החבית ונטל ממנה רביעית אינו חייב אלא דמי רביעית כיון דלא הגביה את החבית ומשני שהניח מקלו ותרמילו עליה כל כך בחוזק עד שרצתה לפניו:
וְאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר רַב: שֶׁהִכִּישָׁהּ בְּמַקֵּל וְרָצְתָה לְפָנָיו. וְהָא לָא חַסְּרַהּ! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ קָסָבַר שְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חֶסְרוֹן?
Traduction
And Rav Shmuel bar Yitzḥak says that Rav says: The tanna is referring to a case where the shepherd struck the animal with a staff and it ran before him, which is a form of pulling. The Gemara asks: But by causing the animal to run, he did not cause a loss to the animal. Why is he liable to pay? Rather, must one not conclude from it that Rav holds: Misappropriation does not require loss?
Rachi non traduit
ואמר רב שמואל גרסינן:
שהכישה במקל. כשנתנו עליה ורצתה זו היא משיכה משעקרה יד ורגל על ידו:
והא לא חסרה. לאו פירכא היא אלא מסקנא וסיומא הוא למילתיה דאמר תסתיים דרב הוא דאמר אין צריכה חסרון מדשני רב למתניתין משום דהכישה ורצתה לפניו ואי קשיא דלמא הא דהניח מקלו ותרמילו חיוביה לאו משום שליחות יד הוא דליבעי חסרון אלא משום שואל שלא מדעת הוא כי ההוא דלעיל דחבית לא היא דכי אמרינן בשומרין שאלה שלא מדעת בדבר שאינו כיחש וחיסר מחמת מלאכה אבל בעלי חיים המכחישים מחמת מלאכה תחלתו שליחות יד היא:
אֵימָא שֶׁהִכְחִישָׁהּ בְּמַקֵּל. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ''שֶׁהִכִּישָׁהּ בְּמַקֵּל''. שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
The Gemara rejects that proof: Say that he weakened the animal with a staff, and that is the only reason that he is liable to pay. The Gemara comments: Rav’s language is also precise, as he teaches: Where the shepherd struck the animal with a staff. The reason that he explains that he struck the animal with a staff, as opposed to his hand, is to indicate that the animal was weakened. The Gemara affirms: Learn from it that Rav holds that misappropriation requires loss.
Rachi non traduit
שהכחישה. בהכאתו דהיינו חסרון:
דיקא נמי. דהכחישה קאמר רב מדנקט הכשת מקל דמכה חזקה היא:
Tossefoth non traduit
דיקא נמי דקתני שהכישה. וא''ת בפ''ק דקדושין (דף כב:) תניא או שהכישה במקל ורצתה לפניו דאקרי משיכה ולא הויא הכחשה וי''ל דהתם דאדם נכרי לקחה ואינה מכירתו בדבורו שייך למיתני הכישה אבל הכא דאיירי ברועה שהבהמה מכירתו ואזלה מחמת דבורו לא שייך למיתני שהכישה:
וּמִדְּרַב סָבַר שְׁלִיחוּת יָד צְרִיכָה חֶסְרוֹן, לֵוִי סָבַר שְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חֶסְרוֹן. מַאי טַעְמָא דְּלֵוִי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן נְהוֹרַאי: מְשׁוּנָּה שְׁלִיחוּת יָד הָאֲמוּרָה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר מִשְּׁלִיחוּת יָד הָאֲמוּרָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם.
Traduction
The Gemara comments: And from the fact that Rav holds that misappropriation requires loss, it may be inferred that Levi holds that misappropriation does not require loss. The Gemara asks: What is the reason for the opinion of Levi? Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Yosei ben Nehorai: Misappropriation that is stated with regard to a paid bailee is different from misappropriation that is stated with regard to an unpaid bailee. There is no need for the Torah to state the halakha of misappropriation twice. If an unpaid bailee is liable to pay for misappropriation, all the more so is a paid bailee liable to pay. The reason that the Torah repeated this halakha is to teach that a paid bailee is liable to pay for misappropriation even if there is no loss.
Rachi non traduit
ומדרב סבר צריכה חסרון. דהא דייקינן מדנקט מקל:
לוי. בר פלוגתיה סבר אין צריכה חסרון:
משונה שליחות יד כו'. כלומר אינה דומה לזו שזו נאמרה לצורך ולא משתמע אלא בחסרון אבל של שומר שכר נאמרה שלא לצורך משמעות שבה אלא לדרשה וללמד שאינה צריכה חסרון:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source