Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 37b
צוֹוֵחַ. מַאן דְּאָמַר הַלָּה צוֹוֵחַ, אֲבָל שְׁתִיקָה – כְּהוֹדָאָה. וּמַאן דְּאָמַר הַלָּה שׁוֹתֵק, שְׁתִיקָה דְּהָכָא לָאו כְּהוֹדָאָה הוּא, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: הַאי דִּשְׁתִיקִי לְכֹל חַד וְחַד, דְּאָמֵינָא דִּלְמָא הַאי הוּא.
Traduction
screams and says to each of the claimants: I do not recognize you and I find no basis for your claim. The Gemara comments: The one who says that the other screams holds that he need not return the money to each of them if he is screaming that he does not accept their claims. But a reaction of silence is tantamount to admission that the demands of the claimants are legitimate. And the one who says that the other is silent holds that the silence here is not tantamount to admission, as the robber could say to him: The fact that I was silent to each and every one of the claimants is because I said: Perhaps this is he, the robbery victim, but I do not admit that I owe money to more than one person.
Rachi non traduit
צווח. אמר לכל אחד איני מכירך:
אָמַר מָר: מַנִּיחַ גְּזֵילָה בֵּינֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק. וְשָׁקְלִי לַהּ כּוּלְּהוּ וְאָזְלִי? וְהָאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַב: כֹּל סְפֵק הִינּוּחַ לְכַתְּחִילָּה לֹא יִטּוֹל, וְאִם נָטַל – לֹא יַחֲזִיר. אָמַר רַב סָפְרָא: וְיַנִּיחַ.
Traduction
The Master said: The robber places the stolen item between them and withdraws from them. The Gemara challenges: And all of them take it and go, possibly resulting in the robbery victim losing his property. But doesn’t Rabbi Abba bar Zavda say that Rav says concerning found items: In any case of uncertainty whether the placement of a found item was deliberate, the finder may not take the item ab initio, and if he took it, he should not return it to one who claims ownership without conclusive proof? Here too, the robber should keep the money until one of the claimants provides conclusive proof that the money is his. Rav Safra says: The baraita means: And the robber should place it in his possession or before the court.
Rachi non traduit
ושקלי ליה כולהו ואזלי. נמצא זה מוציא מידו כדי להפסיד הנגזל עולמית:
והא''ר אבא בר זבדא ספק הינוח. מצא דבר שאין בו סימן בצד מקום שמשתמר קצת דלא שכיחי אינשי דאזלי ויש לספוקי שמא מדעת הונח שם לגניזה:
לכתחלה לא יטלנו. המוצאו שכשיבא בעליו לא ימצאנו וסימן אין בו שיכריז לפיכך יניחנו זה ובעליו יבא ויטלנו וכל שכן לודאי הינוח כדתנן (לעיל בבא מציעא דף כה:) מצא כלי באשפה מכוסה לא יגע בו:
ואם נטל לא יחזיר. ואם בא אחר ואמר שלי הוא וסימן אינו נותן בו לא יחזירנו שמא אינו שלו וסוף הבעלים לבוא ויביא עדים שהניחו שם לפיכך יהא מונח ביד זה עד שיבא אליהו דהאי לא יחזיר לא שיהא שלו קאמר דהא מעיקרא באיסורא אתא לידיה אם הינוח הוא אלמא מידי דמספקא לן דמאן נינהו צריך להניחו ביד מי שהוא עד שיתברר הדבר:
אמר רב ספרא ויניח. הא דקתני מסתלק לאו דלישקלו אינהו וליזלו ולא שיוציאנה מידו אלא תהא מונחת בידו עד שיתברר הדבר והאי מסתלק סילוק הדין הוא ויניח גזילה בפניהם בב''ד ויאמר בררו של מי הוא ויטול ומסתלק מן הדין והגזילה יניח בידו עד שיבא אליהו:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: מִי אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ מוֹצִיאָתוֹ מִידֵי עֲבֵירָה עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם גְּזֵילָה לְכֹל חַד וְחַד? אַלְמָא מִסְּפֵיקָא מַפְּקִינַן מָמוֹנָא, וְלָא אָמְרִינַן ''אוֹקֵים מָמוֹנָא בְּחֶזְקַת מָרֵיהּ''.
Traduction
Abaye said to Rava: In disputing Rabbi Tarfon’s opinion with regard to one who robbed money from one of five people, did Rabbi Akiva say: This is not the way to spare him from transgression; he is not considered to have returned the stolen item until he pays the value of the stolen item to each and every one of the five? Apparently, in his opinion, in cases of uncertainty, we expropriate property and return it to those claiming it, and we do not say: Establish the money in the possession of its owner.
Rachi non traduit
לא זו הדרך. סיפא דגזל אחד מחמשה הוא ביבמות (דף קיח:):
וּרְמִינְהִי: נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִמּוֹ, יוֹרְשֵׁי הַבֵּן אוֹמְרִים: הָאֵם מֵתָה רִאשׁוֹנָה. וְיוֹרְשֵׁי הָאֵם אוֹמְרִים: הַבֵּן מֵת רִאשׁוֹן. אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחְלוֹקוּ. וְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מוֹדֶה אֲנִי בָּזוֹ שֶׁהַנְּכָסִים בְּחֶזְקָתָן!
Traduction
The Gemara raises a contradiction from a mishna (Bava Batra 158b): A house collapsed on a person and on his mother, and it is unclear which of them died first. The son’s heirs say: The mother died first and her property was inherited by her son, who then died, and therefore the heirs of the son inherit the property of both. And the mother’s heirs say: The son died first, and therefore the mother’s heirs should inherit all of her property. In this case, both these tanna’im, Beit Shammai, and those tanna’im, Beit Hillel, agree that they should divide the disputed property, although they disagree in similar cases. And Rabbi Akiva said: I concede in this case that the property retains its previous ownership status. Apparently, Rabbi Akiva himself holds that property is not removed from one’s possession in cases of uncertainty.
Rachi non traduit
נפל הבית עליו ועל אמו. ואין ידוע איזה מת ראשון והיו לאמו נכסים מבית אביה:
יורשי האם. משפחת בית אביה אומרים לקרובי הבן ממשפחת אביו הבאים לירש את הבן:
ויורשי הבן אומרים האם מתה ראשונה. וירשה בנה ואחריה מת הבן ואנו יורשין אותו:
הבן מת ראשון. ולא ירש את אמו להוריש אתכם נכסים אלא הבן מת ראשון ואחר כך מתה אמו ואנו יורשים אותה (נכסיה):
אלו ואלו. ב''ש וב''ה שנחלקו בנפילות אחרות בפרק מי שמת שב''ש אומרים יחלוקו ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן כאן מודים שיחלוקו:
אמר ר''ע מודה אני בזה. אע''פ שאני משל ב''ש ואומר בשאר הנפילות יחלוקו בזו אני מודה לב''ה שהנכסים בחזקתן ופליגי אמוראי בחזקת מי והתם מפרש טעמא. שמא ושמא שניהם מכח שמא באים הלכך נכסים בחזקתן:
Tossefoth non traduit
מודה אני בזה. אע''ג דקאמר מודה אני לאו משום דליהוי מתלמידי ב''ש דבפ''ק דיבמות (דף טו.) בצרת הבת סבר כב''ה דקאמר תמיה אני מתי תבא צרת הבת לידי ואשיאנה והיינו כב''ה אלא אגב דשנה לעיל אלו ואלו מודים תנא הכא מודה אני:
אֲמַר לֵיהּ, הָתָם – שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא, גָּזַל אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה – בָּרִי וְשֶׁמָּא. וְהָא מַתְנִיתִין דְּהָכָא אָמַר לִשְׁנַיִם: גָּזַלְתִּי לְאֶחָד מִכֶּם מָנֶה, דְּשֶׁמָּא וְשֶׁמָּא הוּא, וְקָתָנֵי: נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה.
Traduction
Rava said to Abaye: There, in the case where the house collapsed, it is where there is an uncertain claim and an uncertain claim, as neither party knows what transpired. By contrast, in a case where one robbed money from one of five people, it is a case where there is a certain claim and an uncertain claim, as the robber does not know from whom he robbed the money, but the victims’ claims are based on certainty. The Gemara challenges: But in the mishna here, where one said to two people: I robbed one of you of one hundred dinars, but I do not know from which of you I took the money, it is a case where there is an uncertain claim and an uncertain claim, and it is taught: He gives one hundred dinars to this person and one hundred dinars to that person.
Rachi non traduit
הכא ברי ושמא. כל אחד ואחד אומר אותי גזל היינו טענת ודאי וזה אומר איני יודע וברי עדיף משמא:
וּמִמַּאי דְּרַבִּי עֲקִיבָא הִיא? דְּקָתָנֵי עֲלַהּ דְּהַהִיא: מוֹדֶה רַבִּי טַרְפוֹן בְּאוֹמֵר לִשְׁנַיִם ''גָּזַלְתִּי לְאֶחָד מִכֶּם מָנֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם כּוּ''', לְמַאן מוֹדֶה? לָאו לְרַבִּי עֲקִיבָא בַּר פְּלוּגְתֵּיהּ?
Traduction
The Gemara asks: And from where is it known that the mishna here is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva? The Gemara answers: This is known, as it is taught in a baraita concerning the halakha taught in that mishna: Rabbi Tarfon concedes that in a case where one says to two people: I robbed one of the two of you of one hundred dinars and I do not know from which of you I robbed the money, the robber gives one hundred dinars to each of them. To whom does Rabbi Tarfon concede? Is it not to Rabbi Akiva, who is his usual disputant?
Rachi non traduit
עלה דההיא. דגזל אחד מחמשה:
Tossefoth non traduit
וממאי דר''ע היא. וא''ת ואלא כמאן דאי כר''ט כ''ש דלר''ע נותן לזה מנה ולזה מנה וי''ל דהכי פי' ממאי דר''ע היא ומדינא דלמא לצאת ידי שמים ומשני מדקאמר מודה ר''ט למאן מודה לאו לר''ע דאמר מדינא משלם לכל אחד ואחד ואמר ר''ט מדינא מניח ביניהם ומסתלק אבל לצאת ידי שמים מודינא דמשלם לכל אחד ואחד וקאמר הא אוקימנא בבא לצאת ידי שמים ומודה דקאמר ר''ט ה''פ כי היכי דאמרת בשמא ושמא משלם לכל אחד ואחד לצאת ידי שמים הכי מודינא לך הכא:
וּמִמַּאי דְּשֶׁמָּא וְשֶׁמָּא הוּא? חֲדָא דְּלָא קָתָנֵי תּוֹבְעִין אוֹתוֹ. וְעוֹד, הָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: זֶה אוֹמֵר ''אֵינִי יוֹדֵעַ'' וְזֶה אוֹמֵר ''אֵינִי יוֹדֵעַ''.
Traduction
The Gemara asks: And from where is it known that in the mishna it is a case where there is an uncertain claim and an uncertain claim? Perhaps the victims are certain that they were robbed. The Gemara answers: This is unlikely for several reasons. One, it is not taught in the mishna that they demand payment from him. And furthermore, didn’t Rabbi Ḥiyya teach in a baraita that the mishna is referring to a case where this party says: I do not know, and that party says: I do not know, indicating that these are uncertain claims?
Rachi non traduit
חדא דלא קתני. מתני' תובעין אותו דלא קתני אותי גזל:
ה''ג ועוד הא תני ר' חייא זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע. ולא גרסינן יחלוקו והכי פירושו ועוד הא תני רבי חייא להך מתניתא דגזלתי את אחד מכם בתוספתא דיליה ותני לה הכי אמר לשנים גזלתי אחד מכם ואיני יודע איזהו זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע נותן לזה מנה כו' כדקתני במתני' אלמא בשמא ושמא עסקינן:
הָא אוֹקֵימְנָא לַהּ בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם.
Traduction
The Gemara resolves the contradiction between the statements of Rabbi Akiva: Didn’t we establish the mishna as referring to a case in which the robber is coming to fulfill his obligation to Heaven? Therefore, the robber gives one hundred dinars to each, although he has no legal obligation to do so, as they made uncertain claims.
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וּמִי אָמַר רָבָא כֹּל בִּשְׁתֵּי כְּרִיכוֹת הֲוָה לֵיהּ לְמֵידַק? וְהָאָמַר רָבָא, וְאִי תֵּימָא רַב פָּפָּא: הַכֹּל מוֹדִים בִּשְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל רוֹעֶה, שֶׁמַּנִּיחַ רוֹעֶה בֵּינֵיהֶן וּמִסְתַּלֵּק! אֲמַר לֵיהּ: הָתָם כְּשֶׁהִפְקִידוּ בְּעֶדְרוֹ שֶׁל רוֹעֶה שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ.
Traduction
Ravina said to Rav Ashi: And did Rava say that in every case where the deposits are given in two separate bundles that the bailee should have been discerning with regard to the identity of the ones giving him the deposits? But didn’t Rava say, and some say that it was Rav Pappa who said: Everyone concedes in the case of two people who deposited animals with a shepherd, that if each claims that his deposit included a greater number of animals than that of the other, the shepherd places the animals among them and leaves? Rav Ashi said to Ravina: There, it is referring to a case where the shepherds deposited animals in the shepherd’s flock without his knowledge. Clearly there is no expectation that the shepherd will discern how many animals belong to each party.
Rachi non traduit
הכל מודים בשנים שהפקידו כו'. גבי פלוגתא דר''ט ור''ע איתמר במסכת בכורות (דף יח:) שנים שהפקידו זה טלה אחד וזה שנים זה אומר שנים שלי וזה אומר שנים שלי והתם שתי כריכות נינהו ואפילו הפקידו זה בפני זה דבר הנראה הוא מי מביא אחד ומי מביא שנים דבשלמא גבי כריכות מעות הואיל דאלו ואלו צרורין הוא שוכח מי הפקיד אצלו צרור גדול ומי צרור קטן הואיל והפקידו אצלו יחד אבל גבי טלאים מילתא מוכחת טפי:
Tossefoth non traduit
ומי אמר רבא כל בשתי כריכות ה''ל למידק והא אמר רבא כו'. וא''ת והא מתני' איירי לצאת ידי שמים וי''ל מדנקט במתני' דאתי נמי כר''ע אביו של אחד מכם משמע משום דהוי שמא ושמא אינו חייב אלא לצאת ידי שמים דוקא כדמשמע לשון הודה הא הפקידו הן עצמן דמסתמא תבעי ליה והוה ליה ברי ושמא חייב אפי' מדינא אע''ג דלא עבד איסורא כיון דה''ל למידק דאי לאו הכי אמאי נקט אביו דאי לאורויי דאפי' בשמא ושמא חייב לצאת ידי שמים זה אין נראה שום חידוש לר''ע ועוד דר''ע נמי אית לי' בהגוזל קמא (ב''ק דף קג:
ושם) בלקח מחמשה בני אדם שמשלם לכל אחד ואחד ואע''ג דלא עבד איסורא ומדינא משלם דלצאת ידי שמים אפילו ר''ט מודה שמשלם לכל אחד ואחד אע''ג דלא עבד איסורא דהא מתני' אוקמינן נמי כר''ט וקתני אביו של אחד מכם הפקיד לי מנה נותן לכל אחד ולהכי פריך והאמר רבא הכל מודים כו' דאפי' לר''ע מניח ביניהם אע''ג דה''ל למידק כמו שאפרש משום דלא עביד איסורא וה''ה דבלא רבא ה''מ למיפרך מר''ע דאמר גבי מקח אע''ג דלא עבד איסורא משלם לכל אחד ואחד והתם אמר רבא דאפי' לר''ע מניח רועה ביניהם ומסתלק אלא דניחא ליה למיפרך דרבא אדרבא:
והאמר רבא הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה. פרש''י זה טלה אחד וזה שני טלאים שמניח ביניהם ומסתלק והתם כשני כריכות נינהו אפי' הפקידו זה בפני זה דדבר הנראה מי הביא אחד ומי הביא שנים אבל במעות לא היה לו להבחין בין צרור גדול לצרור קטן וקשה דמתני' מסתמא מיירי אפילו זה הפקיד מאתים בב' כיסין וזה מנה בכיס אחד ותו דלמא מיירי רבא בב' שהפקידו שני טלאים זה כחוש וזה שמן דהוי כמעות דלא הוה ליה למידק אי נמי בשנים שהפקידו שני טלאים ומת אחד מהם וכל אחד אומר שהמת של חבירו דכי האי גוונא מיירי מתניתין דהתם בפרק שני דבכורות (דף יז:
ושם) אלא יש לומר דאפי' הפקידו טלאים זה בפני זה הוה ליה למידק דלא שייך למימר אתון לא קפדיתון משום דלא יוכלו לתקן דאפי' הפקידו זה שלא בפני זה יראה חבירו הטלאים כשהולכים במרעה ושואל של מי הם אבל במעות שהיה יכול להפקיד שלא בפני חבירו יכול הנפקד לומר אתון לא קפדיתון כל שכן דלא הוה לי למידק:
שלא מדעתו. לאו דוקא שלא מדעתו אלא כלומר שלא בראייתו של רועה דהשתא לא הוה ליה למידק:
וְכֵן שְׁנֵי כֵלִים אֶחָד יָפֶה מָנֶה וְאֶחָד יָפֶה אֶלֶף זוּז כּוּ'. וּצְרִיכָא.
Traduction
The mishna teaches: And likewise, in the case of two people who deposited two vessels, one worth one hundred dinars and one worth one thousand dinars, and each of the claimants claims that the expensive vessel is his, the bailee gives the small vessel to one of them, and from the proceeds of the sale of the large vessel he gives the value of the small vessel to the other, and the rest of the money is placed in a safe place until Elijah comes. The Gemara comments: And it is necessary for the tanna to cite both the case of money and the case of vessels.
דְּאִי אַשְׁמְועִינַן הָךְ קַמַּיְיתָא: בְּהַהִיא קָאָמְרִי רַבָּנַן מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא פְּסֵידָא. אֲבָל בְּהָא, דְּאִיכָּא פְּסֵידָא דְגָדוֹל אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי. וְאִי אִתְּמַר בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי. אֲבָל בְּהָךְ אֵימָא מוֹדֵי לְהוּ לְרַבָּנַן. צְרִיכָא.
Traduction
The reason is that if the tanna had taught us this first case with regard to money alone, one would conclude that it is in this case that the Rabbis say that each party receives one hundred dinars, and one hundred dinars is kept in a safe place, because in this case there is no loss. But in that case of the vessels, where there is a loss of the large vessel, as it must be broken or sold in order to pay the value of the small vessel to the other party, say that they concede to Rabbi Yosei that both vessels are kept in a safe place. And had the dispute been stated only in that case of vessels, one would conclude that it is in that case that Rabbi Yosei said that both vessels are kept in a safe place. But in this case of money, say that he concedes to the Rabbis. Therefore, it is necessary to cite both cases.
Rachi non traduit
פסידא דגדול. של כלי גדול ששברוהו וכשיבא אליהו ויאמר של מי הוא נמצא מפסיד בשבירתו:
בהא קאמר ר' יוסי. משום פסידא דגדול:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source