Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 35b

אַגְבְּיֵהּ אִיהוּ בְּחוֹבוֹ, פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא. חַד אָמַר: הָדְרָה, וְחַד אָמַר: לָא הָדְרָה.

Traduction

With regard to a case where the debtor, not the court, authorized his creditor to repossess the land for his debt, and now he seeks to pay his debt and reclaim it, Rav Aḥa and Ravina disagree. One says: If he pays the debt, the repossession based on the appraisal is reversed and he reclaims the land. And one says: The repossession based on the appraisal is not reversed.

Rachi non traduit

אגביה איהו בחובו. לעיל מיהדר גבי שומא כלומר אם לא שמוה ב''ד למלוה על כרחו של לוה וקם ליה מעצמו ולא הטריחו לדין ואמר לו טול קרקע זה בחובך:

מַאן דְּאָמַר לָא הָדְרָה סָבַר: הַאי זְבִינֵי מְעַלְּיָא הִיא, דְּהָא מִדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ אַגְבְּיֵהּ. וּמַאן דְּאָמַר הָדְרָה סָבַר: לָא זְבִינֵי מְעַלְּיָא הוּא, וְהַאי דְּאַגְבְּיֵהּ מִדַּעְתֵּיהּ וְלָא אֲתָא לְדִינָא – מֵחֲמַת כִּיסּוּפָא הוּא דְּאַגְבְּיֵהּ.

Traduction

The Gemara elaborates: The one who says that the repossession based on the appraisal is not reversed holds that this is a full-fledged sale, as he authorized the repossession at his own initiative. Consequently, he cannot retract it. And the one who says that the repossession based on the appraisal is reversed holds that it is not a full-fledged sale. And the fact that he authorized the repossession at his initiative and did not wait to come to court for a ruling that his land be repossessed does not make it a full-fledged sale. It was only due to his desire to avoid embarrassment that he authorized the repossession.

וּמֵאֵימַת אָכֵיל פֵּירֵי? רַבָּה אָמַר: מִכִּי מָטְיָא אַדְרַכְתָּא לִידֵיהּ. אַבָּיֵי אָמַר: עֵדָיו בַּחֲתוּמָיו זָכִין לוֹ.

Traduction

The Gemara clarifies the halakhot of repossession: And when a creditor repossesses the debtor’s land, from when does he consume the produce of that land? Rabba said: He consumes the produce from the time when the document of authorization reaches his possession. This is a document that authorizes him to repossess the property of the debtor in payment of the debt wherever that property is located. Abaye said: He need not wait until he receives that document. Rather, the document’s witnesses, with their signatures, acquire the debtor’s land on his behalf. From the moment they sign the document, the land is his.

Rachi non traduit

מאימתי אוכל פירות. מי ששמו לו ב''ד קרקע בחובו מאימת היא קנויה לו לאכול פירות:

אדרכתא. לאחר תשעים יום שנפסק הדין דאמרינן בפ''ק (דף טו) דב''ד כותבין אדרכתא שטר פסק דין אנכסי לוה שבכל מקום שימצאם משלו יקחם ומוסרין לו השטר:

עדיו בחתומיו. מיום שנחתם שטר האדרכתא בב''ד אע''פ שלא בא לידו:

רָבָא אָמַר: מִכִּי שְׁלִימוּ יְמֵי אַכְרַזְתָּא.

Traduction

Rava said: He consumes the produce from the time when the days of proclamation conclude. After property belonging to the debtor is located, the court proclaims that the property will be auctioned to raise funds to repay the debt. Therefore, even after the document of authorization reaches him, the creditor is not entitled to the produce, as someone else may purchase it. If the creditor enters the highest bid, he is entitled to the produce.

Rachi non traduit

מכי שלמו ימי אכרזתא. אע''פ שבאה אדרכתא לידו ולא מצא נכסים ללוה עד לאחר זמן וכשמצא הוזקק לבא לב''ד ומכריזין שיש כאן קרקע למכור כדאמרינן בערכין (דף כא:) ואם בא זה וקיבלה ביותר ממה ששמוה אחרים מוסרין אותה בידו לאחר שכלו ימי הכרזה ובמסכת ערכין מפרש כמה ימים מכריזין בפ' שום היתומים (שם) ועד דשלמו הנך יומי הוי פירי דלוה:

Tossefoth non traduit

רבא אמר מכי שלמו ימי אכרזתא. וא''ת שלהי הנושא (כתובות דף קד:
ושם ד''ה ה''ג) דאמר רבא אחוי אדרכתיך והתם רבא גרסינן מדאמר והא מר הוא דאמר אחריות טעות סופר הוא והיינו רבא דפסיק כן לעיל בפ''ק (בבא מציעא דף טו: ושם) וי''ל אחוי לי אדרכתיך דאי שפיר כתיבא הוה גבי מיומא דאכרזתא ואית דגרסי בשמעתין רבא אמר מכי מטא אדרכתא לידיה ובתר הכי רבה ולפי זה אתי טפי בפשיטות ההיא דהנושא והקדים רבא לאביי ורבה משום דאדרכתא קודם לאכרזתא ודברי אביי דאמר עדיו בחתומיו זכין לו מיושב טפי לשנות בתר דברי רבא מקודם:

מַתְנִי' הַשּׂוֹכֵר פָּרָה מֵחֲבֵירוֹ וְהִשְׁאִילָהּ לְאַחֵר, וּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ – יִשָּׁבַע הַשּׂוֹכֵר שֶׁמֵּתָה כְּדַרְכָּהּ, וְהַשּׁוֹאֵל יְשַׁלֵּם לַשּׂוֹכֵר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: כֵּיצַד הַלָּה עוֹשֶׂה סְחוֹרָה בְּפָרָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ? אֶלָּא תַּחְזוֹר פָּרָה לַבְּעָלִים.

Traduction

MISHNA: In the case of one who rents a cow from another, and this renter then lends it to another person, and the cow dies in its typical manner, i.e., of natural causes, in the possession of the borrower, the renter takes an oath to the owner of the cow that the cow died in its typical manner, and the borrower pays the renter for the cow that he borrowed. A renter is exempt in a case of damage due to circumstances beyond his control, including death, but a borrower is liable to compensate the owner even for damage due to circumstances beyond his control. Rabbi Yosei said: How does the other party, i.e., the renter, do business with and profit from another’s cow? Rather, the value of the cow should be returned to the owner. The renter need not take an oath, but the borrower must compensate the owner of the cow.

Rachi non traduit

מתני' השוכר פרה מחבירו. ועמד שוכר והשאילה לאחר לעשות בה ימי שכירותו:

ישבע השוכר. למשכיר:

שמתה כדרכה. ופטור שהשוכר אינו חייב באונסין:

והשואל. שהוא חייב באונסין משלם לשוכר:

Tossefoth non traduit

תחזור פרה לבעלים הראשונים. אין לפרש משום דא''ל משכיר לשוכר פרתי גבך דהשואל שילם דמיה דבפ' השואל (לקמן בבא מציעא דף צו:
ושם) בעי רמי בר חמא בעל בנכסי אשתו שוכר הוי או שואל הוי היכא דאגרה פרה מעלמא ואינסיבא אליבא דרבנן ודאי בעלה פטור משום דאשתו עמו במלאכתו והויא שאלה בבעלים. (ואשה חייבת כדין שוכר) כי תבעי לך אליבא דר' יוסי שואל הוי להתחייב לבעלים הראשונים במתה כדרכה או שוכר הוי ופטור והשתא התם כיון דלרבנן הבעל פטור מן האשה משום דהוי שאלה בבעלים לא יתחייב נמי לר' יוסי לבעלים הראשונים אלא טעמא דרבי יוסי הוי משום דסבר דשוכר לא קני אלא בשבועה ומשכיר יאמר לו דל אנת ודל שבועתך ומשתעינא דינא בהדי שואל ואפילו אם יש עדים שמתה כדרכה דאין השוכר צריך לישבע מ''מ לא קני לה אלא בהבאת עדים ויאמר לו אני פוטרך מהבאת עדים ורבנן סברי דשוכר קני לה במיתה ופליגי בדברי המקשה והמתרץ שבגמ' ונראה אם המשכיר עצמו היה שם בשעת שמתה ביד שואל שר' יוסי יודה לדברי רבנן דהתם ודאי קני לה במיתה גרידא דהשתא אין השוכר צריך לעשות כלום:

גְּמָ' אֲמַר לֵיהּ רַב אִידִי בַּר אָבִין לְאַבָּיֵי: מִכְּדֵי, שׂוֹכֵר בְּמַאי קָנֵי לְהַאי פָּרָה? בִּשְׁבוּעָה.

Traduction

GEMARA: Rav Idi bar Avin said to Abaye: After all, with regard to the renter, with what does he acquire this cow to the extent that one who borrows the cow from him is liable to compensate him if it dies? He acquires it with an oath that he took to the owner of the cow that the cow died of natural causes.

Rachi non traduit

גמ' בשבועה. שהוא נשבע למשכיר:

וְנֵימָא לֵיהּ מַשְׂכִּיר לְשׂוֹכֵר: דַּל אַנְתְּ וְדַל שְׁבוּעֲתָךְ, וַאֲנָא מִשְׁתַּעֵינָא דִּינָא בַּהֲדֵי שׁוֹאֵל. אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ, שׂוֹכֵר בִּשְׁבוּעָה הוּא דְּקָא קָנֵי לַהּ? מִשְּׁעַת מִיתָה הוּא דְּקָנֵי. וּשְׁבוּעָה כְּדֵי לְהָפִיס דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.

Traduction

The Gemara asks: But since the acquisition is effected by the renter’s oath, let the one who rented his animal for hire say to the renter: Remove yourself and remove your oath. I do not want to deal with you at all in this case, and I will litigate with the borrower to recover my cow. Abaye said to Rav Idi bar Avin: Do you hold that it is with an oath that the renter acquires the cow? That is not so, as from the moment of the cow’s death, the renter acquires the cow. From the moment the cow dies in the possession of the borrower, the renter has the right to receive another cow in exchange. And this oath that the renter takes to the owner of the cow is not required by the halakha. Rather, he takes the oath to alleviate the concerns of the owner, so that the owner will not suspect him of negligence. Consequently, the owner of the cow cannot litigate with the borrower, and even if he waives his right to demand an oath from the renter, he is unable to receive a cow from the borrower.

Rachi non traduit

להפיס דעתו. שלא יאמר פשעת בה:

אָמַר רַבִּי זֵירָא: פְּעָמִים שֶׁהַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין כַּמָּה פָּרוֹת לַשּׂוֹכֵר. הֵיכִי דָּמֵי? אַגְרַהּ מִינֵּיהּ מְאָה יוֹמֵי, וַהֲדַר שַׁיְילַהּ מִינֵּיהּ תִּשְׁעִין יוֹמֵי, הֲדַר אַגְרַהּ מִינֵּיהּ תְּמָנַן יוֹמֵי, וַהֲדַר שַׁיְילַהּ מִינֵּיהּ שִׁבְעִין יוֹמֵי, וּמֵתָה בְּתוֹךְ יְמֵי שְׁאֵלָתָהּ, דְּאַכֹּל שְׁאֵלָה וּשְׁאֵלָה מִיחַיַּיב חֲדָא פָּרָה.

Traduction

Rabbi Zeira says: According to the halakha in the mishna, there are times when the owner pays several cows to the renter. What are the circumstances? In a case where the renter rented a cow from him for one hundred days, and the owner of the cow then borrowed that cow from the renter for ninety days, and the renter then rented that cow from the owner for eighty days, and the latter then borrowed that cow from the renter for seventy days, and that cow died within the seventy-day period of its borrowing, then for each and every occasion of borrowing of the cow, the owner, who then became the borrower, owes one cow. Since there were two discrete acts of borrowing and two discrete acts of rental, the owner owes him four cows, two outright as compensation for the borrowed cows that died, and two cows for the renter to use for the duration of his rental periods.

Rachi non traduit

פעמים שהבעלים. המשכירין הראשונים:

משלמין. לשוכר זה כמה פרות על פרה זו לפי דברי משנתנו יש שיהו כולם שלו ויש שיעשה בהם ימי שכירותו ויחזירם:

כיצד אגרה מיניה מאה יומי והדר שיילה מינה תשעין יומי וכו'. ראובן ששכר פרה משמעון שיעשה בה מלאכה מאה יום וחזר שמעון ואמר לו עשה עמי טובה והשאילני אותה תשעים יום מן המאה ששכרת ולאחר תשעים אחזירנה לך לעשות אצלך י' ימים להשלים המאה וכן עשה יש כאן דין משנתנו דתנן השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר בתוך ימי שכירותה דמה לי בעלים ומה לי אחר אם מתה אצל שואל הרי שוכר פטור בשבועה והשואל משלם לשוכר חזר ראובן ובא אצלו ואמר לו השכירנה לי מתשעים יום שהיא שאולה בידך ממני ואשתעבד בה שמונים יום וטול שכרך וכן עשה הרי היא בחזקת שאילתו על שמעון כאילו השכירה לאחר שהרי נוטל שכרו וכל הנאה שלו ואם היתה מתה אצל ראובן היה ראובן פטור בשבועה ושמעון משלם לו פרה אחת ששאל ממנו והוא חייב באונסים ופרה אחרת לעשות אצלו עשרה ימים להשלים המאה חזר שמעון ושאלה ממנו שבעים יום מן השמונים ששכרה ממנו על מנת שיחזירנה לו ויעשה בה עשרה ימים להשלים השמונים של שכירות השני ואם היתה מתה בתוך שבעים יום הללו הרי יש כאן דין השני כדין הראשון וישבע ראובן שמתה כדרכה ושמעון השואל משלם לו ד' פרות שתים נחלטות לו בשביל שתי פרות שאולות שהשאילו ראובן ובפעם זה כאילו מתו שתיהן שהרי אין פרתו בעין שהשאילו בראשון דנימא הרי החזיר לו פרתו וזו שהוא משלם לו עכשיו בתורת תשלומין באה לידו והרי יש לו עליו שתי תביעות על שתי שאילות ושתי תביעות על שתי שכירות לעשות אצלו עשרים יום:

Tossefoth non traduit

אגרה ק' יום ושיילה צ' יום. השתא אם מתה חייב שתי פרות לשוכר אחת שתהא שלו ואחת שיעשה בה מלאכה י' ימים ויחזירנה למשכיר אבל אי שיילוה ק' יום לא יתחייב לו רק אחת של שאלה:

אגרה פ' יום. ה''מ למימר אגרה צ' יום אלא לפי שבשאלה הוצרך לפחות פוחת גם בשכירות ועי''ל דאי אגרה צ' יום דהיינו כל ימי השאלה הוי כאילו נתן לו מעות לבטל השאלה כיון שאינה חוזרת לו לאחר השכירות להשלים ימי השאלה ואי הדר שייליה ע' יום לא יתחייב רק אחת דשאלה ודשכירות ק' יום וכן י''ל ברישא דאי שייליה ק' יום בימי השכירות כאילו ביקש שיתבטל השכירות ולא יתחייב כלום ומתני' דהשוכר הוי בעלים דשואל לרבנן אי מיירי שלא שאל כל ימי השכירות אתי שפיר דלאחר ימי השאלה תחזור לשוכר ואפילו אם השאילה כל ימי השכירות מ''מ כיון שהיא באחריות השוכר מגניבה ואבידה ופשיעה אם היה עם השואל במלאכתו דאז השואל פטור והשוכר חייב מקרי בעלים אבל הכא אי שייליה ק' יום השוכר פטור מכל דבר:

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: מִכְּדִי חֲדָא פָּרָה הִיא, עַיְילַהּ וְאַפְּקַהּ, אַפְּקַהּ מִשְּׂכִירוּת וְעַיְּילַהּ לִשְׁאֵילָה, אַפְּקַהּ מִשְּׁאֵילָה וְעַיְּילַהּ לִשְׂכִירוּת? אֲמַר לֵיהּ: וּמִי אִיתַהּ לְפָרָה בְּעֵינָא דְּנֵימָא לֵיהּ הָכִי?

Traduction

Rav Aḥa of Difti said to Ravina concerning this halakha: After all, it is one cow, and he introduced it into one legal status and removed it from another legal status. He removed it from the status of rental and he introduced it into the status of borrowing; he removed it from the status of borrowing and introduced it into the status of rental. How then does the owner pay multiple cows for one cow? Ravina said to Rav Aḥa: And is the cow intact so that the owner could say this to the renter: Here is your cow? Since the borrower cannot return the cow to the creditor, he is liable to return that which he committed to return, and he committed to return two cows, not one.

Rachi non traduit

מכדי חדא פרה הואי כו'. ולענין תשלומין נמי לשלם ליה פרה אחת ותעמוד במקום הראשונה תחת שתי השאילות ותהא שלו ואחת ימסור לו לעשות בה עשרים יום:

מי איתא לפרה בעינא דנימא הכי. אילו היתה קיימת היה פטור לגמרי אלא שיעשה בה עשרים יום עכשיו שמתה בא עליו בתורת תשלומין שואל לשוכר על שתי תביעות:

מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: אֵין לוֹ עֲלֵיהֶן אֶלָּא שְׁתֵּי פָּרוֹת, חֲדָא דִּשְׁאֵלָה וַחֲדָא דִּשְׂכִירוּת. שׁוּם שְׁאֵלָה אַחַת הִיא, וְשׁוּם שְׂכִירוּת אַחַת הִיא. דִּשְׁאֵלָה קָנֵי לִגְמָרֵי, דִּשְׂכִירוּת – עָבֵד בַּהּ יְמֵי שְׂכִירוּתֵיהּ, וּמַיהְדַּר לַיהּ לְמָרַהּ.

Traduction

Mar bar Rav Ashi said a third opinion: The renter has against the owner only a claim of two cows, one for the borrowing done by the owner, and one for fulfillment of his rental agreement. This is because the category of borrowing is one and the category of rental is one. As for the cow that is repayment for the borrowing, the renter acquires it completely. And as for the one for the rental, he works with it for the duration of its rental period and then he returns it to its owner.

Rachi non traduit

מר בר רב אשי ס''ל כאתקפתא דרב אחא מדפתי:

שום שאלה אחת היא. דכיון דחדא פרה הואי אלא שמחמת שוכר שהשאיל הוא בא עליו שני שאילות פרה אחת אינן אלא אחת:

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: פְּעָמִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּחַטָּאת,

Traduction

Apropos the situations described in the mishna, Rabbi Yirmeya says: If the renter and the borrower each took a false oath and are liable to bring offerings for their false oaths, there are times that both are liable to bring a sin-offering;

Rachi non traduit

פעמים ששניהם בחטאת. אמתניתין קאי השוכר והשואל נשבעו לשקר ולא כפרו ממון והרי הן בשבועות ביטוי וקרבן שלו חטאת כדכתיב בויקרא או נפש כי תשבע וגו':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source