Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 31b
אֲבָל הָנֵי תַּרְתֵּי דְּאִיתֵאּ לְמָרַהּ בַּהֲדַהּ, אֵימָא לָא. צְרִיכָא.
Traduction
but in the case of these two mitzvot of unloading and loading, where its owner is with it, I might say no, there is no need to assist him. Therefore, it was necessary for the Torah to write both.
Rachi non traduit
דאיתיה למרה. דכתיב עמו אימא יחזור אחר בני אדם וישכור:
Tossefoth non traduit
אבל הני תרתי דאיתנהו למרייהו בהדייהו. ואע''ג דמרבינן לעיל אין בעלים עמו היינו שהוא זקן או חולה ונהי דאין יכול לעזור יכול לשכור פועלין ואימא לא קא משמע לן:
''מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה'', אֵין לִי אֶלָּא בְּמִיתָה הַכְּתוּבָה בּוֹ. מִנַּיִן שֶׁאִם אִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ בְּמִיתָה הַכְּתוּבָה בּוֹ שֶׁאַתָּה רַשַּׁאי לַהֲמִיתוֹ בְּכָל מִיתָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''מוֹת יוּמַת'', מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
§ The Gemara cites additional derivations from compound verb forms. ''Or in enmity struck him with his hand, that he died; he that struck him shall be put to death [mot yumat]'' (Numbers 35:21). I have derived only that the murderer is executed with the form of death written with regard to him, i.e., decapitation. From where is it derived that if you are unable to execute him with the form of death written with regard to him, it is permitted for you to execute him with any death with which you are able to execute him? The verse states: ''Mot yumat,'' to teach that you must execute him in any case.
Rachi non traduit
שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו. והיינו סייף כגון שהיה בספינה ובורח ואתה יכול לזרוק בו חץ או לטובעו:
''הַכֵּה תַכֶּה'', אֵין לִי אֶלָּא בְּהַכָּאָה הַכְּתוּבָה בָּהֶן, מִנַּיִן שֶׁאִם אִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתָן בְּהַכָּאָה הַכְּתוּבָה בָּהֶן שֶׁאַתָּה רַשַּׁאי לְהַכּוֹתָן בְּכָל הַכָּאָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר ''הַכֵּה תַכֶּה'', מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
With regard to an idolatrous city, it is written: ''You shall strike [hakeh takeh] the inhabitants of that city by sword, destroying it utterly'' (Deuteronomy 13:16). I have derived only that the residents of the idolatrous city are executed with the form of death written with regard to them, i.e., decapitation. From where is it derived that if you are unable to execute them with the form of death written with regard to them, it is permitted for you to execute them with any death with which you are able to execute them? The verse states: ''Hakeh takeh,'' to teach that you must execute him in any case.
Rachi non traduit
הכה תכה. בעיר הנדחת:
''הָשֵׁב תָּשִׁיב'', אֵין לִי אֶלָּא שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין. מִשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''הָשֵׁב תָּשִׁיב'', מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
With regard to an item that a poor person needs, e.g., a blanket, that a lender took as collateral when lending him money, it is written: ''You shall restore [hashev tashiv] to him the pledge when the sun goes down, that he may sleep in his garment, and bless you; and it shall be righteousness for you before the Lord your God'' (Deuteronomy 24:13). I have derived only the obligation to return his garment each night in a case where the lender took collateral with the sanction of the court. From where do I derive the obligation to return his garment each night even in a case where the lender took collateral without the sanction of the court? The verse states: ''Hashev tashiv,'' to teach that he must return it in any case.
Rachi non traduit
אין לי אלא שמשכנו ברשות ב''ד. דצעק עליו בדין ושלחו שלוחם לתפוס מטלטליו דקרא דהשבת העבוט עליה כתיב דכתיב לעיל מיניה בחוץ תעמוד והאיש ואמרינן לקמן בפ' המקבל (בבא מציעא דף קיג.) בשליח ב''ד הכתוב מדבר:
שלא ברשות ב''ד מנין. דצריך השבה: סתם חבלה ע''פ ב''ד היא דלא שכיח דחציף איניש ליכנס בבית וליטול מטלטלי שלא ברשות:
Tossefoth non traduit
אין לי אלא משכנו. פרשתי בהמקבל (לקמן בבא מציעא דף קיג.):
''חָבֹל תַּחְבֹּל'', אֵין לִי אֶלָּא שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ בִּרְשׁוּת. מִשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''חָבֹל תַּחְבֹּל'', מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
The Gemara brings another derivation from a compound verb written with regard to returning collateral: ''If you take as collateral [ḥavol taḥbol] your neighbor’s garment, you shall restore it to him until the sun sets'' (Exodus 22:25). I have derived only the obligation to return his garment before sunset in a case where the lender took collateral with the sanction of the court. From where do I derive the obligation to return his garment each night even in a case where the lender took collateral without the sanction of the court? The verse states: ''Ḥavol taḥbol,'' to teach that he must return it in any case.
וְהָנֵי תְּרֵי קְרָאֵי לְמָה לִי? חַד לִכְסוּת יוֹם, וְחַד לִכְסוּת לַיְלָה.
Traduction
The Gemara asks: And with regard to these two verses, why do I need both of them to teach the same halakha, that one must return to the debtor any garment that he needs? The Gemara answers: One is referring to a garment worn during the day, and one is referring to a garment worn during the night (see 114b).
Rachi non traduit
חד לכסות יום וחד לכסות לילה. בפ' המקבל (לקמן בבא מציעא קיד:) מפרש לקרא הכי:
''פָּתֹחַ תִּפְתַּח'', אֵין לִי אֶלָּא לַעֲנִיֵּי עִירֶךָ. לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''פָּתֹחַ תִּפְתַּח'', מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
With regard to the mitzva of giving charity and granting loans, it is written: ''For the poor shall never cease out of the land; therefore I command you, saying: You shall open [patoaḥ tiftaḥ] your hand to your poor and needy brother in your land'' (Deuteronomy 15:11). I have derived only the obligation to give charity to the poor residents of your city. From where is the obligation to give charity to the poor residents of another city derived? The verse states: ''Patoaḥ tiftaḥ,'' to teach that you must give charity to the poor in any case.
''נָתֹן תִּתֵּן'', אֵין לִי אֶלָּא מַתָּנָה מְרוּבָּה. מַתָּנָה מוּעֶטֶת, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''נָתֹן תִּתֵּן'', מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
With regard to the mitzva of giving charity it is written: ''Beware…and your eye is stingy against your needy brother…You shall give [naton titten] him, and your heart shall not be grieved when you give unto him'' (Deuteronomy 15:9–10). I have derived only the obligation to give a large gift. From where is the obligation to give even a small gift derived? The verse states: ''Naton titten,'' to teach that one must give gifts in any case, whether a large gift or a small one.
Rachi non traduit
מתנה מועטת מנין. אם אי אפשר לך ליתן מתנה מרובה:
''הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק'', אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ מַעֲנִיקִין. לֹא נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ''הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק'', מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
With regard to the release of a Hebrew slave it is written: ''You shall furnish [ha’aneik ta’anik] him liberally from your flock, and from your threshing floor, and from your winepress; of that which the Lord your God has blessed you, you shall give unto him'' (Deuteronomy 15:14). Based on the conclusion of the verse, I have derived only that when the house is blessed because of him, one furnishes the slave with gifts. From where have I derived the obligation to furnish him with gifts even when the house is not blessed because of him? The verse states: ''Ha’aneik ta’anik,'' to teach that one must furnish him with gifts in any case.
Rachi non traduit
אין לי אלא שנתברך הבית בגללו. דהכי כתיב קרא אשר ברכך ה' אלהיך תתן לו:
דרבי אלעזר בן עזריה בקדושין (דף יז:):
וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דְּאָמַר: נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ – מַעֲנִיקִין לוֹ, לֹא נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ – אֵין מַעֲנִיקִין, ''תַּעֲנִיק'' לְמָה לִי? דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.
Traduction
The Gemara asks: And according to Rabbi Elazar ben Azarya, who says: If the house is blessed because of him, one furnishes him with gifts, and if the house is not blessed because of him, one need not furnish him with gifts, why do I need a compound verb, ''ha’aneik ta’anik''? The Gemara answers: The Torah speaks in the language of people. The compound verb is a common conversational style, and the Torah employs the same style. Rabbi Elazar ben Azarya holds there is nothing extraordinary about it and therefore, nothing may be derived from it.
Tossefoth non traduit
דברה תורה כלשון בני אדם. וא''ת וכי לית להו כל הני דרשות דלעיל ואליבא דר''ש משנינן נמי לעיל דלא מסיימי קראי ובר''ה (דף ח.) דריש נמי ר''ש עשר תעשר אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה וי''ל דדוקא הכא בהני תרי קראי אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם משום דמוכחי קראי דכתיב די מחסורו ובאידך כתיב אשר ברכך ובריש השואל (לקמן בבא מציעא דף צד:
ושם ד''ה אלא) דאמר אם גנב אין לי אלא גניבה אבידה מנין ת''ל יגנב ופריך למ''ד דברה תורה כלשון בני אדם מאי איכא למימר התם נמי איכא הוכחה דגניבה משמע דוקא גניבה ולא אבידה:
''הַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ'', אֵין לִי אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, אָמַר רַחֲמָנָא: תֵּן לוֹ דֶּרֶךְ הַלְוָאָה. יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''תַּעֲבִיטֶנּוּ'', מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
With regard to the mitzva of lending money to the poor it is written: ''But you shall open your hand to him, and you shall lend [ha’avet ta’avitennu] him sufficient for his need that he is lacking'' (Deuteronomy 15:8). I have derived only that in a case where one does not have resources and does not want to be supported with charity, the Merciful One states: Provide for him by means of a loan. In a case where he has resources and he does not want to support himself with his resources, from where is the obligation to lend him money derived? The verse states: ''Ta’avitennu,'' to teach that you must grant him a loan in any case.
Rachi non traduit
שאין לו. ממה שיתפרנס:
ואינו רוצה להתפרנס. משלך במתנה ואמר רחמנא העבט דרך הלואה:
יש לו ואינו רוצה להתפרנס. משלו אלא משלך מנין שאתה חייב להעביטו וליפרע ממנו אחר מיתה ת''ל תעביטנו והכי מפרש בכתובות פרק מציאת האשה (כתובות דף סז:):
וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס אֵין נִזְקָקִין לוֹ, ''תַּעֲבִיטֶנּוּ'' לְמָה לִי? דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.
Traduction
The Gemara asks: And according to Rabbi Shimon, who says that in a case where he has resources and does not want to support himself with his resources one is not obligated to attend to his needs, why do I need a doubled verb: ''Ha’avet ta’avitennu''? The Gemara answers: The Torah speaks in the language of people and nothing may be derived from it.
הָיָה בָּטֵל מִן הַסֶּלַע, לֹא יֹאמַר לוֹ ''תֵּן לִי סֶלַע'', אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל (בָּטֵל). תְּנַן: נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל.
Traduction
§ The mishna teaches: If in the course of tending to and returning the lost item, the finder was idle from labor that would have earned him a sela, he shall not say to the owner of the item: Give me a sela to compensate me for my lost income. Rather, the owner gives him his wage as if he were a laborer. The Gemara cites that we learned in a baraita (Tosefta 4:11): The owner gives him his wage as if he were an idle laborer.
מַאי כְּפוֹעֵל בָּטֵל? אָמַר אַבָּיֵי: כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁל אוֹתָהּ מְלָאכָה, דִּבְטַל מִינַּהּ.
Traduction
The Gemara asks: What is the meaning of: As if he were an idle laborer? In fact, he is not idle, but engaged in return of a lost item. Abaye said: It means that he is paid as a laborer who is idle from that typical labor of his from which he is kept idle. In other words, he must receive the amount of money a person would be willing to accept to refrain from his current occupation and engage in returning a lost item. This calculation accounts for both the degree of difficulty of his steady employment and the amount of his remuneration.
Rachi non traduit
מאי כפועל בטל. והלא אינו בטל שהרי טורח בהשבתה ומתניתין תני נותנין לו כשיעור שירצה פועל ליטול להתרפות ממלאכה ולישב בטל:
כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה. כמה אדם רוצה ליטול ולפחות משכרו ליבטל ממלאכה זו כבדה שהוא עוסק בה ולעסוק במלאכה קלה כזו הכל לפי כובד המלאכה וריבוי שכר יש מלאכ' שטורחה קל ושכרה רב או חילוף:
Tossefoth non traduit
כפועל בטל. פירשנו באיזהו נשך (לקמן בבא מציעא דף סח. ושם ד''ה ונותן):

אִם יֵשׁ שָׁם בֵּית דִּין – מַתְנֶה בִּפְנֵיהֶם. אִיסּוּר וְרַב סָפְרָא עֲבֻיד עִיסְקָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אֲזַל רַב סָפְרָא פְּלַג לֵיהּ בְּלָא דַּעְתֵּיהּ דְּאִיסּוּר בְּאַפֵּי בֵּי תְרֵי. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי תְּלָתָא דִּפְלַגְתְּ קַמַּיְיהוּ, אִי נָמֵי
Traduction
§ The mishna teaches: If there are three men there who can convene as a court, he may stipulate before the court that he will undertake to return the item provided that he receives full compensation for lost income. The Gemara relates: Issur and Rav Safra formed a joint venture with each other. Rav Safra went and dissolved their partnership without Issur’s knowledge in the presence of two witnesses. Rav Safra came before Rabba bar Rav Huna in order to ratify the dissolution of the partnership. Rabba bar Rav Huna said to him: Go and bring me the court of three before whom you dissolved your partnership. Alternatively, you may bring
Rachi non traduit
פלג. בסחורה ולא היו מעות אלא דבר הצריך שומא:
Tossefoth non traduit
אם יש שם ב''ד יתנה בפניהם. שישלם לו כל מה שישתכר במלאכה שהוא עושה ואם אין ב''ד לא ישיב כיון שאם ישיב לא יהא לו אלא כפועל בטל אבל אם אינו עושה מלאכה ישיב בחנם וא''ת לעיל דנקט או שהיתה שלו מרובה היכי דמי אי ליכא ב''ד אפילו מועטת נמי מן האבידה לא ישיב ואי בפני ב''ד כי נמי אין מרובה אלא שוה לאבידה למה יתנו ב''ד ליתן לו כל שכרו א''כ מה ירויחו הבעלים וי''ל דנ''מ לכושרא דחיותא או לטרחא יתירא וכה''ג משני בסוף השוכר את הפועלים (לקמן בבא מציעא דף צג:) וא''ת דהכא משלם לכל הפחות השכירות כפועל בטל וכן משני לקמן בסוף השוכר את הפועלים (שם) גבי רועה שהיה יכול לקדם ברועים ובמקלות ש''ש בשכר וש''ח בחנם חייב וש''ש שקדם בשכר חוזר ונוטל מבעל הבית ומסתמא ש''ח נמי שקדם בשכר חוזר ונוטל מבעה''ב ואילו בפרק הגוזל בתרא (ב''ק דף קטו:) תנן שטף נהר את חמורו וחמור חבירו הניח את שלו והציל את של חבירו אין לו אלא שכרו ואין משלם לו דמי חמורו שטבע וי''ל דהתם מיירי כשהיה יכול להציל ע''י הדחק דאי לאו הכי מצי אמר ליה מהפקירא קזכינא כדאיתא התם ועי''ל כיון שבעל החמור שם יכול לומר הייתי שוכר פועלים להצילו וא''ת הכא אמאי נוטל שכר וכן לקמן ש''ח שאין צריך לקדם בשכר אם קידם אמאי נוטלו מבעה''ב האמרי' פר' הכונס (בבא קמא דף נח. וש''ה אי) דמבריח ארי מנכסי חבירו פטור וללישנא בתרא דהכונס דמבריח ארי פטור משום דלית ליה פסידא אתי שפיר דהכא אית ליה פסידא אבל ללישנא קמא דקאמר דמבריח ארי מדעתו משמע אפילו אית ליה פסידא פטור כיון דמדעתו הוא קשה ואור''י דמבריח ארי פטור היינו דוקא שמצילו מפחד הארי שירא שיבא וקידם ברועים והבריחו דלא ברי הזיקא דבלא הצלתו יכול להיות שלא היה בא אבל מציל מפי הארי ושטף נהר חמורו ומחזיר אבידה דברי הזיקא ובא זה והציל נוטל שכרו וא''ת דפורע חובו דשרי למודר הנאה בפרק אין בין המודר (נדרים דף לג.) ופרק בתרא דכתובות (דף קח. ושם) מחשבין ליה מבריח ארי אע''ג דברי הזיקא ואית ליה פסידא וי''ל דהתם נמי אין מצילו מן ההפסד דמה שמלוה טורף ממנו אין זה הפסד שהרי נתחייב לו ולכך חשיב ליה כמבריח ארי א''נ כדמפרש טעמא בירושלמי דנדרים הוינא מפייס ליה ומחיל לי ואפי' במשכון מפייס הוינא ליה ויהיב לי משכוני ואפילו בב''ח דוחק מסיק בירושלמי והטעם נראה משום שיכול לומר הייתי מוצא אוהבים הרבה שיפרעו עבורי דהיינו מעין אותם הטעמים והא דקרי ליה בפ' ח''ה (ב''ב דף נג.) מבריח ארי נתן צרור ונטל צרור דסכר מינה מיא ואפיק מינה מיא אע''פ שמצילו מן ההפסד שהיה נהר שוטפה התם לא נקט לשון מבריח לענין שיפטר משכר הברחה אלא כלומר אין זו חזקה כיון שאין מתקן השדה אלא מגין עליה בעלמא שלא תבא לידי קלקול ונראה שגם ר''ת סובר דלא חשיב מבריח ארי במקום שמצילו מן ההפסד שהיה מעמיד ההיא דפורע חובו דוקא במזונות אשתו כדמפרש בפ' בתרא דכתובות (דף קח. ושם) משום דאפשר שתהא עושה ואוכלת או תתפרנס מן הצדקה או מקרוביה שיתנו לה בחנם אבל שאר פריעת חוב אור''ת דאין זה מבריח ארי אלא מהנה גמור וירושלמי פליג אגמרא שלנו ולפ''ז אם השר גזל ביתו של ישראל ובא חבירו ישראל ופייס אותו בדמים מועטים אם ירצה בעה''ב ליקח ביתו ישלם דמים לחבירו וכן פסק רבינו גרשום אבל רש''י פסק שיחזיר לו ביתו חנם בפ' הנזקין (גיטין דף נח:) ונראה דלא מבעיא אם קנאה בדמים שמציל הבעלים מן ההפסד שישלמו הבעלים אלא אפי' קנאן בשויו ולא דמי למבריח ארי דאם היה משתקע בידו לא היה הבית חוזר לו לעולם ואפי בשויו ודמי למקדים ברועים ובמקלות בשכר דאמרי' שנותן שכרו עד כדי דמיהם ונ''מ לכושרא דחיותא או לטרחא יתירא ועוד נר' אפי' ידוע בודאי שאפילו לא מיהר לקנותו היה חוזר לבעלים בדמים הללו כל שעה שירצו בין קנאן בדמים מרובים בין קנאן בדמים מועטים לא דמי למבריח ארי כיון שיצא הבית מחזקת ישראל ובא לידי נכרי וזה מוציאו מחזקת נכרי ומחזירו ליד ישראל נוטל מה שההנהו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source