Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 106b

חֲזֵינָא? קַשְׁיָא.

Traduction

I was worthy. The Gemara concludes: Indeed, this is difficult.

תָּנֵי חֲדָא: פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה זוֹרְעָהּ, וּשְׁלִישִׁית אֵינוֹ זוֹרְעָהּ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: שְׁלִישִׁית זוֹרְעָהּ, רְבִיעִית אֵינוֹ זוֹרְעָהּ. לָא קַשְׁיָא: הָא כְּרַבִּי, הָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

Traduction

§ It is taught in one baraita: With regard to one who cultivates a field, the first and second time he plants the field again if the crops were destroyed by some mishap, but the third time he is not required to plant it again. And it is taught in another baraita that on the third occasion, he must plant it the field again, but after the fourth time the crops are destroyed, he is not required to plant it again. These two baraitot appear to contradict one another. The Gemara explains: That is not difficult, as this baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, whereas that baraita is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.

Rachi non traduit

פעם ראשונה ושניה. זרעה ואכלה חגב או נשדפה חוזר וזורעה שנית ואם אינו זורעה אינו מנכה לו אפילו היא מכת מדינה:

פלוגתא דרבי ורשב''ג. גבי נשואה לראשון ומת לשני ומת במסכת יבמות:

הָא כְּרַבִּי, דְּאָמַר: בִּתְרֵי זִימְנֵי הָוְיָ[א] חֲזָקָה. הָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דְּאָמַר: בִּתְלָת זִימְנֵי הָוְיָ[א] חֲזָקָה.

Traduction

The Gemara clarifies: This baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi who says that presumptive status is established by two occasions, while that baraita is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, who says that presumptive status is established by three occasions.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁזְּרָעָהּ וְצִמְּחָה וַאֲכָלָהּ חָגָב. אֲבָל זְרָעָהּ וְלֹא צִמְּחָה – מָצֵי אֲמַר לֵיהּ בַּעַל הַקַּרְקַע: כָּל יְמֵי זֶרַע זְרַעא לַהּ וֶאֱזִיל. וְעַד אֵימַת? אָמַר רַב פָּפָּא: עַד דְּאָתוּ אֲרִיסֵי מִדַּבְרָא וְקָיְימָא כִּימָה אַרֵישַׁיְיהוּ.

Traduction

Reish Lakish said: They taught that a cultivator plants a limited number of times only if he planted the field and it sprouted and locusts consumed the crops, but if he planted it and the crops did not sprout at all, the landowner can say to him: You should continue planting it on all the days that are fit for planting. The Gemara asks: And until when does the period of planting last? The Gemara answers: Rav Pappa said: Until such time that the sharecroppers come in from the field and the stars of Pleiades are stationed over their heads, which occurs roughly during the month of Shevat.

Rachi non traduit

מצי אמר ליה בעל הקרקע כל יומי זרע זרע ואזיל. כלומר כל זמן הזריעה חזור וזרעה שמא לא הגיע זמן:

ועד אימת. הוי משך זמן הזריעה:

עד זמן דכי אתא אריסא מדברא. ונכנס לבית בזמן שהן רגילין ליכנס דהיינו לאחר תשע שעות ביום קרוב לסוף העשירית קיימא כימה שהוא זנב טלה להדי רישייהו בראש כל אדם דהיינו באמצע הרקיע שנראה לכל אדם כאילו הוא על ראשו והן הן ימי אדר לפי שבגלגל קבועין בו שנים עשר מזלות וזהו סידרן טש''ת סא''ב מע''ק גד''ד ולעולם ששה עולין וששה שוקעין בניסן לעולם בתחילת עלות השחר טלה מתחיל לעלות ומאזנים שוקע ושתי שעות המזל שוהה לעלות לאחר שתי שעות העולה גמר עלייתו והשוקע גמר שיקועו נמצא הששה עולים בשתים עשרה שעות ביום וששה בלילה כל ימי ניסן ראש טלה מתחיל לעלות ובאייר שור ובסיון תאומים וכן הסדר נמצא באדר מזל דגים מתחיל לעלות בבוקר סוף שתי שעות טלה מתחיל לעלות ולסוף ארבע גמר עלייתו ושור עולה לסוף שש גמר שור עלייתו ומתחיל תאומים לסוף שמנה גמר תאומים ומתחיל סרטן ונמצא ראש טלה באמצע שהרי עברו שש שעות משהתחיל ובשש שעות ראשו מגיע לאמצע שהרי מתחילת עליית המזל עד תחילת שיקועו שנים עשר שעות נמצא שמשעה שמתחיל לעלות עד שש שעות מגיע לאמצע הרקיע ולסוף שמנה שעות משעלה הוי זנבו באמצע הרקיע נמצא באדר זנב טלה בסוף שעה עשירית באמצע הרקיע הוא והכי אמרינן במסכת ברכות בפרק הרואה (ברכות דף נח:) שכימה בזנב טלה הוא:

Tossefoth non traduit

וקיימא כימה להדי רישא. פי' בקונט' דכימה זנב טלה כדאמר בברכות (דף נח:) ולא דק אלא אמרינן התם דעש זנב טלה אלא שכימה סמוכה לה ואומר הב לי בניי ומה שפי' בקונטרס דביום ראשון של אדר בסוף שעה עשירית קיימא כימה באמצע הרקיע קשה דפועלים לא אתו מדברא עד צאת הכוכבים כדפי' בריש הפועלים (לעיל בבא מציעא דף פג:) ותו דבסוף י' שעות הן עוד היום גדול ואין נראין הכוכבים ומשמע שבא ליתן סימן לאריסין להכיר שעה שיבאו מן השדה וזה דוחק לומר דה''ק כשיחשיך לילה אז רואין למפרע שבשעת הליכתן היתה כימה להדי רישייהו ונראה לפרש דאתו אריסי מדברא בתחילת הלילה וקיימא כימה להדי רישייהו היינו בתחילת שבט ואז כלה זמן הזרע והא דאמר בפ' כל הקרבנות (מנחות דף פה. ושם ד''ה וזורע) שהיו זורעים קודם הפסח ע' יום וזהו חמשה יומי בתוך שבט התם שקרקע חשובה היא שזורעין בה לצורך העומר נמשך שם ימי הזרע יותר א''נ דבתחילת שבט של חמה הוא דקיימא כימה להדי רישייהו ואין תחילת של שבט של חמה מתחיל ברוב שנים יותר מע' יום לפני הפסח.:

מֵיתִיבִי: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר כִּדְבָרָיו: חֲצִי תִשְׁרֵי, מְרַחְשְׁוָן, וַחֲצִי כִסְלֵיו – זֶרַע.

Traduction

The Gemara raises an objection to this from a baraita that discusses the verse: ''While the earth remains, planting and harvest, and cold and heat, and summer and winter, and day and night shall not cease'' (Genesis 8:22). The baraita interprets this verse as referring to six seasons of the year: Rabban Shimon ben Gamliel says in the name of Rabbi Meir, and similarly, Rabbi Shimon ben Menasya would say in accordance with his statement: The second half of Tishrei, all of Marḥeshvan, and the first half of Kislev are the days of planting.

Rachi non traduit

חצי תשרי וכו'. שש תקופות שהובטחו לנח ובניו קמפרש:

חֲצִי כִסְלֵיו, טֵבֵת, וַחֲצִי שְׁבָט – חוֹרֶף. חֲצִי שְׁבָט, אֲדָר, וַחֲצִי נִיסָן – קוֹר. חֲצִי נִיסָן, אִיָּיר, וַחֲצִי סִיוָן – קָצִיר. חֲצִי סִיוָן, תַּמּוּז, וַחֲצִי אָב – קַיִץ. חֲצִי אָב, אֱלוּל, וַחֲצִי תִּשְׁרֵי – חוֹם.

Traduction

The second half of Kislev, all of Tevet, and the first half of Shevat are the winter days. The second half of Shevat, all of Adar, and the first half of Nisan are the period of cold; the second half of Nisan, all of Iyar, and the first half of Sivan are the harvest period. The second half of Sivan, all of Tammuz, and half of Av are the summer season, while the second half of Av, all of Elul, and the first half of Tishrei are the season of heat.

Rachi non traduit

קציר. כנגד זרע זה בתחילת גשמים זה בתחילת החמה וקיץ כנגד חורף וחורף הוא חוזקו וחורפו של סתיו וימי צינה לשון (איוב כ''ט:ד') כאשר הייתי בימי חרפי חוזקי ועיקרי קיץ הוא חוזקו של יבש ועל שמייבשין באותו פרק תמרים ותאנים לקציעות והן נקראין קיץ כדכתיב (שמואל ב ט''ז:ב') הלחם והקיץ לאכול הנערים וגו' קור הוא סופו של סתו וכן חום סופו של שמש וכן כל אחד שני חדשים י''ב חדשים לששה עתים:

מתחילת תשרי. מתחיל למנות שני חדשים בכל עת:

רַבִּי יְהוּדָה מוֹנֶה מִתִּשְׁרִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹנֶה מִמְּרַחְשְׁוָן.

Traduction

The baraita adds: Rabbi Yehuda also would divide the year into these six seasons, but he counts from the beginning of Tishrei rather than from the middle. Rabbi Shimon counts from Marḥeshvan, so that Marḥeshvan and Kislev constitute the season of planting, and so on.

מַאן מֵיקֵל בְּכוּלְּהוּ – רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְכוּלֵּי הַאי לָא קָאָמַר! לָא קַשְׁיָא: הָא דְּקַבְּלַהּ מִינֵּיהּ בְּחָרְפֵי, הָא דְּקַבְּלֵהּ מִינֵּיהּ בְּאַפְלֵי.

Traduction

The Gemara states its objection: Who is the most lenient of all of them in that the period of planting occurs at the latest time of the year? It is Rabbi Shimon, and even he did not say that the planting season extends that far to the time when Pleiades is above their heads. The Gemara responds: That is not difficult, as this is referring to a cultivator who accepted from the owner the planting of early crops, while that case involves a cultivator who accepted from the owner the planting of late crops, performed at a much later date.

Rachi non traduit

מאן קמיקל. במשך ימי הזרע למי שבא לאחר זריעותיו:

רבי שמעון. שמנה מן מרחשון ואומר מרחשון וכסלו זרע:

בחרפי. חטין ושיפון הנזרעין בתחילת החורף:

באפלי. שעורין וקטנית הנזרעין באדר:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם קִבְּלָה מִמֶּנּוּ בְּמָעוֹת. הָהוּא גַּבְרָא דְּקַבֵּיל אַרְעָא לְמִיזְרַעה בַּהּו תּוּמֵי אַגּוּדָּא דִּנְהַר מַלְכָּא סָבָא בְּזוּזֵי. אִיסְתְּכַר נְהַר מַלְכָּא סָבָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: נְהַר מַלְכָּא סָבָא לָא עֲבִיד דְּמִיסְתְּכַר, מַכַּת מְדִינָה הִיא, זִיל נַכֵּי לֵיהּ.

Traduction

§ The mishna teaches: Rabbi Yehuda says: If the cultivator received it from the owner for a fixed sum of money, whether a regional disaster occurred or not, he does not subtract the produce he owes as part of his tenancy. The Gemara relates: There was a certain man who received land to plant garlic on it on the bank of the river Malka Sava in exchange for a specified sum of money. The bank of the river Malka Sava became dammed up. The case came before Rava, who said to the cultivator: The river Malka Sava does not usually dam up. Therefore, it is classified as a regional disaster; go subtract this loss from the payment you owe to the owner.

Rachi non traduit

איסתכר. לשון (בראשית ח':ב') ויסכרו מעינות תהום נסתמה הליכתו שעכבוהו העליונים העליונים הסיבוהו דרך אחרת ואין ירק מצליח אלא בקרקע נרבצת בארץ לחה:

מכת מדינה. לא עליו לבדו עברה ולאסוקי אדעתיה נמי לא הוה ליה דלא הוי עביד למיסתכר:

אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא: הָא אֲנַן תְּנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם קִבְּלָה הֵימֶנּוּ בְּמָעוֹת – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינוֹ מְנַכָּה לוֹ מִן חֲכוֹרוֹ! אֲמַר לְהוּ: לֵית דְּחָשׁ לַהּ לִדְרַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

The Gemara continues the story: The Rabbis said to Rava: Didn’t we learn in the mishna here: If the cultivator received it from the owner for a fixed sum of money, whether this way or whether that way, i.e., whether a regional disaster occurred or not, he does not subtract the produce he owes as part of his tenancy. Rava said to them: There is no one who is concerned for the ruling of Rabbi Yehuda since it is a minority opinion that is rejected.

מַתְנִי' הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ בַּעֲשָׂרָה כּוֹר חִטִּים לְשָׁנָה וְלָקְתָה – נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ. הָיוּ חִטֶּיהָ יָפוֹת, לֹא יֹאמַר לוֹ: הֲרֵינִי לוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ.

Traduction

MISHNA: In the case of one who receives a field from another to cultivate in return for the payment of ten kor of wheat per year, and its produce was blighted by a crop disease or the like, the cultivator gives the owner the ten kor of wheat from it but does not have to provide him with high quality wheat. If the wheat stalks produced by the field were particularly good stalks of wheat, the cultivator may not say to the owner: I will buy regular wheat from the market; rather, he gives him from inside the field itself.

Rachi non traduit

מתני' ולקתה. שהיו חטין שדופות וגם כחושות וזו בחכירות הוצרכה לשנותה ולא בקבלנות דאי בקבלנות פשיטא דכל אחד זוכה ומתחייב בחלקו:

גְּמָ' הָהוּא גַּבְרָא דְּקַבֵּיל אַרְעָא לְאַסְפַּסְתָּא בְּכוֹרֵי דִשְׂעָרֵי, עֲבַדָא אַסְפַּסְתָּא, וְחַרְשַׁהּ וְזַרְעַהּ שְׂעָרֵי, וּלְקוֹ הָנֵי שְׂעָרֵי. שַׁלְחַהּ רַב חֲבִיבָא מִסּוּרָא דִפְרָת לְקַמֵּיהּ דְּרָבִינָא, כִּי הַאי גַּוְנָא מַאי: כִּי ''לָקְתָה נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ'' דָּמֵי, אוֹ לָא?

Traduction

GEMARA: The Gemara relates: There was a certain man who received land to grow hay in exchange for paying the owner several kor of barley. After the field produced hay, the recipient plowed and sowed it with barley, and that barley was blighted. The worker sought to pay the owner from the damaged barley he had cultivated. Rav Ḥaviva from Sura in the Euphrates sent the following question before Ravina: What is the halakha with regard to a case of this kind? Is it considered similar to an instance of: If it was blighted, he gives him from inside the field, or not?

Rachi non traduit

גמ' עבדא אספסתא. היא נקצרת לשלשים יום כדאמר בריש ח''ה (ב''ב כח:) וחזר וזרעה שעורים:

Tossefoth non traduit

שדא ביה אספסתא ועבדא. לא הוה צריך למימר דשדא ביה אספסתא דבלאו הכי מצי למימר אילו הוה זרע אספסתא הוה עבדא אלא מעשה הוה הכי:

אֲמַר לֵיהּ: מִי דָּמֵי? הָתָם לָא עֲבַדָא אַרְעָא שְׁלִיחוּתָא דְּמָרַהּ, הָכָא עֲבַדָא אַרְעָא שְׁלִיחוּתָא דְּמָרַהּ.

Traduction

Ravina said to him: Is it comparable? There, in the mishna, the land did not perform its owner’s mission, and the cultivator also received blighted produce, whereas here, the land did perform its owner’s mission, as the cultivator took the land for the purpose of growing hay, which it produced. His additional crop of barley was not part of their agreement and therefore he cannot pay his debt with blighted barley.

Rachi non traduit

עבדא ארעא שליחותא. בעליה לא חכרה אלא לאספסתא ואילו זרע לה אספסתא ואזיל היה מצליח והוא פסק עמו ליקח שעורין מן השוק:

הָהוּא גַּבְרָא דְּקַבֵּל פַּרְדֵּס מֵחַבְרֵיהּ בַּעֲשַׂר דַּנֵּי חַמְרָא, תְּקֵיף הָהוּא חַמְרָא. סְבַר רַב כָּהֲנָא לְמֵימַר: הַיְינוּ מַתְנִיתִין – לָקְתָה נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ. אָמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי: מִי דָּמֵי? הָתָם לָא עֲבַדָא אַרְעָא שְׁלִיחוּתָא, הָכָא עֲבַדָא אַרְעָא שְׁלִיחוּתָא.

Traduction

The Gemara relates: There was a certain man who received an orchard from another to cultivate in exchange for paying the owner ten barrels of wine, but that wine produced from the orchard’s grapes turned sour. Rav Kahana thought to say that this is an example of the ruling of the mishna that if it was blighted he may give him from inside the field. Rav Ashi said to him: Is it comparable? There, in the mishna, the land did not perform its owner’s mission, as the crop was blighted, whereas here, the land did perform its owner’s mission, as there was nothing wrong with the grapes themselves, and the wine turned sour in the cultivator’s possession.

Rachi non traduit

פרדיסא. כרם:

תקיף. החמיץ:

עבדא ארעא שליחותא. הענבים לא לקו אלא משנעשה יין בחביותיו בביתו לקה ואמר בבבא בתרא (דף צו:) חמרא אכתפא דגברא שוור זה קונהו מזה טוב ומזלו גורם להחמיץ:

וּמוֹדֶה רַב אָשֵׁי בְּעִינְּבֵי דִּכְדוּם וּבְשָׂדֶה שֶׁלָּקְתָה בָּעוֹמָרֶיהָ.

Traduction

The Gemara comments: And Rav Ashi concedes with regard to grapes that shrunk over the course of their growth and with regard to a field whose sheaves were blighted that since the damage occurred to the crop itself, the cultivator can pay his debt from the produce of the field.

Rachi non traduit

ענבי דכדום. ענבים שהתליעו:

בעומריה. בעודן שטוחות ליבש בימות הקיץ דכל [זמן] זה עודן צריכין לקרקע וכך הענבים שהתליעו בין בציר לדריכה וכגון דלא איחרו יותר מן המנהג:

מַתְנִי' הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ לְזָרְעָהּ שְׂעוֹרִים – לֹא יִזְרָעֶנָּה חִטִּים. חִטִּים – יִזְרָעֶנָּה שְׂעוֹרִים, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר. תְּבוּאָה – לֹא יִזְרָעֶנָּה קִטְנִית. קִטְנִית – יִזְרָעֶנָּה תְּבוּאָה, וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר.

Traduction

MISHNA: With regard to one who receives a field from another in order to plant it with barley, he may not plant it with wheat, as wheat weakens the field more than barley does. But if he receives it in order to plant wheat, he may plant it with barley if he wishes, but Rabban Shimon ben Gamliel forbids it. Similarly, if he receives it to plant it with grain he may not plant it with legumes, as they weaken the field more than grains do, but if he receives it in order to plant legumes he may plant it with grain, but Rabban Shimon ben Gamliel forbids it.

Rachi non traduit

מתני' המקבל שדה לזרעה שעורין. ובחכירות כך וכך חטין או שעורין או מעות:

לא יזרענה חטין. שהחטין מכחישות את הקרקע יותר מן השעורין והא לא מיתוקמא אלא בחכרנות דאי בקבלנות הא אמרינן תיכחוש ארעא ולא ליכחוש מרה והרי הוא נהנה בשינוי של זה:

ורבן שמעון בן גמליאל אוסר. וטעמא מפרש בגמרא:

תבואה לא יזרענה קטנית. שהקטנית מכחשת הקרקע יותר מן התבואה:

גְּמָ' אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דִּכְתִיב: ''שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית''.

Traduction

GEMARA: Rav Ḥisda said: What is the reason of the ruling of Rabban Shimon ben Gamliel? The landowner has apparently suffered no loss from the cultivator’s actions. His reasoning is as it is written: ''The remnant of Israel shall not do iniquity, nor speak lies, neither shall a deceitful tongue be found in their mouth'' (Zephaniah 3:13). In other words, one may not retract from an obligation accepted upon oneself, even if no one suffers as a result.

מֵיתִיבִי: מִגְבַּת פּוּרִים לְפוּרִים, וְאֵין מְדַקְדְּקִין בַּדָּבָר. וְאֵין הֶעָנִי רַשַּׁאי לִיקַּח מֵהֶן רְצוּעָה לְסַנְדָּלוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנָה בְּמַעֲמַד אַנְשֵׁי הָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל

Traduction

The Gemara raises an objection to this from a baraita: The Purim collection is only for the Purim feast, but one does not scrutinize the matter by limiting the allocation for the poor to the exact costs of the meal and no more. And it is not permitted for a poor person to purchase even a strap for his sandal from it unless he stipulated in the presence of the people of the city that he may do as he wishes with the money he receives. This is the statement of Rabbi Ya’akov, who said it in the name of Rabbi Meir. Rabban Shimon ben Gamliel

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source