Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 105a
תְּרֵי עִיסְקֵי וְחַד שְׁטָרָא – פְּסֵידָא דְּלֹוֶה.
Traduction
Conversely, if two people engaged in two joint ventures and recorded both in one document, this will be to the detriment of the borrower. They calculate the profits and losses of the two transactions together, and therefore as long as the profits of one joint venture are greater than the losses of the other, the investor will not have to suffer a loss.
Rachi non traduit
תרי עיסקי וחד שטרא פסידא דלוה. קבל היום ממנו במנה ולמחר במנה וכתב שטר על מאתים הפסיד הלוה כמה דפרישית שאם יהא הפסד בזה ושכר בזה לא יחשבו כל אחד לבדו אלא השכר ימלא הקרן תחילה ואח''כ יחלוקו המותר ואם כתב ב' שטרות כמשפט הזה מחשב הפסד של זה לבד והשכר של זה לבד ויקבל הבעלים עליו בהפסד החצי ובשכר השליש ועצה טובה קמ''ל רבא דבחד עיסקא לכתוב חד שטרא ובתרי עסקי נכתוב ב' שטרי ויהא הדבר שקול:
וְאָמַר רָבָא: הַאי מַאן דְּקַבֵּיל עִיסְקָא מִן חַבְרֵיהּ וּפְסֵיד, טְרַח וּמַלְּיֵיהּ וְלָא אוֹדְעֵיהּ, לָא מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: דְּרִי מֵהַיְאךְ פְּסֵידָא בַּהֲדַאי. מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: לְהָכִי טְרַחְתְּ (לְמַלָּיוֹתֵיהּ) [וּמַלֵּיתֵיהּ] – כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיקְרוֹ לָךְ ''מַפְסֵיד עִיסְקֵי''.
Traduction
And Rava says: This one, who receives merchandise for a joint venture from another, and lost money in the process, and then made the effort to replace the loss but did not inform the investor that he had done so, he may not later say to the investor: Bear this original loss together with me. This is because the investor can say to him: It is for this reason that you made the effort to replace the loss, so that you should not be called a loser of ventures. You wanted to preserve your reputation in order to improve your future business prospects but did not intend to be reimbursed.
Rachi non traduit
ולא מצי למימר ליה. לבתר דמלייה:
דרי מהיאך פסידא קמא בהדאי. וקבל עלך חצי הפסד ובשכר טול שליש ונמצאת פוחת מן הקרן:
דא''ל להכי טרחת ומליי' וכו'. דמדלא אודעתן מעיקרא נכלם היית בדבר ואדעתא דמלוי קרנא טרחת:
וְאָמַר רָבָא: הָנֵי בֵּי תְרֵי דְּעָבְדִי עִיסְקָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וּרְוַוח, וַאֲמַר לֵיהּ חַד לְחַבְרֵיהּ: תָּא לִיפְלוֹג, אִי אֲמַר לֵיהּ אִידַּךְ: נַרְוַוח טְפֵי – דִּינָא הוּא דִּמְעַכֵּב. וְאִי אָמַר לֵיהּ: הַב לִי פַּלְגָא דְּרַוְוחָא – אָמַר לֵיהּ: רַוְוחָא – לְקַרְנָא מִשְׁתַּעְבֵּד.
Traduction
And Rava said: With regard to these two managers who engaged in a joint venture together, i.e., they both received merchandise together from an investor, and profited from it, and one of them said to the other: Come, let us divide the profits and terminate the venture, the halakha is as follows: If the other said to him: Let us wait and profit more, the halakha is that the second manager indeed prevents the first from executing his request. And if, instead of requesting the final division of the profits and the termination of the venture, one said to the other: At least give me half the profits, the latter can say to him: The profit is liened to the principal, meaning that the profits and the principal are considered a single unit, and we can earn much more if we do not set aside the profits.
Rachi non traduit
בי תרי דעבוד עיסקא בהדי הדדי ורווח. שני קבלנים שקבלו עיסקא מבעל הבית בשותפות שימכרוהו ויסחרו במעות עד זמן פלוני ויחלקו ביניהם ובין בעה''ב כמשפט ונשתמשו חצי הזמן ונשתכרו:
דמעכב. עליה עד שיגיע הזמן שקבעו לבעה''ב שיחזרו לו את שלו והמותר יחלוקו:
אי אמר ליה ניפלוג רווחא. השתא מפרש ואזיל מ''ט אית ליה דניעכב אי א''ל האי פלוג רווחא והקרן ניתפוס עדיין להרויח בו עד הזמן מצי א''ל אידך רווחא לקרנא משתעבד שמא בסחורה שנעשה עוד נפסיד וצריך שיהא הריוח קיים להשתכר בו עוד כדי למלאות הקרן:
Tossefoth non traduit
הני בי תרי דקבלו עיסקא בהדי הדדי. מאדם אחד וא''ת ואמאי נקט בכי האי גוונא ולא נקט האי מאן דקביל עיסקא מחבריה וי''ל לפי שהמקבל יכול לחזור קודם הזמן ולומר לא אטרח עוד ואטול מה שיגיע לידי עד הנה דפועל יכול לחזור אפילו בחצי היום אבל בעל העיסקא יכול להיות שאין יכול לחזור שהרי פלגא הוה מלוה ביד המקבל וגם פלגא דפקדון נתן לו זכות והשליטו להשתכר בו עד הזמן וזה לא היה שום חידוש להשמיענו דמעכב המקבל דטעם פשוט כדפרישית ולהכי לא נקט בכי האי גוונא:
וְאִי אָמַר לֵיהּ: הַב לִי פַּלְגָא רַוְוחָא וּפַלְגָא קַרְנָא – אָמַר לֵיהּ: עִיסְקָא לַהֲדָדֵי מְשׁוּעְבַּד. וְאִי אָמַר לֵיהּ: נִפְלוֹג רַוְוחָא וְנִפְלוֹג קַרְנָא, וְאִי מָטֵי לָךְ פְּסֵידָא דָּרֵינָא בַּהֲדָךְ – אָמַר לֵיהּ: לָא מַזָּלָא דְּבֵי תְרֵי עָדִיף.
Traduction
Rava continues: And if one says to the other: Give me half the profits and half the principal, the latter can say to him: The merchandise for the joint venture is liened to both of us. As we are equal partners in this venture, you cannot force me to divide it. And if one says to the other: Let us divide the profits and divide the principal, and if you suffer a loss as a result, I will bear the loss with you, his partner can say to him: No, I do not desire to do that, since the luck of two people is better. Consequently, I want to continue working together. In all these cases, the claims of the second manager are accepted.
Rachi non traduit
ואי אמר ניפלוג. תרוויהו מצי א''ל עיסקא להדדי משתעבד ואם ניפלוג שמא אני אפסיד בסחורה שאקנה שהרי קבלתי אני להתעסק בה עד אותו הזמן ואם אפסיד שמא חלק השני ישתכר וימלא חסרון ואנו יחד קבלנו ונשתעבדו החלקים זה לזה:
Tossefoth non traduit
מזלא דבי תרי עדיף. בכולהו הוה מצי למימר בהו הכי אלא דעדיפא מיניה קאמר בהו:
מַתְנִי' הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא רָצָה לְנַכֵּשׁ, וְאָמַר לוֹ: מָה אִיכְפַּת לְךָ? הוֹאִיל וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת חֲכִירָךְ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ: לְמָחָר אַתָּה יוֹצֵא מִמֶּנָּה וּמַעֲלֵת לְפָנַי עֲשָׂבִים.
Traduction
MISHNA: With regard to one who received a field from another to cultivate and did not want to weed it, and he then said to the owner: What do you care if I neglect the land? You will not suffer a loss since I will give you the amount of produce I owe you for your granting me tenancy, regardless of the state of the field. Nevertheless, they do not listen to him. The reason is because the owner of the land can say to him: Tomorrow you will depart from the field, and it will grow weeds for me, which will remain there and disrupt the yield of the field for years to come.
Rachi non traduit
מתני' ולא רצה לנכש. התבואה:
אתן לך חכירך. כך וכך כורין שפסקתי עמך ומה איכפת לך אם יחסר חלקי שהעשבים מכחישים השבלים אין זה אלא עלי:
אין שומעין לו. והא ליתא אלא בחכרנותא דאי בקבלנותא פשיטא מי מצי א''ל מאי איכפת לך:
גְּמָ' אִי אָמַר לֵיהּ: לְבָתַר הָכִי כָּרֵיבְנָא לַהּ – אָמַר לֵיהּ: חִטֵּי מְעַלְּיָיתָא בָּעֵינָא. וְאִי אָמַר לֵיהּ: זָבֵינְנָא לָךְ חִטֵּי מִשּׁוּקָא – אָמַר לֵיהּ: חִטֵּי דְּאַרְעַאי בָּעֵינָא. וְאִי אָמַר לֵיהּ מְנַכֵּישְׁנָא לָךְ שִׁיעוּר מְנָתָיךְ – אָמַר לֵיהּ: קָא מַנְסְבַתְּ שֵׁם רַע לְאַרְעַאי.
Traduction
GEMARA: If the cultivator said to the owner: Afterward, when I have reaped the field, I will plow it and remove the weeds, the owner can say to him: I want superior wheat, not wheat that sprouted among weeds. And if he says to the owner: I will buy good wheat for you from the market, the owner can say to him: I want wheat from my land. And if he says to the owner: I will weed for you according to the measure of your portion, but no more, the owner can say to him: You are giving a bad name to my land, as everyone will see that it is full of weeds.
Rachi non traduit
גמ' ואי א''ל כריבנא וכו'. השתא מפרש אמאי אין שומעין לו אי אמר לו אני אחרוש אחר הקצירה ואהפוך שרשי העשבים שנותרו בה וימותו ולא תעלה לפניך עשבים מאי מהדר ליה:
א''ל אנא חטי מעליא בעינא. אותו חכירות שפסקת לי אני רוצה שיהו בריאים ולא כחושים:
מנסבת שם רע לארעאי. הרואים סבורים שניכשת ואעפ''כ היא מלאה עשבים ואתה מוציא שם רע לארעאי ומחר אם באתי למכור או להוריד לזה אריס אחר לא יהיה יורד:
וְהָתְנַן: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲלֵת לְפָנַי עֲשָׂבִים! אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: בִּזְרָא דִּנְפַל – נְפַל.
Traduction
The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that the reason they do not listen to him is: Because it will grow weeds for me, indicating that these other claims are not accepted? Rather, the explanation must be because the owner can say to him: The seed that fell has fallen. In other words, even if the cultivator later plows the land and uproots all of the weeds, their seeds remain in the ground and will sprout in the following years.
Rachi non traduit
והא תנן וכו'. הרי לא שנה במתני' אלא טענה אחת ובשבילה קאמר אין שומעין לו ע''כ בהא תליא כולה:
אלא משום דא''ל בזרא דנפל נפל. כל טענתו אינה אלא שמעלת עשבים לשנה הבאה וטענתו לעולם עומדת דכי א''ל כריבנא לאחר הקצירה א''ל האי נהי דעקרת לשרשים סוף סוף העשבים שתניח בה עכשיו עד שיזרעו יפלו הזרעים לארץ ויצמחו לשנה הבאה ולזו לא תועיל החרישה:
מַתְנִי' הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא עָשְׂתָה, אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַעֲמִיד כְּרִי – חַיָּיב לִטַּפֵּל בָּהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַאי קִצְבָה בִּכְרִי? אֶלָּא אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי נְפִילָה.
Traduction
MISHNA: With regard to one who receives a field from another to cultivate and it did not produce a sufficient crop to cover the expenses of its upkeep, if it has enough produce to form a pile he is obligated to take care of it and give the owner his share. Rabbi Yehuda says: What fixed measure is a pile? There is no inherent measure of produce that is considered significant, as it all depends on the size of the plot of land in question. Rather, the relevant issue is whether it has a crop equivalent to the measure of seeds for dropping in a field in order to sow it.
Rachi non traduit
מתני' המקבל שדה מחבירו ולא עשתה. תבואה אלא מעט ובא לו האריס למנוע מלהתעסק בה עוד שאין בה עוד כדי טרחו:
אם יש בה כדי לעשות. מתבואתה כרי ובגמרא מפרש מאי שיעוריה:
חייב ליטפל בה. בעל כרחו והא ליתא אלא בקבלנותא דאי בחכרנותא מה לו לבעל השדה אם יחדל לו סוף סוף חכירו הוא נותן לו:
מה קצבה בכרי. מה קצבה יש אם קצבתם לו כרי לשיעור חיוב טיפול שדה גדולה לשיעור כרי ושדה קטנה לשיעור כרי:
אלא אם יש בה כדי נפילה. שיכול לחזור ולזורעה לשנה הבאה מתבואת שנה זו:
נפילה. זרע שמפזרים לה במפולת יד:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא עָשְׂתָה, אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַעֲמִיד כְּרִי – חַיָּיב לִטַּפֵּל בָּהּ. שֶׁכָּךְ כּוֹתֵב לוֹ: אֲנָא אֵוקֹים וְאֵנוּר וְאֶזְרַע וְאֶחְצוֹד וַאֲעַמַּר וְאֵדוּשׁ וְאֶידְרֵי וְאוֹקֵים כַּרְיָא קָדָמָךְ, וְתֵיתֵי אַנְתְּ וְתִיטּוֹל פַּלְגָא, וַאֲנָא בְּעַמְלִי וּבְנַפְקוּת יְדַי פַּלְגָא.
Traduction
GEMARA: The Sages taught: With regard to one who receives a field from another to cultivate and it did not produce a sufficient crop, if it has enough produce to form a pile he is obligated to take care of it and provide the owner with his share. This is because this is what he writes to him in the cultivator’s contract: I will stand and plow and plant and reap and bind and thresh and winnow and establish a pile before you, and you will come and take half, and I, for my work and expenses, will take the other half. Based on this contract, if there is sufficient produce to form a pile, the cultivator must fulfill the terms of the agreement.
Rachi non traduit
גמ' אקום ואניר. אעמוד ואחרוש:
ואדרי. אזרה המוץ ברחת או בנפה:
בעמלאי ובנפקות ידי. בהוצאתי:
וְכַמָּה כְּדֵי לְהַעֲמִיד בָּהּ כְּרִי? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כְּדֵי שֶׁתַּעֲמוֹד בּוֹ הָרַחַת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַחַת הַיּוֹצֵא מֵהַאי גִּיסָא לְהַאי גִּיסָא, מַאי?
Traduction
The Gemara asks: And how much is the amount of: Enough to form a pile? How large must the pile be? Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: Enough for the winnowing shovel to stand in it. If the pile is big enough that the shovel can be placed there and stand independently without falling, it is considered a sufficiently large pile. A dilemma was raised before the Sages: With regard to a winnowing shovel that protrudes from this side to that side, i.e., whose edges extend beyond the pile, what is the halakha? Is this considered a pile in which a winnowing shovel can stand or not?
Rachi non traduit
הרחת. פל''א שזורין המוץ ברוח מתוך התבואה:
שתעמוד בה. כשתוחבין אותה בתוכו:
מהאי גיסא ומהאי גיסא. אם נראין חודיה משני צדדין:
Tossefoth non traduit
ר''ח גריס מהאי גיסא או מהאי גיסא פירוש כדי להעמיד צד הרחב שלמטה שאז אין צריך תבואה כל כך שבדבר מועט עומד ואינו נופל או מהאי גיסא של מעלה שאינו רחב שאז צריך תבואה הרבה ופשיט ליה מדקאמר כל שאין כונס שלו רואה פני חמה דהיינו צד הרחב שיש בו בית קיבול קצת לקבל תבואה:
תָּא שְׁמַע: אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כֹּל שֶׁאֵין כּוֹנֵס שֶׁלּוֹ רוֹאֶה פְּנֵי הַחַמָּה. אִיתְּמַר: לֵוִי אָמַר שָׁלֹשׁ סְאִין, דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִי סָאתַיִם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: סָאתַיִם שֶׁאָמְרוּ חוּץ מִן הַהוֹצָאָה.
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a proof from that which Rabbi Abbahu said: This was explained to me by Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina: Any pile in which the blade of the winnowing shovel cannot see the face of the sun because it is covered by the pile is considered a significant one. It was stated that the amora’im engaged in a dispute concerning this issue: Levi says: This pile must be three se’a in size, while the Sages of the school of Rabbi Yannai say: Two se’a. Reish Lakish says: The two se’a of which they spoke is without deducting the expenses. Consequently, if he has paid the expenses and a profit of two se’a remains, in that case alone it is considered worthwhile to work the field. But if it cannot produce this amount, the cultivator may neglect the land if he so chooses.
Rachi non traduit
כונס שלו. פלדי''ן בלע''ז הרחת שמכניסין אותה לגבות התבואה עליה לזרות שאין רואה פני החמה וצדדין נמי בכלל כונס הם:
תְּנַן הָתָם: פָּרִיצֵי זֵיתִים וַעֲנָבִים, בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין.
Traduction
The Gemara cites a dispute from a different area of halakha that discusses a similar measurement: We learned in a mishna there (Okatzin 3:6) concerning the halakhot of food impurities: With regard to unruly olives and grapes, Beit Shammai hold that they become susceptible to ritual impurity, as they are considered food, and Beit Hillel hold that they do not become susceptible to ritual impurity because they are of inferior quality and are unfit for consumption.
Rachi non traduit
תנן התם. במס' עוקצין וכו' משום אמרי דבי ר' ינאי דמפרשי שיעורא בכולהו הנך מתני' נקט להו גבי מתני' דמפרשי בה דבי ר' ינאי שיעורא:
פריצי זיתים. כדמפרש רשעי זיתים וענבים שהן לעולם בוסר שאין בישולן נגמר לעולם:
מטהרים. מן טומאת אוכלין דלא חזי לאכילה:
מַאי פָּרִיצֵי זֵיתִים? אָמַר רַב הוּנָא: רִשְׁעֵי זֵיתִים. אָמַר רַב יוֹסֵף: וּמַאי קְרָאָה – ''[וּבְנֵי] פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חֲזוֹן וְנִכְשָׁלוּ''. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מֵהָכָא – ''וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם''.
Traduction
The Gemara asks: What is the meaning of unruly [peritzei] olives? Rav Huna said: Wicked olives, i.e., olives that barely produce any oil. Rav Yosef said: And what is the verse from which it is derived? ''Also the children of the wicked [peritzei] among your people shall raise themselves up to establish the vision but they shall stumble'' (Daniel 11:14). This verse indicates that the word peritzei means wicked. Rav Naḥman bar Yitzḥak said that the meaning of this word can be derived from here: ''If he beget a son that is a robber [paritz], a shedder of blood'' (Ezekiel 18:10).
וְכַמָּה פָּרִיצֵי זֵיתִים? רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: אַרְבַּעַת קַבִּין לַקּוֹרָה. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִי: סָאתַיִם לַקּוֹרָה.
Traduction
The Gemara asks: And how much is the amount of unruly olives? When are olives classified as unruly? Rabbi Elazar says: They are classified as such if it is possible to extract only four kav of oil from one press of the beam when the fruits are brought in together to the olive press. The Sages of the school of Rabbi Yannai say: They are classified as such if it is possible to extract only two se’a of oil from one press of the beam.
Rachi non traduit
וכמה פריצי. כמה הן מבושלין ועדיין פריצין הן:
ארבעת קבין לקורה. שמכניסין בבית הבד מהן כדי שיעור טעינת הקורה בפעם אחת ואין מוציאין אלא ארבעה קבין שמן:
וְלָא פְּלִיגִי: הָא בְּאַתְרָא דִּמְעַיְּילִי כּוֹרָא בְּאוֹלָלָא, הָא בְּאַתְרָא דִּמְעַיְּילִי תְּלָתָא כּוֹרִין בְּאוֹלָלָא.
Traduction
The Gemara comments: And these Sages do not disagree with regard to the halakha itself, as the difference between their rulings stems from divergent local practices. This statement of Rabbi Elazar is referring to a place where one kor is brought into the press, from which he must be able to extract four kav, whereas that halakha of the school of Rabbi Yannai is referring to a place where three kor are brought into the baskets of the oil press. Since they bring in three times the amount of fruit, it must produce exactly three times as much oil.
Rachi non traduit
באוללא. בתפוחה אחת שקורין שק ויש מקום שבתי בד שלהן גדולין ומכניסין שלשת כורים יחד ויש מקום שאין מכניסין אלא כור זיתים בטעינת קורה וישער רבי אלעזר בקטנים ורבי ינאי בגדולים וסאתים הוי תלתא זימני ארבעה קבין:
תָּנוּ רַבָּנַן:
Traduction
The Sages taught:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source