Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 104b
אַהֲנַי כְּתִיבָה לְגֵירָעוֹן.
Traduction
The Gemara answers: The writing of this statement in the document is effective for depreciation. If the collateral depreciates in value, the creditor may claim the remainder of the debt from the debtor’s property.
Rachi non traduit
אהני כתיבה לגירעון. השטר מועיל לפחות דמיו אם יפחתו דמי המשכון שנשתמש בו הלוה יפרע משאר נכסיו ככל הכתוב בשטר:
Tossefoth non traduit
אהני כתיבה לגירעון. וא''ת היכי משמע לומר מה שכתב לו תשלומין דאית ליך עלי כל קבל דיכי שיהא מהני לשומטו מע''ג בניו שיהא טועה המקשה לומר שלכך כתב לו כן ויש לומר דהכי משמע ליה למקשה תשלומין דאית ליך עלי לא מכח תחילת המלוה שכבר נפרעת בנתינת המשכון כי הקניתיו לך והשאלתו לי ועל שאילה זו יש לך תשלומין. עליו וע''כ מקשה למה צריך לכתוב לו כך כדי לשומטו מע''ג בניו בלאו הכי נמי הוא שומטו דממילא קני ליה המשכון ואפילו לא יקנה לו הלוה וא''ת וכיון שאם לא כתב לו הוא פטור מן הגירעון א''כ מצוה הוא שלא יקחנו והיאך הוא מותר על ידי כתיבה זו וי''ל שמדעתו מקנה לו הלוה לפי שמחזירו לו ימים רבים וכיון שמקנה לו אינן עוד בידו בתורת השבת העבוט אלא בתורת שאלה א''נ רבנן הוא דתקון שיכתוב כדי שלא ימנע המלוה מלהחזיר כמו שתקן הלל פרוזבול לפי שראה שהיו נמנעים מלהלוות (שביעית פ''י מ''ג):

רַבִּי יוֹסֵי הָיָה דּוֹרֵשׁ לְשׁוֹן הֶדְיוֹט. דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת כְּתוּבָּה מִלְוָה – גּוֹבֶה מִלְוָה. לִכְפּוֹל – גּוֹבֶה מֶחֱצָה.
Traduction
§ The Gemara continues: Rabbi Yosei would also expound common language, as it is taught in a baraita that Rabbi Yosei says: In a location where they were accustomed to formulate the terms of a marriage contract as one would formulate the terms of a loan, i.e., the precise value of her dowry is written in the marriage contract, then upon the termination of the marriage due to divorce or the husband’s death, the wife collects the sum of her dowry as a creditor would collect payment of a loan. In other words, she receives the entire sum recorded as her dowry. Conversely, in a place where the custom is to double the written sum of the dowry in the marriage contract to honor the bride, so that it should appear as though her father is providing her husband with a considerable dowry, she collects only half of the sum written in the marriage contract.
Rachi non traduit
מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה. שכל מה שכתוב בשטר כתובתה ודין נדוניא דהנעלת ליה מבי נשא לבית בעלה וכו' נפרעת ממנו כשנתארמלה או נתגרשה כדרך שבעל חוב נפרע ככל הכתוב בשטר מלוה כגון שכותבין בה כמו שאנו כותבין אחריות דנא קבילת עלאי:
גובה מלוה. בעל גובה מאבי הבת כל מה שכתוב בכתובתה כאילו הלוהו:
מקום שנהגו לכפול. לשום את מה שמכנסת לו כפליים בדמיו בשביל כבוד ולכתוב כפליים בכתובתה וכשהיא יוצאת אינה נפרעת אלא החצי:
גובה. החתן מחמיו מחצה:
נְהַרְבְּלָאֵי גָּבוּ תִּילְתָּא, מָרִימָר מַגְבֵּי נָמֵי שְׁבָחָא.
Traduction
The Gemara relates: The Sages of Neharbela collected, i.e., allowed the wife to collect, one-third of the stated sum, as the custom in their location was to write three times the actual amount of the dowry in the marriage contract. Mareimar would allow the wife to collect even the added value of those sums that the father of the bride had written in the marriage contract in honor of his daughter.
Rachi non traduit
מגבי שבחא. כל מה שהיה כותב וכופל היה גובה מאבי הבת:
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְמָרִימָר, וְהָתַנְיָא: לִכְפּוֹל גּוֹבֶה מֶחֱצָה! לָא קַשְׁיָא: הָא (דִּקְנֵי) [דִּקְנוֹ] מִינֵּיהּ, הָא דְּלָא (קָנֵי) [קְנוֹ] מִינֵּיהּ.
Traduction
Ravina said to Mareimar: But isn’t it taught in the baraita that in a location where the custom is to record double the amount, she collects only half? The Gemara answers: This is not difficult; in this case, where Mareimar allowed the wife to collect the full sum, the husband performed an act of acquisition for the entire written amount with the father of the bride; whereas in that case, where the baraita rules that she collects only a portion of the sum written for the dowry, the husband did not perform an act of acquisition for the entire written amount with the father of the bride. Therefore, the wife would collect the sum of her dowry only in accordance with the regular custom.
Rachi non traduit
הא דקנו מיניה. מאבי הבת:
רָבִינָא מַשְׁבַּח וְכָתֵיב לִבְרַתֵּיהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: נִקְנֵי מִינֵּיהּ דְּמָר. אֲמַר לְהוּ: אִי מִקְנֵא – לָא מִיכְפַּל, אִי מִיכְפַּל – לָא מִיקְנֵא.
Traduction
The Gemara relates: Ravina wrote an enhancement of the value of the dowry for his daughter in her marriage contract, in keeping with the accepted custom. The groom’s family said to Ravina: Let us perform an act of acquisition with the Master, so that he would be required to give that entire sum as the dowry. Ravina said to them: If you wish to perform an act of acquisition, I will not double the sum of the dowry, but will record the actual sum I intend to provide; if you prefer that I record double the sum of the dowry in the marriage contract, I will not allow you to perform an act of acquisition.
הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲמַר לְהוּ: הַבוּ לָהּ אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי לִבְרַתִּי בִּכְתוּבְּתַהּ. שְׁלַח רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי: אַרְבַּע מְאָה דְּאִינּוּן תַּמְנֵי מְאָה, אוֹ אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי דְּאִינּוּן מָאתַן? אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן, אִי אֲמַר ''הַבוּ לַהּ'' – אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי דְּאִינּוּן תַּמְנֵי מְאָה, אִי אֲמַר ''כְּתוֹבוּ לַהּ'' – אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי דְּאִינּוּן מָאתַן.
Traduction
The Gemara cites a related incident: There was a certain man who said to his inheritors before his death: Give four hundred dinars to my daughter in her marriage contract. Rav Aḥa, son of Rav Avya, sent the following question to be asked before Rav Ashi: What was that man’s intention? Did he mean an actual dowry of four hundred dinars, which are written as eight hundred, or four hundred dinars written in the marriage contract, which are actually a dowry of two hundred dinars? Rav Ashi said: We examine the matter. If he said: Give her, then he meant to give her four hundred dinars, which are written as eight hundred. But if he said: Write for her, then he meant to write four hundred dinars, which are two hundred in practice.
Rachi non traduit
ההוא דאמר להו. מצוה מחמת מיתה היה:
שלח רב אחא כו'. האי לכתובתה אכתובה קאי או אגוביינא מקום שנהגו לכפול היה:
הבו לה ארבע מאה. קאמר שיכתבו אותן תמני מאה בכתובתה או ד' מאה דכתובה קאמר דאינון מאתים לגבייה אי אמר לכתובתה. לגוביינא קאמר:
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן אִי אֲמַר ''לִכְתוּבְּתַהּ'' – אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי דְּאִינּוּן תַּמְנֵי מְאָה, וְאִי אֲמַר ''בִּכְתוּבְּתַהּ'' – אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי דְּאִינּוּן מָאתַן.
Traduction
There are those who say a different version of Rav Ashi’s ruling. Rav Ashi said: We examine the matter. If he said: For her marriage contract [likhtubatah], he meant four hundred dinars, which are written as eight hundred, because he indicated that this is the sum he wants to give for her dowry. But if he said: In her marriage contract [bikhtubatah], he was clearly referring to the written amount, and it is assumed that he meant to write four hundred dinars, which are two hundred in practice.
Rachi non traduit
ואי אמר בכתובתה. לכתוב לה בשטר כתובה קאמר:
וְלָא הִיא, לָא שְׁנָא דְּאָמַר ''לִכְתוּבְּתַהּ'' וְלָא שְׁנָא דְּאָמַר ''בִּכְתוּבְּתַהּ'' – אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי דְּאִינּוּן מָאתַן, עַד דְּאָמַר ''הַבוּ לַהּ'' סְתָמָא.
Traduction
The Gemara comments: And that is not so. There is no difference whether he said: For her marriage contract, and there is no difference whether he said: In her marriage contract. In either case her dowry is written as four hundred dinars, which are two hundred in practice, unless he simply said: Give her, without specification, i.e., without mentioning the marriage contract. In that case the full sum is given as a dowry.
הָהוּא גַּבְרָא דְּקַבֵּל אַרְעָא מֵחַבְרֵיהּ, אֲמַר: אִי מוֹבַרְנָא לַהּ – יָהֵיבְנָא לָךְ אַלְפָּא זוּזֵי. אוֹבַיר תִּילְתָּא. אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: דִּינָא הוּא דְּיָהֵיב לֵיהּ תְּלָת מְאָה וּתְלָתִין וּתְלָתָא וְתִילְתָּא. רָבָא אָמַר: אַסְמַכְתָּא הִיא, וְאַסְמַכְתָּא לָא קָנְיָא.
Traduction
§ The Gemara relates another incident: There was a certain man who received land from another to cultivate. He said: If I fail to work the land and instead let it lie fallow, I will give you one thousand dinars. He let one-third of it lie fallow. The Sages of Neharde’a said: The halakha is that he gives him 333⅓ dinars, one-third of the stipulated amount, as compensation for neglecting one-third of the field. Rava said: This kind of agreement is a transaction with inconclusive consent [asmakhta]. And since an asmakhta does not effect acquisition, he need not pay.
וּלְרָבָא, מַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן: ''אִם אוֹבִיר וְלָא אֶעֱבֵיד אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא''? הָתָם לָא קָא גָזֵים, הָכָא כֵּיוָן דְּקָאָמַר מִילְּתָא יַתִּירְתָּא – גּוּזְמָא בְּעָלְמָא הוּא דְּקָגָזֵים.
Traduction
The Gemara asks: And according to Rava, in what way is it different from that which we learned in the mishna concerning one who wrote: If I let the field lie fallow and do not cultivate it, I will pay with best-quality produce? The Gemara answers: There he did not exaggerate, but simply said he will pay for the owner’s losses from best-quality produce; whereas here, since he said something extra, i.e., he promised to give an excessively large sum of money, he is merely exaggerating. It is therefore not viewed as an actual monetary obligation but an asmakhta.
Rachi non traduit
לא גזים. אינו מקבל עליו דבר גוזמא אלא כמשפט ולאו אסמכתא היא דהכי אפסדיה:
הָהוּא גַּבְרָא דְּקַבֵּיל אַרְעָא לְשׁוּמְשְׁמֵי, זַרְעַהּ חִיטֵּי. עֲבַדָא חִיטֵּי כְּשׁוּמְשְׁמֵי. סְבַר רַב כָּהֲנָא לְמֵימַר מְנַכֵּי לֵיהּ כַּחְשָׁא דְאַרְעָא.
Traduction
§ The Gemara relates: There was a certain man acting as a sharecropper who received land for planting sesame, which typically weakens the land but yields larger short-term profits, but he planted it with wheat instead. That year, the field produced wheat at a value similar to that of sesame. Rav Kahana thought to say that the owner must deduct the usual amount of the deterioration of the land from planting sesame from his own share, since by planting wheat the sharecropper had spared the owner the damage to his field, while the owner had received the same profit.
Rachi non traduit
דקביל ארעא לשומשמי. קבלנות היתה לזורעה שומשמין והן יקרין מן החטין ומכחישין הקרקע יותר מן החטין:
ועבדה חטין כשומשמי. הצליח זריעתו ואף החטין הוקרו ונמצא שלא הפסיד בעל הבית במה ששינה זה ונשתכר כחש הקרקע שהיה נכחש בשומשמין יותר מן החטין:
מנכה ליה. בעל הקרקע מחלקו דמי כחשא דארעא מה שהיתה מכחשת אם היה זורעה שומשמין יותר משזרעה חטין ולא יטול בה חטין שיעור שומשמין שהרי לא הכחישה כל כך מחמת החטין:
Tossefoth non traduit
סבר רב כהנא למימר מנכה ליה כחשא דארעא. ומתני' דקתני אומדין כמה היתה ראויה ליעשות גבי מקבל שדה והובירה היינו בר מכחשא דארעא א''נ הכא דוקא גבי שומשמי דמכחשי יותר סבר דמנכה לו ואפילו מאן דחייש לכחש גופנא בפ' הכונס (ב''ק דף נט.) הכא מודה לרב אשי דלא חיישינן:
אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא, אָמְרִי אִינָשֵׁי: (כָּחֲשָׁא) [תִּכְחוֹשׁ] אַרְעָא, וְלָא לִכְחוֹשׁ מָרַהּ.
Traduction
Rav Ashi said to Rav Kahana: People say the following proverb: Let the land be weakened, but do not weaken its owner. People prefer a quick profit and discount the damage to their land. Therefore, the sharecropper is not entitled to a larger share of the yield for having spared the owner from the weakening of his field.
Rachi non traduit
אמר ליה אמרי אינשי כחוש ארעא כו'. כלומר היה לו לזרוע שומשמין אפילו היתה מכחשת קרקע יותר ולא יכחוש מרה ליטול עכשיו פחות וירעב הוא וביתו:
הָהוּא גַּבְרָא דְּקַבֵּיל אַרְעָא לְשׁוּמְשְׁמֵי, זַרְעָא חִיטֵּי, עֲבַדָא חִיטֵּי טְפֵי מִן שׁוּמְשְׁמֵי. סְבַר רָבִינָא לְמֵימַר יָהֵיב לֵיהּ שְׁבָחָא דְּבֵינֵי בֵּינֵי. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: אַטּוּ הוּא אַשְׁבַּח, אַרְעָא לָא אַשְׁבַּחָה?!
Traduction
The Gemara relates another incident: There was a certain man who received land for planting sesame and he planted it with wheat. Ultimately, it produced more wheat than the usual value of sesame. Ravina thought to say that the owner must give the cultivator the added value that is the difference between this, the actual value of the wheat, and that, the expected value of the sesame. Rav Aḥa of Difti said to Ravina: Is that to say that the cultivator alone enhanced its value, but the land did not help to enhance it? Rather, they should divide the extra sum between them.
Rachi non traduit
טפי משומשמין. הוקרו החטין והצליחה אותה שנה זריעת חטין יותר משל שומשמין:
יהיב ליה. בעל הקרקע מנכה לו מחכירתו ולא יטול אלא כדי שיעור דמי שומשמין שהיא ראויה להעשות לפי שזה גרם זה השבח:
אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: הַאי עִיסְקָא פַּלְגָא מִלְוָה וּפַלְגָא פִּקָּדוֹן, עֲבוּד רַבָּנַן מִילְּתָא דְּנִיחָא לֵיהּ לְלֹוֶה וְנִיחָא לֵיהּ לְמַלְוֶה.
Traduction
§ A common type of business venture was one where the capital or merchandise was supplied by one person and managed by another, who would receive a share, commonly half of the profits, for his efforts. This arrangement can also be viewed as one where the investor is lending half of the invested capital or merchandise to the manager, with the manager agreeing to supervise the venture in exchange for receiving the loan. In order to avoid violating the prohibition of interest, the investor agrees to accept a greater share of the possible loss, e.g., two-thirds, than of the profits, e.g., one-half. The Sages of Neharde’a said: With regard to its halakhic status, this joint venture is considered a half-loan and half-deposit, as the Sages formulated an enactment that would be satisfactory for the borrower, i.e., the manager, and equally satisfactory for the lender, i.e., the investor.
Rachi non traduit
האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון. המקבל פרגמטיא מבעל הבית ושמה לה כפי דמיה שהיא שוה כאן והוא מוליכה למקום היוקר למחצית השכר חצי אחריות אונסים עליו כמלוה וחצי אחריותה על בעלים כפקדון:
תקון רבנן הך תקנתא. דניחא להו לתרוייהו:
Tossefoth non traduit
האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון. ממתני' דאיזהו נשך (לעיל בבא מציעא דף סח.) דאין מושיבין חנוני למחצית שכר אא''כ נותן כו' לא שמעינן דהוה פלגא מלוה ופלגא פקדון דה''א דטפי מפלגא פקדון הוי ואפ''ה בעי שכר עמלו כיון דליכא תרי תילתי פקדון:
הַשְׁתָּא דְּאָמְרִינַן פַּלְגָא מִלְוָה, אִי בָּעֵי לְמִשְׁתֵּי בֵּיהּ שִׁכְרָא – שַׁפִּיר דָּמֵי. רָבָא אָמַר: לְהָכִי קָרוּ לֵיהּ ''עִיסְקָא'', דַּאֲמַר לֵיהּ: כִּי יָהֲבִינָא לָךְ לְאִיעֲסוֹקֵי בֵּיהּ, וְלָא לְמִשְׁתֵּי בֵּיהּ שִׁכְרָא.
Traduction
Now that we have said that half of the capital is viewed as a loan, it would appear that the manager may use the money in any way he chooses: If he wants to drink alcohol with it, he may well do so, regardless of any objection on the part of the investor. Rava disagreed and said: It is for this reason that it is called a joint venture, as the investor can say to the manager: When I gave the money to you it was to use it for business and not to drink alcohol with it.
Rachi non traduit
ואי בעי למישתי ביה שכרא. אם רצה להוציא חציה בהוצאת ביתו מוציא שהרי מלוה עליו היא:
לאיעסוקי ביה. דמתוך שתשתכר בשלך תטרח ותעסוק בה יפה:
Tossefoth non traduit
דלא למישתי ביה שכרא. שכשמוציאה מפסיד המלוה שאין קרן שלו קיים ואין לו על מה לסמוך:
אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: וְאִם מֵת – נַעֲשֶׂה מִטַּלְטְלִין אֵצֶל בָּנָיו. רָבָא אָמַר: לְהָכִי קָרוּ לֵיהּ עִיסְקָא, דְּאִם מֵת לֹא יֵעָשֶׂה מִטַּלְטְלִין אֵצֶל בָּנָיו.
Traduction
Rav Idi bar Avin said: And according to this reasoning, if the manager died, it becomes movable property in the possession of his children. Therefore, it may not be taken from them, as movable property inherited by orphans is liened for the payment of their father’s debts. Rava disagreed and said: It is for this reason that it is called a joint venture, so that if he died it does not become movable property in the possession of his children, as it is considered a partnership, not a loan.
Rachi non traduit
ואם מת. הלוה והעיסקא קיימת ביד בניו הרי חצייה שהיא מלוה נעשית מטלטלין אצל בניו ואין הבעלים גובים ממנה דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב:
להכי קרו ליה עיסקא. שתהא קיימת תמיד ומתעסק בה ויסמכו עליה בעליה שלא תינתן להוציאה ואם מת לוה יגבה ולא תיעשה כמטלטלין שלהן דכיון דצריכה להיות קיימת סמיכתו עליה כמקרקעי דטעמא דלא קא משתעבדי מטלטלי דיתמי לב''ח משום דמעיקרא לאו עלייהו סמך דלאו למיגבי מינייהו אוזפיה שהרי בידו להוציאן אבל הני אין בידו להוציאן וסמך עלייהו:
אָמַר רָבָא: חֲדָא עִיסְקָא וּתְרֵי שְׁטָרֵי – פְּסֵידָא דְמַלְוֶה.
Traduction
Rava says: If two people conducted one joint venture and drafted it as separate ventures of equal value in two separate documents, and they suffered a heavy loss from the venture recorded in one of the documents and had a slight gain from the other, the halakha is as follows: The two documents are treated as two separate agreements, and one does not calculate the profits and losses from the two ventures together. Therefore, this will be to the detriment of the lender. According to the common arrangement, he will gain half of the profits from one venture and suffer two-thirds of the loss of the other.
Rachi non traduit
חד עיסקא ותרי שטרי פסידא דמלוה. משום דסתם עיסקא תילתא באגר לבעל הבית ופלגא בהפסד כדאמר באיזהו נשך (לעיל בבא מציעא דף סח:) גבי שטרא דרב עיליש דאי לא מתחזי כרבית דכיון דפלגא מלוה אי לאו דשקיל מנתא באגרא דפלגא פקדון אישתכח דקא טרח בפקדון משום רבית דמלוה הלכך מאן דיהיב עיסקא שני חבילות בגדים במנה נכתוב שטר של מנה אי מפסיד באחת מן החבילות מדמי הקרן מחמשים חמשה דינרים ומשתכר בחבירתה ט''ו דינרין אין כאן חשבון להפסד לבד ולשכר לבד אלא נשתכר בפרגמטיא זו י' דינרין (וישלמו תחילת חבילה החסירה בה' דינרין של ט''ו דינרים שהרויח בחבילה אחרת וי' דינרין הנותרים הן הן ריוח ויטול מהן דיהיב עיסקא תילתא באגר והמקבל תרי תילתי) ויטלו בעליו מאותם י' דינרים שליש שהן ג' דינרים ושליש דינר והמקבל יטול שני שלישים אי כתב עלייהו שני שטרות כל חבילה שטר של חמשים נמצא חשבון של כל אחד לבדו ויקבל עליו המלוה בהפסד החצי שהוא שני דינרים וחצי ובשכר של חבירתה לא יטול אלא שליש ולא נמצא לחלקו שכר אלא שלשים מעות דהיינו חמשה דינרים דדינר שש מעות כסף פשיטי הן הרי פסידא דמלוה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source