Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 103b
בַּזְּמוֹרוֹת וּבַקָּנִים, וּשְׁנֵיהֶם מְסַפְּקִין אֶת הַקָּנִים.
Traduction
the branches pruned from the vines and the poles. And the two of them, i.e., the landowner and the one cultivating the field, both supply the poles.
Rachi non traduit
בזמורות. הקצוצין מן הגפנים:
בקנים. מפרש בגמ' קנים המעמידים את הגפנים שקורין פושי''ל:
ושניהם מספקין את הקנים. החדשים בכל שנה שאין על האריס אלא לעבוד ולשמור אבל שאר דברים על שניהן וסיפא דמתניתין ליתא אלא בקבלנות דאי בחכרנות לא שייכא חלוקה:
גְּמָ' תָּנָא: מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִקְצוֹר – אֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲקוֹר, לַעֲקוֹר – אֵינוֹ רַשַּׁאי לִקְצוֹר, וּשְׁנֵיהֶם מְעַכְּבִין זֶה עַל זֶה.
Traduction
GEMARA: It was taught in a baraita: In a location where those cultivating the land were accustomed to cut the produce, the one cultivating this field is not permitted to uproot it, and in a location where they were accustomed to uproot the produce, he is not permitted to cut it. And the two of them, i.e., the owner and the one cultivating the field, can each prevent the other from deviating from the custom.
Rachi non traduit
גמ' ושניהן מעכבין. לשנות מן המנהג:
לִקְצוֹר אֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲקוֹר, הַאי אָמַר: בָּעֵינָא דְּתִתַּבַּן לִי אַרְעַאי, וְהַאי אָמַר: לָא מָצֵינָא. לַעֲקוֹר אֵינוֹ רַשַּׁאי לִקְצוֹר, הַאי אָמַר: בָּעֵינָא דְּתִינַּקַּר אַרְעַאי, וְהַאי אָמַר: בָּעֵינָא תִּיבְנָא.
Traduction
The Gemara explains the baraita: In a location where those cultivating the land were accustomed to cut the produce, the one cultivating this field is not permitted to uproot the produce even if he wants to, because this one, i.e., the owner, who wants the produce cut, can say: I want my land to be fertilized with stubble, i.e., the remains of the plants. And if the owner wants him to uproot the produce, that one, i.e., the one cultivating the field, can say: I cannot uproot the produce, since that is too labor intensive. Similarly, if the custom is to uproot the produce, the one cultivating this field is not permitted to cut it even if he wants to, because this one, i.e., the owner, who wants the produce uprooted, can say: I want my land to be cleared of stubble. And if the owner wants him to cut the produce, that one, i.e., the one cultivating the field, can say: I want to uproot what remains so that I can use the stubble.
Rachi non traduit
האי אמר. בעל הקרקע אי אפשי שתעקור דבעינא דתיתבן ארעאי שישארו בה מן הקשין ויהא לה לזבל לזריעתה לשנה הבאה:
והאי אמר. אם בעל הבית אמר עקור מצי האי למימר ליה לא מצינא מיטרח שהקצירה נוחה מן העקירה:
דתינקר. שתהא נקיה שאינה צריכה לזבל:
בעינא תיבנא. אני צריך תבן לבהמותי ואי אפשי שתשאר בקרקע:
וּשְׁנֵיהֶם מְעַכְּבִין זֶה עַל זֶה, לְמָה לִי? מַה טַּעַם קָאָמַר: מַה טַּעַם לִקְצוֹר אֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲקוֹר, לַעֲקוֹר אֵינוֹ רַשַּׁאי לִקְצוֹר – מִשּׁוּם דִּשְׁנֵיהֶם מְעַכְּבִין זֶה עַל זֶה.
Traduction
The baraita teaches: And the two of them, i.e., the owner and the one cultivating the field, can each prevent the other from deviating from the custom. The Gemara asks: Why do I need this statement and what is its purpose? The Gemara answers that the baraita is saying what the reason is for its ruling: What is the reason that in a location where those cultivating the land were accustomed to cut the produce, the one cultivating this field is not permitted to uproot the produce, and in a location where they were accustomed to uproot the produce, he is not permitted to cut it? It is because the two of them can each prevent the other from deviating from the custom, as each has a justified reason for opposing the deviation desired by the other.
Rachi non traduit
שניהן מעכבין זה על זה למה לי. כיון דתנן בתרוייהו אינו רשאי מכלל דזימנין דניחא ליה למר בהכי ולמר בהכי וזימנין איפכא:
משום דשניהם מעכבין. כלומר מפני ששניהן יש להם טענה לכאן ולכאן:
לַחְרוֹשׁ אַחֲרָיו – יַחְרֹשׁ. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא: בְּאַתְרָא דְּלָא מְנַכְּשִׁי – וַאֲזַל אִיהוּ וְנַכֵּישׁ. מַהוּ דְּתֵימָא: אֲמַר לֵיהּ: הַאי דְּנַכֵּישְׁנָא אַדַּעְתָּא דְּלָא כָּרֵיבְנָא לַהּ, קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְפָרוֹשֵׁי לֵיהּ.
Traduction
The mishna teaches: If they were accustomed to plow the land after harvesting the produce, this cultivator must plow as well. The Gemara asks: Isn’t it obvious that he cannot deviate from the custom? The Gemara answers: No, it is necessary for the situation of a place where the custom is not to weed the fields, and the one cultivating this field went and weeded anyway. Lest you say that he could say to the landowner: When I weeded the field, I did so with the intention of not plowing it subsequently. Therefore, he should not be obligated to plow it. To counter this, the mishna teaches us that the renter should have specified this intention explicitly to the landowner beforehand in order to exempt him from the requirement to plow.
Rachi non traduit
ואזיל איהו ונכיש. בעוד שהתבואה מחוברת ותלש ממנה עשבים רעים אלא שלאחר מכאן חזרו וגדלו בהן קצת מהן:
דלא כריבנא ליה. שלא אחרוש עוד אחריה שהניכוש במקום חרישה שלאחר הקצירה היא למנוע עשבים הרעים:
הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. ''הַכֹּל'' לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי הָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַשְׂכִּיר אִילָנוֹת עַל גַּבֵּי קַרְקַע – מַשְׂכִּירִין, מָקוֹם שֶׁאֵין נָהֲגוּ לְהַשְׂכִּיר – אֵין מַשְׂכִּירִין.
Traduction
The mishna teaches: All farming of the land shall be conducted in accordance with regional custom. The Gemara asks: What is added by the use of the term all? The Gemara answers: It serves to add that which the Sages taught: In a location where landowners were accustomed to rent out the trees in a field together with the land so that the one cultivating the field receives a share of the fruits despite not needing to care for the trees, the trees are presumed to be rented out. In a location where landowners were not accustomed to rent out the trees in a field together with the land, and the one cultivating the field does not receive a share of the fruits, the trees are not presumed to be rented out.
Rachi non traduit
שנהגו להשכיר אילנות. עם שדה לבן שיטול האריס חלקו בפירות האילן אע''פ שאינו טורח בהן שאינן צריכין לעבודה:
משכירין. כלומר מסתמא הן מושכרין:
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַשְׂכִּיר מַשְׂכִּירִין – פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא יָהֲבִי בְּתִילְתָּא, וַאֲזַל אִיהוּ וְיַהֲבֵיהּ בְּרִיבְעָא. מַהוּ דְּתֵימָא, דַּאֲמַר לֵיהּ: הַאי דִּבְצַרִי לָךְ, אַדַּעְתָּא דְּלָא יָהֵיבְנָא לָךְ בָּאִילָנוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְפָרוֹשֵׁי לֵיהּ.
Traduction
The baraita teaches: In a location where landowners were accustomed to rent out the trees in a field together with the land so that the one cultivating the field receives a share of the fruit despite not needing to care for the trees, the trees are presumed to be rented out. The Gemara asks: Isn’t this obvious? The Gemara answers: No, it is necessary to state this ruling in order to include the case where everyone in that region gives land to sharecroppers to cultivate in return for one-third of the yield, and he, the landowner, went and gave it for one-quarter. Lest you say that the landowner can say to him: This concession on my part, that I reduced my portion of the yield for you, was done with the intention that I would not give you a share of the fruits of the trees in the field, the baraita teaches us that the landowner should have specified this to him in advance.
Rachi non traduit
יהבי בתילתא. נותנין קרקעות לאריסין ע''מ שיטלו הן חלק שלישי ואריס שני חלקים:
ואזל איהו ויהיב בריבעא. שלא יטול הוא אלא רביע והאריס שלשה חלקים:
דבצרי לך. שאני נוטל פחות משאר בעלי בתים:
Tossefoth non traduit
ואזל הוא ויהיב בריבעא. תימה דהכא משמע דבעל הבית שקיל פחות מן האריס ובכל דוכתי משמע שהאריס נוטל פחות כדאמרינן במי שאחזו (גיטין דף עד:) כ''ע דלו תלת ושקלי ריבעא ואת דלי ארבעה ושקיל תילתא ולקמן בפירקין (בבא מציעא דף קי.) נמי אמרינן אריס אומר למחצה ירדתי ובעל הבית אומר לשליש הורדתיו משמע שאריס רגיל ליטול פחות ולא יותר וי''ל דהכא איירי שהאריס נותן זרע אבל בכל דוכתי איירי שבעל הבית נותן זרע או בכרמים ופרדסים שאין צריך זרע דאיכא אתרא דעבדי הכי דאריסא יהיב ביזרא ואיכא אתרא דעבדי הכי דמרי ארעא יהיב ביזרא כדאמר לעיל בסוף איזהו נשך (בבא מציעא דף עד:):
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׂכִּיר – אֵין מַשְׂכִּירִין. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא מְקַבְּלִי בְּרִיבְעָא, וַאֲזַל אִיהוּ וְקַיבְּלַהּ בְּתִילְתָּא. מַהוּ דְּתֵימָא אֲמַר לֵיהּ: הַאי דִּטְפַאי לָךְ אַדַּעְתָּא דִּיהַבְתְּ לִי בְּאִילָנוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְפָרוֹשֵׁי לֵיהּ.
Traduction
The baraita teaches: In a location where landowners were not accustomed to rent out the trees in a field together with the land, and the one cultivating the field does not receive a share of the fruits, the trees are not presumed to be rented out. The Gemara asks: Isn’t this obvious? The Gemara answers: No, it is necessary to state this ruling in order to include the case where all the cultivators in that region receive land in return for giving one-quarter of the yield to the owner, and this cultivator went and received the land in return for giving one-third of the yield to the owner. Lest you say that the cultivator can say to him: This concession on my part, that I added to your portion, was done with the intention that you would also give me a share of the fruit from the trees, the baraita teaches us that the cultivator should have specified this to him in advance.
Rachi non traduit
מקבלי בריבעתא. ע''מ ליתן לבעל הקרקע רביע בתבואה:
כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בִּתְבוּאָה – כָּךְ חוֹלְקִין בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ. אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּבָבֶל נְהִיגוּ דְּלָא יָהֲבִי תִּיבְנָא לַאֲרִיסָא. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? דְּאִי אִיכָּא אִינִישׁ דְּיָהֵיב – עַיִן יָפָה הוּא וְלָא גָּמְרִינַן מִינֵּיהּ.
Traduction
§ The mishna teaches: Just as the halakha is that the owner of the field and the one cultivating it divide the produce, so too the halakha is that they divide the stubble and the straw. Rav Yosef said with regard to this statement: In Babylonia those who enter into such arrangements are accustomed not to give stubble to the sharecropper. The Gemara asks: What is the practical difference resulting from the assertion that this is the practice in Babylonia? The Gemara answers: The difference is that if there is a person in Babylonia who gives the sharecropper the stubble in addition to the produce, it is considered merely as though he has a generous disposition, but we do not learn from his actions that this is the general practice.
אָמַר רַב יוֹסֵף: בּוּכְרָא וְטָפְתָא וְאַרְכַּבְתָּא וּקְנֵי דְחִיזְרָא – דְּבַעַל הַבַּיִת, וְחִזְרָא גּוּפֵיהּ דַּאֲרִיסָא. כְּלָלָא דְמִילְּתָא: כֹּל עִיקַּר בְּלָמָא – דְּבַעַל הַבַּיִת, נְטִירוּתָא יַתִּירְתָּא – דַּאֲרִיסָא. וְאָמַר רַב יוֹסֵף: מָרָא וּזְבִילָא וְדַוְולָא וְזַרְנוּקָא – דְּבַעַל הַבַּיִת, אֲרִיסָא עָבֵיד בֵּי יְאוֹרֵי.
Traduction
Rav Yosef says: The first, second, and third elements of the earthen barrier surrounding the field and the poles used to support a thorn fence are the responsibility of the owner of the land, but the fashioning of the thorn fence itself is the responsibility of the sharecropper. The Gemara explains: The principle of the matter is that the main part of the boundary of the field is the responsibility of the owner of the land, while any additional protection required is the responsibility of the sharecropper. Rav Yosef says: The hoe and the shovel and the bucket and the irrigation device must be provided by the owner of the land, while the sharecropper must make the irrigation channels.
Rachi non traduit
בוכרא וטפתא וארכבתא וקני דחיזרא דבעל הבית. סביבות השדה עושין חריץ ונותנין העפר על המיצר להגביה סביבותיו ולאחר זמן כשנידש חוזר הוא ומוסיף עליו עפר שנית וכן שלישית ראשון קרי בוכרא והשני טפתא לשון ריבוי דמטפי לה והשלישי קרי ארכבתא:
קני דחיזרא. קנים שנועצים בארץ לארוג בו קוצים או נסרים סביבות השדה:
דבעל הבית. עליו יציאה זאת לעשות:
חיזרא גופיה. הקוצים שאורגין בו סביב הקנים דאריסא:
עיקר בלמא. עיקר שמירה שאי אפשר בלא היא:
נטירותא יתירתא דאריסא. עליו להוציא שאינו עושה אלא להקל מעליו שלא יצטרך לטרוח כלל בשמירתה:
מרא. פושיי''ר בלע''ז:
וזבילא. פאל''א:
ודוולא. דלי להשקות שדה:
וזרנוקא. נוד למלאות במקום שנוהגין לדלות בנודות:
אריסא עביד בי יאורי. עליו לעשות חריצין משפת הנהר עד סוף השדה חריצין הרבה שכשדולין המים מן הנהר שופכין בחריצין והחריצין מוליכין עד סוף השדה והיא שותה מאיליה:
Tossefoth non traduit
בוכרא וטפתא. פר''ח חריץ ובן חריץ שכך רגילים לעשות סביבות השדה מחוץ לגדר כדאמרינן בסוף פרק בית כור (ב''ב דף קח.) ובערוך [ערך ארכבתא] פי' כפירוש הקונטרס:
בלמא. פירוש שמירה כמו פיו בלום (בכורות דף מ:) פירוש סגור וכן בולם עצמו בשעת מריבה שילהי כסוי הדם (חולין דף. פט.) אבל אוצר בלוס דסוף פרק התקבל (גיטין דף סז. ושם ד''ה בלום) הוא בסמ''ך כמו עיסה בלוסה מעורב בפרק כלל גדול (שבת דף עו:) ואוצרות בלוסין בב''ר (פרשה ט):

כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּיַּיִן – כָּךְ חוֹלְקִין בַּזְּמוֹרוֹת וּבַקָּנִים. קָנִים מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: קָנִים הַמּוּחְלָקִין, שֶׁבָּהֶן מַעֲמִידִין אֶת הַגְּפָנִים.
Traduction
The mishna teaches: Just as the halakha is that the owner of the field and the one cultivating it divide the wine, so too the halakha is that they divide the branches pruned from the vines and the poles. The Gemara asks: What is the purpose of the poles used for the vines? They said in the school of Rabbi Yannai: This is referring to long poles that were divided in half, with which they support the vines.
Rachi non traduit
מוחלקין. שניטלה קליפתן מחשוף הלבן שעליהן:
וּשְׁנֵיהֶם מְסַפְּקִין אֶת הַקָּנִים. לְמָה לִי? מָה טַעַם קָאָמַר: מָה טַעַם שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִין בַּקָּנִים – מִשּׁוּם דִּשְׁנֵיהֶם מְסַפְּקִין אֶת הַקָּנִים.
Traduction
The mishna teaches: And the two of them, i.e., the landowner and the one cultivating the field, both supply the poles. The Gemara asks: Why do I need the mishna to state this? The Gemara answers that the mishna is saying what the reason is for its ruling: What is the reason that the two of them divide the poles? It is because the two of them supply the poles.
Rachi non traduit
שניהם מספקין למה לי. פשיטא כיון דתנא דלשניהן הן וחולקין בהן ממילא שמעינן דשניהן מספקין את החדשים דאי לא יהיב מעיקרא אמאי פליג בישנים:
מַתְנִי' הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְהִיא בֵּית הַשְּׁלָחִין, אוֹ בֵּית הָאִילָן, יָבַשׁ הַמַּעְיָן וְנִקְצַץ הָאִילָן – אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוֹרוֹ. אִם אָמַר לוֹ: ''חֲכוֹר לִי שָׂדֶה בֵּית הַשְּׁלָחִין זוֹ'' אוֹ ''שְׂדֵה בֵּית הָאִילָן זֶה'', יָבַשׁ הַמַּעְיָן וְנִקְצַץ הָאִילָן – מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכוֹרוֹ.
Traduction
MISHNA: In the case of one who receives a field from another to cultivate and it is an irrigated field or a field with trees, if the spring that irrigated the field dried up or the trees were cut down, he does not subtract from the produce he owes the owner as part of his tenancy, despite the fact that he presumably considered these factors when agreeing to cultivate the field. But if the cultivator said to the landowner explicitly: Lease me this irrigated field, or he said: Lease me this field with trees, and the spring dried up or the trees were cut down, he may subtract from the produce he owes as part of his tenancy.
Rachi non traduit
מתני' בית השלחין. קרקע יבישה דלא דייה במי הגשמים וממעיין שבה משקה אותה:
או בית האילן. ובשביל האילן ההוא חביבה על האריס שנוטל. חלק בפירות בלא טורח:
מן חכורו. אם קיבלה ממנו בחכירות בכך וכך כורין לשנה דמעיקרא לא גלי דעתיה דמשום מעיין או אילן טפי לה בחכירותה:
חכור לי בית השלחין זו. גלי דעתיה דבשביל שהוא בית השלחין טפי לה וחכרה ממנו:
Tossefoth non traduit
מנכה לו מחכורו - בין בחכירות בין בקבלנות איירי כדאמר בגמרא ואע''ג דתנן לקמן (בבא מציעא דף קה:) המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב אם מכת מדינה היא מנכה לו מחכירותו ולא איירי אלא בחכירות דבקבלנות אינו מנכה לו אלא נוטל שליש או רביע כמו שהתנה כדפירש לקמן בקונטרס מ''מ הכא בסיפא מנכין לו כיון דא''ל בית השלחין דלא איבעי ליה למימר כיון דקאי בגווה מדאמר זו כדאמר בגמרא ש''מ שרוצה לומר כל זמן שתהא בית השלחין כמו שהיא עכשיו שיש בה מעין.
גְּמָ' הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דִּיבַשׁ נַהֲרָא רַבָּה, אַמַּאי אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוֹרוֹ? נֵימָא לֵיהּ: מַכַּת מְדִינָה הִיא! אָמַר רַב פָּפָּא: דִּיבַשׁ נַהֲרָא זוּטָא, דְּאָמַר לֵיהּ:
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: What are the circumstances of the ruling of the mishna? If we say that the large river from which all the channels originate dried up, why does he not subtract from the produce he owes as part of his tenancy? Let the cultivator say that it is the result of a regional disaster. Consequently, he should be able to subtract from the produce he owes. Rav Pappa said: The case in the mishna is where a small river that irrigates this field alone dried up, as the landowner can say to him:
Rachi non traduit
גמ' נהרא רבה. שהכל משקין ממנו:
נימא ליה מכת מדינה היא. ותנן לקמן בפירקין (בבא מציעא דף קה:) המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או שנשדפה אם מכת מדינה היא מנכה מן החכירות:
נהרא זוטא. אמת המים שהמשיכו מן הנהר הגדול אצל הבקעה להשקות ממנה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source