Vayedaber

מַתְנִי' הַמַּחְלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר וְיָלְדָה, וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ וְיָלְדָה, זֶה אוֹמֵר: עַד שֶׁלֹּא מָכַרְתִּי, וְזֶה אוֹמֵר: מִשֶּׁלָּקַחְתִּי – יַחְלוֹקוּ.

Traduction

MISHNA: With regard to one who exchanges a cow for a donkey, such that by virtue of the cow owner’s act of acquisition on the donkey, the donkey’s erstwhile owner simultaneously acquires the cow, wherever it happens to be located, and afterward the cow is found to have calved; and similarly, with regard to one who sells his Canaanite maidservant, with the acquisition effected by the buyer giving him money, and afterward she is found to have given birth to a child, who will be a slave belonging to his mother’s master, at times it is uncertain whether the offspring was born before or after the transaction. If this seller says: The birth occurred before I sold the cow or maidservant, and so the offspring belongs to me, and that buyer says: The birth occurred after I purchased the cow or maidservant, and so the offspring belongs to me, they divide the value of the offspring between them.

Rachi non traduit

מתני' המחליף פרה בחמור. להכי נקט המחליף ולא אמר המוכר פרתו וילדה דאילו מוכר במעות לא קני לוקח עד דמשיך וכיון דמשך מידע ידיע אי ילדה כבר אי לא ילדה כבר וליכא לספוקי בעד שלא מכרתי ומשלקחתי אבל מחליף פרה בחמור לא היה צריך למשוך הפרה או החמור דאחד מהן שמשך נקנין חליפין לחבירו במשיכתו של זה בכ''מ שהן כדאמרינן בהזהב (לעיל בבא מציעא דף מו.) כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין לפי שכשמשך זה בעל הפרה את החמור נקנית הפרה לבעל החמור ואין ידוע אם ילדה או לא ילדה:

וכן המוכר שפחתו. דקי''ל עבד כנעני נקנה בכסף וכשנתן מעות ניקנית לו השפחה ואפילו היא בבית בעלים ואין ידוע אם עד שלא ילדה נתן הכסף והעובר שלו או לאחר שילדה והולד של בעלים זה אומר כן וזה אומר כן יחלוקו:

הָיוּ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְכֵן שְׁתֵּי שָׂדוֹת, אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה.

Traduction

The mishna continues: There is a case of one who had two Canaanite slaves, one large, worth more on the slave market, and one small, worth less on the slave market, and similarly, one who had two fields, one large and one small. He sold one of them, and there was a dispute between the buyer and the seller concerning which one was sold.

הַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר: גָּדוֹל לָקַחְתִּי, וְהַלָּה אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ – זָכָה בַּגָּדוֹל.

Traduction

If the buyer says: I purchased the large one, and the other one, i.e., the seller, says: I do not know which I sold; the buyer is entitled to take the large one.

הַמּוֹכֵר אוֹמֵר: קָטָן מָכַרְתִּי, וְהַלָּה אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ – אֵין לוֹ אֶלָּא קָטָן.

Traduction

If the seller says: I sold the small one, and the other one, i.e., the buyer, says: I do not know which one I purchased; the buyer is entitled to take only the small one.

זֶה אוֹמֵר גָּדוֹל וְזֶה אוֹמֵר קָטָן – יִשָּׁבַע הַמּוֹכֵר שֶׁהַקָּטָן מָכַר.

Traduction

If this one says: The large one was sold, and that one says: The small one was sold, then the seller takes an oath that it was the small one that he sold, and then the buyer takes the small one.

Rachi non traduit

ישבע המוכר. בגמרא פריך עלה:

Tossefoth non traduit

תנן זה אומר גדול וזה אומר קטן ישבע המוכר. מרישא (דף צז:) דזה אומר שאולה וזה אומר שכורה ישבע מצי למיפרך אלא דניחא ליה למיפרך ממתני' דקאי בה ולפירוש רבינו שמואל א''ש דהתם מודה סומכוס דלא אמר יחלוקו כיון שהוא מוחזק וטוען ברי:

זֶה אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ, וְזֶה אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ – יַחְלוֹקוּ.

Traduction

If this one says: I do not know which one was sold, and that one says: I do not know which one was sold, they divide the disputed amount between them.

גְּמָ' אַמַּאי יַחְלוֹקוּ? וְלִיחְזֵי בִּרְשׁוּת דְּמַאן קָיְימָא, וְלֶהֱוֵי אִידַּךְ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה!

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: In the first clause of the mishna, why do the two parties divide the value of the offspring between them? Instead, let us see in whose domain the offspring currently is. That person has presumptive ownership of the offspring, and the other person will be considered to be the one who is exacting property from another, and accordingly, the burden of proof rests upon him. Since he cannot prove his claim, he is not entitled to take the offspring.

Tossefoth non traduit

וליחזי ברשותא דמאן קיימא. וא''ת וכי נמי הוי הולד ברשות לוקח אין זה הוכחה דקנאה דהא אמרינן בח''ה (ב''ב דף לו.) הגודרות אין להן חזקה משום דשמא מאליהן באו לרשותו או תפסן ברחוב כשהן הולכות לרעות וכי תימא הכא משפחה פריך דאמרינן התם קטן המוטל בעריסה יש לו חזקה דהא משני הכא בעומדת באגם שפחה נמי כו' משמע דמפרה נמי פריך ועוד דקטן נמי דיש לו חזקה מפרש התם טעמא משום דאימא לא מנשיא ברא אבל הכא שמכר האם למה אין לומר שהוליכה בנה עמה לבית לוקח במקום שיש לה להיות וי''ל כיון דאיכא דררא דממונא ויש ספק בדבר בלא טענותיהן וטוען ברי הלוקח אם הוא ברשותו אין להוציא מידו אבל אם היה טוען שמא סברא הוא שלא תועיל חזקתו מספק ולא דמי לאחד שהפקיד טלה חי אצל בעל הבית ויש לבעה''ב כמו כן טלה חי ומת אחד מהן דאמר בפ''ב דבכורות (דף יח:
ושם) דהמפקיד הוי המע''ה ומועלת חזקת בעל הבית אע''פ שטוען ספק דהתם היה מוחזק בודאי בטלה חי מעיקרא אבל כאן לא הוחזק מעולם לוקח בולד זה בודאי אבל מוכר אם הוא מוחזק מועיל אפי' הוא טוען שמא שהיה מוחזק בודאי מתחילה קודם מכירה כשהיתה פרה מעוברת ואע''ג דלא דמי ממש לההיא דבכורות דהתם הוחזק בודאי בולד מתחילה אבל הכא לא הוחזק מעולם בודאי וולד אחר שנולד אלא בעובר ולפי מה שפי' שחזקת לוקח מועלת כשטוען ברי א''ש דמשני דקיימא באגם ולא משני דקיימא ברשות לוקח ומיהו ה''מ לשנויי דקיימא ברה''ר אלא אין דרך בהמה ושפחה להתעכב שם כמו באגם וסימטא וברשות בעלים:

אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּעוֹמֶדֶת בַּאֲגַם. שִׁפְחָה נָמֵי דְּקָיְימָא בְּסִימְטָא.

Traduction

The Gemara answers: Rabbi Ḥiyya bar Avin says that Shmuel says: The mishna is referring to a case where the calf is standing in the marsh, i.e., it is in the domain of neither the buyer nor the seller, and so neither one has presumptive ownership. And with regard to the maidservant also, this is a case where the child is found in an alley which does not belong to either the buyer or the seller.

Rachi non traduit

גמ' בסימטא. קרן זוית הסמוכה לרחבה מוכרין בה בהמות ועבדים:

וְנוֹקְמַהּ אַחֲזָקָה דְּמָרַהּ קַמָּא, וְלִיהְוֵי אִידַּךְ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה!

Traduction

The Gemara asks further: But even if the offspring is not in either party’s domain, establish it to be in the presumptive ownership of its original owner, i.e., the seller, as he certainly owned the offspring when it was still a fetus. And so the other person will be considered to be the one who is exacting property from another, and accordingly, the burden of proof rests upon him. Since he cannot prove his claim, he is not entitled to take the offspring.

הָא מַנִּי – סוֹמְכוֹס הִיא, דְּאָמַר: מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק חוֹלְקִין בְּלֹא שְׁבוּעָה.

Traduction

The Gemara answers: In accordance with whose opinion is the ruling of this mishna, that the parties divide the value of the offspring equally? It is in accordance with the opinion of Sumakhos, who says: When there is property of uncertain ownership, the parties divide it equally without the need to take an oath.

Tossefoth non traduit

הא מני סומכוס היא. נראה לרבינו שמואל מדלא קאמר אלא הא מני סומכוס היא משמע דלא הדר ביה ממה דאוקמה בעומדת באגם ולא איירי סומכוס אלא בשאין מוחזק לא זה ולא זה אבל היכא דמוחזק מודה סומכוס דעל אידך להביא ראיה וק' לר''י דלעיל (בבא מציעא דף צז:) אמרינן דזה אומר איני יודע אם שאולה אם שכורה וזה אומר איני יודע יחלוקו ואוקימנא כסומכוס ואע''ג שהשוכר מוחזק במעותיו וי''ל התם שהמוחזק נמי טוען שמא אין חזקתו מועלת אבל הכא אוקימנא בעומדת באגם כדי לאוקמה אפילו בברי וברי דאי הוה מוחזק חד מינייהו היתה מועלת חזקתו ומיהו קשה דבשילהי המניח (ב''ק דף לה:
ושם) אמתני' דזה אומר שורך הזיק וזה אומר לא כי אלא בסלע לקה המע''ה וקאמרינן בגמ' זאת אומרת חלוקין עליו חביריו על סומכוס דלסומכוס יחלוקו ומתניתין דהתם איירי בברי וברי מדקתני וזה אומר לא כי כדאמר התם והשתא הלא סומכוס מודה כשהמוחזק טוען ברי שחזקתו מועלת וליכא למימר דהתם ס''ד דמיירי באגם ובשור תם דמשלם מגופו מ''מ מנליה דסומכוס פליג אמתני' לוקמה כשעומדת בביתו דמודה סומכוס כיון דטעין ברי וא''ת ואמאי קאמר הא מני סומכוס היא לוקמה אפילו כרבנן והכא לית לן למיזל בתר מרא קמא דאיכא חזקה אחרת כנגדה דאוקמה בחזקת מעוברת והשתא היא דילדה וי''ל דחזקת מרא קמא חשיבא טפי ואם היה עם חזקת ממון חזקת מעוברת אפילו סומכוס מודה דהמע''ה כדאשכחן בריש שור שנגח את הפרה (ב''ק דף מו. ושם ד''ה שור) דאוקי רישא כסומכוס וקתני סיפא פרה שנגחה השור ואינו יודע אם הולד היה בשעת נגיחה ופרה דחד וולד דחד בעל הפרה משלם רביע נזק דאמר ידעינן דשותפות אית ליה ואינו משלם אלא כאילו ודאי וולד סייע דהמע''ה וה''ט דאיכא תרי חזקה לבעל הפרה חזקת מעוברת והשתא ילדה וחזקת ממון אבל מן הולד גובה שמינית שזהו חצי חלקו אע''ג שהוא מוחזק דחזקת מעוברת היא כנגדה וקשה דלעיל (בבא מציעא דף צז:) תנן שאלה היום ושכרה למחר זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו ואמאי והאיכא תרי חזקה בחזקת קיימת והשתא היא דמתה בשעת שכירות וגם חזקת ממון וצ''ל דיחלוקו לא קאי אשאלה היום ושכרה למחר:

אֵימוֹר דְּאָמַר סוֹמְכוֹס בְּשֶׁמָּא וְשֶׁמָּא, בְּבָרִי וּבָרִי מִי אָמַר?

Traduction

The Gemara challenges this: Say that Sumakhos says his ruling when there is a conflict between an uncertain claim and an uncertain claim, as each party admits that his claim to the property is uncertain, but did he say his ruling when there is a conflict between a certain claim and a certain claim, as each party claims to be certain that the property belongs to him?

Rachi non traduit

אימור דאמר סומכוס שמא ושמא. בשור שנגח את הפרה (ב''ק דף מו.):

ברי וברי. כגון מתניתין דזה אומר כן הוא וזה אומר כן הוא מי אמר:

אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: אִין, אָמַר סוֹמְכוֹס אֲפִילּוּ בְּבָרִי וּבָרִי.

Traduction

The Gemara offers two opinions concerning the ruling of Sumakhos. Rabba bar Rav Huna said: Yes, Sumakhos says his ruling even when there is a conflict between a certain claim and a certain claim.

רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם כִּי אָמַר סוֹמְכוֹס שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא, אֲבָל בָּרִי וּבָרִי לָא אָמַר. וּתְנִי: זֶה אוֹמֵר שֶׁמָּא עַד שֶׁלֹּא מָכַרְתִּי, וְזֶה אוֹמֵר שֶׁמָּא מִשֶּׁלָּקַחְתִּי.

Traduction

Another opinion: Rava said: Actually, when Sumakhos said his ruling, it applies only where there is a conflict between an uncertain claim and an uncertain claim, but when there is a conflict between a certain claim and a certain claim, he did not say his ruling. And in order that the mishna not pose a difficulty, emend it to refer to uncertain claims and teach: This seller says: Perhaps the birth occurred before I sold the cow or maidservant, and that buyer says: Perhaps the birth occurred after I purchased the cow or maidservant.

תְּנַן: זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ – יַחְלוֹקוּ.

Traduction

The Gemara challenges Rabba bar Rav Huna’s opinion: We learned in the mishna: If this one says: I do not know which one was sold, and that one says: I do not know which one was sold, they divide the disputed amount between them.

בִּשְׁלָמָא לְרָבָא מִדְּסֵיפָא שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא – רֵישָׁא נָמֵי שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא. אֶלָּא לְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, דְּאָמַר: אִין, אָמַר סוֹמְכוֹס אֲפִילּוּ בָּרִי וּבָרִי, הַשְׁתָּא בָּרִי וּבָרִי אָמַר יַחְלוֹקוּ, שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא מִיבַּעְיָא?

Traduction

Granted, according to the opinion of Rava, from the fact that the last clause of the mishna is referring to a case where there is a conflict between an uncertain claim and an uncertain claim, one can say that the first clause as well is referring to a case in which there is a conflict between an uncertain claim and an uncertain claim. But according to the opinion of Rabba bar Rav Huna, who said: Yes, Sumakhos says his ruling even when there is a conflict between a certain claim and a certain claim, there is the following difficulty: Now that the mishna teaches that even when there is a conflict between a certain claim and a certain claim Sumakhos says that the parties divide the disputed amount between them, is it necessary for the mishna to state that where there is a conflict between an uncertain claim and an uncertain claim the parties divide the disputed amount between them?

אִי מִשּׁוּם הָא – לָא אִירְיָא: תְּנָא סֵיפָא לְגַלּוֹיֵי רֵישָׁא, שֶׁלֹּא תֹּאמַר רֵישָׁא שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא, אֲבָל בָּרִי וּבָרִי לָא. תְּנָא סֵיפָא: שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא בָּרִי וּבָרִי, וַאֲפִילּוּ הָכִי יַחְלוֹקוּ.

Traduction

The Gemara rejects the question: If the difficulty is due only to that reason, there is no conclusive argument. One can say that the mishna taught the latter clause to shed light on the first clause, so that you will not say that the ruling in the first clause applies only where there is a conflict between an uncertain claim and an uncertain claim, but where there is a conflict between a certain claim and a certain claim the ruling in the first clause does not apply, and the disputed amount is not divided. To dispel this notion, the mishna teaches the last clause, which is referring to a conflict between an uncertain claim and an uncertain claim; and then by inference, the first clause must refer to a case where there is a conflict between a certain claim and a certain claim, and nevertheless, the parties divide the disputed amount between them.

Rachi non traduit

תנא סיפא. שמא ושמא מכלל דרישא ברי וברי דתרי בשמא ושמא למה לי:

תְּנַן: זֶה אוֹמֵר גָּדוֹל וְזֶה אוֹמֵר קָטָן – יִשָּׁבַע הַמּוֹכֵר שֶׁקָּטָן מָכַר.

Traduction

The Gemara again challenges Rabba bar Rav Huna’s opinion: We learned in the mishna: If this one says: The large one was sold, and that one says: The small one was sold, then the seller takes an oath that it was the small one that he sold, and then the buyer takes the small one.

בִּשְׁלָמָא לְרָבָא דְּאָמַר: כִּי אָמַר סוֹמְכוֹס שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא, אֲבָל בָּרִי וּבָרִי לָא אָמַר – מִשּׁוּם הָכִי יִשָּׁבַע. אֶלָּא לְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמַר: אִין, אָמַר סוֹמְכוֹס אֲפִילּוּ בָּרִי וּבָרִי – אַמַּאי יִשָּׁבַע מוֹכֵר? יַחְלוֹקוּ מִיבְּעֵי לֵיהּ!

Traduction

Granted, according to the opinion of Rava, who said that when Sumakhos says his ruling it applies only where there is a conflict between an uncertain claim and an uncertain claim, but when there is a conflict between a certain claim and a certain claim he did not say his ruling, it is due to that reason that in the clause in the mishna in which each party offers a certain claim, the seller takes an oath. But according to the opinion of Rabba bar Rav Huna, who said: Yes, Sumakhos says his ruling even when there is a conflict between a certain claim and a certain claim, why does the mishna rule that the seller takes an oath; the mishna should have ruled that they divide the disputed amount between them.

מוֹדֶה סוֹמְכוֹס הֵיכָא דְּאִיכָּא שְׁבוּעָה דְאוֹרָיְיתָא, כִּדְבָעֵינַן לְמֵימַר לְקַמַּן.

Traduction

The Gemara answers: Sumakhos concedes that where there is a requirement for one of the parties to take an oath required by Torah law the disputed amount is not divided, as we will need to say below to resolve another challenge to Sumakhos’ opinion.

Rachi non traduit

מודה סומכוס היכא דאיכא שבועה דאורייתא. דלקמן מוקמינן לה בדקטעה לידה דלאו הילך הוא האי דקא מודי ליה בגויה ואית ליה נשבעין על העבדים ואית ליה טענו בחטים והודה לו בשעורין חייב:

הָיוּ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן (וְכוּ'). אַמַּאי יִשָּׁבַע? מַה שֶּׁטְּעָנוֹ לֹא הוֹדָה לוֹ, וּמַה שֶּׁהוֹדָה לוֹ לֹא טְעָנוֹ!

Traduction

§ The mishna teaches: In a case of one who had two Canaanite slaves, one large, worth more on the slave market, and one small, worth less on the slave market, and the buyer and seller disagree as to whether it was the large slave or the small slave that was sold, the seller takes an oath that it was the small one that he sold, and then the buyer takes the small one. The Gemara asks: Why does the seller take an oath? An oath is required only when a defendant admits to part of the claim made against him, but in this case, that which the buyer claimed from the seller, i.e., the larger slave, the seller did not admit to at all, and that which the seller admitted to, i.e., the smaller slave, the buyer had not claimed from him.

Rachi non traduit

מה שטענו לא הודה לו. דלא דמי לטענו ק' והודה לו נ' דהתם מקצת טענה עצמה הודה לו אבל זה מודה לו בעבד אחר וע''ז שטענו א''ל להד''מ:

וְעוֹד: הֵילָךְ הוּא.

Traduction

And furthermore, with regard to the small slave, this is a case of: Here you are. The seller is not merely admitting that he is liable to give the slave in the future, but allows the buyer to take possession of the slave immediately. As Rav Sheshet explains on 4a, one who offers the disputed item immediately is not considered to be one who admits to part of a claim, and is exempt by Torah law from taking an oath.

Rachi non traduit

ועוד. אפילו אית ליה כמאן דאמר טענו חטים והודה לו בשעורים חייב:

הילך הוא. וזה שמודה עליו מוכן הוא ליטלו ואיכא למ''ד דהילך פטור בפ''ק (דף ד.):

וְעוֹד: אֵין נִשְׁבָּעִין עַל הָעֲבָדִים!

Traduction

And furthermore, one does not take an oath concerning a claim about slaves, but only concerning claims about movable property. For these three reasons, there should be no requirement to take an oath.

אָמַר רַב: בְּטוֹעֲנוֹ דָּמִים, דְּמֵי עֶבֶד גָּדוֹל, דְּמֵי עֶבֶד קָטָן. דְּמֵי שָׂדֶה גְּדוֹלָה, דְּמֵי שָׂדֶה קְטַנָּה.

Traduction

Rav said: The mishna is referring to a case where the buyer claims money from the seller, not a slave or a field; the buyer claims that he gave the seller money equal to the value of a large slave and the seller admits to having received money equal to the value of a small slave. And in the case of the field, the buyer claims that he gave the seller money equal to the value of a large field, and the seller admits to having received money equal to the value of a small field.

Rachi non traduit

דמי עבד גדול. מסרתי לך בידך שתקנהו לי ולא קנית ותובעו הדמים:

וזה אומר דמי עבד קטן. יש לך בידי:

Tossefoth non traduit

דמי עבד גדול. פירש בקונטרס נתתי לך דמים לקנות עבד גדול וקשה דלא הוה ליה למינקט במתניתין לוקח ומוכר אלא שליח ומשלח אלא נראה לר''י דמיירי שמכר לו עבד ונתן לו דמים ולא כתב עדיין השטר ואיירי במקום שכותבין השטר א''נ כגון שהתנו דיוכלו לחזור עד נתינת השטר וא''ת והיכי קאמר סומכוס יחלוקו והא ליכא דררא דממונא ואמרינן בפ''ק (דף ב:) דלא פליג סומכוס וי''ל דמיירי כגון שא''ל המוכר בפני עדים עבד גדול אמכור לך בכ''ה דינרים ועבד קטן בעשרים דינרים ולא ידעינן מה קבל מלוקח:

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּטוֹעֲנוֹ כְּסוּת עֶבֶד גָּדוֹל, כְּסוּת עֶבֶד קָטָן. עוֹמְרֵי שָׂדֶה גְּדוֹלָה, עוֹמְרֵי שָׂדֶה קְטַנָּה.

Traduction

And Shmuel said: The mishna is referring to a case where the buyer claims he purchased a garment of a large slave, and the seller admits to having sold him a garment of a small slave. And in the case of the field, the buyer claims he purchased the sheaves yielded by a large field, and the seller admits to having sold him the sheaves yielded by a small field.

Rachi non traduit

עומרי שדה גדולה. מנין עומרים של שדה גדולה וזה אומר מנין עומרים של שדה קטנה מכרתי לך: