Vayedaber

וְיָצְאוּ עָלֶיהָ עֲסִיקִין; עַד שֶׁלֹּא הֶחְזִיק בָּהּ – יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ, מִשֶּׁהֶחְזִיק בָּהּ – אֵין יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ.

Traduction

and claimants [asikin] come forth about the ownership of the land, disputing Reuven’s prior ownership, as long as Shimon has not yet taken possession of the land, he can retract his agreement to the transaction and is not required to pay for the land. Once he has taken possession of the land, he cannot retract his agreement to the transaction.

Rachi non traduit

עסיקין. עוררין לומר שלנו היא:

Tossefoth non traduit

ויצאו עליה עסיקין. פירוש עוררים אבל אין לפרש אנסים דא''כ:
אפי' באחריות משהחזיק בה אמאי יכול לחזור לימא ליה מזלך גרם:

משהחזיק בה אין יכול לחזור. בפ''ק דב''מ (דף יד:) פרש''י אע''ג שלא נתן מעות דקרקע נקנית בחזקה וקשה אמאי נקט חזקה יותר מכסף ושטר ועוד מאי קבעי מאימת הוה חזקה מתניתין היא בפרק חזקת הבתים (ב''ב דף מב.) נעל פרץ וגדר ועוד מאי קבעי הכא טפי מבשאר דוכתין ועוד דדייש אמצריה משמע דריסה בעלמא שהולך סביב המצרים ונראה לפרש דמיירי שקנאו בקנין גמור בחליפין או בשטר או בחזקה או רפק בה פורתא ודעתו של אדם אע''פ שקנאו בקנין גמור אם יצאו עוררין יכול לחזור בו כל זמן שלא הלך אמצרי השדה לארכה ולרחבה לראות ענייני השדה והיינו דדייש אמצרי ובלא נתן מעות איירי דאי בנתן מעות איירי אפי' באחריות נמי אמאי יכול לחזור בו משהחזיק בה וכי לעולם יכול לחזור בו וא''ת ולימא ליה שקול ארעא בזוזך וי''ל כגון שהוזלו אי נמי כיון שיצאו עליה עוררין אין שוה כמו שהיתה שוה בשעה שקנאה:

מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר לֵיהּ: חַיְיתָא דְּקִטְרֵי סְבַרְתְּ וְקַבֵּלְתְּ.

Traduction

What is the reason that he cannot retract his agreement to the transaction once he has taken possession? As Reuven says to him: The purchase of the land was like purchasing a tied bag [ḥayta] whose contents are unknown and might not have any value. Since you were aware of and accepted that possibility, as you purchased it without a guarantee, you cannot retract your agreement.

Rachi non traduit

חייתא דקיטרי. שק קשורה מלא רוח:

מֵאֵימַת הֲוַאי חֲזָקָה? מִכִּי דָיֵישׁ אַמִּצְרֵי.

Traduction

The Gemara asks: From when is it considered that he has taken possession of the property? He takes possession from the time that he walks upon the boundaries of the land to inspect it.

וְדַוְקָא שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת, אֲבָל בְּאַחְרָיוּת – לָא.

Traduction

The Gemara notes: And this is referring specifically to a case where the field was sold without a guarantee. But where it was sold with a guarantee this is not so, and Shimon can retract his agreement and refuse to pay for the land even after taking possession of it. The reason is that if the claimants succeed with their claims and seize the land, Reuven will then have to return the sum Shimon paid for it. In order to minimize judicial proceedings, the court allows Shimon to claim that there is no point in paying Reuven now only to have his money returned to him later. Therefore, he can retract his agreement to the transaction.

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲפִילּוּ בְּאַחְרָיוּת נָמֵי, דַּאֲמַר לֵיהּ: אַחְוִי טִירְפָךְ וַאֲשַׁלֵּם לָךְ.

Traduction

And there are those who say that even where the field was sold with a guarantee, Shimon is unable to retract his agreement to the transaction, as Reuven has the legal right to say to him: First show me the claim authorization document, which a court provides to a buyer when the land he purchased is seized from him by a third party who proved that he had a lien on the land, and only then I will pay you. Consequently, Shimon cannot claim that there is no point in paying Reuven now, after he agreed to the sale but before a third party seized the land, as even if the land will be seized it does not automatically follow that Reuven will have to reimburse Shimon.

Rachi non traduit

ואיכא דאמרי אפילו באחריות נמי. אפי' קבל אחריות עליו דיש לומר הואיל וסופו לחזור עליו עכשיו נמי יחזור ויטלנה אפ''ה אינו יכול לחזור בו:

דאמר ליה. מוכר:

אחוי טרפך. שכתבו לך ב''ד שטר טירפא שבדין נטלו ממך ואשלם לך:

רַב הוּנָא אָמַר: אוֹ כֶּסֶף אוֹ מֵיטַב.

Traduction

§ The Gemara returns to its earlier discussion concerning the form of the payment of damages: Rav Huna says: Damages are paid either with money or with one’s best-quality land.

Rachi non traduit

רב הונא אמר. לא קשיא קראי דלעיל כסף ומיטב דהכי קאמר רחמנא או כסף יתן לו או מיטב שדותיו והא דלא איירי רב הונא עד הכא משום דבעי לאסוקי למילתא דרבי ישמעאל ור''ע דבעו לעיל כשהן שמין אותו (בינונית) בשלו הן שמין כו' ועד הכא קמיירי ואזיל:

Tossefoth non traduit

רב הונא אמר או כסף או מיטב. פ''ה שבא לתרץ קראי דלעיל וצ''ל שלא הספיק לסיים דבריו עד שהקשה לו ואית דגרסי אמר רב הונא וקאי אמתניתין דתניא במיטב הארץ ואמר רב הונא דלאו דוקא מיטב אלא או כסף או מיטב ובספר רב אלפס פירש דרב הונא בריה דרב יהושע ורב פפא דלעיל [בבא קמא ז:
] פליגי אדרב הונא דהכא דאינהו סברי כל מילי מיטב הוא ואפי' סובין ורב הונא סבר דלא הוי מיטב אלא או כסף או קרקע ופסק כרב פפא וכרב הונא בריה דרב יהושע שהם בתראי ור''ת אין סובר כן דמפרש שיש ג' דינין בנזקין או כסף או מיטב ואי לית ליה אפי' סובין וב''ח אי אית ליה זוזי לא מצי לסלקו אלא בזוזי כדמוכח בהכותב (כתובות דף פו.) גבי ההוא תולה מעותיו בנכרי הוה ואי לית ליה זוזי לא יאמר ליה זיל טרח וזבין ואייתי זוזי כדאמר התם ולוקח שנמצא מקחו מקח טעות כמו כן דינו כדאמרינן לקמן בפרק הפרה (בבא קמא דף מו: ושם) ופועל אי לית ליה לבעל הבית זוזי אמר ליה זיל טרח וזבין ואייתי זוזי כדמוכח בהבית והעלייה (ב''מ דף קיח.) דאין יכול לומר לו טול מה שעשית בשכרך:

אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב הוּנָא: ''יָשִׁיב'' – לְרַבּוֹת שָׁוֶה כֶּסֶף, אֲפִילּוּ סוּבִּין!

Traduction

Rav Naḥman raised an objection to Rav Huna from a baraita: The verse states: ''He shall recompense money to its owner'' (Exodus 21:34), which serves to include items worth money, even bran, a relatively inferior commodity, as valid forms of payment.

Rachi non traduit

שוה כסף. ואת אמרת כסף:

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בִּדְלֵית לֵיהּ. אִי דְּלֵית לֵיהּ, פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, אָמְרִינַן לֵיהּ: זִיל טְרַח זַבֵּין, וְאַיְיתִי לֵיהּ כְּסַף; קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

Rav Huna replied: With what are we dealing here in the baraita? We are dealing with a case where he does not have any money or land. The Gemara asks: If he does not have any other means with which to pay, isn’t it obvious that he can pay using what he has? The Gemara explains: Lest you say that we would say to him: Go to the trouble of selling whatever commodity you own, and thereby bring him money as payment for the damage, the baraita teaches us that it is unnecessary to sell one’s possessions and pay with money.

Rachi non traduit

בדלית ליה. לא כסף ולא שדות:

מהו דתימא אמרינן ליה. למזיק:

זיל טרח וזבין. סובין בכסף ואייתי ליה כסף קמ''ל:

אָמַר רַב אַסִּי: כְּסָפִים הֲרֵי הֵן כְּקַרְקַע. לְמַאי הִלְכְתָא? אִילֵּימָא לְעִנְיַן מֵיטַב – הַיְינוּ דְּרַב הוּנָא!

Traduction

Rav Asi says: Money is equivalent to land. The Gemara asks: With regard to what halakha are they equivalent? If we say that it is with regard to fulfilling the requirement of paying with one’s best-quality land, meaning that he can choose to pay with money instead, this is precisely the ruling of Rav Huna; and yet the ruling of Rav Asi is presented as an independent ruling.

Rachi non traduit

לענין מיטב. דאפי' יש לו עידית מסלק בכסף אי בעי:

היינו דרב הונא. והוה ליה למימר וכן אמר רב אסי:

אֶלָּא לִשְׁנֵי אַחִים שֶׁחָלְקוּ, וְנָטַל אֶחָד קַרְקַע וְאֶחָד כְּסָפִים, וּבָא בַּעַל חוֹב וְנָטַל קַרְקַע; דְּאָזֵיל הַאי, וְשָׁקֵיל פַּלְגָא בִּכְסָפִים בַּהֲדֵיהּ.

Traduction

Rather, Rav Asi is referring to a case of two brothers who divided their inheritance, and one took land and the other one took money, and subsequently their father’s creditor came and took the land, as it was liened to his loan. Rav Asi’s ruling teaches that this brother whose land was taken can go and take a half share of the money together with his brother.

Rachi non traduit

ונטל קרקע. בשביל חובות אביהם:

דאזיל האי. אח:

ושקיל פלגא בכספים. עם אחיו והיינו דקאמר הרי הן כקרקע דבעל כספים נמי יפרע חצי חובו של אביו:

פְּשִׁיטָא! הַאי בְּרָא וְהַאי לָאו בְּרָא?!

Traduction

The Gemara rejects this explanation: Isn’t that obvious? Is this one a son and that one not a son? Since they are both sons and equally inherited the estate of their father, they share responsibility for their father’s debts. If the creditor takes repayment of the debt from one brother, the other one must reimburse him.

Rachi non traduit

האי ברא והאי לא ברא. בתמיה כלומר בעל כספים לא הוי ברא לפרוע חוב אביו אבל בעל קרקע הוי ברא:

Tossefoth non traduit

פשיטא האי ברא והאי לאו ברא. וא''ת ואמאי פשיטא ליה והא שמואל אמר בסמוך בא ב''ח ונטל חלקו של אחד מהם ויתר וי''ל כשחלקו קרקע דוקא אית ליה דויתר דשניהם עומדים בספק זה כמו זה ועל דעת כן חלקו דמי שיפסיד יפסיד אבל הכא דבעל הקרקע בספק ולא בעל הכספים דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב''ח פשיטא דעל דעת כן חלקו שאם יפסיד בעל הקרקע שיחזור על בעל כספים:

אִיכָּא דְּאָמְרִי אַדְּרַבָּה, לְאִידַּךְ גִּיסָא – דַּאֲמַר לֵיהּ: לְהָכִי שְׁקַלִי כְּסָפִים, דְּאִי מִגַּנְבִי – לָא מִשְׁתַּלַּמְנָא מִינָּךְ; וּלְהָכִי שָׁקְלַתְּ אַרְעָא – דְּאִי מִטַּרְפָא, לָא מִשְׁתַּלְּמָא לָךְ מִידֵּי מִינַּאי!

Traduction

There are those who say that the Gemara rejects this explanation not because it is obvious, but on the contrary, because it is incorrect. As, one could look at it from the opposite direction, saying that one brother could say to the other: It was with this understanding that I took the money, that if it would be stolen from me I would not be reimbursed from your land, and it was with this understanding that you took the land, that if it would be seized from you by a creditor you would not be reimbursed from my money.

Rachi non traduit

איכא דאמרי. דלאידך גיסא פרכינן דבעל כספים לא ליחייב דאמר ליה לבעל קרקע להכי שקלי כו':

אֶלָּא לִשְׁנֵי אַחִים שֶׁחָלְקוּ, וּבָא בַּעַל חוֹב וְנָטַל חֶלְקוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן.

Traduction

Rather, Rav Asi is referring to a case of two brothers who divided the land they inherited from their father, and their father’s creditor came and took the portion of one of them. Since the brothers carry joint responsibility for their father’s debt, the one whose portion was seized has a right to be reimbursed by his brother. Rav Asi’s ruling teaches that this may be done either by redistributing the remaining portion of land or by reimbursing him with money.

Rachi non traduit

לשני אחין שחלקו. קרקע:

ובא ב''ח ונטל חלק האחד. דמשלם לו האחר חצי חלקו או קרקע או מסלק ליה בזוזי והיינו הרי הן כקרקע דמצי מסלק ליה בזוזי כבקרקע:

Tossefoth non traduit

וטרף חלקו של אחד מהם. ואם תאמר והא כל אחד חייב לפרוע חוב אביהן ואין יכול ליטול חלק האחד כדקתני בפרק יש נוחלין (ב''ב דף קכד.) יצא עליהם שטר חוב בכור נותן פי שנים ויש לומר דמיירי הכא שעשאו אפותיקי:

וְהָא אַמְרַהּ רַב אַסִּי חֲדָא זִימְנָא – דְּאִיתְּמַר: הָאַחִים שֶׁחָלְקוּ, וּבָא בַּעַל חוֹב וְנָטַל חֶלְקוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, רַב אָמַר: בָּטְלָה מַחְלוֹקֶת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: וִיתֵּר. וְרַב אַסִּי אָמַר: נוֹטֵל רְבִיעַ בְּקַרְקַע, וּרְבִיעַ בְּמָעוֹת.

Traduction

The Gemara asks: But didn’t Rav Asi already explicitly say that ruling once before? Therefore, this cannot be the explanation of this ruling. As it was stated: In a case of brothers who divided the land they inherited from their father, and their father’s creditor came and took the portion of one of them, Rav says that the initial division of the land is voided and any remaining land is divided equally between the brothers. Shmuel says that each brother, upon taking his portion, relinquished [viter] any rights to be reimbursed if his portion were lost. And Rav Asi says that the brother whose portion was seized has a right to receive half of the remaining inheritance: He takes a quarter in land, and he takes the other quarter in money.

Rachi non traduit

בטלה מחלוקת. אותה חלוקה בטילה וחוזרים וחולקים בשוה החלק הנשאר:

ויתר. אבד:

רביע בקרקע. יחזיר לו רביע חלקו או קרקע או מעות:

רַב אָמַר: בָּטְלָה מַחְלוֹקֶת – קָסָבַר: הָאַחִים שֶׁחָלְקוּ, כְּיוֹרְשִׁים הָווּ.

Traduction

The Gemara explains the rationale behind each opinion: Rav says that the initial division of the land is voided. This is because he holds that brothers who divided their inheritance are considered to still be similar to heirs with respect to the inheritance, and therefore they continue to share joint responsibility for their father’s debts. Consequently, any remaining land is divided equally between the brothers.

Tossefoth non traduit

ורב אמר בטלה מחלוקת. משמע דלא מצי לסלוקי בזוזי מדקאמר בטלה מחלוקת ותימה מ''ש מדרב אסי דאית ליה שיכול לסלקו בזוזי באותו רביע שנטל מכח ירושה ויש לומר דרב אסי סבירא ליה דאפילו הוו יורשים מצי לסלוקי בזוזי משום דאמר ליה אנא לבעל חוב נמי מסלקנא בזוזי ורב אין חושש לאותה סברא ואע''ג דמיירי בשעשאו אפותיקי לא מיירי כעין אפותיקי דהמקבל (ב''מ דף קי:) דמשמע התם דלא מצי מסלק ליה בזוזי ואם תאמר מכל מקום יתן מעות ויפדה הקרקע מבעל חוב דקיימא לן פרק המפקיד (בבא מציעא דף לה:) דשומא הדרא לעולם ויש לומר דנפקא מינה היכא דזבנה או אורתא דאמר התם דלא הדרא:

כיורשים הוו. דאי כלקוחות באחריות הוו אמאי בטלה מחלוקת ישלם לו מעות:

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: וִיתֵּר – קָסָבַר: הָאַחִים שֶׁחָלְקוּ לָקוֹחוֹת, וּכְלוֹקֵחַ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת דָּמֵי.

Traduction

And Shmuel says that each brother, upon taking his portion, relinquished any rights to be reimbursed if his portion were lost, as he holds that brothers who divided their inheritance are considered to be like buyers of their respective portions, and each one is considered to be similar to a buyer who bought his portion without a guarantee that would have provided him with a right to be reimbursed if his portion were seized by a creditor.

וְרַב אַסִּי אָמַר: נוֹטֵל רְבִיעַ בְּקַרְקַע וּרְבִיעַ בְּמָעוֹת – מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי כְּיוֹרְשִׁין דָּמוּ אִי כְּלָקוֹחוֹת דָּמוּ, הִלְכָּךְ נוֹטֵל רְבִיעַ בְּקַרְקַע, וּרְבִיעַ בְּמָעוֹת!

Traduction

And Rav Asi says that the brother whose portion was seized has the right to receive half the remaining inheritance. He takes a quarter in land and he takes the other quarter in money. This is because he is uncertain as to whether they are similar to heirs, in which case the remaining land should be redistributed between them, or whether they are similar to buyers who bought their portions with a guarantee, in which case the brother whose portion was taken should be reimbursed by his brother with a sum of money equal to the value of the land that was seized from him. Therefore, he takes a quarter in land and he takes the other quarter in money.

Rachi non traduit

ורביע במעות. או רביעית במעות כמו דתנן ביבמות (דף נ:) חלץ ועשה בה מאמר ונתן גט ובעל:

כיורשים דמו. ועל שניהם לפרוע הלכך מחצית חלקו יחזיר לו:

אי כלקוחות דמו. ואין לו עליו כלום הלכך רביע מאותו חלק המגיעו יפרע דה''ל ספק ממון וכל ממון המוטל בספק חולקים ואין נוטל עמו אלא רביע והלה יכול לסלקו או בקרקע או במעות. ל''א ורביע במעות ממש לבד רביע בקרקע והיינו הרי הן כקרקע מספקא ליה אי כיורשין דמו וחייב להחזיר לו מחצית חלקו קרקע ולא יכול לסלקו במעות או כלקוחות דמו ומיהו כלוקח באחריות דמי וחייב להחזיר לו מחצית מה שאיבד אבל במעות יכול לסלקו הלכך יחזיר רביע בקרקע כיורשים ורביע במעות כמוכר באחריות ולשון ראשון שמעתי:

Tossefoth non traduit

רב אסי מספקא ליה כו'. בלשון ראשון פ''ה שנוטל חלקו בקרקע או במעות משום דמספקא ליה אי כיורשין הוו אי כלקוחות שלא באחריות הוו וקשה מנ''ל לגמרא שמספקא ליה לרב אסי כלל ביורשים דלמא פשיטא ליה דלאו כיורשים נינהו אלא מספקא ליה אי הוו כלקוחות באחריות או כלקוחות שלא באחריות לכך נראה כלשון אחרון:

הלכך נוטל רביע בקרקע ורביע במעות. דלא שייך ביה המוציא מחבירו עליו הראיה:

אֶלָּא: מַאי ''הֲרֵי הֵן כְּקַרְקַע'' – לְעִנְיַן מֵיטַב.

Traduction

As Rav Asi had already stated the halakha of brothers who divided their inheritance, the Gemara suggests another explanation of his statement. Rather, with regard to what did Rav Asi state that money is equivalent to land? He stated it with regard to the requirement of paying with one’s best-quality land, and is teaching that one may choose to pay with money instead of land.

אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּרַב הוּנָא! אֵימָא: וְכֵן אָמַר רַב אַסִּי.

Traduction

The Gemara repeats its original rejection of this suggestion: If so, then this is precisely the ruling of Rav Huna, and yet Rav Asi is presented as an independent ruling. The Gemara resolves the problem: Emend the statement and say: And similarly, Rav Asi said.

אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב הוּנָא: בְּמִצְוָה – עַד שְׁלִישׁ.

Traduction

§ Rabbi Zeira says that Rav Huna says: For the purchase of an object with which to fulfill a mitzva, one should spend up to one-third.

מַאי שְׁלִישׁ?

Traduction

The Gemara asks: To what does this one-third refer?