Vayedaber

וְקָתָנֵי: הַחוֹבֵל בְּעַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי – פָּטוּר! הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: לָא מִבַּעְיָא בּוֹשֶׁת, דְּאָדָם רַשַּׁאי לְבַיֵּישׁ אֶת עַצְמוֹ; אֶלָּא אֲפִילּוּ חֲבָלָה, דְּאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ – אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בּוֹ, חַיָּיבִין.

Traduction

and it teaches: With regard to one who injures himself, although it is not permitted for him to do so, he is nevertheless exempt from any sort of penalty, indicating that the prohibition is in effect even with regard to humiliation. The Gemara answers: This is what Rabbi Akiva said to the man: It is not necessary to say with regard to humiliation, where it is permitted for a person to humiliate himself, that someone else who humiliated him is liable. But even with regard to injury, where it is not permitted for a person to injure himself, others who injured him are liable.

Rachi non traduit

לא מבעיא בושת. דהואיל ואדם רשאי לחבול בעצמו כי בייש בעצמו וביישו ביה אחרים לא מפטרי בהכי:

אלא אפי' החובל בעצמו. חבלה ממש דאין רשאי בה ואיכא למימר הואיל ומקולקל הוא דאין מקפיד לא נחייבו אחריני עלוי' אפ''ה חייבין:

Tossefoth non traduit

החובל בעצמו אע''פ שאין רשאי פטור. תימה מאי חיוב שייך ואי פטור ממלקות קאמר ע''כ הקוצץ נטיעותיו אע''פ שאין רשאי פטור לאו היינו פטור ממלקות דהא חייב משום קוצץ אילנות טובות ואזהרתיה מואותו לא תכרות כדאיתא בפ' בתרא דמכות (דף כב.) וצריך לדחוק ולומר פטור אע''פ שאין בו צד חיוב שאין חס על גופו אחרים שחבלו בו חייבין ואחרים שקצצו נטיעה חייבין צריך לאוקמה כר''מ דאמר (כתובות דף לב:) לוקה ומשלם דלוקה משום לא תכרות אי נמי בדלא אתרו ביה:

וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ? וְהָתַנְיָא: יָכוֹל נִשְׁבַּע לְהָרַע בְּעַצְמוֹ – וְלֹא הֵרַע, יְהֵא פָּטוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לְהָרַע אוֹ לְהֵטִיב'' – מָה הֲטָבָה רְשׁוּת, אַף הֲרָעָה רְשׁוּת; אָבִיא נִשְׁבָּע לְהָרַע בְּעַצְמוֹ וְלֹא הֵרַע!

Traduction

§ The Gemara discusses whether it is permitted to injure oneself. And is a person not permitted to injure himself? But isn’t it taught in a baraita: One might have thought that if one takes an oath to do evil to himself and did not do evil he will be exempt from bringing an offering for having transgressed this oath. Therefore, the verse states: ''Or if anyone swear clearly with his lips to do evil or to do good'' (Leviticus 5:4), which teaches that just as taking an oath to do good for which one is liable is referring to an optional activity, as opposed to taking an oath to perform a mitzva, so too, taking an oath to do evil is referring to an optional activity, as opposed to taking an oath to transgress. I can therefore include within the category of one who is liable if he transgressed his oath the person who takes an oath to do evil to himself and did not do evil. It is clear from this baraita that doing evil to oneself is permitted.

Rachi non traduit

מה הטבה רשות. בשבועות (דף כז.) מפרש ליה לקרא דלא מתוקם אלא בדבר הרשות:

אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּ''אֵשֵׁב בְּתַעֲנִית''.

Traduction

The Gemara answers: Shmuel says: The ruling of the baraita is not referring to one who takes an oath to injure himself but is stated with regard to one who takes an oath stating: I will sit in observance of a fast, which it is permitted to do.

דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי הֲרָעַת אֲחֵרִים – לְהֹשִׁיבָם בְּתַעֲנִית; אֲחֵרִים מִי מוֹתֵיב לְהוּ בְּתַעֲנִיתָא?!

Traduction

Earlier in this same baraita, it states that one who takes an oath to do evil to others is not liable for violating his oath if he does not do evil, as it is prohibited to do evil to others. If the baraita is referring to one who takes an oath to fast, then in the corresponding situation in the context of doing evil to others, the baraita must also then be referring to one who takes an oath to have others sit in observance of a fast. The Gemara asks: Can one compel others to sit in observance of a fast?

Rachi non traduit

דכוותיה גבי הרעת אחרים. דקתני התם יכול נשבע להרע לאחרים ולא עשה יהא חייב ת''ל להרע או להטיב מה הטבה רשות בשבועות (שם) כו':

אִין; דִּמְהַדַּק לְהוּ בְּאִנְדְּרוֹנָא.

Traduction

The Gemara answers: Yes; it is possible, as by preventing others from accessing food he can impose a fast on them, e.g., in a situation where he confined them in a room.

Rachi non traduit

דמהדק להו. סוגרן בחדר ואין להם מה לאכול:

וְהָתַנְיָא: אֵיזֶהוּ הֲרָעַת אֲחֵרִים? ''אַכֶּה פְּלוֹנִי וְאֶפְצַע אֶת מוֹחוֹ''!

Traduction

The Gemara questions the assertion that this is the case of the baraita: But isn’t it taught in a baraita: What is considered taking an oath to do evil to others? It is considered such if one takes an oath stating: I will strike so-and-so and I will injure his brain. Accordingly, in the corresponding situation of doing evil to oneself it is necessary to explain that the baraita is referring to causing injury as well, and the inference that this is permitted remains.

אֶלָּא תַּנָּאֵי הִיא; דְּאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר: אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ, וְאִיכָּא מַאן דְּאָמַר: אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ.

Traduction

Rather, it must be that this is a dispute between tanna’im, as there is a tanna who says that it is not permitted for a person to injure himself, and there is a tanna who says that it is permitted for a person to injure himself.

Rachi non traduit

אלא אפי' החובל בעצמו. חבלה ממש דאין רשאי בה ואיכא למימר הואיל ומקולקל הוא דאין מקפיד לא נחייבו אחריני עלוי' אפ''ה חייבין:

Tossefoth non traduit

אלא תנאי היא. כלומר ר' עקיבא דמתני' ורבי עקיבא דברייתא פליגי ושנויי דלעיל ליתנהו והשתא ניחא דמשום דאמר תרי תנאי ואליבא דרבי עקיבא קבעי מאן תנא דמתני' דאמר אליבא דר' עקיבא אין אדם רשאי לחבול בעצמו:

מַאן תַּנָּא דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר: אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ? אִילֵּימָא הַאי תַּנָּא הוּא – דְּתַנְיָא: ''וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ'' – רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִיַּד נַפְשׁוֹתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ אֶת דִּמְכֶם;

Traduction

The Gemara asks: Who is the tanna that you heard that says: It is not permitted for a person to injure himself? If we say that it is this tanna, as it is taught in a baraita: The verse states: ''And surely your blood of your souls will I require'' (Genesis 9:5), and Rabbi Elazar says: From the hand of your souls, i.e., from yourself, will I require your blood, meaning one is liable even for taking his own life, that is not a correct inference.

Rachi non traduit

לנפשותיכם אדרוש. מיד עצמכם אדרוש:

וְדִלְמָא קְטָלָא שָׁאנֵי!

Traduction

But perhaps killing is different. While Rabbi Elazar holds that it is prohibited to take one’s own life, it cannot be inferred from here that he holds that one is liable for injuring himself.

אֶלָּא הַאי תַּנָּא הוּא – דְּתַנְיָא: מְקָרְעִין עַל הַמֵּת, וְלֹא מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שָׁמַעְתִּי שֶׁהַמְקָרֵעַ עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדַּאי – לוֹקֶה מִשּׁוּם ''בַּל תַּשְׁחִית''. וְכָל שֶׁכֵּן גּוּפוֹ.

Traduction

The Gemara suggests: Rather, it is the opinion of this tanna, as it is taught in a baraita: One may rend garments in anguish over one who died, and it is not considered of the ways of the Amorites, but a Jewish custom. Rabbi Elazar says: I heard that one who rends his garments excessively over one who died is flogged for having transgressed the prohibition of: Do not destroy (see Deuteronomy 20:19). The Gemara suggests: And all the more so it is the case that according to Rabbi Elazar one who injures his body in anguish transgresses this prohibition.

Tossefoth non traduit

אלא האי תנא הוא דתניא מקרעין כו'. וא''ת ומאי ס''ד השתא וכי על זה צריך להביא ראיה. דמקרע בגדים עובר משום בל תשחית ואור''י דאין מביא ראיה אלא שאסור לחבול אפי' לצורך כגון אשה שטפחה על ראשה וכן ההיא דאך את דמכם שהרג את עצמו בשביל שום דבר שירא וכן מקרע על המת זהו לצורך:

עובר משום בל תשחית. והא דאמר במו''ק (דף כד.) שמואל קרע עליה דרב תליסר אצטלי דמילתא יש לומר דצורבא מדרבנן שאני ולא היה יותר מדאי:

וְדִלְמָא בְּגָדִים שָׁאנֵי, דִּפְסֵידָא דְּלָא הָדַר הוּא! כִּי הָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי [לְהוּ] לְמָאנֵי[הּ] ''מְכַבְּדוֹתַי'', וְרַב חִסְדָּא כַּד הֲוָה מְסַגֵּי בֵּינֵי הִיזְמֵי (וְהִגֵּא) [וְהִגֵּי] – מְדַלֵּי לְהוּ לְמָאנֵיהּ, אָמַר: זֶה מַעֲלֶה אֲרוּכָה, וְזֶה אֵינוֹ מַעֲלֶה אֲרוּכָה.

Traduction

The Gemara rejects this suggestion: But perhaps garments are different, in that tearing them is a loss that is irreversible, like that practice of Rabbi Yoḥanan, who would refer to his garments as: My honor, and like that practice of Rav Ḥisda, who, when he would walk among thorns and shrubs, would raise his clothing despite the fact that his skin would get scratched by the thorns. He said in explanation of his actions: This flesh will heal if scratched, but that garment will not heal if torn. Similarly, perhaps it is prohibited to rend one’s garments, but it is permitted to injure oneself.

אֶלָּא הַאי תַּנָּא הוּא – דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ''? וְכִי בְּאֵיזֶה נֶפֶשׁ חָטָא זֶה? אֶלָּא שֶׁצִּיעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וְחוֹמֶר – וּמָה זֶה, שֶׁלֹּא צִיעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן, נִקְרָא חוֹטֵא; הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכָּל דָּבָר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

Traduction

Rather, it is this tanna, as it is taught in a baraita: Rabbi Elazar HaKappar the Distinguished said: What is the meaning when the verse states with regard to a nazirite: ''And he shall atone for him for sinning by the soul'' (Numbers 6:11)? And with which soul did this person sin by becoming a nazirite? Rather, in that he afflicted himself by abstaining from wine he is considered to have sinned with his own soul, and he must bring a sin-offering for the naziriteship itself, for causing his body to suffer. And are these matters not inferred a fortiori: And just as this person who afflicted himself by abstaining only from wine is nevertheless called a sinner, one who afflicts himself by abstaining from everything, through fasting or other acts of mortification, all the more so is he described as a sinner? Consequently, Rabbi Elazar HaKappar holds that one may not harm himself in any manner.

Rachi non traduit

וכפר עליו. בנזיר כתיב:

על הנפש. משמע שחטא בנפש אדם:

מכל דבר. המסגף עצמו בתענית:

Tossefoth non traduit

אלא שציער עצמו מן היין. לכאורה משמע דבנזיר טהור נמי קאמר דנקרא חוטא בפרק מי שאמר הריני נזיר מגלח (נזיר דף יט.) קסבר רבי אליעזר הקפר נזיר טהור חוטא והיינו טעמא דכתיב קרא בנזיר טמא מפני ששנה בחטא וכן בפ''ק דנדרים (דף י.) ותימה דבפ''ק דנזיר (דף ג.) פריך נזירות מילתא דעבירה ואמרינן ליה נאה ומשני אפי' לרבי אליעזר הקפר דאמר נזיר חוטא הוא ה''מ טמא דאיידי דבעי מיסתר דלמא אתי למעבד על נזירותיה אבל נזיר טהור לאו חוטא קרי ליה ואור''ת דהא דקאמר דלא הוי חוטא היינו שמצוה גדולה מן העבירה דמצוה לידור כדאמר (ריש סוטה) הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין ומכל מקום קצת יש חטא מידי דהוי אמתענה תענית חלום בשבת שקורעין גזר דינו ונפרעין ממנו תענית של שבת מאי תקנתיה ליתיב תענית לתעניתא שהמצוה גדולה מן העבירה וה''ק בנזיר אפי' ר' אליעזר דאמר נזיר חוטא ה''מ נזיר טמא שהוא עיקר חוטא אבל נזיר טהור לא חשיב רבי אליעזר כ''כ חוטא:

הַקּוֹצֵץ נְטִיעוֹתָיו [וְכוּ']. תָּנֵי רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה קַמֵּיהּ דְּרַב: ''שׁוֹרִי הָרַגְתָּ'', ''נְטִיעוֹתַי קָצַצְתָּ''; ''אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לְהוֹרְגוֹ'', ''אַתָּה אָמְרַתְּ לִי לְקוֹצְצוֹ'' – פָּטוּר. אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, לָא שְׁבַקְתְּ חַיֵּי לְבִרְיָיתָא! כֹּל כְּמִינֵּיהּ?!

Traduction

§ The mishna teaches: One who cuts down his own saplings, although it is not permitted for him to do so, is exempt from payment. Nevertheless, others who cut down his saplings are liable. Rabba bar bar Ḥana taught the following baraita before Rav: If one charged another: You killed my ox, or: You cut down my saplings, and you are liable to pay for them, and the other responds: You told me to kill the ox, or: You told me to cut down the saplings, he is exempt from paying. Rav said to him: If that is so, you let no creature exist. Is it in his power to assert that because the other instructed him to cause damage he is exempt? With this claim, anyone who causes damage can exempt himself.

Tossefoth non traduit

כל כמיניה כו'. והא דאמר בחזקת הבתים (ב''ב דף לו.) האי מאן דנקט מגלא ותובילא ואמר איזיל ואגזריה לדיקלא דפלניא דזבניה ניהלי מהימן דלא חציף איניש למיגזר דיקלא דלאו דיליה התם בלקיטת פירות איירי מדנקט גזירה ונקט נמי מגלא ותובילא שהם כלי אומנות של לוקטי תמרים ודרך אדם למכור פירות אבל אין דרך למכור הדקל לקוץ ואם בקציצת הדקל היה מדבר הוה ליה למינקט נרגא וה''ל למימר ואקטליה כדאמר התם בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מו:
ושם) דאמר רב נחמן האי מאן דנקט נרגא ואמר איזיל ואקטליה לדיקלא דפלניא ואשכח דקטיל ושדי לא אמרינן ההוא קטליה דעביד איניש דגזים ולא עביד:

אֲמַר לֵיהּ: אֶיסְמְיַיהּ? אֲמַר לֵיהּ: לָא; תִּתַּרְגַּם מַתְנִיתָךְ בְּשׁוֹר הָעוֹמֵד לַהֲרִיגָה, וּבְאִילָן הָעוֹמֵד לִקְצִיצָה.

Traduction

Rabba bar bar Ḥana said to Rav: Shall I erase this baraita from the baraitot that I teach? Rav said to him: No, just interpret that your baraita is stated with regard to an ox that is ready to be killed, e.g., it had gored, and the owner decided to have it killed, and it is stated with regard to a tree that is ready to be cut down for whatever reason, e.g., it was worshipped as part of an idolatrous rite or it is situated in a manner that poses a danger to the public. In such a case there is reason to believe that he was in fact instructed to cut it down.

Rachi non traduit

עומד להריגה. שור שהמית:

עומד לקציצה. אשירה או כל עץ הנוטה לרה''ר ומתיירא שמא יפול על אדם וימות:

אִי הָכִי, מַאי קָא טָעֵין לֵיהּ? דְּאָמַר לֵיהּ: אֲנָא בָּעֵינָא לְמִיעְבַּד הָא מִצְוָה.

Traduction

The Gemara asks: If that is so, that the owner of the ox or tree acknowledges that it would be killed or cut down in any event, what claim is he stating to him, as there was no loss resulting from the action of the other? The Gemara answers: The case is where he said to him: I desire to perform this mitzva of removing a danger or destroying idolatry by myself, and therefore I am demanding payment from you for having prevented me from doing so.

Rachi non traduit

אנא בעינא למיעבד הא מצוה. וכי טעין ליה היאך אתה אמרת לי להרגו מסתמא קושטא קאמר דכיון דלהכי קאי לא קפיד כולי האי ואינשי הוא דאינשי:

דְּתַנְיָא: ''וְשָׁפַךְ וְכִסָּה'' – מִי שֶׁשָּׁפַךְ, יְכַסֶּה. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁחַט, וְקָדַם חֲבֵירוֹ וְכִסָּה, וְחִיְּיבוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִיתֵּן לוֹ עֲשָׂרָה זְהוּבִים.

Traduction

This is as it is taught in a baraita: The verse states with regard to one who slaughters an undomesticated animal or a bird: ''He shall pour out the blood thereof, and he shall cover it with dust'' (Leviticus 17:13). This teaches that the one who poured the blood, i.e., the one who slaughtered, shall cover the blood. An incident occurred involving one who slaughtered an undomesticated animal or bird, and another preempted him and covered the blood, and Rabban Gamliel deemed him liable to give ten golden coins to the one who slaughtered the animal, as he prevented him from performing the mitzva.

Tossefoth non traduit

וחייבו רבן גמליאל ליתן י' זהובים. בפרק כסוי הדם (חולין דף פז. ושם) מוכח שזהו שכר ברכה ואם תאמר שכר דמצוה עצמה היכא אזיל וי''ל דמצוה וברכה הכל אחד ואע''ג דשור העומד להריגה ואילן העומד לקציצה יש שכר מצוה אע''פ שאין ברכה מכל מקום התם שכר מצות כיסוי וברכה לא היה כי אם י' זהובים ושכר ברכת המזון ארבע ברכות מ' זהובים ומעשה באחד שקראו ש''צ לקרות בס''ת ובא אחר וקדם וקרא ושאל לר''ת ואמר לו שיתן לו תרנגולת לשחוט תחת אותם שתי ברכות ואין נראה לר''י טעם זה דאם כן למה חייבו ר''ג עשרה זהובים ועוד פטרו ר''ת משום. שיענה אמן וגדול העונה אמן יותר מן המברך ועוד אמר ר''ת דבבבל אין דנין מילתא דלית ביה חסרון כיס כדאמר לעיל (בבא קמא דף פד:):

אָמַר רַב: דִּיקְלָא דִּטְעַן קַבָּא – אָסוּר לְמִקְצְצֵיהּ.

Traduction

§ In connection with the prohibition against cutting down trees the Gemara notes: Rav said with regard to a palm tree that still produces fruit in the amount of a kav, that it is prohibited to cut it down due to the prohibition of: ''When you shall besiege a city…you shall not destroy the trees'' (Deuteronomy 20:19).

מֵיתִיבִי: כַּמָּה יְהֵא בַּזַּיִת וְלֹא יִקְצְצֶ[נּ]וּ? רוֹבַע! שָׁאנֵי זֵיתִים, דַּחֲשִׁיבִי.

Traduction

The Gemara raises an objection to the statement of Rav from what was taught in a mishna (Shevi’it 4:10): How much fruit must be on an olive tree so that one may not cut it down? A quarter-kav. Why did Rav say that it must produce a full kav? The Gemara answers: Olive trees are different, since they are significant. Therefore, even a quarter-kav is valuable.

Rachi non traduit

רובע. הקב:

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לָא שְׁכֵיב שִׁיבְחַת בְּרִי, אֶלָּא דְּקַץ תְּאֵינְתָּא בְּלָא זִמְנַהּ. אָמַר רָבִינָא: וְאִם הָיָה מְעוּלֶּה בְּדָמִים, מוּתָּר.

Traduction

Rabbi Ḥanina said: My son Shivḥat did not die for any reason other than that he cut down a fig tree before its time. Ravina says: But if the lumber was greater in monetary value than its fruits, it is permitted to chop it down, and this does not violate the prohibition against destroying a tree.

Rachi non traduit

ואם היה מעולה בדמים. דמיו יקרים לבנין יותר משבח פירותיו:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ''רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע'' – זֶה אִילַן מַאֲכָל, ''כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא'' – זֶה אִילַן סְרָק.

Traduction

This halakha is also taught in a baraita. The verse states: ''Only the trees of which you know that they are not trees for food, them you may destroy and cut down'' (Deuteronomy 20:20). ''Only the trees of which you know''; this is referring to a tree that bears fruit used for food, and it is permitted to cut down this type of tree under certain circumstances. ''That they are not trees for food''; this is referring to a barren tree.

Rachi non traduit

רק עץ אשר תדע. קרא יתירא הוא דהוה לי' למכתב רק אשר לא הוא מאכל:

זה עץ מאכל. וה''ק רק עץ אשר תדע אם אינך יודע קרוב למצור אלא הוא קחנו ואפילו הוא של מאכל:

וְכִי מֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵ[נ]וּ לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל''? לְהַקְדִּים סְרָק לְמַאֲכָל.

Traduction

The Gemara asks: And since the baraita will ultimately include all types of trees, so that even a tree that produces fruit may be cut down, what, then, is the meaning when the verse states: ''That they are not trees for food,'' which indicates that it is permitted to cut down only a barren tree? The Gemara answers: It is to give precedence to cutting down a barren tree over a tree whose fruit is used for food.