Vayedaber

מַתְנִי' הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ, חַיָּיב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְּבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִיפּוּי, בְּשֶׁבֶת וּבוֹשֶׁת.

Traduction

MISHNA: One who injures another is liable to pay compensation for that injury due to five types of indemnity: He must pay for damage, for pain, for medical costs, for loss of livelihood, and for humiliation.

בְּנֶזֶק כֵּיצַד? סִימֵּא אֶת עֵינוֹ; קָטַע אֶת יָדוֹ; שִׁיבֵּר אֶת רַגְלוֹ – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכָּר בַּשּׁוּק, וְשָׁמִין כַּמָּה הָיָה יָפֶה וְכַמָּה הוּא יָפֶה.

Traduction

How is payment for damage assessed? If one blinded another’s eye, severed his hand, broke his leg, or caused any other injury, the court views the injured party as though he were a slave being sold in the slave market, and the court appraises how much he was worth before the injury and how much he is worth after the injury. The difference between these two sums is the amount that one must pay for causing damage.

Rachi non traduit

מתני' החובל וכמה הוא יפה. שהרי הזיקו והפסידו ממון זה שאם. היה נצרך היה מוכר עצמו בעבד עברי:

צַעַר – כְּוָאוֹ (אוֹ) בְּשַׁפּוּד אוֹ בְּמַסְמֵר, וַאֲפִילּוּ עַל צִיפּוֹרְנוֹ מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה – אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָּזֶה רוֹצֶה לִיטּוֹל, לִהְיוֹת מִצְטַעֵר כָּךְ.

Traduction

How is payment for pain assessed? If one burned another with a skewer [beshapud] or with a hot nail, or even if one burned another on his fingernail, which is a place where he does not cause a bruise that would affect the victim’s value on the slave market, the court evaluates how much money a person with a similar threshold for pain as the victim is willing to take in order to be made to suffer in this way. The one who burned the victim must then pay this amount.

Rachi non traduit

במסמר. כאב המכה:

כיוצא בזה. לפי מה שהוא מעונג רב צערו וכאיבו:

רִיפּוּי – הִכָּהוּ, חַיָּיב לְרַפּאוֹתוֹ. עָלָה בּוֹ צְמָחִים, אִם מֵחֲמַת הַמַּכָּה – חַיָּיב, שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמַּכָּה – פָּטוּר. חָיְיתָה וְנִסְתְּרָה חָיְיתָה וְנִסְתְּרָה – חַיָּיב לְרַפּאוֹתוֹ. חָיְיתָה כָּל צוֹרְכָּהּ – אֵינוֹ חַיָּיב לְרַפּאוֹתוֹ.

Traduction

How is payment for medical costs assessed? If one struck another, then he is liable to heal him by paying for his medical costs. In a case where growths, e.g., blisters or rashes, appeared on the injured party, if the growths are due to the blow, the one who struck him is liable; if the growths are not due to the blow, the one who struck him is exempt. In a case where the wound healed, and then reopened, and again healed, and then reopened, the one who struck him remains liable to heal the injured party by paying for his medical costs, as it is apparent that the current wound resulted from the original injury. If the injury healed fully, the one who struck him is not liable to heal him by paying for any subsequent medical costs.

Rachi non traduit

צמחין. מלנ''ט:

שֶׁבֶת – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין, שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ דְּמֵי יָדוֹ וּדְמֵי רַגְלוֹ.

Traduction

How is payment for loss of livelihood assessed? The court views the injured party as though he were a watchman of cucumbers, and the one who caused him injury must compensate him based on that pay scale for the income that he lost during his convalescence. This indemnity does not take into account the value of the standard wages of the injured party because the one who caused him injury already gave him compensation for his hand or compensation for his leg, and that compensation took into account his professional skills.

Rachi non traduit

שבת. כל ימי החולי רואים אותו כאילו הוא שומר קישואין ונותן שכירתו של כל יום שהרי אין ראוי למלאכה כבידה אפילו בלא חולי שהרי נקטעה ידו ורגלו והוא כבר נתן לו דמיהן:

בּוֹשֶׁת – הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּישׁ וְהַמִּתְבַּיֵּישׁ.

Traduction

How is payment for humiliation assessed? It all depends on the stature of the one who humiliates the other and the one who is humiliated.

Rachi non traduit

הכל לפי המבייש. אדם קל שבייש בושתו מרובה:

והמתבייש. אדם חשוב שנתבייש בושתו מרובה וכולהו חמשה דברים מקרא נפקי נזק דכתיב עין תחת עין צער פצע תחת פצע דהכי דרשינן בגמ' ריפוי ושבת רק שבתו יתן ורפא ירפא בושת דכתיב וקצותה את כפה ממון:

גְּמָ' אַמַּאי? ''עַיִן תַּחַת עַיִן'' אָמַר רַחֲמָנָא – אֵימָא עַיִן מַמָּשׁ!

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: Why does the mishna take for granted the fact that one who caused injury is liable to pay compensation to the injured party? The Merciful One states in the Torah: ''An eye for an eye'' (Exodus 21:24). You might say that this means that the one who caused injury shall lose an actual eye rather than pay money.

לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דְּתַנְיָא: יָכוֹל סִימֵּא אֶת עֵינוֹ – מְסַמֵּא אֶת עֵינוֹ, קָטַע אֶת יָדוֹ – מְקַטֵּעַ אֶת יָדוֹ, שִׁיבֵּר אֶת רַגְלוֹ – מְשַׁבֵּר אֶת רַגְלוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''מַכֵּה אָדָם'' וּ''מַכֵּה בְהֵמָה''; מָה מַכֵּה בְהֵמָה – לְתַשְׁלוּמִין, אַף מַכֵּה אָדָם – לְתַשְׁלוּמִין.

Traduction

The Gemara responds: That interpretation should not enter your mind. The principle implicit in the mishna is derived from a verbal analogy in the Torah, as it is taught in a baraita: Based on the verse: ''An eye for an eye, a tooth for a tooth, a hand for a hand, a foot for a foot'' (Exodus 21:24), one might have thought that if one blinded the eye of another, the court blinds his eye as punishment; or if one severed the hand of another, the court severs his hand; or if one broke the leg of another, the court breaks his leg. Therefore, the verse states: ''One who strikes a person,'' and the verse also states: ''And one who strikes an animal,'' to teach that just as one who strikes an animal is liable to pay monetary compensation, so too, one who strikes a person is liable to pay monetary compensation.

Rachi non traduit

גמ' מכה אדם ומכה בהמה. לקמן מפרש לקראי הי מכה קאמר:

וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ''לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת'' – לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵין חוֹזְרִין.

Traduction

And if it is your wish to say that there is an objection to this derivation, there is an alternative derivation: The verse states: ''And you shall not take ransom for the life of a murderer, who is guilty of death, for he shall die'' (Numbers 35:31). This indicates that it is only for the life of a murderer that you shall not take ransom; but you shall take ransom for one who severed another’s extremities, which is analogous to the death of a limb, as severed limbs do not regenerate.

Rachi non traduit

ואם נפשך לומר. ואם יש לך להשיב ולהקשות כלום על טעם זה צא ולמד ממדרש אחר:

הרי הוא אומר כו'. ולקמן בעי מאי הוי ליה לאקשויי:

שאין חוזרין. לאחר שנקטעו:

הֵי ''מַכֶּה''? אִילֵימָא ''מַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה, וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת'' – הָהוּא בִּקְטָלָא כְּתִיב!

Traduction

The Gemara asks: To which verse is the baraita referring when it quotes: ''One who strikes a person'' and: ''One who strikes an animal''? If we say that the baraita is referring to the verse: ''One who strikes an animal shall pay its compensation, and one who strikes a person shall be put to death'' (Leviticus 24:21), this cannot be, as that verse is written with regard to killing, not injury, and there is no monetary compensation for killing.

Rachi non traduit

בקטלא כתיב. ותשלומין אין שם:

Tossefoth non traduit

מתני' החובל. מכה בהמה ישלמנה וסמיך ליה ואיש כי יתן. נראה לר''י דל''ג וסמיך ליה דהא מכח סמוכים לא דריש אלא מכח ג''ש כדאמר לקמן אנן הכאה הכאה קאמרינן ואמר נמי לקמן וכי מאחר דכתיב לא תקחו כופר לנפש רוצח האי מכה מכה למה לי משמע דג''ש היא ולא סמוכים ועוד כי פריך בסמוך מאי חזית דילפת ממכה בהמה נילף ממכה אדם ומאי קושיא והלא מכח סמוכים הוא בא ומכה אדם אין סמוך לאיש כי יתן מום וא''ת וכיון דמג''ש קא יליף למה הוצרך לאתויי קרא דמכה נפש בהמה ישלמנה ושביק קרא דמכה בהמה דמייתי לעיל וי''ל דמכה בהמה איצטריך לתנא דבי חזקיה ומאן דלית ליה דריש בריש הנחנקין (סנהדרין דף פד:) מה מכה. בהמה לרפואה פטור כו' א''נ כיון דהדר ליה ממכה אדם דהוי בקטלא הדר ביה לגמרי ונקט האי קרא דמכה נפש בהמה דסמיך לאיש כי יתן מום ולפי זה מצי למגרס וסמיך ליה דמשום דסמיך ליה נקט האי קרא ולא משום סמוכים:

אֶלָּא מֵהָכָא: ''מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה, נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ'', וּסְמִיךְ לֵיהּ: ''וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לוֹ''. הַאי לָאו ''מַכֶּה'' הוּא! ''הַכָּאָה''–''הַכָּאָה'' קָאָמְרִינַן; מָה הַכָּאָה הָאֲמוּרָה בִּבְהֵמָה – לְתַשְׁלוּמִין, אַף הַכָּאָה הָאֲמוּרָה בְּאָדָם – לְתַשְׁלוּמִין.

Traduction

Rather, the baraita references the verse from here: ''One who strikes an animal mortally shall pay its compensation, a life for a life'' (Leviticus 24:18); and juxtaposed to that is the verse: ''And if a man maims his neighbor, as he has done, so shall it be done to him'' (Leviticus 24:19). The Gemara challenges: But this latter verse does not use the expression: ''One who strikes,'' which is the basis for the comparison in the baraita. The Gemara responds: We are stating an analogy from striking to striking that is based not upon the exact phrasing of the verse but upon the details of the halakha, as follows: Just as the act of striking that is stated with regard to an animal renders one liable to pay monetary compensation, so too, the act of striking that is stated with regard to a person renders one liable to pay monetary compensation.

Rachi non traduit

הכאה הכאה גמרינן. אע''ג דקראי לא דמו גמרינן ג''ש כדתנא דבי ר' ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן עירובין (דף נא.) ומכה אדם דקתני הכא הכאה הוא דקאמר ומכי יתן מום גמר דמום ע''י הכאה בא:

Tossefoth non traduit

אף הכאה האמורה באדם לתשלומין. י''ס דגרסי בתר הכי והכתיב איש כי יכה כל נפש אדם מות יומת פירוש שימיתו אברו תחת אברו של חבירו ומשני יומת בממון וממאי דבממון אימא מיתה ממש לא ס''ד חדא דהא איתקש למכה נפש בהמה ועוד דכתיב התם כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו ש''מ ממון ואין נראה לר''י אותה גירסא כלל חדא דאיש כי יכה כל נפש אדם מוקמינן בהנשרפין (סנהדרין דף עח.) בקטלא גבי פלוגתא דרבי יהודה בן בתירה ורבנן גבי הכוהו י' בני אדם בי' מקלות ועוד דלממון לא אצטריך ועוד מאי פריך מעיקרא והכתיב איש כי יכה כל נפש אדם מי אלים מקרא דעין תחת עין דמוקמינן ליה בממון בג''ש דהכאה הכאה ועוד מכיון דכתיב כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו למה לי הך ג''ש דהכאה הכאה ע''כ נראה דל''ג ליה כלל:

וְהָא כְּתִיב: ''וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם, מוֹת יוּמָת''! בְּמָמוֹן. מִמַּאי דִּבְמָמוֹן? אֵימָא בְּמִיתָה מַמָּשׁ!

Traduction

The Gemara challenges: But isn’t it written in the verses discussing one who injures another: ''And a man who strikes any person mortally shall be put to death'' (Leviticus 24:17), which presumably means that in the case of one who severs another’s extremity the same injury, i.e., death of a limb, is done to the one who caused the injury, and he does not pay monetary compensation? The Gemara answers: The verse does not mean that his limb shall be put to death, i.e., removed, but rather, that he should pay compensation with money. The Gemara asks: From where do you say that the verse is referring to paying compensation with money? Why not say that he is punished with actual death i.e., loss of a limb?

Rachi non traduit

והכתיב איש כי יכה כל נפש אדם. ולקטלא לא אתא קרא אלא לראשי אברים כדכתיב בתריה עין תחת עין וכתיב יומת כלומר ינטל אברו וימות אותו אבר:

לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ. חֲדָא – דְּהָא אִיתַּקַּשׁ לְ''מַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה''. וְעוֹד, כְּתִיב בָּתְרֵיהּ: ''כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ'' – וּשְׁמַע מִינַּהּ מָמוֹן.

Traduction

The Gemara answers: That interpretation should not enter your mind for two reasons. One reason is that this verse is juxtaposed to the following verse: ''One who strikes an animal mortally shall pay its compensation'' (Leviticus 24:18). And furthermore, it is written after it: ''A fracture for a fracture, an eye for an eye, a tooth for a tooth; as he has given a blemish to a person, so shall it be given unto him'' (Leviticus 24:20); and learn from the use of the word ''given'' that the verse is referring to money.

וּמַאי ''אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר''? תּוּ קָא קַשְׁיָא לְתַנָּא – מַאי חָזֵית דְּיָלְפַתְּ מִמַּכֵּה בְהֵמָה? לֵילַף מִמַּכֵּה אָדָם!

Traduction

The Gemara asks: And what potential difficulty with the first derivation did the baraita refer to when it prefaced its second derivation with the phrase: If it is your wish to say? The Gemara explains: The baraita means that a further difficulty was troubling to the tanna: What did you see that led you to derive the principle of monetary payment from the phrase ''one who strikes an animal''? Why not derive the halakha from the verse: ''One who strikes a person shall be put to death'' (Leviticus 24:21), and learn that causing an injury renders one liable to receive physical retribution, which is analogous to death, and not monetary payment?

Rachi non traduit

מאי אם נפשך לומר. מאי הוה ליה לאקשויי:

נילף ממכה אדם. שנהרג ממש והכא נמי (כתיב) כי יתן מום מום ממש: אמרי דנין ניזקין כו': כלומר משום האי פירכא לא הוה מדחיק תנא למילף מלא תקחו הא מצי לשנויי הכי דנין ניזקין מניזקין כו':

Tossefoth non traduit

מאי חזית דילפת ממכה בהמה נילף ממכה אדם. אע''ג דלהא לא איצטריך דממילא הוה אמרינן עין תחת עין ממש מ''מ איצטריך דלא נילף ממכה בהמה:

אָמְרִי: דָּנִין נְיזָקִין מִנְּיזָקִין, וְאֵין דָּנִין נְיזָקִין מִמִּיתָה. אַדְּרַבָּה! דָּנִין אָדָם מֵאָדָם, וְאֵין דָּנִין אָדָם מִבְּהֵמָה!

Traduction

The Sages say in response: The halakhot of damages are derived from a verse concerning damages, and the halakhot of damages are not derived from a verse concerning death. The Gemara questions this statement: On the contrary, why not say that the halakhot concerning a person are derived from a verse concerning a person, and the halakhot concerning a person are not derived from a verse concerning animals?

הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ''אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר'' – הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ''לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת, כִּי מוֹת יוּמָת'' – לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין.

Traduction

To deflect this question, this is consistent with that which the second derivation of the baraita teaches: If it is your wish to say that there is an objection to this derivation, there is an alternative derivation, as the verse states: ''And you shall not take ransom for the life of a murderer, who is guilty of death, for he shall die'' (Numbers 35:31). This indicates that it is only for the life of a murderer that you shall not take ransom; but you shall take ransom for one who severed another’s extremities, which is analogous to the death of a limb, as severed limbs do not regenerate.

וְהַאי ''לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ'' – לְמַעוֹטֵי רָאשֵׁי אֵבָרִים הוּא דַּאֲתָא? הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ דְּאָמַר רַחֲמָנָא לָא תַּעֲבֵיד בֵּיהּ תַּרְתֵּי – לָא תִּשְׁקוֹל מִינֵּיהּ מָמוֹן וְתִקְטְלֵיהּ! הַאי מִ''כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ'' נָפְקָא – רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת.

Traduction

The Gemara challenges this claim: But is this verse: ''You shall not take ransom for the life of a murderer,'' coming to exclude the case of one who severs another’s extremities from the prohibition against taking ransom? Isn’t this verse necessary to teach that which the Merciful One states: You shall not mete out two punishments to him; i.e., do not take money from him as ransom and also kill him? The Gemara answers: That halakha is derived from the verse: ''Then it shall be, if the guilty deserves to be lashed, that the judge shall lie him down and flog him before him, according to the measure of his evildoing'' (Deuteronomy 25:2). From the fact that ''evildoing'' is singular, the Gemara homiletically infers: For one evildoing, you can render him liable, but you cannot render him liable for two evildoings, i.e., one cannot receive two punishments for the same act.

Tossefoth non traduit

מכדי רשעתו נפקא. פירושו בסוף פ''ב (דף כו:):

וְאַכַּתִּי מִבְּעֵי לֵיהּ, דְּקָאָמַר רַחֲמָנָא: לָא תִּשְׁקוֹל מָמוֹן וְתִפְטְרֵיהּ! אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ''לֹא תִקְּחוּ כוֹפֶר לַאֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת''; ''לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ'' לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין.

Traduction

The Gemara challenges this explanation: But the verse: ''You shall not take ransom for the life of a murderer, for one who is guilty of death'' is still necessary to teach the primary halakha taught in that verse, in which the Merciful One states: You shall not take money and thereby exempt the guilty from being put to death. The verse does not serve to exclude liability to pay damages from the prohibition against paying restitution. The Gemara answers: If so, i.e., if the Torah desires to teach only that the court cannot take ransom to spare the murderer from being put to death, let the Merciful One write in the Torah: ''You shall not take ransom'' and follow it immediately with the phrase ''for one who is guilty of death.'' Why do I need the Torah to also state: ''For the life of a murderer''? Learn from the addition of that phrase that it is only for a murderer that you shall not take ransom; but you shall take ransom for one who severed another’s extremities, which do not regenerate once severed.

Rachi non traduit

ואכתי מבעי ליה לא תשקול ממונא ותפטריה. מקטלא ולגופיה אצטריך ולא למעוטי אחריני:

לנפש רוצח. דלא אצטריך אתי למעוטי ראשי אברים שאינן נפש:

וְכִי מֵאַחַר דִּכְתִיב ''לֹא תִקְּחוּ כֹפֶר'', ''מַכֵּה''–''מַכֵּה'' לְמָה לִי? אָמְרִי: אִי מֵהַאי, הֲוָה אָמֵינָא: אִי בָּעֵי – עֵינוֹ נִיתֵּיב, וְאִי בָּעֵי – דְּמֵי עֵינוֹ נִיתֵּיב; קָא מַשְׁמַע לַן מִבְּהֵמָה, מָה מַכֵּה בְהֵמָה – לְתַשְׁלוּמִין, אַף מַכֵּה אָדָם – לְתַשְׁלוּמִין.

Traduction

The Gemara asks: And once it is written: ''You shall not take ransom,'' why do I need the first derivation of the baraita, which juxtaposes: ''One who strikes a person'' to: ''One who strikes an animal''? The Sages say in response: If the halakha were to be derived only from that verse which states: ''You shall not take ransom'' (Numbers 35:31), I would say: If the one who caused the damage desires, he may choose to give his eye, and if he desires, he may choose to give the monetary value of his eye. Therefore, the Torah teaches us to derive this halakha from that of an animal: Just as one who strikes an animal is liable to pay monetary compensation and does not receive corporal punishment, so too, one who strikes a person is liable to pay monetary compensation and does not receive corporal punishment.

Tossefoth non traduit

מכה מכה למ''ל. וא''ת דרבא דריש מיניה בפרק אלו נערות (כתובות דף לה.) בפירוש ריבתה תורה חייבי מלקיות כחייבי מיתות לתשלומין מג''ש דמכה מכה וי''ל דרבא לטעמיה דדריש לקמן עין תחת עין ממון מקרא אחרינא:

תַּנְיָא, רַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ''עַיִן תַּחַת עַיִן'' – מָמוֹן. אַתָּה אוֹמֵר מָמוֹן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַיִן מַמָּשׁ? אָמַרְתָּ, הֲרֵי שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ שֶׁל זֶה גְּדוֹלָה וְעֵינוֹ שֶׁל זֶה קְטַנָּה, הֵיאַךְ אֲנִי קוֹרֵא בֵּיהּ ''עַיִן תַּחַת עַיִן''?

Traduction

§ The Gemara presents a series of derivations for the principle that one who injures another is liable to pay monetary compensation. It is taught in a baraita: Rabbi Dostai ben Yehuda says: The phrase: ''An eye for an eye'' (Leviticus 24:20), means monetary restitution. Do you say that he must pay the victim monetary restitution, or is it only teaching that the one who caused the injury must lose an actual eye? You say: There may be a case where the eye of the one who caused the injury is large and the eye of the injured party is small. How can I read and literally apply the phrase ''an eye for an eye'' in this case?

וְכִי תֵּימָא: כָּל כִּי הַאי – שָׁקֵיל מִינֵּיהּ מָמוֹנָא; הַתּוֹרָה אָמְרָה: ''מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם'' – מִשְׁפָּט הַשָּׁוֶה לְכוּלְּכֶם!

Traduction

The Gemara continues the derivation: And if you would say that in all cases like this, where their eyes are different sizes, the injured party takes monetary restitution from the one who caused him injury, but in a case where their eyes are the same size, the one who caused injury is punished by actually having his eye removed, this cannot be, as the Torah said: ''You shall have one manner of law'' (Leviticus 24:22), teaching that the law shall be equal for all of you.

אָמְרִי: מַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא נְהוֹרָא שְׁקַיל מִינֵּיהּ, נְהוֹרָא אָמַר רַחֲמָנָא נִישְׁקוֹל מִינֵּיהּ! דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי,

Traduction

The Sages object to this derivation and say: What is the difficulty in saying that his eye should be blinded? Perhaps, as the one who caused the injury took the sight from the injured party’s eye, the Merciful One states that the court should take the sight from his eye as well, no matter the size of the eye. Since, if you do not say so, then by the same logic,