Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 66b
אוֹמֵר לוֹ: ''הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ''. וְהַאי, כֵּיוָן דִּמְטָא עִידָּן אִיסּוּרָא – וַדַּאי מִיָּיאַשׁ; וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יֵאוּשׁ קוֹנֶה, אַמַּאי אוֹמֵר לוֹ: ''הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ''? דְּמֵי מְעַלְּיָא בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי לֵיהּ!
Traduction
the robber may nonetheless return the worthless bread to the owner and say to him: That which is yours is before you, and no compensation is required. Rav Yosef states his objection: But in this case, once the time of the prohibition of leavened bread arrives, the owner certainly despairs of recovering his now-worthless bread. And if it enters your mind to say that the owner’s despair causes the robber to acquire the stolen item, why can he say to him: That which is yours is before you? He should be required to pay the owner full-fledged money rather than return the worthless food, as the bread now belongs to the robber.
Rachi non traduit
אומר לו. לנגזל:
הרי שלך לפניך. בעין כמות שהוא דהיזק שאינו ניכר הוא:
אֲמַר לֵיהּ: כִּי קָאָמֵינָא אֲנָא – זֶה מִתְיָיאֵשׁ וְזֶה רוֹצֶה לִקְנוֹת; הַאי – זֶה מִתְיָיאֵשׁ וְזֶה אֵינוֹ רוֹצֶה לִקְנוֹת.
Traduction
Rava said to him in response: When I say that the thief acquires the stolen item upon the owner’s despair of recovery it is when this owner despairs, and that thief wants to acquire the item. In this case, this one despairs but that one does not wish to acquire the worthless bread.
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי לְרַבָּה: ''קָרְבָּנוֹ'' – וְלֹא הַגָּזוּל. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, לְמָה לִי קְרָא? פְּשִׁיטָא!
Traduction
Abaye raised an objection to Rabba from a baraita. The verse: ''If his offering is a burnt-offering of the herd'' (Leviticus 1:3), indicates that one’s offering must be ''his offering,'' but not an animal stolen from another. What are the circumstances of the case referred to by the baraita? If we say it is dealing with a stolen animal that the robber consecrates and sacrificed before the owner’s despair of recovery, why do I need a verse to teach this? It is obvious that this is disqualified, as one cannot even consecrate an animal that does not belong to him.
Rachi non traduit
קרבנו. אם עולה קרבנו (ויקרא א':ג'):
ולא הגזול. דגזול לאו לרצון אתי קס''ד דגזל בהמת חולין ואייתי ה''ד אי נימא כו':
Tossefoth non traduit
אילימא לפני יאוש ל''ל קרא פשיטא. דאפילו קדשינהו אינו קדוש דגזל ולא נתייאשו הבעלים שניהן אין יכולין להקדיש:
אֶלָּא לָאו לְאַחַר יֵאוּשׁ? שְׁמַע מִינַּהּ יֵאוּשׁ לָא קָנֵי!
Traduction
Rather, is it not referring to one who seeks to consecrate and sacrifice a stolen animal after the owner’s despair? And yet the baraita teaches that the animal cannot be consecrated by the thief. Conclude from the baraita that the owner’s despair of recovering a stolen item does not cause the thief to acquire it, as if it belonged to him he would be able to consecrate and sacrifice it.
Tossefoth non traduit
שמע מינה דיאוש לא קני. דאי קני א''כ חשיב שפיר קרבנו ולא מיפסיל משום מצוה הבאה בעבירה הואיל והוא קנוי לו קודם שהקדישו כמו שאפרש לקמן (בבא קמא דף סז. ד''ה אמר עולא) בע''ה אבל אי לא קני ביאוש מיפסיל ומ''מ קדוש הוא. אע''ג דאכתי לא ידע טעמא דשינוי השם דקאמר לקמן מעיקרא חולין והשתא הקדש מ''מ יש כאן יאוש ושינוי רשות באותן קרבנות דאין [הגזלן] חייב באחריותן:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דְּתַנְיָא: ''מִשְׁכָּבוֹ'' – וְלֹא הַגָּזוּל,
Traduction
Rava said to Abaye in refutation of this proof: And according to your reasoning, consider that which is taught in a baraita: It is written with regard to a zav, a man who experiences a gonorrhea-like discharge: ''And whoever touches his bedding shall wash his clothes and bathe himself in water and be impure until the evening'' (Leviticus 15:5). This indicates that bedding on which a zav lies can become ritually impure and impart impurity only if it is ''his bedding,'' but not if it is stolen bedding.
Rachi non traduit
וליטעמיך. דס''ד דגזל חולין ואקדשינהו:
הא דתניא. גבי זב:
משכבו. איש אשר יגע במשכבו (שם טו) גזירת הכתוב להוציא את המשכב הגזול שאינו נעשה אב הטומאה לטמא אדם:
הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דִּגְזַל עַמְרָא וְעַבְדֵיהּ מִשְׁכָּב, מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר שִׁינּוּי מַעֲשֶׂה לָא קָנֵי? אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – דִּגְזַל מִשְׁכָּב דְּחַבְרֵיהּ; הָכִי נָמֵי – דִּגְזַל קָרְבָּן דְּחַבְרֵיהּ.
Traduction
What are the circumstances of the case discussed in the baraita? If we say that he robbed another of wool and made it into bedding, is there anyone who says that a physical change that results from an action performed to a stolen item does not cause the thief to acquire it? Rather, what have you to say? The baraita must be speaking of a case in which the zav robbed another of bedding. So too, the previous baraita is dealing with one who robbed another of an offering, already consecrated. The reason this animal does not atone for the thief is that a consecrated animal cannot be stolen and become the thief’s property, as it belongs to the Temple treasury wherever it is located.
Rachi non traduit
מי איכא למ''ד. חד מהני אמוראי שינוי לא קני הא ביאוש הוא דפליגי:
דגזל קרבן דחבריה. שהקדיש חבירו ולעולם לפני יאוש ואיצטריך לאשמועינן דאינו עולה לרצון כלל ואפי' לבעלים הראשונים ואע''ג דלא הוה יאוש. ל''א דגזל קרבן דחבריה הלכך אפי' לאחר יאוש לא קנייה דקרבן אינו נגזל דכל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתיה:
Tossefoth non traduit
מי איכא למ''ד שינוי מעשה לא קני. ולא בעי לאוקמיה כב''ש דאמר שינוי במקומו עומד אף על גב דאיכא נמי תנאי דסברי הכי בהגוזל קמא (לקמן בבא קמא דף צג:) מ''מ הלכה כב''ה דשינוי קונה והתם נמי דחי רבא דכולהו תנאי מצו סברי כב''ה ובכל הגמרא סובר כן ולא בעי לאוקמי בשינוי החוזר לברייתו דאיכא למ''ד דלא קני דרב יוסף לא פליג עליה דרבה אלא ביאוש לחודיה אבל שינוי מעשה אפי' בחוזר לברייתו דאיירי ביה רבה כדפרישית לעיל לא פליג עליה:
דגזל משכב דחבריה. משמע מתוך פ''ה שר''ל משכב גמור של חבירו אם גזלו אין מטמא משכב דגזירת הכתוב הוא וזהו תימה ועוד קשה לרשב''ם דבטהרות (פ''ז מ''ו) גבי גנבים שנכנסו לבית תנן המשכבות ומושבות טהורים ואם יש עמהם כנעני או אשה הכל טמא כי שמא נדה היא וכנעני כזב לכל דבריו משמע שמטמא משכב ומושב שאין שלו ומיהו יש לדחות דהתם מדרבנן ועוד קשה דהתם (בתורת כהנים פרשת מצורע) מייתי עלה פלוגתא דר''ש ורבנן דגנב וגזלן דבסמוך והכי איתא התם משכבו ולא הגזול יכול שאני מוציא אף הגנוב ת''ל טמא [ר' שמעון אומר במשכבו ולא הגנוב יכול שאני מוציא את הגזול ת''ל טמא] אמרו לו ומה ראית לרבות את זה ולהוציא את זה אחר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני את אלו שנתייאשו הבעלים ממנו כו' ומדמייתי עלה פלוגתא דר''ש ורבנן משמע דהוי טעם משום דאין מחשבה מטמאתו כי ההיא דבסמוך דאין יחוד של גזלן יחוד ומפרש ר''י דגזל משכב דחבריה שגזל עורות של בעל הבית שאינן מחוסרין אלא יחוד ואין צריך שום תיקון ואין חסר רק מחשבה והוי שפיר דומיא דגזל קרבן דחבריה שאם היה גוזל בהמה של חולין שמחוסרת קדושה זה היה כמו מחוסר מעשה גמור כעין עמרא ועבדיה משכב אבל גזל או גנב משכב גמור דחבריה מטמא משכב לכ''ע ואע''ג דהך משכבו ולא הגזול איירי קודם יאוש והך דקרבנו ולא הגזול איירי אף בתר יאוש אין להקפיד אע''ג דאין דומה זה לזה:
דגזל קרבן דחבריה. תימה ל''ל קרא דאי בחטאת הא אפי' הוא עצמו אם אכל חלב אתמול והפריש קרבן אין מתכפר באותו קרבן על חלב שאכל היום ואי בעולה ושלמים הא אמרי' בפסחים (דף פט:) המוכר עולתו ושלמיו לא עשה ולא כלום והיה נראה לאוקמי בפסח שיכול למנות אחרים עמו על פסחו ולמוכרו כדמוכח התם אבל קשה דהאי קרא בעולה כתיב אם לא שיעמיד בפסח באם אינו ענין ואין לומר שבא הכתוב לפסול הקרבן דהא אמרינן לקמן (בבא קמא דף עו.) גבי גנב שאם שחט תמימים לפנים לשם בעלים יחזרו קרן לבעלים:
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: עוֹרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן.
Traduction
Abaye raised an objection to Rav Yosef from a mishna (Kelim 26:8): With regard to hides belonging to a homeowner, one’s thought renders them susceptible to contracting ritual impurity. Hides and leather are susceptible to contracting impurity only if they are in a finished state. If a private individual uses a piece of hide or leather for a certain purpose, e.g., as a cot or a table top, and decides that this will be its fixed purpose, it is considered a finished product and is susceptible to contracting impurity.
Rachi non traduit
מחשבה מטמאתן. בעל הבית אינו עשוי למוכרן ועושה מהן מטות ודולבקאות וקטבלאות ומשחשב עליהן לדבר שראוי לו בלא חסרון מלאכה מקבלין טומאה מיד:
וְשֶׁל עַבְּדָן – אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן.
Traduction
But with regard to hides belonging to a leatherworker, thought does not render them susceptible to ritual impurity. Since this individual sells leather to others, when he uses a piece of leather for a household purpose and decides that this will be its fixed purpose, this is not considered a finished state, as he is likely to change his mind and sell the leather to one who will process it further and put it to a different use.
Rachi non traduit
ושל עבדן. העשוי למכור אין מחשבתו מטמאתו דעביד דממליך ומזבין והלוקח יעשה מהם מנעלים ועדיין לא נגמרה מלאכתן לכך:
שֶׁל גַּנָּב – מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן, שֶׁל גַּזְלָן – אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן.
Traduction
The mishna continues: If the hides are those of a thief, who has stolen them from another, the thief’s thought renders them susceptible to ritual impurity. If they are those of a robber his thought does not render them susceptible to ritual impurity, because he is not considered the owner of the hide. The difference is that unlike the case of a thief, who steals items stealthily, the identity of a robber, who takes the item openly, is known to the owner, and the owner harbors hope of finding the robber and getting the item back. Consequently, he does not despair of recovering his property.
Rachi non traduit
של גנב מחשבתו מטמאתם. דקננהו ביאוש דקסבר סתם גניבה יאוש בעלים היא דלא ידע למאן לתבעו:
ושל גזלן אין מחשבה מטמאתן. ואע''פ שחישב עליהן לדבר שאין בו חסרון מלאכה כגון לכיסוי חבילות סוסים ופרדים כמו שעושין מעורות דובין מ''ט דסתם גזילות ליכא יאוש דכיון דידע מאן שקליה אזיל ותבע ליה לדינא:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חִילּוּף הַדְּבָרִים – שֶׁל גַּזְלָן מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן, וְשֶׁל גַּנָּב אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן; לְפִי שֶׁלֹּא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים.
Traduction
Rabbi Shimon says that the matters are reversed: In the case of a robber, the robber’s thought renders them susceptible to ritual impurity. If the hides are those of a thief, thought does not render them susceptible to ritual impurity, because the owners have not despaired of recovering them and the thief has not acquired the hide. Rabbi Shimon’s reasoning is that a robber, who seizes items brazenly, is a more difficult criminal to apprehend and bring to justice than a thief.
Rachi non traduit
חילוף הדברים. סתם גזילה איכא יאוש דכיון דלעיניה גזלה מיניה איניש אלמא הוא אבל סתם גניבה ליכא יאוש דסבר משכחנא ליה לגנב:
וּשְׁמַע מִינַּהּ, יֵאוּשׁ קֹנֶה! אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁקִּיצְּעָן.
Traduction
And although the two tanna’im of the mishna disagree as to which situation involves an owner’s despair of recovery, whether robbery or theft, in any event one can conclude from this mishna that the despair of the owner causes the thief or robber to acquire the item, as otherwise the perpetrator’s thoughts about the hide would have no effect on its status with regard to ritual impurity. Rav Yosef said to Abaye in response: With what are we dealing here in this mishna? It is a case where the thief or robber trimmed the leather by cutting it. Although trimming a piece of leather is not a sufficient change to constitute an act of acquisition by itself, it is effective in conjunction with the owner’s despair.
Rachi non traduit
שקצען. דרומי''ר בלעז דאיכא תרתי שינוי מעשה ויאוש ולעולם יאוש גרידא לא קני:
Tossefoth non traduit
כגון שקיצען. ומועיל עם היאוש אבל לחודיה לא קני דלאו שינוי מעשה הוא:
מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה בַּר רַב חָנָן: וַהֲלֹא עִיצְבָּא שָׁנוּ כָּאן, וְעִיצְבָּא אֵין צְרִיכָה קִיצּוּעַ!
Traduction
Rabba bar Rav Ḥanan objects to this answer: But is it not the case that they taught this mishna here with regard to a leather table top [itzba]? And a leather table top does not require trimming, either due to the fact that its edges are not seen or because it is merely ornamental. Since it does not require trimming, this action should not be considered an act of acquisition at all.
Rachi non traduit
והלא עיצבא שני כאן. שחשב עליהן לעיצבא דולבקי שאוכלין עליו וכעין שולחן הוא:
ועיצבא אינה צריכה קיצוע. דבלאו קיצוע נמי מטמאה דהא חזיא למילתיה שהקיצוע אינו עשוי אלא לייפות ומנא תימרא דבעיצבא קעסיק דתנן גבי דההיא במס' כלים כל מקום שאין חסרון מלאכה כו':
Tossefoth non traduit
ועיצבא אינה צריכה קיצוע. ומיהו היכא דחשיב עליה לקוצעה אמרינן בפ' דם חטאת (זבחים דף צד.) דטהורה עד שיקציענה מ''מ דייק הכא שפיר דכיון דראויה להשתמש בלא קיצוע אין קיצוע שלה חשוב שינוי מעשה כלל:
דִּתְנַן: כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין חֶסְרוֹן מְלָאכָה – מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתוֹ, יֵשׁ חֶסְרוֹן מְלָאכָה – אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתוֹ; חוּץ מִן הָעֵיצְבָא.
Traduction
As we learned in the previous mishna (Kelim 26:7): Wherever there is no work lacking for an item to be considered finished, one’s thought renders it susceptible to ritual impurity; when there is still some work lacking for the item to be considered finished, thought does not render it susceptible to ritual impurity, except for the case of a leather table top. Although further work is required to smooth out the edges, one’s thought can render it susceptible to impurity because people do not care if this leather table top has uneven edges. It is with regard to this case of a table top that the mishna distinguishes between a homeowner and a leatherworker. Therefore, Rav Yosef’s explanation is rejected.
Rachi non traduit
חוץ מן העיצבא. שאע''פ שמחסר קיצוע מחשבה מטמאתה:
Tossefoth non traduit
כל שאין בו חסרון מלאכה מחשבה מטמאתה. וא''ת בלאו ההוא דעיצבא אמאי לא פריך ליה מהכא דמחשבה מועלת אלמא יאוש קני וי''ל דלמא הך דהכא איירי בבעל הבית:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: הַאי מִילְּתָא קְשִׁי בַּהּ רַבָּה לְרַב יוֹסֵף עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין, וְלָא אִיפַּרְקָה עַד דְּיָתֵיב רַב יוֹסֵף בְּרֵישָׁא, וּפָרְקַהּ: שִׁינּוּי הַשֵּׁם – כְּשִׁינּוּי מַעֲשֶׂה דָּמֵי.
Traduction
The Gemara suggests a different answer. Rather, Rava said that this matter was a difficulty posed by Rabba to Rav Yosef for twenty-two years, and it was not resolved until Rav Yosef sat as the head of the yeshiva and resolved it in the following manner: A change in name of an item, representing a change in status, is similar to a physical change brought about by an action.
Tossefoth non traduit
שינוי השם כשינוי מעשה דמי. לאו כשינוי מעשה ממש דשינוי מעשה לחודיה קני כדמוכח לעיל ולקמן (דף סח.) גבי גנב וטבח ובא אחר וגנבו דפריך ושינוי מעשה מי איכא למ''ד דלא קני אבל שינוי השם גרידא לא קני בלא יאוש או שינוי מעשה:
שִׁינּוּי מַעֲשֶׂה מַאי טַעְמָא – הָתָם מֵעִיקָּרָא עֵצִים, הַשְׁתָּא כֵּלִים; שִׁינּוּי הַשֵּׁם נָמֵי – מֵעִיקָּרָא קָרוּ לֵיהּ ''מַשְׁכָּא'', וְהַשְׁתָּא ''אַבַּרְזִין''.
Traduction
What is the reason that a physical change through an action causes the thief to acquire the item? It is because there the stolen items were initially just wood, and now they are vessels. The same can be said for a change in name as well: Initially they called it a hide, and now they call it a table top [abrazin].
Rachi non traduit
אברזין. הוא עיצבא בלשון ארמי אבל יאוש גרידא לא קני:
וַהֲרֵי מָרִישׁ – דְּאִיכָּא שִׁינּוּי הַשֵּׁם, דְּמֵעִיקָּרָא ''כְּשׁוּרָא'' וְהַשְׁתָּא ''טְלָלָא''; וּתְנַן: עַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בְּבִירָה שֶׁנּוֹטֵל דָּמָיו, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים.
Traduction
The Gemara asks a question with regard to changes in name: But what about the case of a beam, where there is a change in name, as initially, when it was stolen, it was called a beam, and now, after it has been placed in a building, it is called a joist [telala], and yet we learned in a mishna (Gittin 55a): With regard to a stolen beam that a robber had built into a large building, the court ruled that the owner should receive its value in money rather than demand that the robber demolish the house to return the beam itself, because of an ordinance instituted for the penitent, i.e., to encourage robbers to admit their crime and reimburse the owner of the stolen item.
Rachi non traduit
דמעיקרא כשורא. קודם שניתן בבנין:
והשתא טללא. גג לאחר שנתנו בבירה ונותן עליו תקרת נסרים ועלייה:
על המריש. קורה ותקנות קחשיב ואזיל במס' גיטין:
טַעְמָא מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים,
Traduction
This mishna indicates that the only reason the robber does not have to return the beam itself is because of this ordinance instituted for the penitent.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source