Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 59b
הֲוָה סָיֵים מְסָאנֵי אוּכָּמֵי, וְקָאֵי בְּשׁוּקָא דִנְהַרְדְּעָא. אַשְׁכְּחוּהּ דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא וַאֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי שְׁנָא הָנֵי מְסָאנֵי? אֲמַר לְהוּ: דְּקָא מִאֲבִילְנָא אַיְּרוּשָׁלַיִם. אֲמַרוּ לֵיהּ: אַתְּ חֲשִׁיבַתְּ לְאִיתְאֲבוֹלֵי אַיְּרוּשָׁלַיִם? סְבוּר יוּהֲרָא הֲוָה, אַתְיוּהּ וְחַבְשׁוּהּ.
Traduction
was wearing black shoes, unlike the Jewish custom of that time, and standing in the market of Neharde’a. Officials of the house of the Exilarch found him and said to him: What is different about you that causes you to wear these shoes? He said to them: I am wearing them because I am in mourning over the destruction of the Temple and Jerusalem, and so I wear black shoes, as is the custom of mourners. They said to him: Are you a man of such importance to publicly mourn over Jerusalem? They thought that it was simply presumptuousness on his part. Since he was acting against the prevalent Jewish custom, they brought him to the prison and incarcerated him.
Rachi non traduit
מסאני אוכמי. מנהג אבלים:
Tossefoth non traduit
הוה סיים מסאני אוכמי. משמע שלא היו רגילין במנעלים שחורין וכן משמע בסדר תעניות אלו (תענית כב. ושם) דקאמר אדהכי אתא ההוא גברא דסיים מסאני אוכמי ולא רמי חוטי כדי שלא יכירו בו שהוא יהודי ותימה דבפ''ק דביצה (דף טו.) תנן אין משלחין מנעל לבן ביו''ט מפני שצריך ביצת הגיר להשחירו משמע שלא היו נועלים אלא שחור ואומר ר''ת דהמנעל ודאי היה שחור אבל הרצועות היו לבנות ומסאני אוכמי דהכא ודמסכת תענית היינו המנעל והרצועות הכל היה שחור והיינו דאמרינן בפרק בן סורר (סנהדרין דף עד:

ושם) בשעת השמד אפי' לשנויי ערקתא דמסאני אסור שהרצועות היו משונות משל נכרים ואבילות דאליעזר היה כזה שהיה לבוש שחורים ומתכסה שחורים והיה רוצה שאפי' הרצועות יהיו שחורים שלא יהא עליו כלל צד לבנונית מפני חיבתה של ירושלים:
אֲמַר לְהוּ: גַּבְרָא רַבָּה אֲנָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: מְנָא יָדְעִינַן? אֲמַר לְהוּ: אוֹ אַתּוּן בְּעוֹ מִינַּאי מִילְּתָא, אוֹ אֲנָא אִיבְעֵי מִינַּיְיכוּ מִילְּתָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: בְּעִי אַתְּ.
Traduction
Eliezer Ze’eira said to them: I am a great man, a scholar, and it is fitting for me to mourn publicly over the destruction of Jerusalem. They said to him: How do we know that you are a scholar? He said to them: Either you ask of me a matter of halakha and I will answer you, or I will ask you a matter of halakha and you will answer me. They said to him: You ask.
אֲמַר לְהוּ: הַאי מַאן דְּקַץ כּוּפְרָא, מַאי מְשַׁלֵּם? אֲמַרוּ לֵיהּ: מְשַׁלֵּם דְּמֵי כוּפְרָא. וְהָא הֲווֹ תַּמְרֵי! אֲמַרוּ לֵיהּ: מְשַׁלֵּם דְּמֵי תַמְרֵי. אֲמַר לְהוּ: וְהָא לָאו תַּמְרֵי שְׁקַל מִינֵּיהּ!
Traduction
He said to them: With regard to one who cuts a cluster of flowers on the stem of a date palm belonging to another, what is he required to pay? They said to him: He pays the value of the date stem. He said to them: But ultimately they will become ripe dates, which are worth more. They said to him: If so, he pays the value of the future dates. He said to them: But he did not take ripe dates from the other person, so how can the court obligate him to pay for damage that he did not cause?
Rachi non traduit
כופרא. בתמרים כבוסר בענבים:
דמי כופרא. אינו כלום לימכר עכשיו:
והא הוו תמרי. לאחר זמן:
אֲמַרוּ לֵיהּ: אֵימָא לַן אַתְּ. אֲמַר לְהוּ: בְּשִׁשִּׁים. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאן אָמַר כְּווֹתָיךְ? אֲמַר לְהוּ: הָא שְׁמוּאֵל חַי וּבֵית דִּינוֹ קַיָּים. שַׁדַּרוּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לְהוּ: שַׁפִּיר קָאָמַר לְכוּ בְּשִׁשִּׁים, וְשַׁבְקוּהּו.
Traduction
They said to Eliezer Ze’eira: You tell us the correct appraisal for the date stem. He said to them: The court appraises the damage relative to a similar piece of land sixty times the size. They said to him: Who says an opinion as you do, so that you can prove you are correct? He said to them: Shmuel is alive and his court exists; you can ask him. They sent the question before Shmuel, together with the ruling of Eliezer Ze’eira. Shmuel said to them: He is saying well to you, because the halakha is as he says; the appraisal is relative to an area sixty times greater. Upon hearing this, the officials of the Exilarch realized that he was a great man and they released him.
Rachi non traduit
בששים. עם הקרקע דהכל בכלל שהקונה קרקע בפירותיה נותן עיניו קצת בשבח של אחר זמן:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אָכְלָה פֵּירוֹת גְּמוּרִים כּוּ'. מַאי טַעְמָא? הָא דְּאָמַר רַחֲמָנָא ''וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר'' – מְלַמֵּד שֶׁשָּׁמִין עַל גַּב הַשָּׂדֶה, הָנֵי מִילֵּי מִידֵּי דִּצְרִיךְ לְשָׂדֶה; הָנֵי, כֵּיוָן דְּלָא צְרִיכִי לְשָׂדֶה – בְּעֵינַיְיהוּ בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי.
Traduction
§ The mishna (55b) teaches that Rabbi Shimon says: If the animal ate ripe produce, the owner pays the value of the ripe produce eaten. What is the reason for Rabbi Shimon’s opinion? This that the Merciful One states in the Torah: ''And it feed in another’s field'' (Exodus 22:4), which teaches that the court appraises the damage relative to another field, this statement applies specifically with regard to produce that requires a field to grow. For one’s animal eating this produce, which do not require the field in order to ripen further, the animal’s owner must pay their value as they are.
אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: דָּן רַב כְּרַבִּי מֵאִיר, וּפְסַק הִלְכְתָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
Traduction
Rav Huna bar Ḥiyya says that Rabbi Yirmeya bar Abba says: Rav judged a practical halakha on a certain issue in accordance with the opinion of Rabbi Meir, despite the fact that in general the halakha is not in accordance with his opinion. And furthermore, he ruled that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, even though in that case his was a minority opinion.
Rachi non traduit
דן רב. מעשה עבד:
פסק הלכתא. כלומר לימד לתלמידים שהלכה כר''ש הלכה פסוקה לדורות:
דָּן רַב כְּרַבִּי מֵאִיר – דְּתַנְיָא: כָּתַב לָרִאשׁוֹן וְלֹא חָתְמָה לוֹ, לַשֵּׁנִי וְחָתְמָה לוֹ – אִבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יְכוֹלָה הִיא שֶׁתֹּאמַר: נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי, אַתֶּם מָה לָכֶם עָלַי.
Traduction
Rav Huna bar Ḥiyya explains: Rav judged a practical halakha in accordance with the opinion of Rabbi Meir, as it is taught in a baraita: In the case of a field designated by its owner as a lien for his wife’s marriage contract, which he subsequently wants to sell, if he wrote a document of sale to a first buyer, but his wife did not sign for him to endorse the sale, and subsequently the husband wrote a document of sale to a second buyer, and his wife signed for him, she thereby loses the lien of her marriage contract, since the sale is effective and she can no longer collect from this field; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says that she can say: I did it only to please my husband, but I did not mean it and never intended to forgo my rights. What claim do you, the purchasers, have against me? Therefore, the lien is still in effect. Rav judged a case in accordance with the opinion of Rabbi Meir.
Rachi non traduit
לא חתמה לו. שדה המיוחדת לכתובה:
אבדה כתובתה. ולא מצית לומר נחת רוח עשיתי לבעלי דא''כ הוה לה למעבד לראשון אלא ודאי גמרה ומקניא:
Tossefoth non traduit
כתב לראשון ולא חתמה לו כו'. בסוף מי שהיה נשוי (כתובות דף צה. ושם.) מפרש רב אשי דאפילו ר''מ לא קאמר אלא בשני לקוחות דאם איתא דנחת רוח עבדה מקמא אבעי לה למעבד אבל בלוקח אחד אפילו ר''מ מודה וא''ת דבפ' הניזקין (גיטין נח. ושם) גבי לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל אמר רב לא שנו אלא דא''ל לך חזק וקני אבל בשטר קנה ואלקח מן האיש וחזר ולקח מהאשה קאי כדמוכח בסוגיא ואור''י שיש לחלק בין כתבה בשטר עצמו של בעל לכתבה שטר בפני עצמו ועוד אומר ר''י דאפילו בשטר של בעל איירי התם אלא שכתבה שהיא עצמה מכרה ללקוחות אבל חתמה לו דהכא היינו שמחלה שעבוד כתובתה שיש לה על שדה זו וכן משמע לשון חתמה כלומר שנתרצית במקח ולא מחתה בו וה''ר אלעזר משנ''ץ פי' דטעמא דרב התם דבשטר קונה משום דס''ל אחריות טעות סופר הוא והוי כאילו קבל עליה אחריות אבל אם פירש בלא אחריות לא קנה אפי' בשטר ושמואל דאמר עד שתכתוב לו אחריות משום דקסבר אחריות לאו טעות סופר הוא דפליגי בהכי בפ''ק דבבא מציעא (דף יד.) דשמואל קאמר בהדיא דשעבוד צריך לימלך ורב נמי אמר התם נמצא שאינו שלו רב אמר יש לו מעות ויש לו שבח ומשמע דפשיטא ליה דאפי' לא פירש לו את השבח קאמר רב דיש לו שבח והיינו משום דאית ליה דאחריות טעות סופר הוא:

וּפְסַק הִלְכְתָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – כִּי הָא דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אָכְלָה פֵּירוֹת גְּמוּרִין – מְשַׁלֶּמֶת פֵּירוֹת גְּמוּרִין; אִם סְאָה – סְאָה, אִם סָאתַיִם – סָאתַיִם.
Traduction
And Rav ruled that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, as we learned in the mishna: Rabbi Shimon says: If one’s animal ate ripe produce, the owner pays the value of ripe produce eaten. Therefore, if it ate one se’a of produce, he pays the value of one se’a of produce, and if it ate two se’a, he pays for two se’a. Although Rabbi Shimon’s opinion is the minority one, Rav ruled in accordance with it.
Tossefoth non traduit
ופסק הלכה כר''ש דאמר אכלה פירות גמורין כו'. פי' ר''ח דמהכא פשיטא לן בפרק נערה בכתובות (דף נא. ושם.) דכל העומד לגזוז כגזוז דמי לענין בעל חוב דלא טריף להו אע''ג דפלוגתא לענין שבועה בפרק שבועת הדיינין (שבועות דף מג. ושם) בענבים העומדים ליבצר אי כבצורות דמיין אי לא:

מַתְנִי' הַמַּגְדִּישׁ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וַאֲכָלָתַן בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה – פָּטוּר. וְאִם הוּזְּקָה בָּהֶן – בַּעַל הַגָּדִישׁ חַיָּיב. וְאִם הִגְדִּישׁ בִּרְשׁוּת – בַּעַל הַשָּׂדֶה חַיָּיב.
Traduction
MISHNA: In a case of one who stacks his produce in another’s field without permission from the owner of that field, and an animal belonging to the owner of the field eats the produce, the owner of the field is exempt. And if the animal is injured by the produce, the owner of the stack is liable. But if he stacked them in that field with permission, the owner of the field is liable for damage caused to the produce.
Tossefoth non traduit
המגדיש בתוך שדה חבירו וכו'. אצטריך למיתנייא או למסתמא דלא כרבי או לאשמועינן דאפילו רבי מודה בהא כדמפרש בגמרא:
גְּמָ' לֵימָא תְּנַן דְּלָא כְּרַבִּי? דְּאִי כְּרַבִּי, הָאָמַר: עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו בַּעַל הַבַּיִת לִשְׁמוֹר! אָמַר רַב פָּפָּא: הָכָא – בְּנָטַר בֵּי דָרֵי עָסְקִינַן, דְּכֵיוָן דַּאֲמַר לֵיהּ: ''עַיֵּיל וּגְדוֹשׁ'' – ''עַיֵּיל וְאֶנְטַר לָךְ'' הוּא.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: Shall we say that that which we learned in the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? As, if the mishna were in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, doesn’t he say: A homeowner who gives another permission to bring items into his courtyard is not responsible for them unless the homeowner accepts on himself to safeguard them? The mishna does not mention any such acceptance of responsibility. Rav Pappa said: Here we are dealing with the supervisor of the threshing floors, to whom people would entrust their produce. As, since the supervisor says to the owner of the produce: Bring it in and stack it, it is as though he had said to him: Bring it in and I will supervise it for you.
Rachi non traduit
נטר בי דרי. שומר הגרנות שמנהגן היה לעשות כל בני הבקעה בגורן אחד זה גדישו וזה גדישו וממנין שומר ובההיא אפי' רבי מודה:
מַתְנִי' הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵרָה בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – פָּטוּר בְּדִינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. שִׁלַּח בְּיַד פִּקֵּחַ – הַפִּקֵּחַ חַיָּיב.
Traduction
MISHNA: One who sends a fire, i.e., places a burning object, in the hand of a deaf-mute, an imbecile, or a minor is exempt for any damage later caused by the fire according to human laws but liable according to the laws of Heaven. If he sent it in the hand of a halakhically competent person, the halakhically competent person is liable, not the one who sent him.
אֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים – הַמֵּבִיא אֶת הָעֵצִים חַיָּיב. אֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר – הַמֵּבִיא אֶת הָאוּר חַיָּיב.
Traduction
If one person brought the fire, and one other person subsequently brought the wood, causing the fire to spread, the one who brought the wood is liable for any damage caused. Conversely, if one person first brought the wood, and subsequently one other person brought the fire, the one who brought the fire is liable, since it was he who actually kindled the wood.
Rachi non traduit
מתני' המביא את העצים חייב. דאי לאו אחרון קמא לא עביד מידי:
בָּא אַחֵר וְלִיבָּה – הַמְלַבֶּה חַיָּיב. לִיבְּתָה הָרוּחַ – כּוּלָּן פְּטוּרִין.
Traduction
If another came and fanned the flame, and as a result the fire spread and caused damage, the one who fanned it is liable, since he is the proximate cause of the damage. If the wind fanned the flames, all the people involved are exempt, since none of them actually caused the damage.
Tossefoth non traduit
לבתה הרוח כולן פטורין. פר''י דברוח מצויה איירי כדמשמע בגמ' דסתם ליבוי דרוח מיירי ברוח מצויה מדפריך עלה דברייתא וליהוי כזורה ורוח מסייעתו ואי ברוח שאין מצויה הא לא הוה ליה לאסוקי אדעתיה וא''ת כיון דמתלבה ברוח מצויה יתחייב האחרון של הנחת עצים [ואור] דבכל דוכתי אשכחן שמתחייב לענין אש בשיכול להזיק ברוח מצויה כגון אבנו וסכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו וכופף קמת חבירו בפני הדליקה דמטיא ליה ברוח מצויה ואין לחלק משום דבהנהו אין מחוסר אלא הולכת האש בעלמא ע''י רוח מצויה אבל כאן מחוסר ליבוי ואין שם אש עליו ולא קרינא ביה המבעיר את הבערה דהא בפ''ק (דף ט:) אמר גחלת כמה דשביק ליה מעמיא עמיא ואזלא אע''פ שמתנדנדת בטלטולו מעמיא עמיא ואזלא הא אם דרכה להתלבות ע''י נדנודו של חרש המטלטלה היה המוסר לו חייב הכא נמי יהיה האחרון חייב אע''פ שמחוסר ליבוי וי''ל דלבתו הרוח דמתני' קאי אבא אחר וליבה דהשתא הוי ליבה וליבתה הרוח כברייתא דגמ' וכן משמע לישנא דכולן ובאין בליבויו כדי ללבות ולא ברוח בפני עצמו כדי ללבות כמו שאפרש בגמ' ובחנם דחק לפרש דליבתו הרוח היינו ליבה וליבתו הרוח אלא נראה לפרש דליבתו הרוח היינו שליבתה הרוח בפני עצמה ברוח שאין מצויה וליבה וליבתו הרוח בגמ' בין מצויה בין אין מצויה וכגון שקודם ליבוי כבר בא הרוח שליבתו לבסוף איזה רוח שיהיה דמאחר שבא כבר כך לי שאינו מצויה כמצויה וכן משמע מתוך תירוצו של רבא שתירץ כגון שליבה ברוח מצויה וליבתו הרוח ברוח שאינה מצויה מכלל דמעיקרא ס''ד שמעיקרא בא הרוח שלבסוף ליבה וכן משמע בירושלמי דמתניתין איירי ברוח שאינה מצויה דגרסינן התם ליבתו הרוח כולן פטורין תמן אמרינן ברוח של אנוסים אבל ברוח שהעולם מתנהג בו חייב ר' יוחנן ור''ל תרוייהו אמרי אפי' ברוח שהעולם מתנהג בו שפעמים הוא בא ופעמים אין בא:
גְּמָ' אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשְּׁמֵיהּ דְּחִזְקִיָּה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁמָּסַר לוֹ גַּחֶלֶת וְלִיבָּהּ, אֲבָל מָסַר לוֹ שַׁלְהֶבֶת – חַיָּיב, מַאי טַעְמָא? מַעֲשָׂיו קָא גָרְמוּ לוֹ.
Traduction
GEMARA: Reish Lakish says in the name of Ḥizkiyya: They taught that one who sends fire in the hand of a deaf-mute, an imbecile, or a minor is exempt only when he conveyed to him a glowing coal and one of these people fanned it himself and set it alight. But if one conveyed a torch to a deaf-mute, imbecile, or minor, the one who gave it to him is liable. What is the reason for this halakha? The action of the one who gave it to him directly caused the fire to spread.
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ מָסַר לוֹ שַׁלְהֶבֶת – פָּטוּר, מַאי טַעְמָא? צְבָתָא דְחֵרֵשׁ גָּרְמָה לוֹ. וְלָא מִחַיַּיב עַד שֶׁיִּמְסוֹר לוֹ גְּווֹזָא,
Traduction
And Rabbi Yoḥanan says: Even if he conveyed a torch to him, he is exempt. What is the reason? It is the tongs of the deaf-mute that caused the damage, since torches do not cause fires on their own. And the one who gives dangerous objects to a deaf-mute is not rendered liable for the damage caused, unless he conveys branches [gavza] to him
Rachi non traduit
גמ' צבתא. צבת טנליי''ש:
גווזא. קיצים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source