Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 55a
נֶאֱמַר בָּהֶם ''טוֹב''? אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי לָמָּה נֶאֱמַר בָּהֶם ''טוֹב'', שְׁאָלֵנִי אִם נֶאֱמַר בָּהֶן ''טוֹב'' אִם לָאו – שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נֶאֱמַר בָּהֶן ''טוֹב'' אִם לָאו; כְּלָךְ אֵצֶל רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי, שֶׁהָיָה רָגִיל אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי – שֶׁהָיָה בָּקִי בְּאַגָּדָה.
Traduction
in the context of the mitzva to honor one’s parents, the word good is stated there: ''In order that it shall be good for you'' (Deuteronomy 5:16)? Rabbi Ḥiyya bar Abba said to him: Before you ask me why the word good is stated, ask me if the word good is actually stated there or not, since I am not sufficiently proficient in my knowledge of the biblical verses to remember the precise wording, and I do not know if the word good is stated there or not. Go to Rabbi Tanḥum bar Ḥanilai, who was commonly found at the academy of Rabbi Yehoshua ben Levi, who was an expert in aggada. Perhaps he heard something from him on this matter and can answer your question.
Rachi non traduit
נאמר בהן טוב. גבי כיבוד אב ואם דכתיב בהן למען ייטב לך:
אֲזַל לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מִמֶּנּוּ לֹא שָׁמַעְתִּי, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לִי שְׁמוּאֵל בַּר נַחוּם אֲחִי אִמּוֹ שֶׁל רַב אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, וְאָמְרִי לַהּ אֲבִי אִמּוֹ שֶׁל רַב אַחַי בְּרַבִּי חֲנִינָא: הוֹאִיל וְסוֹפָן לְהִשְׁתַּבֵּר.
Traduction
Rabbi Ḥanina ben Agil went to him and asked him. Rabbi Tanḥum said to him: I did not hear anything on this matter from Rabbi Yehoshua ben Levi himself. But this is what Shmuel bar Naḥum, the brother of the mother of Rav Aḥa, son of Rabbi Ḥanina, said to me, and some say it was the father of the mother of Rav Aḥai, son of Rabbi Ḥanina: It does not mention the word good in the first tablets, since they were ultimately destined to be broken after the Jews made the Golden Calf.
וְכִי סוֹפָן לְהִשְׁתַּבֵּר מַאי הָוֵי? אָמַר רַב אָשֵׁי: חַס וְשָׁלוֹם, פָּסְקָה טוֹבָה מִיִּשְׂרָאֵל.
Traduction
The Gemara asks: And even if it had mentioned the term good, and they were ultimately destined to break, what of it? Rav Ashi said: If this term had been mentioned in the first tablets, all good would have, God forbid, ceased from Israel once they were broken. Therefore, only the second version, which was written after the breaking of the tablets, contains the word good, so that there would always be good for the Jewish people.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הָרוֹאֶה טֵית בַּחֲלוֹמוֹ – סִימָן יָפֶה לוֹ. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב ''טוֹב'', אֵימָא: ''וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד''! חַד טֵית קָאָמְרִינַן.
Traduction
Rabbi Yehoshua says: If one sees the letter tet in his dream, it is a good sign for him. The Gemara asks: What is the reason? If we say that it is because the word good [tov] is written in the Torah and begins with the letter tet, then one could say instead that it is an allusion to the verse: ''And I will sweep it with the broom [vetetetiha bemate’ateh] of destruction'' (Isaiah 14:23), which also contains the letter tet several times but is referring to punishment. The Gemara answers: We mean that when someone sees one tet in his dream, it is a good sign, but this latter verse contains several.
אֵימָא: ''טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ''! טֵית בֵּית קָאָמְרִינַן. אֵימָא: ''טָבְעוּ בָּאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ''!
Traduction
The Gemara asks: This latter statement is problematic, as even according to this explanation, one can say that a single letter tet alludes to the verse: ''Her filthiness [tumatah] is in her skirts'' (Lamentations 1:9), which begins with the letter tet. The Gemara answers: We mean that when one sees the letter tet together with the letter bet in his dream, it is a good sign for him, as the word tov is written with both. The Gemara asks further: According to this, say that it alludes to the verse: ''Her gates are sunk [tave’u] into the ground'' (Lamentations 2:9), which begins with the letter tet followed by the letter bet.
אֶלָּא הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב לְטוֹבָה תְּחִילָּה – שֶׁמִּ''בְּרֵאשִׁית'' עַד ''וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר'', לָא כְּתִיב טֵית.
Traduction
Rather, it is not merely because it is the first letter of the word good [tov] that it is considered a good omen. Since the Torah initially introduces the letter tet in a context of good, with the word good [tov] itself, it is a good omen. As from the word bereshit, the first word in the Torah, until the verse: ''And God saw that the light was good [tov]'' (Genesis 1:4), the letter tet is not written anywhere.
Rachi non traduit
ופתח בו. טי''ת שכתובה ראשון בתורה נאמרה לטובה:
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָרוֹאֶה הֶסְפֵּד בַּחֲלוֹמוֹ – חָסוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם, וּפְדָאוּהוּ. הָנֵי מִילֵּי בִּכְתָבָא.
Traduction
And Rabbi Yehoshua ben Levi says: If one sees a eulogy [hesped] in his dream, it is an allusion that in Heaven they had pity [ḥasu] on him and saved him [peda’uhu] from actually being eulogized. The Gemara notes: This statement applies specifically when he actually saw the word: Eulogy [hesped], in writing.
Rachi non traduit
הספד. תיבה זו לבדה הראוהו:
וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן וְכוּ'. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּאן שָׁנָה רַבִּי: תַּרְנְגוֹל, טַוּוֹס וּפַסְיוֹנִי – כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.
Traduction
§ The mishna teaches: And similarly, undomesticated animals and birds are subject to the same halakhot as domesticated animals. Reish Lakish says: Here Rabbi Yehuda HaNasi taught a ruling from the Tosefta that illustrates the statement that birds and undomesticated animals are also subject to the prohibition of diverse kinds: A cock, a peacock [tavvas], and a pheasant [ufasyonei] are diverse kinds with respect to each other, since this halakha applies to birds as well.
Rachi non traduit
כאן שנה. במשנה זו דקתני כלאים נוהג בעופות למדנו דכל עופות כלאים זה בזה מין בשאינו מינו:
טווס. פווא''ן בלע''ז:
פסיוני. מין שליו שקורין פירדי''ץ:
Tossefoth non traduit
אמר ר''ל כאן שנה רבי תרנגול טווס ופסיוני כו' מהו דתימא מין אחד הוא קמ''ל. ואע''ג דלא אשמעי' ממתניתין דליהוו תרי מיני אע''ג דרבו בהדי הדדי ולא שמעינן אלא דאיסור כלאים שייך בעופות מ''מ אתי שפיר דהכי קאמר ר''ל כאן שנה רבי כלומר כיון ששנה רבי דיש כלאים בעופות א''כ תרנגול טווס ופסיוני כלאים זה בזה כי מסברא דנפשין יש לנו לדעת שאלו המינים חלוקים זה מזה ואינם מין אחד ואע''ג דרבו בהדי הדדי וכיוצא בזה יש ביבמות בפרק חרש (דף קיג:) ובהנזקין (גיטין נה.) אמר רבא מעדותו של רבי יוחנן בן גודגדא שהעיד על חרשת שהשיאה אביה שיוצאת בגט אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן לאשתי וחזר ואמר לה כנסי שטר חוב זה מגורשת מי לא א''ר יוחנן בן גודגדא לא בעינן דעת ה''נ כו' פשיטא מהו דתימא כיון דאמר כנסי שטר חוב זה בטולי בטליה קמ''ל אע''ג דלא ידע רבא ממילתיה דרבי יוחנן בן גודגדא דלא בטליה במה שאמר כנסי שטר חוב זה אלא מסברא דנפשיה אפ''ה קאמר מעדותו שמעי' ליה וכיוצא בזה יש הרבה בגמרא:
פְּשִׁיטָא! אָמַר רַב חֲבִיבָא: מִשּׁוּם דְּרָבוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – מַהוּ דְּתֵימָא: מִין חַד הוּא; קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara asks: Isn’t this obvious; what novelty is stated here? Rav Ḥaviva said: The novelty here is because they are reared together. Lest you say: Since they are reared together, they are essentially one species, and not considered diverse kinds. Therefore, it teaches us that they are actually separate species, and the halakhot of diverse kinds do apply to them.
אָמַר שְׁמוּאֵל: אַוּוֹז וְאַוּוֹז הַבָּר – כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בַּר רַב חָנָן: מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּהַאי אֲרִיךְ קוֹעֵיהּ וְהַאי זוּטַר קוֹעֵיהּ; אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּמְלָא פָּרְסָא וְגַמְלָא טַיָּיעָא, דְּהַאי אַלִּים קוֹעֵיהּ וְהַאי קַטִּין קוֹעֵיהּ, הָכִי נָמֵי דְּהָווּ כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה?!
Traduction
Following the discussion of the prohibition of diverse kinds as it relates to birds, Shmuel says: The domestic goose and the wild goose are diverse kinds with respect to each other and are not one species. Rava bar Rav Ḥanan objects to this: What is the reason? If we say it is because the beak of this one is long and the beak of that one is short, if that is so, then with regard to a Persian camel and an Arabian camel, where the neck of this one is thick and the neck of that one is thin, they should indeed be considered diverse kinds with respect to one another. Clearly, though, the camels are in fact two variants of a single species.
Rachi non traduit
קועיה. חרטומו בי''ק בלע''ז:
טייעא. ערבי:
אלים קועיה. צוארו עב:
קטין. דק:
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: זֶה בֵּיצָיו מִבַּחוּץ, וְזֶה בֵּיצָיו מִבִּפְנִים. רַב פָּפָּא אָמַר: הָא טְעוּנָה חֲדָא בֵּיעֲתָא בְּשִׁיחְלָא, וְהָא טְעוּנָה כַּמָּה בֵּיעָתָא בְּשִׁיחְלָא.
Traduction
Rather, Abaye says: That is not the reason, but rather another difference exists between the domestic goose and the wild goose, concerning the male: With regard to this type, i.e., the wild goose, its testicles are visible from the outside, and with regard to that one, i.e., the domestic goose, its testicles are inside. Rav Pappa said that another difference exists between them, concerning the female: This one, i.e., the wild goose, releases only one egg in its ovary and later releases another, and that one, i.e., the domestic goose, releases several eggs at once in its ovary. Consequently, they are not considered to be the same species.
Rachi non traduit
ביציו מבחוץ. ביצי הזכרות ניכרין באווז הבר מבחוץ:
בשיחלא. בטעינה אחת אווז בר אינו טוען ביצה שניה עד שתלד את הראשונה:
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַמַּרְבִּיעַ שְׁנֵי מִינִים שֶׁבַּיָּם – לוֹקֶה. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: אָתְיָא ''לְמִינֵהוּ''–''לְמִינֵהוּ'' מִיַּבָּשָׁה.
Traduction
In connection with the prohibition of diverse kinds, Rabbi Yirmeya says that Reish Lakish says: One who crossbreeds two species of creatures that live in the sea is flogged for transgressing the prohibition of crossbreeding diverse kinds. The Gemara asks: What is the reason, i.e., where is there an allusion to this in the Torah? Rav Adda bar Ahava said in the name of Ulla: It is derived from a verbal analogy between the term: ''According to its species [leminehu]'' (Genesis 1:21), referring to animals living on dry land, and the same term: ''According to its species [leminehu]'' (Genesis 1:25), referring to sea creatures. In the same way that the former may not be crossbred, similarly, the latter may not be crossbred.
Tossefoth non traduit
המרביע שני מינים. ר''י ב''ר יהודה היה מגיה המנהיג ב' מינים שבים לוקה משום דבבראשית רבה (פ''ז) ובירושלמי דכלאים (פ''א) משמע דאי אפשר להרביע דגים ומיהו אין צריך להגיה דדגים דוקא הוא דמשמע דאין להרביעם אבל מין חיות הים שייך ביה איסור הרבעה והכא איכא לאוקמי במין חיה שיכול אדם להרביע דקאמר בבראשית רבה המרביע מין חית הים לוקה ובתר הכי קאמר כל מקום שנאמר בו למינהו כלאים נוהג בו ופריך אהך ברייתא והרי דגים שנאמר בהו למינהו וכי כלאים הרבעה בהם והיאך יכול להרביעם ומשני דהא דקאמר בדגים כלאים נוהג בהם היינו דוקא בהנהגה אבל בהרבעה לא משכחת לה משמע דבחיות הים משכחת שפיר הרבעה להכי לא פריך שם אמרביע חיות הים היאך לוקה אלא אמאן דאמר כל שנאמר בו למינהו דהיינו אפילו סתם דגים כלאים נוהג בהם:
אתיא למינהו למינהו מיבשה. ומשבת לא מצי למילף דמרבוי דוכל בהמתך לית לן לרבויי אלא כל מילי דיבשה שאדם רגיל לחמר אחריהם דבחמר כתיב קרא דבהמתך גבי שבת:
למינהו מיבשה. וא''ת ומה צריך ללמוד מיבשה תיפוק ליה מדכתיב בגופיה למינהו דבאלו טריפות (חולין דף ס. ושם) משמע דאי הוה כתיב למינהו בצווי של דשאים אסור להרכיב שני דשאים זה בזה וי''ל דלמינהו לחודיה לא הוה משמע שנכתב איסור כלאים אי לאו חוקותי תשמרו דדריש שמואל חוקות שחקקתי לך כבר ומפרש ר''ת שחקק במעשה בראשית שכתוב בו למינהו והיינו למינהו דיבשה דבהמה ואילן דאיירי ביה קרא דחוקותי אבל מלמינהו דים לחודיה ליכא למילף מיניה דגים וא''ת דסוגיא דגמרא דלא כרבנן דבפ' ד' מיתות (סנהדרין דף ס. ושם) דלא מיחייבי בני נח לא בכלאים ולא בהרבעה אלמא לא דרשינן למינהו וי''ל נהי דלא דרשינן למינהו לגבי בני נח דלא אשכחן דמזהר בהו רחמנא לגבי ישראל דהוזהרו גבי כלאים דרשינן ליה ונ''מ לגבי דגים א''נ להרכבת אילן דקרא דשדך לא מיירי אלא בזרעים והשתא דכתיב למינהו באילן דרשינן מיניה מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבת אילן ובהא פליגי ר''א ורבנן דר''א יליף מחוקותי שחקקתי לך כבר שהוזהרו בני נח על הכלאים כלומר מלמינהו ורבנן לא ילפי מיניה אלא שנרמזו מלמינהו דמעשה בראשית ומ''מ לא נאסרו לבני נח ואתי שפיר דאתיא אפילו כרבנן מילתיה דשמואל וא''ת ל''ל למילף כלאים דהרבעה בהמתך בהמתך משבת לרבויי עופות תיפוק ליה מלמינהו כי היכי דילפינן דגים וי''ל דאי לאו ג''ש לא הוי מפקי קרא דבהמתך ממשמעותא אבל השתא דאתי ג''ש ומפקא לקרא ממשמעותא מרבינן אפילו דגים למינהו למינהו מיבשה:

בָּעֵי רַחֲבָה: הַמַּנְהִיג בְּעִיזָּא וְשִׁיבּוּטָא, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּעִיזָּא לָא נָחֵית בַּיָּם, וְשִׁיבּוּטָא לָא סָלֵיק לַיַּבָּשָׁה – לֹא כְּלוּם עָבֵיד; אוֹ דִלְמָא, הַשְׁתָּא מִיהַת קָא מַנְהֵיג?
Traduction
The Sage Raḥava raises a dilemma: With regard to one who drives a wagon on the seashore with a goat and a shibbuta, a certain species of fish, together, pulled by the goat on land and the fish at sea, what is the halakha? Has he violated the prohibition against performing labor with diverse kinds, in the same way that one does when plowing with an ox and a donkey together, or not? The two sides of the question are as follows: Do we say that since the goat does not descend into the sea and the shibbuta does not ascend onto the land, they are not working together at all, and so he has not done anything forbidden? Or perhaps, since in any event, he is now driving the wagon with both of them, he thereby transgresses the prohibition?
Rachi non traduit
הנהיג בעיזא ושיבוטא. קשר קרון לעז ודג זה צף על המים וזה מושך עמו על שפת הים:
Tossefoth non traduit
המנהיג בעיזא ושיבוטא. וא''ת דמשמע דפשיטא ליה דבשני מינים שבים חייב והא למינהו גבי הרבעה והרכבה כתיב ולא גבי זריעה והנהגה כדמוכח בפ' ד' מיתות (שם) דלא מיתסרי בני נח בחרישה וזריעה ולא אוקמינן חוקות שחקקתי לך כבר כלומר בלמינהו דמעשה בראשית אלא דומיא דבהמתך לא תרביע מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה וי''ל דסברא דמוקמינן למינהו בין בישראל בין לבני נח לכל אחד כמו שמצינו איסורו במקום אחר לבני נח בהרבעה ולישראל אף בהנהגה ועי''ל כי היכי דילפינן כולהו משבת ה''נ ילפינן שבת בהמתך בהמתך מהרבעה לאסור דגים בשבת במלאכה והדר ילפינן כלאים דהנהגה משבת:
מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, חִיבֵּר חִטָּה וּשְׂעוֹרָה בְּיָדוֹ, וְזָרַע חִטָּה בָּאָרֶץ וּשְׂעוֹרָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ, הָכִי נָמֵי דְּמִחַיַּיב?
Traduction
Ravina objects to this: But if that is so that one is liable, then if a person joined wheat and barley together in his hand and sowed the wheat in Eretz Yisrael and the barley outside of Eretz Yisrael, where the prohibition of diverse kinds does not apply to seeds, so too he should be liable. Clearly, however, they are two distinct regions, and the seeds are not considered to be mixed together.
Tossefoth non traduit
אלא מעתה חיבר חטה ושעורה וזרע חטה בארץ ושעורה בחוצה לארץ. כגון בערוגה אחת בסמוך בפחות מג' טפחים דצריך להרחיק בין זרע לזרע כדמוכח במס' שבת פרק א''ר עקיבא (דף פה.) והא דבעי ר' יאשיה חטה ושעורה וחרצן במפולת יד להתחייב בכלאי הכרם קאמר אבל בכלאי זרעים חייב בחטה ושעורה לחודה והך סוגיא נקט כרבנן דלא בעו אלא ב' מינין אבל ר''י פליג ומצריך שלשה זרעים או מב' מינין או מג' מינין דתנן (כלאים פ''א מ''ט) הזורע חטה ושעורה כאחד חייב ר''י אומר שני חטין ושעורה אחת או שני שעורים וחטה אחת או חטה ושעורה וכוסמת ובלבד שיהיו שלשה:
אָמְרִי: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – אֶרֶץ מְקוֹם חִיּוּבָא, חוּצָה לָאָרֶץ לָא מְקוֹם חִיּוּבָא; הָכָא – אִידֵּי וְאִידֵּי חִיּוּבָא הוּא.
Traduction
The Sages said in response to this objection: How can these cases be compared? There, in the case of planting diverse kinds of seeds, it is specifically Eretz Yisrael that is the location subject to this obligation, whereas outside of Eretz Yisrael is not a location subject to this obligation. Here, by contrast, in the case of the person driving a wagon, both this location, i.e., the land, and that location, i.e., the sea, are locations subject to this obligation. Consequently, if one works together two different species either on the land or in the sea, he is liable. Therefore, the question is a valid one.
Rachi non traduit
אידי ואידי מקום חיובא. אם היה מנהיג ספינה בים בשני דגים של שני מינין חייב דהא דרשינן למינהו למינהו מיבשה:

הֲדַרַן עֲלָךְ שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source