Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 54a
''אוֹ'', מִיבְּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק. וְרַבִּי יְהוּדָה – לְחַלֵּק מִ''וְּנָפַל'' נָפְקָא. וְרַבָּנַן – ''וְנָפַל'', טוּבָא מַשְׁמַע.
Traduction
The word ''or'' is necessary to separate the cases of the ox and donkey. This indicates that if either falls in individually, the owner of the pit is liable. And how does Rabbi Yehuda derive the halakha to separate the cases in the verse? He derives it from the use of the singular form of the verb: ''And an ox or donkey fall [venafal],'' indicating that he is liable if even one animal falls. And the Rabbis maintain that the term and fall can also indicate many animals, as the use of the singular form of a verb does not prove that the subject is necessarily singular.
Rachi non traduit
לחלק. דלא תימא אינו חייב עד שיפול שם שור וחמור ביחד:
ונפל. לשון יחיד:
ונפל טובא משמע. [כמו ועשה בצלאל ואהליאב] (שמות ל''ו:א') ובא האות והמופת (דברים י''ג:ג') ובא הארי ואת הדוב (שמואל א י''ז:ל''ד):
Tossefoth non traduit
או מבעי ליה לחלק. האי סוגיא כר' יאשיה דמצריך או לחלק בכל דוכתין אבל לרבי יונתן אין צריך או לחלק ותימה א''כ סוגיא זו דלא כהלכתא דבפ' השואל (ב''מ דף צה:) מוקי אביי כרבי יאשיה ורבא כרבי יונתן וקי''ל כרבא לגבי דאביי ובפ' אותו ואת בנו (חולין דף עח:) גבי פלוגתא דחוששין לזרע האב משמע דתליא בפלוגתא דרבי יונתן ור' יאשיה נמי יש לתמוה למה אין אנו פוסקין כמ''ד כר' יונתן מכח מילתיה דרבא בפרק השואל:
אֵימָא ''וְנָפַל'' – כָּלַל, ''שׁוֹר וַחֲמוֹר'' – פָּרַט; כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; שׁוֹר וַחֲמוֹר – אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא!
Traduction
The Gemara now challenges both opinions: Say that the term ''and fall'' is a generalization, whereas the phrase ''an ox or a donkey'' is a detail. According to the principles of halakhic exegesis, when the Torah presents a generalization and a detail, the generalization includes only what is contained in the detail. Therefore, an ox and a donkey are indeed included, but anything else is not included.
Rachi non traduit
מידי אחרינא לא. ושאר מילי מנלן:
אָמְרִי: ''בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם'' – חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – בַּעֲלֵי חַיִּים, אַף כֹּל בַּעֲלֵי חַיִּים.
Traduction
The Sages said in response: The following verse: ''The owner of the pit shall pay'' (Exodus 21:34), means that it then generalized again. The verses are structured according to the principle of halakhic exegesis of: A generalization, and a detail, and a generalization. According to this principle, you may deduce that the verses are referring only to items that are similar to the detail. In this case, just as the explicit detail is referring to animals, so too, all items included in the generalization must be animals.
Rachi non traduit
אף כל בעלי חיים. לרבנן קמתרץ לה ולר' יהודה אתא או ורבי אף שאר מטלטלין:
Tossefoth non traduit
הוה אמינא קרב לגבי מזבח אין. תימה למה לא ילפינן הכא שור שור משבת ובמסקנא נמי דמרבינן עופות מדכתיב ישיב לבעליו כל דאית ליה בעלים ל''ל נילף משור שור או חמור חמור משבת כמו חסימה ופריקה לקמן וממילא אמעיט אדם דליכא למילף משבת כדאמרינן לקמן (בבא קמא נד ע''ב) גבי כלאים להנחה הקשתיו ולא לדבר אחר וכן גבי תשלומי כפל והשבת אבידה מה צריך ריבוי לקמן נילף משבת ומיהו להפרשה דהר סיני ניחא דלא שייך למילף משבת דעדיין לא נאמרו עשרת הדברות וי''ל דבמקום ששייך לדרוש בכלל ופרט לא ילפינן שור שור משבת וכן כל הני דהוה דרשינן בכלל ופרט דתשלומי כפל דרשינן ליה בהדיא במרובה (לקמן בבא קמא דף סג.) אי לאו רבויא דכל וכן יש לפרש בהשבת אבידה אבל בכל אחריני י''ל דלא מדריש בכלל ופרט וכלל:
אִי, מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ, דָּבָר שֶׁנִּבְלָתוֹ מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – אַף כָּל דָּבָר שֶׁנִּבְלָתוֹ מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, אֲבָל עוֹפוֹת לֹא!
Traduction
The Gemara now challenges this answer: If so, just as the explicit detail, i.e., the ox and donkey, is referring to items whose carcass renders a person ritually impure by contact or by carrying, so too, all items, i.e., all animals, whose carcass renders a person ritually impure through contact or by carrying, should be included in the halakhot of damage classified as Pit. But birds, whose carcasses do not render a person impure through contact or by carrying, would not be included.
Rachi non traduit
עופות. אין מטמאין במגע ובמשא:
אִם כֵּן, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא חַד פְּרָטָא! הֵי נִכְתּוֹב? אִי כְּתַב ''שׁוֹר'', הֲוָה אָמֵינָא: קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – אִין, שֶׁאֵינוֹ קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ''חֲמוֹר'', הֲוָה אָמֵינָא: קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה – אִין, שֶׁאֵין קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה – לָא!
Traduction
The Gemara answers: If so, let the Merciful One write only one detail, from which the exclusion of birds could be derived. The Gemara asks: Which detail should the Torah write? If it writes only an ox, I would say that an item that is sacrificed on the altar, such as an ox, indeed renders the owner of the pit liable, whereas an item that is not sacrificed on the altar does not render him liable. And if the Merciful One writes only a donkey, I would say: Those animals whose firstborn is sanctified, such as a donkey, as described in the Torah (Exodus 13:13), do indeed render their owners liable, but animals whose firstborn is not sanctified do not render them liable. Therefore, the Torah states both an ox and a donkey.
Rachi non traduit
א''כ. דלא רבי אלא מאי דדמי ליה לפרטא משני צדדין:
לכתוב רחמנא חד פרט. או שור או חמור ודרשינן כל כעין הפרט ומדכתב אידך אם אינו ענין לדבר שנבלתו מטמאה דהא אתי בכללא תנהו ענין לעופות דדמו לפרטא בחד צד דהוה בעלי חיים ואיכא למפרך השתא דתרוייהו צריכי מהיכא ממעט אדם אלא מהך מלתא דעופות מקשי ואזיל עד דמפיק ליה מכוליה טעמא:
שאין קדוש בבכורה לא. כגון סוסים וגמלים כתב רחמנא שור דלא איצטריכא דהא מכלל אתי לרבויי אפי' סוסים וגמלים הואיל ודמו לפרטא משני צדדין בעלי חיים ונבלתן מטמא אבל עופות דלא דמו אלא בחד צד לא:
Tossefoth non traduit
קרב לגבי מזבח. בפ''ק דקדושין (דף יז.) גבי הענקה דכתיב צאן גורן ויקב לא ממעט כל דבר שאין קרב לגבי מזבח משום דבכלל גורן הוי כמה דברים שאין קריבים לגבי מזבח אבל בפ''ק דחולין (דף כה:) צ''ע דכתיב כל מעשה עזים תתחטאו דאמר עזים למעוטי עופות ואמאי לא ממעטינן כל דבר שאין קרב לגבי מזבח ומיהו לההוא לישנא דאמר לקמן כל ריבויא הוא לא קשה מהתם:
אֶלָּא אָמַר קְרָא: ''וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ'' – כֹּל דְּבַר מִיתָה.
Traduction
The original difficulty therefore resurfaces: Why is the verse not expounded as a generalization, a detail, and a generalization, thereby excluding birds? Rather, the previous method of deriving liability for a pit must be rejected, and instead it should be derived as follows: The verse states: ''And the carcass shall be for him'' (Exodus 21:34), from which it may be inferred that anything subject to death is included.
Rachi non traduit
אלא. לא תימא חזר וכלל למדרשיה בכלל ופרט וכלל אלא אימא אמר קרא והמת יהיה לו כו':
בֵּין לְרַבָּנַן דְּקָא מְמַעֲטִי לְהוּ לְכֵלִים, וּבֵין לְרַבִּי יְהוּדָה דְּקָא מְרַבֵּי לְהוּ לְכֵלִים – כֵּלִים בְּנֵי מִיתָה נִינְהוּ?! אָמְרִי: שְׁבִירָתָן זוֹ הִיא מִיתָתָן.
Traduction
The Gemara asks: If this is the basis for liability for a pit, then both according to the Rabbis, who exclude vessels from liability based on another verse, and according to Rabbi Yehuda, who has amplified the halakha to include vessels, one could ask: Are vessels subject to death? Clearly, vessels cannot be subject to death. Why, then, is a separate source necessary to derive their halakhic status? The Sages said in reply: Vessels may also be considered subject to death in the sense that their shattering is tantamount to their death.
Rachi non traduit
כלים בני מיתה נינהו. בתמיה ול''ל קרא למעטינהו לרבנן ורבי יהודה היכי מצי לרבויינהו הא לא קרינן בהו והמת יהיה לו:
שבירתן זו היא מיתתן. הלכך לרבנן אתא חמור למעוטינהו הואיל ולאו מיתה ממש היא ושור למעוטי אדם שאינו מין בהמה ואי כתב רחמנא חד הוה אמינא למעוטי אדם אבל כלים לא דכי קא ממעט בעלי חיים דכוותיה קא ממעט להכי איצטריך חמור ולרבי יהודה או לרבויי כלים אתא אף ע''ג דלאו בני מיתה נינהו ממש ושור למעוטי אדם בעלי חיים דכוותיה ולקמן פריך לר' יהודה חמור למה לי:
Tossefoth non traduit
בין לרבי יהודה דמרבה כלים כלים בני מיתה נינהו. וא''ת ומאי פריך כ''ש משום דלאו בני מיתה נינהו צריכי ריבויא לרבי יהודה וי''ל דלר' יהודה נמי הוה ממעט כלים מחמור אי לאו ריבויא ולהכי פריך בין לרבנן דממעטי להו כלים מחמור ובין לרבי יהודה דמרבה להו כלים מאו לאפוקי ממיעוט דחמור הא לאו בני מיתה נינהו:
וּלְרַב דְּאָמַר: בּוֹר שֶׁחִיְּיבָה עָלָיו תּוֹרָה – לְהֶבְלוֹ וְלֹא לַחֲבָטוֹ; בֵּין לְרַבָּנַן בֵּין לְרַבִּי יְהוּדָה – כֵּלִים בְּנֵי הַבְלָא נִינְהוּ?! אָמְרִי: בְּחַדְתֵי, דְּמִיפַּקְעִי מֵהַבְלָא.
Traduction
The Gemara continues to challenge this explanation: But according to Rav, who says: With regard to Pit, for which the Torah deems a person liable, it is only for damage caused by its lethal fumes, but not for damage caused by the impact of the fall, the following question may be raised both according to the Rabbis and according to Rabbi Yehuda: Are vessels capable of being broken by the lethal fumes, such that a verse is necessary to exclude them? The Sages said in reply: There is such a case concerning new vessels, which crack from the fumes.
Rachi non traduit
בחדתי. חדשים:
Tossefoth non traduit
בין לרבנן בין לר' יהודה כלים בני הבלא נינהו. אפילו למאן דאית ליה בפ' המניח (לעיל בבא קמא דף כט.) דלרבי יהודה מפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה פטור וא''כ לא מחייב רבי יהודה אלא בבור ברשותו ובבור ברשותו אצטריך שפיר למיפטר כלים בחבטה דחבטה דידיה הוא מ''מ פריך שפיר דבהיזק הבל משתעי קרא מדדריש רב ונפל עד שיפול דרך נפילה וחבטה היכא דהוי דידיה אתיא בק''ו ובהבל דמשתעי ביה קרא אית לן לאשכוחי ריבויא דכלים לר''י ומיהו אין נראה שידרוש ר' יהודה אפילו לרב עד שיפול דרך נפילה דכיון דלא מחייב אלא בבור ברשותו אין לו לדורשו כמו ששמואל אין דורשו משום דבכל מקום שיתחייב בהבל מתחייב בחבטה:
הַאי ''וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ'' מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: שׁוֹר פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין שֶׁנָּפַל לְבוֹר – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ'' – בְּמִי שֶׁהַמֵּת שֶׁלּוֹ, יָצָא זֶה שֶׁאֵין הַמֵּת שֶׁלּוֹ.
Traduction
The Gemara asks further: But isn’t this verse: ''And the carcass shall be for him,'' necessary for that which Rava ruled, as Rava says: With regard to a disqualified consecrated ox that fell into a pit, the owner of the pit is exempt, as it is stated: ''And the carcass shall be for him.'' It is referring to a person to whom the carcass belongs, thereby excluding this person, to whom the carcass does not belong. Once a halakha has already been derived from this verse, it cannot be used as the basis for deriving a second halakha.
Rachi non traduit
שור פסולי המוקדשין. שנפדה אין המיתה שלו דקיימא לן בבכורות בפרק ב' (דף טו.) גבי פסולי המוקדשין לאחר פדיונו תזבח ולא גיזה בשר ולא חלב ואכלת ולא לכלביך:
אֶלָּא אָמַר קְרָא: ''כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו'' – לְרַבּוֹת כֹּל דְּאִית לֵיהּ בְּעָלִים. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ כֵּלִים וְאָדָם נָמֵי!
Traduction
Rather, the halakhot of liability for Pit must be derived from another source. The verse states concerning Pit: ''He shall recompense money to its owners'' (Exodus 21:34), thereby including any item that has an owner within the scope of liability. The Gemara challenges this answer: If so, then even vessels and people should be included as well, which presents a difficulty for all opinions.
אָמַר קְרָא: ''שׁוֹר'' – וְלֹא אָדָם, ''חֲמוֹר'' – וְלֹא כֵּלִים. וּלְרַבִּי יְהוּדָה דְּקָא מְרַבֵּי לְהוּ לְכֵלִים, בִּשְׁלָמָא ''שׁוֹר'' – מְמַעֵט בֵּיהּ אָדָם, אֶלָּא ''חֲמוֹר'' מַאי מְמַעֵט בֵּיהּ?
Traduction
The Gemara answers: This is why the verse states: ''An ox,'' but not a person; ''a donkey,'' but not vessels. The Gemara asks: And according to Rabbi Yehuda, who amplifies the scope of liability to include vessels, granted that the term ''an ox'' is necessary, as he excludes people based on it, for which he is not liable. But with regard to the term ''a donkey,'' what does he exclude based on it?
Rachi non traduit
שור ולא אדם. שאינו מין בהמה:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: ''חֲמוֹר'' דְּבוֹר לְרַבִּי יְהוּדָה, וְ''שֶׂה'' דַּאֲבֵידָה לְדִבְרֵי הַכֹּל – קַשְׁיָא.
Traduction
Rather, Rava said: The term ''donkey'' stated with regard to Pit, according to the opinion of Rabbi Yehuda, and the term ''sheep'' (Deuteronomy 22:1), stated with regard to a lost item, according to the opinion of everyone (see Bava Metzia 27a) are difficult. There is no explanation for why they are stated.
Rachi non traduit
ושה דאבידה. כיון דכתיב לכל אבידת אחיך למה לי דכתב רחמנא חמור ושור ושה ושלמה ובפרק אלו מציאות דרשינן להו לכולהו בר משה:
Tossefoth non traduit
חמור דבור לר' יהודה כו'. והא דלא קאמר נמי גם לב''ה דבריש הגוזל קמא לקמן (בבא קמא דף צד.) דלא חשיב אלא הנך דדמו דהוו בעלי חיים הקשה הר''ר משה מפונטייז''א ואימא דחמור אתא למעט שטרות ואור''י דלמאן דלא דאין דינא דגרמי אפי' הוא עצמו פטור ולמאן דדאין דינא דגרמי נמי לא מחייב אלא מדרבנן כדמוכח. בפרק הכונס (לקמן בבא קמא דף סב.) דמיבעיא ליה אי עשו תקנת נגזל במסור או לא ואי דינא דגרמי דאורייתא למה לא עשו תקנת נגזל במסור כמו בנגזל:

שה דאבידה לדברי הכל קשיא. וא''ת לגופיה אצטריך למהוי פרט וכלל ונעשה כלל מוסיף על הפרט ואתרבו כל מילי דשור וחמור ושלמה אצטריך כל חד וחד למילתיה כדדריש בפ' אלו מציאות (ב''מ דף כז.) ואי לא שה דמייתר הוה משיירי חד מינייהו לפרט וכלל ולא הוה דרשינן ביה מידי וי''ל דבכל מקום שיש פרט וכלל רגיל רבינו שמואל ליתן טעם למה לי לפרט כיון דאתרבי כל מילי ומפרש דשמא יש דברים שלא היה מתרבי מהכלל אם לא שקדמו פרט להיות כלל מוסיף עליו ולרבות כל דבר והכא קים ליה לבעל הש''ס דמאבידה סתם הוה שמעינן שפיר כל אבידה כאילו יש פרט וכלל שאין למעט שום אבידה מבנין אב או מק''ו או בשום ענין וא''צ כאן פרט כדי שלא למעט מן הכלל שום דבר על ידי שום דין א''נ לכל אבידה כתיב והוי לכל ריבויא לרבות כל אבידה כאילו יש פרט וכלל אף על גב דדרשינן מיניה בע''ז (דף כו:) לרבות המומר מכל מקום איכא למדרש נמי כל אבידה דאתרוייהו קאי ריבויא אאבידה ואאחיך ומרבינן כל אבידה דכל אחד ולכאחיך:
נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – חַיָּיב. מַאי ''שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן''? אִילֵימָא שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ, שׁוֹר שֶׁל שׁוֹטֶה, שׁוֹר שֶׁל קָטָן – הָא שׁוֹר שֶׁל פִּקֵּחַ פָּטוּר?!
Traduction
§ The mishna teaches: If a ḥeresh ox or a shoteh ox or a katan ox fell into the pit, the owner of the pit is liable. The Gemara clarifies: What is meant by the phrase: A ḥeresh ox or a shoteh ox or a katan ox? If we say that it means: An ox belonging to a deaf-mute [ḥeresh], an ox belonging to an imbecile [shoteh], or an ox belonging to a minor [katan], then it can be inferred that if it was an ox belonging to a halakhically competent adult, the owner of the pit would be exempt. What would be the reason for this exemption?
Rachi non traduit
הא של פקח פטור. בתמיה היכא פטריה קרא:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שׁוֹר שֶׁהוּא חֵרֵשׁ, שׁוֹר שֶׁהוּא שׁוֹטֶה, שׁוֹר שֶׁהוּא קָטָן.
Traduction
Rabbi Yoḥanan says: Instead, it should be interpreted as: An ox that is impaired by being deaf, or an ox that is an imbecile, or an ox that is very young.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source