Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 53b
שׁוֹר וְשׁוֹר פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין שֶׁנָּגְחוּ – מַאי נִיהוּ? שׁוֹר בְּכוֹר, דְּלָא פָּרֵיק לֵיהּ; אַבָּיֵי אָמַר: מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, רָבִינָא אָמַר: מְשַׁלֵּם רְבִיעַ נֶזֶק.
Traduction
There is a dispute with regard to a case of an ordinary innocuous ox and a disqualified consecrated ox that gored another ox together. What is this case of an ox that was consecrated and disqualified? It is a firstborn ox that became blemished and was consequently disqualified as an offering. Nevertheless, its initial consecration remains, and therefore it may not be redeemed. Consequently, the priest in possession of it is not liable to pay damages, since it is not classified as: The ox of another, as its status is not that of a non-sacred ox belonging to a person. Given this background, what is the liability of the owner of the non-sacred ox that gored together with it? Abaye says: He pays half the cost of the damage, whereas Ravina says: He pays one-quarter of the cost of the damage.
Rachi non traduit
(ה''ג מאי ניהו שור בכור דלא פריק ליה. בכור בעל מום שאין בר פדיון דכיון דלאו בר פדיון הוא לא נפק מקדושה קמייתא הלכך שור הקדש קרינא ביה ואע''פ שהכהן אוכלו לא קרינא ביה שור רעהו דמשלחן גבוה קזכו והאי דנקט פסולי המוקדשים ולא נקט שור ושור הקדש שנגחו רבותא אשמעינן דאף לבכור בעל מום פטור הואיל ולא נפדה אבל פסולי המוקדשין שנפדו חייב לשלם אם נגחו דשור רעהו קרינא ביה מדאמר לקמן בשמעתין דשור הדיוט שנגח לשור פסולי המוקדשין חייב אלמא שור רעהו הוי):
שור הדיוט ושור פסולי המוקדשים שנגחו. בין שניהם שור:
אביי אמר ח''נ משלם. בעל השור והשאר מפסיד הניזק ובתם מוקמינן לה וכדרבי נתן דאמר מה דלית ליה לאשתלומי מהאי לשתלם מהאי והוי כמי שאין לו שותף ומשלם ח''נ כדינו:
Tossefoth non traduit
שור ושור פסולי המוקדשים שנגחו. פירש רב יהודאי גאון דהיינו שור בכור דלא פריק ליה ולפי שאין לו פדיון אעפ''י שדינו להיות נשחט במדינה ונאכל לכהנים במומו כצבי וכאיל דאפילו להאכילו לנכרים מתיר ר' עקיבא בבכורות (דף לב:) מטעם דאיתקש לצבי ואיל אפי' הכי לא חשיב בחייו ממון הדיוט ושור רעהו וכן כל פסולי המוקדשים שלא נפדו אבל במוקדשין שנפדו ליכא לאוקמי דשור רעהו מקרו אע''פ שאסורים בגיזה ועבודה דהא לקמן בשמעתין מחייבינן שור הדיוט שהמית שור פסולי המוקדשין ובור נמי הוה מחייבינן אי לאו משום דכתיב והמת יהיה לו:
הָא וְהָא בְּתָם; הָא כְּרַבָּנַן, וְהָא כְּרַבִּי נָתָן.
Traduction
The Gemara explains the dispute: Both this one, Abaye, and that one, Ravina, refer to a case where the ordinary ox was innocuous. This opinion stated by Ravina is in accordance with the opinion of the Rabbis that each party is responsible for only half the damage. Since the non-sacred ox was innocuous, its owner pays half the cost of the damage for which he is responsible, i.e., one-quarter of the total. And that opinion stated by Abaye is in accordance with the opinion of Rabbi Natan that each party in turn is responsible for all the damage. Consequently, since the non-sacred ox is innocuous, its owner pays half the total amount.
Rachi non traduit
כרבנן. רביע נזק הואיל ויש לו שותף וזה שאינו יכול להשתלם מן הקדשים יפסיד:
אִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא כְּרַבָּנַן; הָא בְּתָם, הָא בְּמוּעָד.
Traduction
If you wish, say instead that there is no dispute, and that both this one, Abaye, and that one, Ravina, state their opinions in accordance with the opinion of the Rabbis. This one, Ravina, is referring to where the non-sacred ox is innocuous, and so its owner pays half of a half, and that one, Abaye, is referring to where the non-sacred ox is forewarned, so its owner pays his entire share, i.e., half the total damage.
Rachi non traduit
ואיבעית אימא. תרוייהו כרבנן ולא פליגי:
בתם. רביע נזק הואיל ויש לו שותף ומועד חצי נזק והשאר יפסיד:
אִיכָּא דְּאָמְרִי – אַבָּיֵי אָמַר: חֲצִי נֶזֶק, רָבִינָא אָמַר: כּוּלֵּיהּ נֶזֶק. הָא וְהָא בְּמוּעָד; הָא כְּרַבָּנַן, וְהָא כְּרַבִּי נָתָן.
Traduction
There are those who say that there was another version of this dispute: Abaye says that he pays half the cost of the damage, and Ravina says: He pays the full cost of the damage. The Gemara explains their reasoning: Both this one and that one are referring to where the ox was forewarned. This one, Abaye, holds in accordance with the opinion of the Rabbis, that each one is responsible for half the damage, and so he pays his share of half the total cost of the damage. And that one, Ravina, holds in accordance with the opinion of Rabbi Natan, that each one is fully responsible for the damage, and when one perpetrator of the damage is exempt from payment, such as this case, the entire amount is collected from the other.
Tossefoth non traduit
הא כרבנן הא כר' נתן. וקמ''ל דאפי' בשני שוורים יהיה הדין כמו בשור ובור אע''ג דבשור ובור לר' נתן שייך טפי למימר כי ליכא לאשתלומי משור משתלם מבור מטעם דאמר אנא תוראי בבירך אשכחיתיה את קטלתיה ובשור ושור ליכא למימר הכי ולרבנן הא קמ''ל דלא תימא דוקא בשור ובור אמרינן הכי דכי ליכא לאשתלומי מבור לא משתלם משור דהיינו משום דבור עושה עיקר המעשה ואיהו קטל בהבליה לכך לא נטיל חיובו על השור אע''ג דליכא לאשתלומי מיניה אבל בשור ושור שאין בזה עיקר ההיזק יותר מבזה הוה אמינא דאפילו לרבנן כי ליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי ונראה לר''י דאביי ורבינא ס''ל האי כוליה הזיקא עבד והאי כוליה הזיקא עבד דאי ס''ל פלגא נזקא עבד למה יאמר רבי נתן דכי ליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי הא לא שייך הכא טעמא דאנא תוראי ולא קאמר הא והא כרבי נתן הא כמ''ד פלגא נזקא עבד והא כמאן דאמר כולה נזקא עבד משום דנראה לו לגמרא טעם ראשון שאמר רבא עיקר דהא כולה נזקא עבד ולהכי מוקי כולהו כוותיה:
אִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא כְּרַבִּי נָתָן; הָא בְּמוּעָד, וְהָא בְּתָם.
Traduction
If you wish, say instead that there is no dispute, and that both this one and that one hold in accordance with the opinion of Rabbi Natan. This one, Ravina, is referring to where the ox was forewarned and the owner pays the full cost of the damage, and that one, Abaye, is referring to an innocuous ox, for which only half the cost of the damage is paid.
אָמַר רָבָא: שׁוֹר וְאָדָם שֶׁדָּחֲפוּ לְבוֹר, לְעִנְיַן נְזָקִין – כּוּלָּן חַיָּיבִין. לְעִנְיַן אַרְבָּעָה דְּבָרִים וּדְמֵי וְלָדוֹת – אָדָם חַיָּיב, וְשׁוֹר וּבוֹר פָּטוּר.
Traduction
§ Rava says: With regard to an ox and a person that push a person or animal into a pit, then concerning the damage that they caused, they, i.e., the man who pushed the person or animal, the owner of the ox, and the owner of the pit, are all liable to pay the indemnity of damage. Concerning the four additional types of indemnity, which are loss of livelihood, pain, medical costs, and humiliation, and also with regard to the compensation for miscarried offspring, the person who pushed is liable, and the owner of the ox and the owner of the pit are exempt, since the Torah did not impose any obligation on them to pay these payments.
Rachi non traduit
שור ואדם שדחפו. דבר אחד לבור ונמצאו שלשתן שותפין בנזק השור והבור והאדם:
לענין נזקין. כגון אם דחפו שם אדם והוזק משלמין בין כולן פחת דמיו דכולן חייבין בנזקי אדם דהא דקיימא לן לגבי בור שור ולא אדם בקטלא קיימא לן כגון אם נפל לתוכו עבד ומת אבל בנזקין חייב וכרבי נתן היא דלא אזיל בתר דחיפה לחודה:
ארבעה דברים. שהן לבד מנזק:
אדם. שדחפו חייב אבל השור והבור פטורים דקיימא לן (לעיל בבא קמא ד' כו.) איש בעמיתו ולא שור בעמיתו וכן בדמי ולדות אנשים כתיב (גבי ולדות) ולא שוורים:
Tossefoth non traduit
שור ואדם שדחפו לבור. לא שדחף אדם בכוונה דא''כ בעל הבור אמאי מחייב דאטו אם ישים אדם טליתו של חבירו באש של חבירו וכי יתחייב בעל האש ואם תאמר אי שלא בכוונה אמאי יתחייב בבושת ויש לומר כגון שידע האדם בשעת נפילת חבירו וחשיב בכוונה מידי דהוה אנתהפך דסוף פ''ב (לעיל בבא קמא ד' כז.):
לְעִנְיַן כּוֹפֶר וּשְׁלֹשִׁים שֶׁל עֶבֶד – שׁוֹר חַיָּיב, אָדָם וּבוֹר פְּטוּרִים. לְעִנְיַן כֵּלִים וְשׁוֹר פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין – אָדָם וְשׁוֹר חַיָּיבִין, וּבוֹר פָּטוּר.
Traduction
With regard to the payment of ransom if it was a person who was pushed and killed, and also concerning the thirty shekels paid for a Canaanite slave who was killed, the owner of the ox is liable, and the man who did the pushing and the owner of the pit are exempt. With regard to vessels and a disqualified consecrated ox that fell into the pit, the man who did the pushing and the owner of the ox are liable, and the owner of the pit is exempt.
Rachi non traduit
לענין כופר. אם מת:
שור חייב. כדינו ובמועד:
אדם ובור פטורין. אדם דהא בר קטלא הוא ואי נמי לא אתרו ביה פטור מדתנא דבי חזקיה בהמניח את הכד (לעיל בבא קמא לה.) ובור דכתיב שור ולא אדם:
ושור פסולי המוקדשין. אם דחפו לתוכו שור פסולי המוקדשין שנפדה דקרינא ביה שור רעהו אחר שפדאו:
Tossefoth non traduit
לענין כופר ושלשים של עבד שור חייב. וא''ת והא שור פטור ממיתה כיון שהוא ואדם דחפו דהוי כמו (לעיל בבא קמא י:) הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות דבבת אחת דברי הכל פטור וכיון דלא מיחייב מיתה לא מיחייב כופר דלעיל בפ' ד' וה' (בבא קמא ד' מג. ושם) משמע דרבא ס''ל כרבה דאמר דאי אין השור בסקילה אין הבעלים משלמין כופר דאמר בהדיא דשלא בכוונה משלם דמים ונראה דלא איירי כשדחפוהו שניהם בבת אחת אלא כל אחד בפני עצמו:

לענין כלים ושור פסולי המוקדשין. כשנפדו מיירי דאי לא נפדו אדם ושור נמי פטורין מדכתיב רעהו תימה דבבור אמאי פטור כיון שנפדו והא הוי המיתה שלו למ''ד פודין הקדשים להאכילן לכלבים ואי הוה מיירי בשלא נפדו ניחא שלא יכולים לפדותו לאחר מיתה דבעינן העמדה והערכה ואפילו למ''ד אין פודין קשה דמוכח בפרק כל שעה (פסחים דף כט:) דהיינו דווקא להאכילן לכלבים אבל להסיקן תחת תבשילו פודין לכ''ע בשמעתתא דאוכל חמץ של הקדש במועד מעל ומסיק רב אשי לכ''ע אין פודין כו' ודכ''ע דבר הגורם לממון לאו כממון דמי ובפלוגתא דר' יוסי הגלילי ורבנן קמפלגי אלמא מדמעל פודין להסיקו תחת תבשילו או לצורך הנאה אחרת וכן פי' שם הקונט' ואין לתמוה מ''ש אכילת כלב משאר הנאות דדלמא כיון דמיעטיה מואכלת ולא לכלביך לית לן למעוטי אלא כיוצא בה אכילה ומיהו אליבא דרב יוסף דמפרש התם לעולם בפודין הקדשים להאכילן לכלבים קמפלגי צ''ל ודאי דאין חילוק בין אכילת כלב לשאר הנאות ושמא רבא כרב יוסף ס''ל:
מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ''וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ'' – בְּמִי שֶׁהַמֵּת שֶׁלּוֹ, יָצָא זֶה שֶׁאֵין הַמֵּת שֶׁלּוֹ.
Traduction
Rava explains: What is the reason that the owner of the pit is exempt from liability for damage caused to a disqualified consecrated ox? Since the verse states with regard to a pit: ''And the carcass shall be for him'' (Exodus 21:34), it teaches that the obligation to pay damages is imposed only on the one to whom the carcass subsequently belongs, thereby excluding this case of a disqualified consecrated ox, where the carcass does not belong to him. In this case, it is prohibited to sell the carcass. The owner of the pit cannot derive benefit from it, and it no longer belongs to anyone, so the conditions written in the verse are not in effect.
Rachi non traduit
מאי טעמא. בור פטור:
דכתיב והמת יהיה לו. גבי בור:
מי שהמת שלו. שיכול למכור הנבילה יצא זו שאף על פי שנפדה טעון קבורה דאמרינן גבי פסולי המוקדשין שנפדו במס' בכורות בפ' שני (ד' טו.) תזבח ולא גיזה בשר ולא חלב ואכלת ולא לכלביך מכאן שאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים:
לְמֵימְרָא דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לְרָבָא? וְהָא מִיבַּעְיָא בָּעֵי לֵיהּ לְרָבָא – דְּבָעֵי רָבָא: שׁוֹר פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, מַהוּ? הַאי ''וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ'' – בְּמִי שֶׁהַמֵּת שֶׁלּוֹ, יָצָא זֶה שֶׁאֵין הַמֵּת שֶׁלּוֹ; אוֹ דִילְמָא, ''וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ'' – לִבְעָלִים מִטַּפְּלִין בַּנְּבֵילָה הוּא דַּאֲתָא?
Traduction
The Gemara asks: Is this to say that this matter was obvious to Rava? Is it not a dilemma that was already raised by Rava, as Rava asked: What is the halakha with regard to a disqualified consecrated ox that fell into a pit? Is this verse: ''And the carcass shall be for him,'' referring to the one to whom the carcass belongs, i.e., the owner of the pit, excluding this case where the carcass does not belong to him, and therefore the owner is exempt from paying for it? Or perhaps the verse ''And the carcass shall be for him'' comes to teach that the owner of the animal attends to, i.e., retains ownership of, the carcass, and the perpetrator of the damage pays him the difference?
Rachi non traduit
לבעלים מטפלין בנבילה. כדאמרינן בפ''ק (ד' י:) והמת יהיה לו לניזק אתה אומר לניזק כו': ומאי חזית דהאי והמת יהיה לו דשור מפקת ליה לבעלים מטפלין בנבילה. ומחייבת ליה אנגיחת פסולי המוקדשין:
בָּתַר דְּבַעְיַהּ, הֲדַר פַּשְׁטַהּ.
Traduction
The Gemara answers: Initially, Rava was in doubt about the matter, but after he raised the dilemma, he then resolved it and concluded that the verse imposes liability for the cost of damage only on a person to whom the carcass belongs, excluding the case of a disqualified consecrated ox.
אֶלָּא בְּעָלִים מִטַּפְּלִין בִּנְבֵילָה – מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִן ''וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ'' דְּשׁוֹר. מַאי חָזֵית דִּ''וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ'' דְּשׁוֹר – מַפְּקַתְּ לֵיהּ לִבְעָלִים מִטַּפְּלִין בִּנְבֵילָה, ''וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ'' דְּבוֹר – מַפְּקַתְּ לֵיהּ לְמִי שֶׁהַמֵּת שֶׁלּוֹ? אֵיפוֹךְ אֲנָא!
Traduction
The Gemara asks: Rather, from where does he derive the halakha that the owner attends to the animal carcass? The Gemara answers: He derives it from the verse: ''And the carcass shall be for him'' (Exodus 21:36), stated with regard to Ox. The Gemara asks further: What did you see to determine that from the verse ''And the carcass shall be for him,'' stated with regard to Ox, you derive from it the halakha that the owner of the dead ox attends to the carcass, and from the verse ''And the carcass belongs to him,'' stated with regard to Pit, you derive from it the halakha that only the one to whom the carcass belongs pays damages? Why can’t I reverse the derivations from each verse and say the opposite?
Rachi non traduit
איפוך אנא. ואוקימנא חיובא דפסולי המוקדשין אבור:
Tossefoth non traduit
נפקא ליה מוהמת יהיה לו דשור. ואע''ג דלא ילפינן שור מבור לפטור היכא שאין המיתה שלו מ''מ ילפינן בור משור לבעלים מטפלים בנבילה דג' קראי כתיבי כדאמרינן בפ''ק (דף י:):
איפוך אנא. וא''ת אם כן רעהו דכתב רחמנא למה לי לאפוקי הקדש וי''ל דאצטריך להקדש שנגח הדיוט אך קשה דמשור איש נפקא:
מִסְתַּבְּרָא פְּטוּר גַּבֵּי בוֹר – הוֹאִיל וּפָטַר בּוֹ אֶת הַכֵּלִים. אַדְּרַבָּה, פְּטוּר גַּבֵּי שׁוֹר – שֶׁכֵּן פָּטַר בּוֹ חֲצִי נֶזֶק! כּוּלֵּיהּ נֶזֶק מִיהַת לָא אַשְׁכְּחַן.
Traduction
The Gemara answers: It is reasonable that the exemption applies to the verse stated with regard to Pit, since the Torah also exempts one from paying for damage classified as Pit caused to vessels that fall into it and break. The Gemara challenges this answer: On the contrary, one could claim that the exemption applies to the verse stated with regard to Ox, since the Torah also exempted the owner from half the cost of the damage in the case of an innocuous ox. The Gemara responds: In any event, we do not find that the owner of the ox is exempt from compensation for the full cost of damage. By contrast, with regard to Pit, there are certain items for which a person is not liable at all. Therefore, it is logical to conclude that the Torah is more lenient in cases of Pit than of Ox.
נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵלָיו, וְנִשְׁתַּבְּרוּ כּוּ'. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה – דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי כֵלִים בְּבוֹר.
Traduction
§ The mishna teaches: If an ox and its accoutrements, i.e., the vessels it was carrying, fell into the pit and the vessels were broken, or if a donkey and its accoutrements fell in and the accoutrements were torn, the owner of the pit is liable for damage to the animal caused by the pit, but he is exempt from liability for damage caused to the vessels, by Torah edict. The Gemara notes: The mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda obligates a person to pay for damage caused to vessels in cases of Pit.
מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? דְּאָמַר קְרָא: ''וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר''; ''שׁוֹר'' – וְלֹא אָדָם, ''חֲמוֹר'' – וְלֹא כֵּלִים. וְרַבִּי יְהוּדָה – ''אוֹ'', לְרַבּוֹת אֶת הַכֵּלִים. וְרַבָּנַן –
Traduction
The Gemara explains: What is the reasoning of the Rabbis? Since the verse states: ''And an ox or a donkey fall therein'' (Exodus 21:33), it is inferred that it is specifically an ox, but not a person, for whose death the owner of the pit is liable. Moreover, one is liable for a donkey, but not vessels. By contrast, Rabbi Yehuda expounds the word ''or'' in the expression ''an ox or a donkey'' to include vessels. The Gemara asks: And how do the Rabbis explain the word ''or''?
Rachi non traduit
שור ולא אדם. מדלא כתיב ונפל שמה הנופל אלמא למעוטי אתא ולקמיה פריך שאר בהמות מנא ליה דלמא כולם ממעטינן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source