Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 35a

אַף הוּא נָמֵי דְּלָא קָבָעֵי לֵיהּ; וְקָתָנֵי: פָּטוּר – מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ!

Traduction

so too, in the case where he set the fire, it is presumably a case where he does not need the ashes. And nevertheless, the mishna teaches that he is exempt because he is sentenced to death. Apparently, one who lights a fire on Shabbat is liable even if he does not need the ashes, contrary to the opinion of Rabbi Yoḥanan.

Rachi non traduit

אף הוא נמי דלא קבעי. לאפרו ומקלקל הוא וקתני פטור מתשלומין אלמא חיוב מיתה איכא:

לֹא; שׁוֹרוֹ דּוּמְיָא דִידֵיהּ – מָה הוּא דְּקָבָעֵי לֵיהּ, אַף שׁוֹרוֹ דְּקָבָעֵי לֵיהּ.

Traduction

The Gemara rejects this proof: No, the comparison is the other way around; the case where his ox set the fire is similar to the case where he set the fire. Just as the case where he is liable for lighting a fire on Shabbat is one where he needs the ashes, so too, the case of his ox setting fire to the haystack is one where it needs the ashes.

Rachi non traduit

אף שורו דקבעי ליה. לאו דוקא דאפי' לא בעי ליה נמי חייב לשלם אלא על כרחיה תרוייהו בחדא מילתא מוקמינן האי לחיובא והאי לפטורא דהכי משמע מתני' דבמקום שזה חייב זה פטור דאי שורו בלא קבעי ליה לא מתורץ יש חייב על מעשה שורו ופטור על מעשה עצמו דהא איהו בדלא בעי ליה מחייב בתשלומין:

Tossefoth non traduit

מה שורו דלא קבעי ליה. משמע דלא פריך אלא אליבא דר' יוחנן ותימה דלר' אבהו נמי תקשה מה שורו דלא צריך לגופו כו' ואם נאמר דרבי אבהו מחייב במקלקל גמור ולא בעי צריכה לגופה א''ש:

שׁוֹרוֹ הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אֲמַר לֵיהּ רַב אַוְיָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּשׁוֹר פִּקֵּחַ שֶׁעָלְתָה לוֹ נְשִׁיכָה בְּגַבּוֹ, וְקָא בָּעֵי לְמִקְלְיֵיהּ וְאִיגַּנְדַּר בְּקִוטְמָא.

Traduction

The Gemara asks: In the case where his ox set the fire, how can you find these circumstances, where it did so because it needed the ashes? Rav Avya said to him: Here we are dealing with an intelligent ox that was bitten on its back and wants to burn down the haystack and then roll around [iggandar] in the ashes in order to heal the bite.

Rachi non traduit

בשור פקח. שהשור חכם:

וּמְנָא יָדְעִינַן? דִּלְבָתַר דְּקַלְיֵיהּ קָמִגַּנְדַּר בְּקִוטְמָא.

Traduction

The Gemara asks: And from where do we know that this is the reason that it set the fire? The Gemara answers: Because after the ox burned the haystack, it was rolling around in the ashes.

Rachi non traduit

ומנא ידעינן. דלהכי איכוין דאצטריך לאשמועינן מתני' דאע''ג דמריה כי האי גוונא מפטר בתשלומין הוי שור חייב דאי מסתמא אפי' מריה נמי מיחייב אי לא ידעינן ביה דצריך לאפרו ואין כאן יש חייב על מעשה שורו ופטור על מעשה עצמו:

וּמִי אִיכָּא כִּי הַאי גַוְונָא? אִין; דְּהָהוּא תּוֹרָא דַּהֲוָה בֵּי רַב פָּפָּא דַּהֲוָה כָּיְבִין לֵיהּ חִינְכֵיהּ, עָיֵיל וּפַתְקֵיהּ לְנָזְיָיתָא, וְשָׁתֵי שִׁיכְרָא וְאִיתַּסִּי.

Traduction

The Gemara asks: And is there really a case like this? The Gemara answers: Yes, as a certain ox that was at the house of Rav Pappa had a toothache. It went inside, and broke the lid of a utensil, and drank the liquor inside and was cured. Evidently there are oxen with this level of intelligence.

Rachi non traduit

חינכיה. שיניו:

ופתקיה לנזייתא. דחף כסוי הכלי שהשכר בתוכו:

אֲמַרוּ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא: מִי מָצֵית אָמְרַתְּ שׁוֹרוֹ דּוּמְיָא דִידֵיהּ?! וְהָא קָתָנֵי: שׁוֹרוֹ שֶׁבִּיֵּישׁ – פָּטוּר, וְהוּא שֶׁבִּיֵּישׁ – חַיָּיב. שׁוֹרוֹ דּוּמְיָא דִידֵיהּ נִתְכַּוֵּון לְבַיֵּישׁ – הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?

Traduction

The Sages said before Rav Pappa: How can you say that the case involving his ox is similar to the case involving him? But doesn’t the mishna teach: If his ox caused a person humiliation, he is exempt, but if he humiliated someone, he is liable? If the case of his ox is understood to be similar to the case involving him, how can you find a case where the ox intended to humiliate the person? One is liable for humiliating someone only when he intends to do so, and an ox never has intention to humiliate.

Rachi non traduit

שורו. דפטור דומיא דחיובא דידיה היכי משכחת לה הא חיובא דידיה ליתא אלא במתכוין לבייש ושור אין בו דעת להתכוין לבושת:

Tossefoth non traduit

נתכוון לבייש היכי משכחת לה. תימה כיון דלא אסיק אדעתיה נתכוון להזיק אפילו הוא דומיא דשורו נמי תקשה ליה דבשור ליכא כוונה ובאדם בעי כוונה וי''ל דאי אמרת הוא דומיא דשורו אז משמע שפיר כוונתו להזיק ובא להשמיענו דלא בעינן כוונה לבייש אלא להזיק דומיא דשורו אבל שור דומיא דידיה משמע כוונה דשכיח טפי באדם מבשור דהיינו כוונה דידיה לבייש ואתא לאשמועינן שור דומיא דאדם דבעי' שיתכוין לבייש דאילו מתכוון להזיק שכיח יותר בשור מבאדם [ועוד] דליכא למימר דלהשמיענו דשור פטור במתכוין להזיק מבושת דלהא לא אצטריך דהא תנן בהחובל (לקמן בבא קמא דף פז.) דשור פטור בכל ארבעה דברים וסתם שור הוא קרן שמתכוון להזיק וא''כ ע''כ שורו דומיא דידיה שמתכוון לבייש וזה א''א ששור אין מתכוון לבייש ועל כרחך אית לן למימר הוא דומיא דשורו וקמ''ל דלא בעינן מתכוון לבייש ומשני לעולם שורו דומיא דידיה שמתכוון וקמ''ל שיכול להיות ששורו דומיא דידיה וא''כ בדידיה לא בעינן שיתכוון לבייש שזה אי אפשר להיות בשור:

כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְהַזִּיק. דְּאָמַר מָר: נִתְכַּוֵּון לְהַזִּיק – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון לְבַיֵּישׁ.

Traduction

The Gemara answers: It is a case where the ox intended to cause injury. If it was the action of a person, he would be liable for the humiliation he caused as well, as the Master said: In a case where a person intended to cause injury, he is liable for humiliation even if he did not intend to humiliate his victim.

Rachi non traduit

ומשני משכחת לה כגון שנתכוון השור להזיק. דגבי אדם כי האי גוונא מחייב אבושת דאמר מר כו':

רָבָא אָמַר: מַתְנִיתִין בְּשׁוֹגֵג,

Traduction

Rava said a different solution with regard to the difficulty that the mishna poses to the opinion of Rabbi Yoḥanan: The mishna is referring to a case where one lit a fire on Shabbat unintentionally. Although he is not liable to receive the death penalty, nevertheless, since he performed a prohibited action that would carry the death penalty were it to be performed deliberately, he is still exempt from monetary restitution.

Rachi non traduit

רבא אמר. לעולם מתני' בדלא קבעי ליה לאפרו והאי דפטור מתשלומין לאו משום דליהוי ביה חיוב מיתה דהא מתני' אפי' בשוגג נמי דליכא חיוב מיתה מיתוקמא דפטור מתשלומין כדתני דבי חזקיה:

Tossefoth non traduit

מתניתין בשוגג. פי' בקונט' דרבא מוקי מתניתין דלא בעי לאפרו ופטור מאותו טעם ששוגג פטור ואין הלשון משמע כן ועוד דלא דמי לשוגג שיש בו איסור מלאכה אבל כאן אין איסור מלאכה אלא י''ל מתני' בשוגג דבהא מלתא אשמועינן הוא דומיא דשורו מה שורו בשוגג אף הוא בשוגג ואפילו הכי פטור מדתנא דבי חזקיה:

וְכִדְתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה – דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: מַכֵּה אָדָם וּמַכֵּה בְּהֵמָה;

Traduction

The Gemara explains: This is in accordance with what the school of Ḥizkiyya taught, as the school of Ḥizkiyya taught: The verse states: ''And he who kills an animal shall pay for it, and he who kills a man shall be put to death'' (Leviticus 24:21), indicating that one who kills a man and one who kills an animal are comparable.

Rachi non traduit

מכה נפש בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת. הוקשו יחד דמה מכה בהמה לעולם משלם ואפי' בשוגג כדאמרי' (לעיל בבא קמא דף כו.) אדם מועד לעולם אף מכה אדם דפטריה קרא מתשלומין דכתיב יומת לעולם פטור ואפילו בשוגג הואיל ובמזיד שייכא מיתה:

Tossefoth non traduit

מכה אדם ומכה בהמה. תימה דבריש הנחנקין (סנהדרין דף פד:) מוקי האי קרא דתנא דבי חזקיה במכה אביו ואע''ג דבמסקנא נפקא. לן חבורה מאם אינו ענין לנפש בהמה מ''מ מפיק מיניה התם דמותר להקיז דם לאביו ומה שייך כאן לחלק בין דרך ירידה לדרך עלייה וי''ל דמיירי בין במכה אביו בין במכה חבירו במכה אביו מדכתיב הכאה סתם ולא כתיב ומת ובמכה חבירו דבר הלמד מענינו דומיא דקרא דלעיל מיניה איש כי יכה כל נפש אדם דמיירי ברוצח כדמוכח בפרק יוצא דופן (נדה דף מד:

ושם) ולצדדים מיירי לענין חבירו במיתה ולענין אביו בחבורה בעלמא וכיון דבכולהו מיירי קרא גמרינן שפיר ממכה בהמה:

מָה מַכֵּה בְּהֵמָה – לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד, בֵּין מִתְכַּוֵּון לְשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּון, בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּיה, לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן; אַף מַכֵּה אָדָם – לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, בֵּין מִתְכַּוֵּון לְשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּון, בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּיה, לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן.

Traduction

This teaches that just as with regard to one who kills an animal, the Torah did not differentiate between whether he does so unintentionally or whether he does so intentionally, whether advertently or inadvertently, whether by way of descent or by way of ascent, and this was not to exempt him from paying monetary restitution in all these cases but rather to render him liable to pay monetary restitution, as one who kills an animal is liable in any event, similarly, with regard to one who kills a man, do not differentiate between whether he does so intentionally or unintentionally, whether advertently or inadvertently, whether by way of descent or by way of ascent, and this was not to render him liable to pay monetary restitution for the damage he causes in the process of killing him, but rather to exempt him from paying monetary restitution in any event. It is derived from here that one who commits a transgression carrying the death penalty is exempt from paying damages for his action, even if he is not in practice given the death penalty.

Rachi non traduit

דרך עלייה. שהרגו כלאחר יד בהרימו הגרזן דקיימא לן (מכות דף ז:) דפטור מגלות אפ''ה פטור מתשלומין הלכך גבי חילול שבת נמי אפי' בשוגג פטור מלשלם:

Tossefoth non traduit

בין בשוגג בין במזיד. בג' ענייני ממון איירי תנא דבי חזקיה בין בשוגג בין במזיד איירי בממון אחר בהדי מיתה ונפקא לן מינה דחייבי מיתות שוגגים פטורים [מתשלומין] משום דלא חלקת דאהכי מייתי לה בשמעתין ובאלו נערות (כתובות דף לה. ושם) ולענין זה אית להו לכ''ע הקישא דתנא דבי חזקיה כדאמרינן בפ' אלו נערות ומי איכא למאן דלית להו דתנא דבי חזקיה אבל בין מתכוון לשאינו מתכוון לאו בממון אחר בהדי מיתה איירי דמקל וחומר משוגג נפקא אלא לפטור מדמי הנהרג לאפוקי מדרבי דדריש במתכוון להרוג זה והרג זה ונתת נפש תחת נפש ממון וקמ''ל תנא דבי חזקיה דכיון שנתכוון פטור הכא נמי שאין מתכוון פטור ואהכי מייתי לה בפרק הנשרפין (סנהדרין דף עט:) ובין דרך ירידה לדרך עלייה אתא כמו דדרך עלייה לא ניתן שגגתו לכפרה דלא שקלינן מיניה ממונא למפטריה הכא נמי דרך ירידתו אע''ג שניתנה שגגתו לכפרה ולפטור מזיד אצטריך ויש טועים לומר דלפטור שוגג דרך עלייה כמו דרך ירידה אצטריך אבל בפרק אלו נערות (כתובות דף לה. ושם) בשמעתא דלא יהיה אסון מוכיח סוגיא כדפרישית:

אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא: מִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לַהּ בְּשׁוֹגֵג? וְהָא ''מִפְּנֵי שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ'' קָתָנֵי!

Traduction

The Sages said to Rava: Can you really interpret the mishna as referring to a case where the transgression was unintentional? But doesn’t it teach that the transgressor is exempt because he is sentenced to death, which is only the case if the transgression was intentional?

הָכִי קָאָמַר: כֵּיוָן דִּבְמֵזִיד נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ, וְהֵיכִי דָּמֵי – דְּקָא בָּעֵי לְאֶפְרוֹ; הַשְׁתָּא בְּשׁוֹגֵג – פָּטוּר.

Traduction

Rava answered that this is what the mishna is saying: He is exempt, since when this action is performed intentionally, the transgressor is liable to be sentenced to death. And what are the circumstances in which one is liable to receive the death penalty for deliberately lighting a fire on Shabbat? It is a case where he needs the ashes. Therefore, even now, when the transgression was unintentional, he is exempt from paying damages.

Rachi non traduit

ה''ג הכי קאמר כיון דבמזיד נידון בנפשו. והיכי דמי בצריך לאפרו השתא דשוגג פטור:

מַתְנִי' שׁוֹר שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר שׁוֹר אַחֵר, וְהוּזַּק; זֶה אוֹמֵר: ''שׁוֹרְךָ הִזִּיק'', וְזֶה אוֹמֵר: ''לֹא כִי, אֶלָּא בְּסֶלַע לָקָה'' – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.

Traduction

MISHNA: With regard to an ox that was pursuing another ox, and the ox being pursued became injured, but there are no witnesses as to how it was injured, and this one, the owner of the injured ox, says to the owner of the pursuing ox: Your ox injured my ox, and you are liable to pay me damages, and that one, the owner of the pursuing ox, says in response: No; rather, it was hurt by a rock, and I am not liable, then in this case, the burden of proof rests upon the claimant. As long as the owner of the injured ox cannot prove that the injury was inflicted by the pursuing ox, the owner of the pursuing ox is not liable.

Rachi non traduit

מתני' והוזק. הנרדף:

בסלע לקה. מתחכך היה בסלע ולקה:

הָיוּ שְׁנַיִם רוֹדְפִים אַחַר אֶחָד, זֶה אוֹמֵר: ''שׁוֹרְךָ הִזִּיק'', וְזֶה אוֹמֵר: ''שׁוֹרְךָ הִזִּיק'' –

Traduction

In a case where two oxen, belonging to two different owners, were pursuing one ox belonging to a third person, and that ox was injured by one of the pursuing oxen, and this one, the owner of one of the pursuing oxen, says to the owner of the other: It was your ox that caused the injury, and that one, the owner of the other pursuing ox, says: No, it was your ox that caused the injury,

Rachi non traduit

היו שנים רודפין אחר אחד. ושלשתן של שלשה בני אדם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source