Vayedaber

''בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת כַּלָּה מַלְכְּתָא''. וְאָמְרִי לַהּ: ''לִקְרַאת שַׁבָּת – כַּלָּה מַלְכְּתָא''. רַבִּי יַנַּאי מִתְעַטֵּף וְקָאֵי, וְאָמַר: ''בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה''.

Traduction

Come and let us go out to greet the bride, the queen. And some say that this is what he would say: Come and let us go out to greet Shabbat, the bride, the queen. Rabbi Yannai would wrap himself in his tallit and stand at the eve of Shabbat at twilight, saying: Come, bride; come, bride. Similarly, it is appropriate for one to run out in honor of Shabbat.

Rachi non traduit

בואו ונצא. כאדם המקבל פני מלך:

מַתְנִי' הַמְבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד; בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר, חַיָּיב.

Traduction

MISHNA: With regard to one who was chopping wood in the public domain and a chip flew off and caused damage in the private property of another person, or one who was chopping wood in his private property and caused damage in the public domain, or one who was chopping wood in his private property and caused damage in the private property of another, in all these cases he is liable.

Rachi non traduit

מתני' המבקע. עצים:

והזיק ברה''י. של אחרים:

ברשות היחיד. שלו:

והזיק ברשות היחיד אחר. של אחרים חייב:

גְּמָ' וּצְרִיכָא; דְּאִי תְּנָא: הַמְבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחִי רַבִּים; אֲבָל מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, דְּלָא שְׁכִיחִי רַבִּים – אֵימָא לָא.

Traduction

GEMARA: The Gemara comments: And it is necessary for the mishna to teach that he is liable in all these cases because in each one there is a novel element. As if it had taught only the case of one who was chopping wood in his private property and caused damage in the public domain, it might have been reasoned that he is liable, despite the fact that he was working in his private property, because it is common for the multitudes to be there. But if a chip flew from the public domain to another person’s private property, where it is not common for the multitudes to be, one might say that he is not liable. Therefore, it is necessary to teach this case as well.

Rachi non traduit

גמ' דשכיחי רבים. והוה ליה לעיוני:

דלא שכיחי רבים. במקום הנזק:

וְאִי תְּנָא: מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד – מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת עָבֵיד; אֲבָל מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּבִרְשׁוּת עָבֵיד – אֵימָא לָא.

Traduction

And conversely, if it had taught that he is liable where the chip flew from the public domain to another’s private property, it might have been reasoned that he is liable because at the outset he was acting without permission by chopping wood in the public domain. But if it flew from his private property to the public domain, since he was acting with permission by chopping wood in his private property, one might say that he is not liable. Therefore, it is necessary to teach both cases.

וְאִי תְּנָא הָנָךְ תַּרְתֵּי – הָא מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחִי רַבִּים, וְהָא מִשּׁוּם דְּשֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת; אֲבָל מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר – דְּלָא שְׁכִיחִי רַבִּים, וּמֵעִיקָּרָא בִּרְשׁוּת – אֵימָא לָא; צְרִיכָא.

Traduction

And if the mishna had taught only that he is liable in these two cases, it might have been reasoned that in this case, where the damage was caused in the public domain, he is liable because it is common for the multitudes to be there, and in that case, where he was chopping in the public domain, he is liable because he was acting without permission. But in the last case, where the chip flew from his private property to another’s private property, where neither of the above reasons applies, as it is not common for the multitudes to be in the place where the damage was caused and he was acting with permission at the outset, one might say he is not liable. Therefore, it is necessary for the mishna to teach all these cases.

תָּנוּ רַבָּנַן: הַנִּכְנָס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נַגָּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְנִתְּזָה בְּקַעַת וְטָפְחָה עַל פָּנָיו, וָמֵת – פָּטוּר. וְאִם נִכְנַס בִּרְשׁוּת – חַיָּיב.

Traduction

§ The Sages taught (Tosefta 6:25): With regard to one who entered the workshop of a carpenter without the latter’s permission, and a chip of wood flew off and hit him in the face and he died, the carpenter is exempt. But if he entered the shop with permission, the carpenter is liable.

Rachi non traduit

פטור. מגלות:

Tossefoth non traduit

ונתזה בקעת וטפחה לו בפניו. לא גרסינן ומת דהא מוקי לה לענין ארבעה דברים:

מַאי חַיָּיב? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים. וּפָטוּר מִגָּלוּת,

Traduction

The Gemara asks: What does the baraita mean when it rules that the carpenter is liable? Rabbi Yosei bar Ḥanina says: If the other person was injured, he is liable to pay four types of indemnity that one who injures another must pay. These are: Cost of the damage, pain, medical costs, and loss of livelihood. But if the one who entered was killed, he is exempt from exile.

Rachi non traduit

חייב בד' דברים. אם לא מת אלא הוזק נותן לו נזק צער ורפוי ושבת דהוה ליה פושע אבל בושת לא דאינו חייב על הבושת עד שיתכוין ורישא דשלא ברשות פטור מד' דברים דליכא פשיעה אבל אנזק חייב כדקיימא לן פצע תחת פצע לחייב על האונס כרצון:

חייב בד' דברים. דהתם נמי פושע הוא כיון דחזייה דעייל איבעי ליה לעיוני:

לְפִי שֶׁאֵין דּוֹמֶה לְיַעַר. יַעַר – זֶה לִרְשׁוּתוֹ נִכְנָס, וְזֶה לִרְשׁוּתוֹ נִכְנָס; זֶה – לִרְשׁוּת חֲבֵירוֹ נִכְנַס.

Traduction

The Gemara explains that he is exempt because this case is not similar to the case of a forest, which is the archetypal case stated in the Torah requiring one who kills unintentionally to be exiled, as it is written: ''As when a man goes into the forest with his neighbor to chop wood, and his hand fetches a stroke with the axe to cut down the tree, and the head slips off the helve, and finds his neighbor, and he dies'' (Deuteronomy 19:5). This is because in the case of the forest, both this one entered his domain and that one entered his domain, as anyone may use the public domain, whereas in this case, the victim entered another’s property. Therefore, the carpenter is not exiled.

אָמַר רָבָא: קַל וָחוֹמֶר; וּמָה יַעַר – זֶה לְדַעְתּוֹ נִכְנָס וְזֶה לְדַעְתּוֹ נִכְנָס, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁנִּכְנַס לְדַעַת חֲבֵירוֹ – וְגוֹלֶה; זֶה – שֶׁלְּדַעַת חֲבֵירוֹ נִכְנָס, לֹא כָּל שֶׁכֵּן?!

Traduction

Rava said: On the contrary; it can be inferred a fortiori that he is exiled. And if in the case of the forest, where this one entered of his own accord and that one entered of his own accord, neither asking for the other’s permission, nevertheless the victim is considered like one who entered with the other’s consent and therefore the one who kills unintentionally is exiled, all the more so is it not clear that in this case, where the victim entered another’s workshop with his consent, the carpenter should be exiled?

Rachi non traduit

לדעתו. שלא נטל רשות מחבירו:

Tossefoth non traduit

זה שלדעת חבירו נכנס. משמע דאיירי כשראהו נכנס וא''ת בשלא ברשות אמאי פטור כיון שראהו שנכנס הא אמרינן בפ' הפרה (לקמן בבא קמא מח. ושם ד''ה היזקו) הנכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות דאפי' בעל הבית הזיקו חייב אי הוה ידע ביה ואפילו שלא בכוונה דומיא דלא הוה ידע דפטור התם וי''ל הא דקתני רישא פטור היינו מד' דברים אבל נזק חייב וכן פי' בקונטרס א''נ כולה ברייתא בשלא ראהו מ''מ חשיב לדעת חבירו שהיה לו לידע שלא על חנם שאל ממנו רשות אלא משום שרוצה ליכנס:

אֶלָּא אָמַר רָבָא: מַאי פָּטוּר מִגָּלוּת? דְּלָא סַגִּי לֵיהּ בְּגָלוּת. וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, מִשּׁוּם דְּהָוֵי לֵיהּ שׁוֹגֵג קָרוֹב לְמֵזִיד.

Traduction

Rather, Rava said: What is the reason he is exempt from exile? As exile is not sufficient for him, and this is the reason of Rabbi Yosei bar Ḥanina, who exempts him from exile: Because it is an unintentional killing that is approaching intentional manslaughter. The purpose of exile is to atone for one who kills another completely unintentionally; if he was exceedingly negligent, exile is not sufficient to atone for him.

Tossefoth non traduit

דלא סגי ליה בגלות. וא''ת והא תנן באלו הן הגולין (מכות ח.) הזורק אבן לחצרו והרג אם יש לו רשות לניזק ליכנס לשם גולה ואם לאו אינו גולה ואמאי גולה כשנכנס ברשות וי''ל דהתם מיירי כגון שיש לו דרך בתוכו או במכר או במתנה או בשאלה או בשכירות שאין בעל החצר יכול לעכב עליו אבל הכא מיירי באדם ששואל רשות ליכנס לפי שעה דיודע הוא שיכנס לאלתר כיון ששאל ממנו רשות להכי הוי קרוב למזיד:

מֵתִיב רָבָא: הוֹסִיף לוֹ רְצוּעָה אַחַת, וָמֵת – הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה עַל יָדוֹ. וְהָא הָכָא דְּשׁוֹגֵג קָרוֹב לְמֵזִיד הוּא, דְּאִיבְּעִי אַסּוֹקֵי אַדַּעְתֵּיהּ דְּמַיְיתֵי אִינָשֵׁי בַּחֲדָא רְצוּעָה, וְקָתָנֵי: הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה! אָמַר רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: דְּטָעֵי בְּמִנְיָנָא.

Traduction

Rava raises an objection to his own explanation from a mishna: If one is sentenced to be flogged in court and the doctors assessed that he would be able to endure only a certain number of lashes, but the one administering the lashes added one lash to his punishment and he died, the agent of the court is exiled on account of him (Makkot 22b). But here, it is clear that it is a case of an unintentional killing that is approaching intentional manslaughter, as it should have entered his mind that people can die by one additional lash. And the tanna teaches that the agent of the court is exiled. Rav Shimi of Neharde’a said in response: It is a case where he erred in the counting, which is not considered approaching intentional manslaughter.

Rachi non traduit

הוסיף לו. שליח ב''ד למי שחייב מלקות:

רצועה אחת. יותר על מה שאמדוהו ב''ד שיכול לקבל ומת גולה על ידו:

טְפַח לֵיהּ רָבָא בְּסַנְדָּלֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ הוּא מָנֵי?! וְהָתַנְיָא: גָּדוֹל שֶׁבְּדַיָּינִין קוֹרֵא, וְהַשֵּׁנִי מוֹנֶה, וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר: ''הַכֵּהוּ''!

Traduction

Rava slapped Rav Shimi on his sandal, a gesture of disparagement, and said to him: Is that to say that the one administering the lashes is the one who counts them? But isn’t it taught in a baraita that the eldest of the judges recites the verses that are read to a person while he receives lashes, and the second judge counts, and the third says to the one administering the lashes: Strike him? Accordingly, it is not the one administering the lashes who erred in counting.

Rachi non traduit

טפח רבא. לרב שימי:

בסנדליה. דרב שימי הכהו על סנדלו ל''א בעט בסנדלו לרב שימי:

אטו הוא. השליח מני:

קורא. והפלא ה' את מכותך וגו' (דברים כ''ח:נ''ט):

אֶלָּא אָמַר רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: דִּטְעָה דַּיָּינָא גּוּפֵיהּ.

Traduction

Rather, Rav Shimi of Neharde’a said: It is a case where the judge himself erred in counting, and the one administering the lashes did not notice this error and meted out an extra lash, causing the person to die. It is therefore considered a completely unintentional killing. Consequently, he is exiled.

מֵיתִיבִי: הַזּוֹרֵק אֶת הָאֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהָרַג – הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. וְהָא הָכָא, דְּשׁוֹגֵג קָרוֹב לְמֵזִיד הוּא – דְּאִיבְּעִי לֵיהּ אַסּוֹקֵי אַדַּעְתֵּיהּ דְּבִרְשׁוּת הָרַבִּים שְׁכִיחִי אִינָשֵׁי; וְקָתָנֵי: הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה!

Traduction

The Gemara raises an objection from another mishna: With regard to one who throws a stone into the public domain and kills someone, he is exiled. But here, it is clear that it is a case of an unintentional killing that is approaching intentional manslaughter, as it should have entered his mind that people are commonly found in the public domain. And the tanna teaches that he is exiled.

Tossefoth non traduit

מיתיבי הזורק אבן לרה''ר והא הכא דשוגג קרוב למזיד. בריש אלו הן הגולין (מכות דף ז:) דריש בשגגה פרט למזיד ומוקי לה באומר מותר וקרי ליה מזיד משום דאומר מותר קרוב למזיד והא דלא מייתי הך משנה התם דלא משמע ליה לדמויי האי קרוב למזיד לההוא אבל ההוא דלעיל לא הוי קרוב למזיד טפי מהאי והא דפריך בגמ' אהך משנה במכות והא מזיד הוא ומשני בסותר כותלו וכולה סוגיא כדהכא סמיך אהא דפטרינן הכא קרוב למזיד ולא אתיא ההיא סוגיא כמאן דמתני דר' יוסי בר חנינא ארישא:

אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: בְּסוֹתֵר אֶת כּוֹתְלוֹ.

Traduction

Rav Shmuel bar Yitzḥak said: It is not a case where one threw a stone into the public domain for no purpose, but rather where he demolishes his wall, which borders on the public domain, and stones fall into the public domain. Therefore, it is not considered to be approaching intentional manslaughter.

Rachi non traduit

ה''ג. בסותר את כותלו ביום לאשפה:

אִיבְּעִי לֵיהּ עַיּוֹנֵי! בְּסוֹתֵר בַּלַּיְלָה.

Traduction

The Gemara questions this assertion: Nevertheless, he should have paid attention to see if there was anyone there, and therefore it should be considered an unintentional killing that approaches intentional manslaughter. The Gemara answers: It is a case where he demolishes the wall at night.

בַּלַּיְלָה נָמֵי אִיבְּעִי לֵיהּ עַיּוֹנֵי! בְּסוֹתֵר אֶת כּוֹתְלוֹ בַּיּוֹם – לְאַשְׁפָּה.

Traduction

The Gemara asks: Even at night, he should also have paid attention to see if there was anyone there. The Gemara suggests an alternative interpretation: It is a case where he demolishes his wall during the day into a garbage dump, where people are not commonly found.

הַאי אַשְׁפָּה הֵיכִי דָמֵי? אִי דִּשְׁכִיחִי רַבִּים – מֵזִיד הוּא! וְאִי לָא שְׁכִיחִי רַבִּים – אָנוּס הוּא!

Traduction

The Gemara asks: What are the circumstances of this garbage dump? If it is a garbage dump where the multitudes are commonly found, it is considered intentional manslaughter. And if the multitudes are not commonly found there, he should be considered not only one who kills unintentionally, but a victim of circumstances beyond his control, since he could not have anticipated that someone would be there. Therefore, he should be exempt from exile.

אָמַר רַב פָּפָּא: [לָא צְרִיכָא, אֶלָּא] בְּאַשְׁפָּה הָעֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת בַּלַּיְלָה, וְאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת בַּיּוֹם, וְאִיכָּא דְּמִיקְּרֵי וְיָתֵיב; מֵזִיד לָא הָוֵי – דְּהָא אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת בַּיּוֹם, אָנוּס נָמֵי לָא הָוֵי – דְּהָא אִיכָּא דְּמִיקְּרֵי וְיָתֵיב.

Traduction

Rav Pappa said: This halakha is necessary only in the case of a garbage dump where people are given to relieve themselves at night and are not given to relieve themselves during the day, as it is near the public domain. But there are those who chance by and sit there for this purpose even during the day. On the one hand, he is not one who kills intentionally, as people are not given to relieve themselves there during the day. On the other hand, he is not a victim of circumstances beyond his control either, as there are those who chance by and sit there. Therefore, he is considered one who kills unintentionally and is liable to be exiled.

Rachi non traduit

להפנות. בני אדם נפנין בה לנקביהם:

רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא מַתְנִי לַהּ אַרֵישָׁא: הַנִּכְנָס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נַגָּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְנִתְּזָה לוֹ בְּקַעַת וְטָפְחָה לוֹ עַל פָּנָיו, וָמֵת – פָּטוּר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, וּפָטוּר מִגָּלוּת.

Traduction

Rav Pappa taught in the name of Rava that this aforementioned statement of Rabbi Yosei bar Ḥanina is in reference not to the latter clause of the baraita but is in reference to the first clause: With regard to one who enters the workshop of a carpenter without permission, and a chip of wood flies off and strikes him in the face and he dies, the carpenter is exempt. In reference to this clause Rabbi Yosei bar Ḥanina says: If the one who entered was merely injured, the carpenter is liable to pay four types of indemnity. But if the one who entered was killed, he is exempt from exile.

Tossefoth non traduit

חייב בארבעה דברים. פי' בקונטרס כיון דחזייה דעייל איבעי ליה לעיוני וקשה לריב''א דאם ראה היה לו להתחייב גלות אע''ג דלא נתן לו רשות ליכנס מידי דהוה אמסרהב בו לצאת גבי נפח בסמוך דחייב גלות אאחר דלא הוי שוליא דנגרי ואע''פ שנכנס ברשות כיון שעתה מסרהב בו לצאת הוי כשלא ברשות וי''ל דשאני התם כיון שתחילת כניסתו ברשות לפיכך באחר יש לו לחוש שמא לא יצא ודמי טפי ליער כי בוטח הוא שלא למהר לצאת כיון שנתן לו רשות ליכנס והיה לו לנפח לעיין אם יצא אם לאו אבל הכא שתחלת כניסתו שלא ברשות אין לו לחוש כל כך ולא דמי ליער והביא ראיה מירושלמי דגר' א''ר יוסי בר חנינא היה עומד ומבקע עצים בחצירו ונכנס פועל לתבוע שכרו ונתזה בקעת והזיקו חייב ואם מת אינו גולה לפי שאין דומה ליער והתניא רבי חייא פטור נימא דלא פליג דהא דאמר ר' יוסי בר חנינא כשראהו ומה דתני ר' חייא בשלא ראהו הרי משמע אפי' דראהו פטור מגלות כיון דנכנס שלא ברשות אע''ג דמסרהב בו לצאת מחייבינן גבי נפח היכא דנכנס ברשות וכי דחי בירושלמי ומוקי דר' חנינא כשאומר לו הכנס ודאי צריך להעמידה כשלא ראהו דלא תקשה דנפח על מה שהוא פטור מגלות:

מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא – כָּל שֶׁכֵּן אַרֵישָׁא; וּמַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַרֵישָׁא – אֲבָל אַסֵּיפָא, כֵּיוָן דְּבִרְשׁוּת – חַיָּיב גָּלוּת.

Traduction

The Gemara comments: With regard to the one who teaches this statement in reference to the last clause of the baraita, where one enters with permission, all the more so would he teach it in reference to the first clause, where one enters without permission. But the one who teaches this statement in reference to the first clause teaches it only in reference to that clause. But in the case of the last clause, since he entered with permission the carpenter is liable to go into exile.

Rachi non traduit

מאן דמתני לה אסיפא. פטור מגלות שאינו דומה ליער כ''ש ארישא:

Tossefoth non traduit

מאן דמתני לה אסיפא כ''ש ארישא. משמע דיותר הרישא קרובה לאונס ממה שהסיפא קרובה למזיד ותימה אי מטעם אונס פטור מגלות כ''ש שהיה לו ליפטר מארבעה דברים כדמוכח לעיל בסוף פרק שני (בבא קמא דף כו:) בהכיר בה ושכחה דפטור מארבעה דברים וחייב גלות וי''ל דלאו מטעם אונס פטר ליה הכא אלא לפי שאין דומה ליער כשנכנס שלא ברשות והא דקאמר כל שכן ארישא משום דדמי סיפא טפי ליער מרישא וכן פירש בקונטרס:

וּמִי חַיָּיב גָּלוּת? וְהָתַנְיָא: הַנִּכְנָס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל נַפָּח, וְנִתְּזוּ נִיצוֹצוֹת וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו וָמֵת – פָּטוּר, וַאֲפִילּוּ נִכְנַס בִּרְשׁוּת!

Traduction

The Gemara asks: But is he liable to go into exile when the victim had permission to enter? But isn’t it taught in a baraita that with regard to one who enters the workshop of a welder, and sparks [nitzotzot] fly off and strike him in his face and he dies, the welder is exempt, and this is the halakha even if the victim entered with permission?

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בִּשְׁוַלְיָא דְנַפָּחֵי. שְׁוַלְיָא דְנַפָּחֵי לְמִקְטְלֵאּ קָאֵי? כְּשֶׁרַבּוֹ מְסַרְהֵב בּוֹ לָצֵאת, וְאֵינוֹ יוֹצֵא.

Traduction

The Gemara answers: With what are we dealing here, in this baraita? We are dealing with the welder’s apprentice who enters his workshop. The Gemara asks: Does the welder’s apprentice stand to be killed, i.e., is it permitted to kill him? The Gemara answers: It is a case where his mentor is urging him to leave, and he does not leave.

Rachi non traduit

בשוליא דנפחי. תלמידו של אותו נפח:

מסרהב. מפציר בו לצאת:

וּמִשּׁוּם דְּרַבּוֹ מְסַרְהֵב בּוֹ לָצֵאת – לְמִיקְטְלֵיהּ קָאֵי?! כְּסָבוּר יָצָא. אִי הָכִי, אַחֵר נָמֵי!

Traduction

The Gemara asks: And because his mentor is urging him to leave, does he stand to be killed? The welder should be careful until his apprentice leaves. The Gemara answers: The welder thought that he had already left when the accident happened. The Gemara asks: If so, why establish that the baraita refers specifically to an apprentice? The welder would be exempt if it were any other person also.