Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 30b
''תִּבְנוֹ וְקַשּׁוֹ'' תְּנַן, מִשּׁוּם דְּמַשְׁרְקִי.
Traduction
What we learned in the mishna was specifically with regard to a case where one put out his straw and his hay, which are more likely to cause injury than fertilizer and other objects, because they are particularly slippery. Therefore, Rabbi Yehuda agrees that in this case he is liable to pay for damage they cause.
Rachi non traduit
תבנו וקשו תנן. דמחייב דעדיין לא נעשו זבל וקשים הם ומחליקין בהן וכי קאמר רבי יהודה בזבל קאמר דמוציא אדם זבלו שאינו נוח להחליק כל כך:
משרקי. מחליקין:
Tossefoth non traduit
תבנו וקשו תנן משום דמשרקי. והא דמחייב מתני' בגללים אע''ג דלא שריק היינו משום דלית ביה שבחא ולא התירו להוציא בחנם:
כָּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. אָמַר רַב: בֵּין בְּגוּפָן, בֵּין בְּשִׁבְחָן. וּזְעֵירִי אָמַר: בְּשִׁבְחָן אֲבָל לֹא בְּגוּפָן.
Traduction
§ It is stated in the mishna that if one puts his straw and hay out in the public domain, whoever takes possession of them first acquires them. The Sages disagreed with regard to the extent of this acquisition. Rav says: He acquires them both with regard to the items themselves and with regard to the value of their enhancement, which took place while they were in the public domain. And Ze’eiri says: He acquires them with regard to the value of their enhancement but not with regard to the items themselves, and he must pay the owner of the straw according to their value at the time he placed them in the public domain.
Rachi non traduit
בשבחן. במה שהשביחן ברה''ר:
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַב סָבַר: קָנְסוּ גּוּפָן מִשּׁוּם שִׁבְחָן, וּזְעֵירִי סָבַר: לֹא קָנְסוּ גּוּפָן מִשּׁוּם שִׁבְחָן.
Traduction
With regard to what do they disagree? Rav holds that the Sages penalized the owner by revoking his ownership of the items themselves due to the value of their enhancement that he stands to earn by putting them in the public domain, whereas Ze’eiri holds that they did not penalize him by revoking his ownership of the items themselves due to the value of their enhancement. Rather, he loses only the increase in their value due to their enhancement.
תְּנַן: הַהוֹפֵךְ אֶת הַגָּלָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר – חַיָּיב בְּנִזְקוֹ. וְאִילּוּ ''כָּל הַקּוֹדֵם זָכָה'' לָא קָתָנֵי!
Traduction
The Gemara attempts to prove that Ze’eiri’s opinion is correct from a case where there is no enhancement at all. We learned in the continuation of the mishna that in the case of one who turns over dung in the public domain and another person incurred damage due to it, the former is liable to pay for his damage. But it does not teach in this clause that whoever takes possession of it first acquires it. Apparently the Sages did not revoke his ownership of the dung, as it has no enhanced value. This does not seem to accord with Rav’s opinion.
Rachi non traduit
ואילו כל הקודם זכה לא קתני. משום דגלל זהו רעי ואינו משביח ברה''ר דמושבח ועומד הוא וקשה לרב:
תְּנָא לְרֵישָׁא, וְהוּא הַדִּין לְסֵיפָא.
Traduction
The Gemara answers: The halakha that whoever takes possession of it acquires it is taught in the first clause, with regard to one who puts out straw, and the same is true in the last clause, with regard to one who turns over dung. It is unnecessary to repeat it. Therefore, no support for the opinion of Ze’eiri can be derived from here.
וְהָא תָּנֵי עֲלַהּ: אֲסוּרִין מִשּׁוּם גָּזֵל!
Traduction
The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita in that regard, i.e., a baraita that discusses the same cases as the mishna, that the hay and straw are forbidden due to the prohibition against robbery, which apparently means that one may not take possession of the dung, contrary to Rav’s opinion?
Rachi non traduit
והא קתני עלה. בברייתא אסורים משום גזל:
כִּי קָתָנֵי ''אֲסוּרִין מִשּׁוּם גָּזֵל'' – אַכּוּלַּהּ מַתְנִיתִין קָאֵי, לְאוֹתוֹ שֶׁקָּדַם וְזָכָה.
Traduction
The Gemara answers: When it is taught in the baraita that they are forbidden due to the prohibition against robbery, it applies to the entire mishna, not just to this particular clause, and it is referring to taking the items from the one who came first and acquired them. In other words, once someone takes possession of them, it is forbidden for anyone else to take them from him, as that is considered robbery.
Rachi non traduit
אכולה מתניתין קאי. האי אסורין משום גזל ואפילו אתבן וקש הלכך הכי קאמר דלאחר שקדם וזכה בהם אחר אסור לגזלן הימנו:
וְהָא לָא קָתָנֵי הָכִי, דִּתְנַן: הַמּוֹצִיא תִּבְנוֹ וְקַשּׁוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִזְבָלִים, וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר – חַיָּיב בְּנִזְקוֹ, וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה, וּמוּתָּר מִשּׁוּם גָּזֵל. וְהַהוֹפֵךְ אֶת הַגָּלָל לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר – חַיָּיב, וְאָסוּר מִשּׁוּם גָּזֵל!
Traduction
The Gemara asks: But it is not taught in this manner elsewhere, as we learned in a baraita: In the case of one who takes out his straw and his hay to the public domain to use afterward as fertilizer and another person incurred damage due to them, he is liable to pay for his damage. And furthermore, whoever takes possession of them first acquires them, and is permitted to do so with regard to the prohibition against robbery. And in the case of one who turns over dung in the public domain and another incurred damage due to it, he is liable, but it is forbidden to take possession of it due to the prohibition against robbery.
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: גָּלָל קָרָמֵית?! דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁבַח – קָנְסוּ גּוּפוֹ מִשּׁוּם שִׁבְחוֹ, דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ שֶׁבַח – לֹא קָנְסוּ.
Traduction
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Is it from the case of dung that you raise a contradiction to Rav’s opinion that one may take possession of straw and hay in the public domain? With regard to an item that has added value due to enhancement over time as a result of lying in the public domain, Rav holds that the Sages penalized one who leaves it in the public domain, revoking his ownership of the item itself because of its added value due to enhancement, but with regard to an item that does not have added value due to enhancement by lying in the public domain, such as dung, perhaps Rav concedes that they did not penalize him in this manner.
Tossefoth non traduit
דבר שיש בו שבח קנסו גופו משום שבחו. מכאן יש להוכיח דל''ג כל הקודם בהן זכה גבי מצניע קוץ וזכוכית וגדר שנפלה לרה''ר דהתם ליכא שבחא:
שטר שיש בו רבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הרבית. נראה לר''י שר''מ קונס להפסיד החוב לגמרי אפי' בהודאה ועדות אחרת כדמשמע לישנא דאין גובה לא את הקרן ולא את הרבית דמשמע דאין גובה כלל וכן משמע מדמדמי לקנסו גופו משום שבחו שמפסיד גוף הממון ואין להקשות דבפרק איזהו נשך (ב''מ דף עב. ושם) מדמי הך דהכא דשטר שיש בו רבית לשטרי חוב המוקדמין ומוקי ההיא דשטרי חוב כר''מ והיכי מדמי דהכא מפסיד גוף המלוה והתם אינו מפסיד אלא השטר דמה שאין מפסיד שם אלא השטר לפי שלא היה עבירה בגוף המלוה אלא בשטר אבל ברבית יש עבירה דהלואה ברבית אפי' בלא שטר אע''ג דאמרינן דמשעת כתיבה עבד ליה שומא בלא שטר נמי איכא איסורא בהלואה הקשה ריב''א אם יפסיד כל חובו לגמרי מצינו הלוה חוטא נשכר ואור''י דאין זה קושיא כי המלוה שמרויח קנסו בגוף מחמת השבח ומתוך כך יזהר אבל הלוה אין לנו במה לקנוס שתחילתו על מנת לפרוע הוא לוה:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר קָנְסוּ גּוּפָן מִשּׁוּם שִׁבְחָן; לְאַלְתַּר קָנְסִינַן, אוֹ לְכִי מַיְיתִי שְׁבָחָא קָנְסִינַן?
Traduction
A dilemma was raised before the Sages: According to the statement of Rav, who says that they penalized him by revoking his ownership of the items themselves because of its added value due to enhancement, do we impose this penalty immediately when he takes the straw out, allowing one to take possession of it even before it has time for its value to become enhanced, or do we impose the penalty only when its enhancement in value emerges?
תָּא שְׁמַע, מִדְּקָאָיְירִינַן גָּלָל!
Traduction
Come and hear a proof that the penalty is imposed immediately from the fact that we spoke of a difficulty to Rav’s opinion from the case of dung, whose value does not become enhanced, indicating that according to Rav the penalty is imposed before there is any enhancement.
Rachi non traduit
מדקא איירינן גלל. עליה דרב מכלל דאיהו סבר לאלתר קנסינן דאי לבתר דאייתי שבחא מאי רומיא דגלל הא לאו שבח בגלל:
וְתִסְבְּרָא?! כִּי אַיְירִינַן גָּלָל – מִיקַּמֵּי דִּלְשַׁנֵּי רַב נַחְמָן; לְבָתַר דְּשַׁנִּי רַב נַחְמָן – מִי אִיכָּא לְמִירְמֵא גָּלָל כְּלָל?
Traduction
The Gemara responds: And how can you understand this proof? When we spoke of dung, this was before Rav Naḥman bar Yitzḥak resolved the difficulty, explaining that perhaps Rav concedes that there is no penalty in this case. But after Rav Naḥman resolved it, is it at all possible to raise an objection to Rav’s opinion from the case of dung? Therefore, no proof can be brought from there.
Rachi non traduit
כי איירינן גלל מקמי דשני רב נחמן. דהוה סבירא לן דאע''ג דאין סופו להשביח קניס רב וכ''ש דבדבר שסופו להשביח קניס לאלתר:
לבתר דשני מי איכא למירמ' [גלל] כלל. והשתא דקים לן דטעמא דקנסא משום שבח הוא מיבעיא אי לאלתר קניס או כי מייתי שבח:
לֵימָא כְּתַנָּאֵי: שְׁטָר שֶׁכָּתוּב בּוֹ רִבִּית – קוֹנְסִין אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ גּוֹבֶה לֹא אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא אֶת הָרִבִּית; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן, אֲבָל לֹא אֶת הָרִבִּית. לֵימָא רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי מֵאִיר, וּזְעֵירִי דְּאָמַר כְּרַבָּנַן?
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that this dispute is parallel to a dispute between tanna’im, as it is stated in a baraita: With regard to a document in which a loan with interest is written, we penalize the lender, and he therefore collects neither the principal nor the interest; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: He collects the principal but not the interest. Shall we say that Rav stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Meir, whose penalty applies to the value of the loan itself due to its enhancement, i.e., the interest, which is prohibited, and that Ze’eiri stated his opinion in accordance with the opinion of the Rabbis, who impose the penalty only on the interest?
Rachi non traduit
שיש בו רבית. שכתוב בו שלוה ברבית:
Tossefoth non traduit
וחכמים אומרים גובה את הקרן כו'. משמע שגובה ע''פ השטר אפי' ממשעבדי וקשה לר''י למה השטר כשר כיון שהעדים עוברים על לא תשימון אע''ג דאינם עדי חמס דאין מרויחין כלום הא קי''ל כאביי (סנהדרין דף כז.) דמי שאוכל נבלות להכעיס פסול והא דלא תני לה בזה בורר (שם כד:) ה''נ לא תני לוה אלא בכלל מלוה איתיה כדמשמע התם בגמרא גבי מלוה ברבית מלוה הבאה ברבית ואין לומר דמיירי באין ניכר הרבית בשטר אלא כתוב סתמא פלוני חייב לפלוני מנה וסברו העדים שהכל קרן ואח''כ נודע שהוא רבית דבפרק איזהו נשך (ב''מ דף עב. ושם) מתרץ ר' יוחנן עלה דההיא דשטרי חוב המוקדמין פסולין אפילו תימא רבנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון ואי אין ניכר בשטר שיש בו רבית נמי לגזור שמא יגבה רבית במקום קרן ואין לומר שלכך הן כשרים שלא עשו שומא כיון שניכר מתוך השטר הרבית לא יבא לגבות הרבית על ידי שטר זה והא דתנן באיזהו נשך (שם עה:) שהעדים עוברים בלא תעשה היינו כגון שאין ניכר הרבית מתוך השטר דהא אמרי' בשמעתין דמשעת כתיבה עבד ליה שומא א''כ בשטר זה עוברים בלא תעשה וי''ל דלא תשימון עליו נשך לאינשי במלוה ולוה וערב משמע להו ולהכי לא מפסלי בהכי כדאמרינן (שם דף ה:) לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו א''נ כגון שיש עדים שהם אנוסין מחמת נפשות וכן צ''ל בשטרי חוב המוקדמים דיש מעמידין אותה כר''מ אבל לרבנן כשרים ואפי' רבי מאיר אין פוסל אלא מטעם קנס ואמאי הלא עדים פסולים הם שחתמו על שטר מוקדם אלא י''ל שיש עדים שהיו אנוסים מחמת נפשות א''נ כגון שאמרו טעינו בשנת המלך ואומר ר''י דהלכה כרבנן אע''ג דקי''ל (כתובות דף ס:) כר' מאיר בגזירותיו דוקא בגזירותיו ולא בקנסותיו וכן פסקו הלכות גדולות כרבנן דר''מ מטעם זה במעוברת חבירו ומינקת חבירו (יבמות לו:):
אָמַר לְךָ רַב: אֲנָא דַּאֲמַרִי – אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן, עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם, אֶלָּא קֶרֶן דִּבְהֶתֵּירָא. אֲבָל הָכָא, קֶרֶן גּוּפָא קָמַזֵּיק.
Traduction
The Gemara answers that Rav could have said to you: I stated my opinion even according to the opinion of the Rabbis. The Rabbis were saying there that the principal is not forfeited by the lender only because the principal was loaned in a permissible manner, as the prohibition applies only to the interest. But here, in the case of one who put his straw in the public domain, the principal, i.e., the hazardous object itself, causes damage. Therefore, the penalty should relate to the object itself.
Rachi non traduit
קא מזקא. עתיד להזיק:
וּזְעֵירִי אָמַר לָךְ: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי מֵאִיר – עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר הָתָם, אֶלָּא דְּמִשְּׁעַת כְּתִיבָה דַּעֲבַד לֵיהּ שׂוּמָא; אֲבָל הָכָא – מִי יֵימַר דְּמַזֵּיק?
Traduction
And conversely, Ze’eiri could have said to you: I stated my opinion even according to the opinion of Rabbi Meir. The reason Rabbi Meir was saying there, in the case of a loan with interest, that the principal is also forfeited is only that the prohibition was already violated from the time of the writing of the document, by making an appraisal [shuma] of how much money is to be repaid, which included interest. But here, in the case of straw that one placed in the public domain, who can say that it will cause damage? Since the damage was not inevitable at the time that the straw was placed there, there is no justification for revoking the ownership of the straw itself.
Rachi non traduit
עביד ליה שומא. שם עליו נשך ועבר בלא תשימון (שמות כב):
Tossefoth non traduit
דמשעת כתיבה עבד ליה שומא. תימה לרבינו יצחק מה שומא יש כאן ומה מזקת עדותן ללוה והלא לא יגבו ב''ד הרבית ע''י שטר זה כיון שניכר בתוכו רבית:
לֵימָא כְּהָנֵי תַּנָּאֵי: הַמּוֹצִיא תִּבְנוֹ וְקַשּׁוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִזְבָלִים, וְהוּזַּק בָּהֶן אַחֵר – חַיָּיב בְּנִזְקוֹ, וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה, וַאֲסוּרִין מִשּׁוּם גָּזֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל הַמְקַלְקְלִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם, וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה, וּמוּתָּרִין מִשּׁוּם גָּזֵל.
Traduction
The Gemara suggests alternatively: Let us say that the dispute between Rav and Ze’eiri is parallel to a dispute between these tanna’im, as it is stated in a baraita: In the case of one who takes his straw and his hay out to the public domain to use afterward as fertilizer, and another incurred damage due to them, he is liable to pay for his damage. And whoever takes possession of them first acquires them, but they are forbidden due to the prohibition against robbery. Rabban Shimon ben Gamliel says: In the case of anyone who places obstacles in the public domain and they cause damage, he is liable to pay. And whoever takes possession of them first acquires them and they are permitted to him with regard to the prohibition against robbery.
Tossefoth non traduit
לימא כהני תנאי כו'. מכאן יש להוכיח דל''ג במתני' במילתיה דרשב''ג כל הקודם בהן זכה דאי גרסינן ליה הוה ליה לאתויי דעל כרחך רשב''ג אגופן נמי קניס דאי לאו הכי במאי פליג אתנא קמא וי''ל דהוי מצי לדחויי דכולה רשב''ג היא וה''ק שהיה רבן שמעון בן גמליאל אומר כו' א''נ ס''ד דוקא אתבנו וקשו דאיכא שבחא טובא אבל שאר דברים לא ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר דכל המקלקלין שוין אפי' לית בהו אלא שבחא פורתא:
הָא גוּפָא קַשְׁיָא – אָמְרַתְּ כָּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה, וַהֲדַר קָאָמַר אֲסוּרִין מִשּׁוּם גָּזֵל! אֶלָּא לָאו הָכִי קָאָמַר: וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה – בְּשִׁבְחָן, וַאֲסוּרִין מִשּׁוּם גָּזֵל – אַגּוּפָן; וַאֲתָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמֵימַר: אֲפִילּוּ גּוּפָן נָמֵי – כָּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה!
Traduction
The Gemara clarifies: This matter itself is difficult. First you said that whoever takes possession of them first acquires them, and then it says that they are forbidden due to the prohibition against robbery, indicating that one may not take possession of them. Rather, is this not what the baraita is saying: This statement: And whoever takes possession of them first acquires them, is stated with regard to the value of their enhancement. And this statement: But they are forbidden due to the prohibition against robbery, is stated with regard to the items themselves? And Rabban Shimon ben Gamliel came to say that even with regard to the items themselves, whoever takes possession of them first acquires them. Therefore, this tannaitic dispute apparently relates to whether the penalty applies to the items themselves or just to the value of their enhancement.
Tossefoth non traduit
והדר קאמר דאסורין משום גזל. ולא בעי למימר דאסורין משום גזל לאותו שקדם וזכה ורשב''ג קאמר דמותרין דאין סברא דליפלגו בהכי:
לִזְעֵירִי – וַדַּאי תַּנָּאֵי הִיא. לְרַב – מִי לֵימָא תַּנָּאֵי הִיא?
Traduction
The Gemara comments: According to Ze’eiri, it is certainly a dispute between tanna’im, since Rabban Shimon ben Gamliel explicitly deems it permitted for one to take possession of the items. According to Rav, shall we say that it is a dispute between tanna’im?
Rachi non traduit
לזעירי ודאי תנאי היא. דליכא למימר דכ''ע לא קנסו דהא רבן שמעון קניס:
Tossefoth non traduit
לזעירי ודאי תנאי היא. דאין סברא לומר דפליגי בהלכה ומורין כן לענין שבחא דפשיטא דלכולי עלמא מורין:
אָמַר לְךָ רַב: דְּכוּלֵּי עָלְמָא – קָנְסוּ גּוּפָן מִשּׁוּם שִׁבְחָן; וְהָכָא, בַּהֲלָכָה וְאֵין מוֹרִין כֵּן קָא מִיפַּלְגִי – דְּאִתְּמַר, רַב הוּנָא אָמַר רַב: הֲלָכָה, וְאֵין מוֹרִין כֵּן. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר: הֲלָכָה, וּמוֹרִין כֵּן.
Traduction
The Gemara responds that Rav could have said to you: According to all opinions, the Sages imposed a penalty revoking his ownership of the items themselves due to the value of their enhancement. And here in the baraita the tanna’im disagree with regard to whether or not it is ruled that this is the halakha but a public ruling is not issued to that effect, as it was stated that amora’im disagreed as to whether the halakha revoking his ownership of the items themselves should be taught to the public. Rav Huna says that Rav says: This is the halakha, but a public ruling is not issued to that effect. In other words, although it is permitted for one to take possession of the straw, halakhic authorities should not publicly rule that people may do so, lest people become accustomed to taking items that belong to others. This is the opinion of the first tanna in the baraita. Rav Adda bar Ahava says: This is the halakha and a public ruling is issued to that effect. This, Rav could have said, is the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
Rachi non traduit
בהלכה ואין מורין כן קמיפלגי. תנא קמא סבר הלכה דקנסו גופן ואין מורין כן והכי קאמר [הלכה] כל הקודם בהן זכה ואפי' גופן דיעבד ואי אתי מרישא לקמן לאימלוכי אמרינן ליה אסורין משום גזל:
אִינִי?! וְהָא רַב הוּנָא אַפְקַר חוּשְׁלֵי, רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אַפְקַר
Traduction
The Gemara asks: Is that so? But didn’t Rav Huna declare dried barley [ḥushelei] that people laid out in the public domain ownerless? Similarly, didn’t Rav Adda bar Ahava declare ownerless
Rachi non traduit
אפקר חושלי. שעורין קלופין ששטח איש אחד ברה''ר כדי שיתייבשו והפקירן רב הונא והורה שהקודם בהן זכה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source