Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 22b
רֵישָׁא – בַּעַל גָּמָל חַיָּיב, דְּלָא אִיבְּעִי לֵיהּ לְאַפּוֹשֵׁי בִּטְעִינָה. סֵיפָא – חֶנְווֹנִי חַיָּיב, דְּלָא אִיבְּעִי לֵיהּ לְאַנּוֹחֵי נֵרוֹ מֵאַבָּרַאי.
Traduction
Consequently, in the first clause, the owner of the camel is liable, as he should not have overloaded the camel with flax to such a degree that it extended out so far from the sides that it could catch fire and ignite the store. But in the latter clause, the storekeeper is liable, as he should not have placed the lamp outside.
Rachi non traduit
לאפושי. גמליה בטעינה עד שתכנס לתוך החנות:
Tossefoth non traduit
רישא בעל גמל חייב וכו'. אע''ג דמעיקרא נמי הוי טעמא דרישא וסיפא הכי אלא דמעיקרא היה הטעם פשוט יותר למאן דאמר אשו משום חציו דמתחייב בעל הגמל על תחלת הדלקת הפשתן ואע''פ שהאש הולכת מעצמה ע''י רוח מצויה אבל למ''ד משום ממונו דלא מחייב אלא על שמסכסכת הבירה ובזה לא פשע כ''כ שלא ראה הדליקה עד שעמדה סמוך לבירה ואז לא היה יכול לסלקה לפי שעמדה להטיל מימיה ולכך הוצרך לפרש דאפ''ה חייב דלא איבעי ליה לאפושי בטעיניה דהוה ליה לאסוקי אדעתיה כשיכנס פשתנו לתוך החנות ותדליק בנר ותעמוד להטיל מימיה לא יוכל לסלקה משם:
תָּא שְׁמַע: הַמַּדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ, וְהָיָה גְּדִי כָּפוּת לוֹ, וְעֶבֶד סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ – חַיָּיב. עֶבֶד כָּפוּת לוֹ, וּגְדִי סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ – פָּטוּר.
Traduction
The Gemara attempts again to resolve the dispute: Come and hear a mishna (61b): With regard to one who ignites a stack of grain, and there was a goat tied to the stack, and there was also a Canaanite slave adjacent to it who was not tied to it, and both the goat and the slave were burned together with the stack of grain and killed, the one who ignited the fire is liable to pay compensation for both the stack and the goat, but he is exempt from paying for the slave because the slave should have run from the fire. Conversely, if the slave was tied to the stack and there was a goat adjacent to it that was not tied to it, and the slave and the goat were burned together with the stack of grain, the one who ignited the fire is completely exempt from payment for damage because he is liable to receive capital punishment for murder, and he is punished only for the greater transgression.
Rachi non traduit
והיה גדי כפות לו. לגדיש:
ועבד סמוך לו. לגדיש:
ונשרף עמו חייב. אגדי ואגדיש לפי שאין לו דין מיתה בשביל העבד שהיה לו לברוח:
עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרפו עמו פטור. אגדי ואגדיש דקם ליה בדרבה מיניה שההורג העבד נהרג דכתיב נקם ינקם (שמות כ''א:כ') והאי דנקט גדי משום דמוקמינן לקמן בגדי דחד ועבד דחד דבגדיש ועבד ליכא לאוקמי הכי דאורחא דמלתא לשדורי איניש עבדיה לשמור גדישו ואיידי דנקט גבי עבד כפות וסמוך נקט גבי גדי כפות וסמוך ואע''ג דבגדי אין לומר היה לו לברוח שהרי אין בו דעת ואם אינו כפות וסמוך נמי חייב כדאמרינן בשילהי פרקין (דף כז.) שורו כממונו:
Tossefoth non traduit
והיה גדי כפות לו. תימה דליתני ברישא גדי ועבד סמוך ובסיפא גדי ועבד כפות דהוי רבותא טפי ופי' רשב''ם דגדי נמי היה לו לברוח ורישא דקתני גדי כפות ועבד סמוך דוקא בכה''ג חייב ובסיפא גדי סמוך ועבד כפות לו פי' או עבד כפות לו וה''פ גדי סמוך לו ועבד כמו שאמר ברישא שהיה סמוך לו פטור אע''ג דלא קם ליה בדרבה מיניה משום דהיה לו לברוח ועבד כפות לו וגדי כמו כן כפות כמו שאמר ברישא פטור אע''ג דלא היה לו. לברוח דקים ליה בדרבה מיניה וההוא דסוף פירקין (בבא קמא ד' כז.) עבדו כגופו שורו כממונו איירי בעבד ושור כפות והבעלים עומדים אצלם וכשהניח הגחלת על לב עבדו פטור שמחשב בלבו שהאדון יסירנה ולא יסמוך אתשלומין אבל כשהניח על לב שורו אינו חושש האדון להסירה לפי שישלם לו דמי שורו ור''ת מפרש דאיצטריך גדי כפות דחייב אע''ג דפטרינן טמון באש דדרשינן מה קמה בגלוי אף כל בגלוי וס''ד דכל דבר דלאו אורחיה הכי לאו כעין קמה הוא ופטור וגדי אין דרכו להיות כפות וס''ד למפטריה וקמ''ל השתא ברישא דאפ''ה חייב וסיפא קמ''ל דאע''ג דסמוך הוא דהוי כי אורחיה פטור לכך תניא ההיא מתניתין דהכונס (לקמן בבא קמא דף סא:) בתר פלוגתא דטמון דר' יהודה ורבנן ובתר הך בבא דגדי כפות קתני ומודים חכמים לר' יהודה במדליק הבירה שמשלם כל מה שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח בבתים והפסיק התנא בהאי בבא כדפרישית לאשמועינן דאע''ג דלאו אורחיה בגדי להיות כפות חייב ואפילו למ''ד אשו משום חציו דלא שייך בדידיה למפטר טמון מ''מ אצטריך לאשמועינן דחייב היכא דכלו לו חציו לאחר שריפת העבד ואע''ג דשריפת העבד מחמת חציו ושריפת גדי מחמת ממונו שייך ביה שפיר קם ליה בדרבה מיניה הואיל וע''י מעשה אחד בא הכל ותדע דלמ''ד משום ממונו מוקי כשהצית בגופו של עבד ופטרינן ליה אע''ג דלא הצית בגופו של גדי ולפי' ר''ת ורשב''ם אתי שפיר הא דנקט גדי ולא נקט גדיש ובקונטרס פי' משום דמסקינן בגדי דחד ועבדא דחד וסתמא העבד לבעל הגדיש שאדם מניח עבדו לשמור גדישו ולפירושו צ''ל הא דפריך מאי למימרא הוה מצי למימר ולטעמיך תיקשה לר' יוחנן אמאי נקט גדי:

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו – מִשּׁוּם הָכִי פָּטוּר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אִשּׁוֹ מִשּׁוּם מָמוֹנוֹ, אַמַּאי פָּטוּר? אִילּוּ קְטַל תּוֹרֵיהּ עַבְדָּא, הָכִי נָמֵי דְּלָא מִיחַיַּיב?!
Traduction
The Gemara clarifies: Granted, according to the one who says that one’s liability for the damage caused by his fire is due to its similarity to his arrows, due to that reasoning he is exempt for the damage to the stack of grain in the second case, because it is as if he killed the slave with his arrows and consequently became subject to receive court-imposed capital punishment, and one who is subject to the death penalty is not liable to pay monetary compensation for the same act, as he receives the greater punishment of the two. But according to the one who says that liability for damage caused by his fire is due to its similarity to his property, why is he exempt? If his ox, which is his possession, were to kill a slave, would he also not be liable to pay for the damage?
Rachi non traduit
אם קטל תוריה עבדא ה''נ דלא ליחייב. ממון הא כתיב כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו (שם):
Tossefoth non traduit
קטל תוריה עבדא ה''נ דלא מיחייב. פ''ה הא כתיב כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו וקשה דאם רצה לומר דה''ה לגבי אשו דמשלם שלשים של עבד הא אי אפשר לומר כן דבפ''ק (דף ט:) אמרינן דהשור משלם שלשים של עבד משא''כ באש ואם ר''ל דכי היכי דהתם משלם קנס ה''נ משלם דמי הגדי הא לא גמרינן ממון מקנס ונר' לר''י דהכי פריך ה''נ דלא מחייב בממון שהזיק עם הריגת העבד והא בדבר שממונו עושה לא שייך קם ליה בדרבה מיניה:
אָמַר לְךָ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁהִצִּית בְּגוּפוֹ שֶׁל עֶבֶד, דְּקָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ.
Traduction
The Gemara answers: Rabbi Shimon ben Lakish could have said to you: With what are we dealing here? We are dealing with a case where he lit the body of the slave on fire, consequently becoming subject to the death penalty as would anyone who kills a slave, and therefore he receives the greater punishment, the death penalty, but he does not also have to pay for the damage.
Rachi non traduit
שהצית בגופו של עבד. דהא ודאי ממש הרגו:
אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? לָא צְרִיכָא – בִּגְדִי דְּחַד, וְעֶבֶד דְּחַד.
Traduction
The Gemara asks: If that is so, what is the purpose of stating this; what novel idea is it supposed to teach? One who lit a slave on fire is most certainly a murderer, and a murderer is exempt from paying for damage caused while committing the murder. The Gemara answers: No, it is necessary to state this halakha for the case where the goat belonged to one person and the slave belonged to a different person; in that case one might have thought that since payment is due to someone other than the owner of the murdered slave, he would be required to pay the owner of the goat, despite being subject to the death penalty for killing the slave. Therefore, this mishna teaches that since he committed one act, for which he is liable to receive the death penalty, he is exempt from paying compensation to anyone as a result of that act.
Rachi non traduit
בגדי דחד ועבדא דחד. ואיצטריך לאשמועינן דאע''ג דאין חייב מיתה בשביל הגדי מפסיד בעל הגדי:
Tossefoth non traduit
בגדי דחד ועבדא דחד. וכן נמי אמר רבא בפ' בן סורר ומורה (סנהדרין דף עד.) רודף שהיה רודף אחר חבירו להורגו ושיבר הכלים בין של נרדף בין של כל אדם פטור וקשה דבפ''ק דסנהדרין (דף י. ושם) אמר ממון לזה ונפשות לזה חייב ותירץ הר''ר יצחק בר מרדכי דכל רודף אחר חבירו חשיב מיתה ותשלומין לאחד משום דמחייב מיתה לכל אדם דהכל חייבין להורגו להציל הנרדף ור''ת מפרש דבכל מקום מיתה לזה ותשלומין לזה פטור לבד מעדים זוממין דבעינן שיתקיים כאשר זמם בכל אחד ואע''ג דבעדים זוממין נמי כשהוא מיתה ותשלומין לאחד פטור התם משום דבההוא גברא מתקיים כאשר זמם והביא ראיה דגמרינן (כתובות דף לה.) שאין מיתה ותשלומין מלא יהיה אסון ענש יענש הא אם יהיה אסון לא יענש והתם מיתה לאשה ותשלומין לבעל ומיהו אין זה ראיה דעל כרחך צ''ל דהא חשיב מיתה ותשלומין לאחד כיון שהן גוף אחד דאי לאו הכי למאי דבעי למימר מעיקרא בפ' בן סורר ומורה (סנהדרין דף עד.) גבי רודף דמיתה לזה ותשלומין לזה חייב היכי הוה משני ליה לקרא ועוד הביא ראיה דתנן במכילתין (דף לד:) דהוא שהדליק הגדיש או שחבל בחבירו בשבת פטור דקם ליה בדרבה מיניה אע''ג דהוי מיתה לשמים ותשלומין לחבירו ואין זה דיוקא דזה חשיב מיתה ותשלומין לחד וקצת קשה לר''י מה חידוש יש בגדי דחד ועבדא דחד טפי ממה שהיה של אחד הלא אין מתחייב מיתה לפי שהפסיד לו עבדו דאפילו הרג עבד של עצמו חייב וצריך לדחוק דמ''מ נ''ל חידוש יותר:

תָּא שְׁמַע: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵירָה בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם.
Traduction
The Gemara attempts another resolution: Come and hear a mishna (59b): One who sends a fire, i.e., places a burning object, in the hand of a deaf-mute, an imbecile, or a minor is exempt for any damage later caused by the fire according to human laws but liable according to the laws of Heaven, meaning that he would not be held liable in court, but nevertheless he remains responsible to pay for what he has done.
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו – חִצָּיו דְּחֵרֵשׁ הוּא. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אִשּׁוֹ מִשּׁוּם מָמוֹנוֹ – אִילּוּ מָסַר שׁוֹרוֹ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, הָכִי נָמֵי דְּלָא מִיחַיַּיב?!
Traduction
The Gemara clarifies: Granted, according to the one who says that one’s liability for the damage caused by his fire is due to its similarity to his arrows, this case is similar to the damage caused by the arrows of a deaf-mute or an imbecile or a minor, and this is why the one who gave them the fire is exempt from liability. But according to the one who says that one’s liability for the damage caused by his fire is due to its similarity to his property, if he were to convey his ox to a deaf-mute, an imbecile, or a minor, would he also not be liable? That is impossible, as there is an explicit statement in a baraita (10a) saying that he would be liable.
Rachi non traduit
אילו מסר שורו לחרש ה''נ דלא מיחייב. הא אמרינן בפ''ק (ד' י.) חומר בשור מבאש שאם מסרו לחרש חייב:
Tossefoth non traduit
חציו דחרש הן. תימה לר''י אי חשיב מסירה לחרש כרוח מצויה לר' יוחנן נמי מחייב ואי לא חשיב כרוח מצויה א''כ מה קשה לר''ל הא לא דמי למסר שורו דהא כ''ע מודו דאין חייבין כלל על האש אלא ביכולה להזיק ברוח מצויה ואומר ר''י דלמ''ד אשו משום חציו הוא לא מחייב אלא באש שיכול להזיק ברוח מצויה הרבה וקרוב לודאי היזק כעין חציו והכא אין במעשה השולח קרוב לודאי היזק הלכך לא דמי לחציו דחציו דחרש הן אבל למ''ד משום ממונו אע''ג דלא מזומן כולי האי מחייב מידי דהוי אמסר שורו קשור כראוי לחרש דחייב דדרכו לנטורי ע''י עסקיו של חרש אע''ג דלא הוי קרוב לודאי כעין חציו והא דפוטר ר' יוחנן אפילו במסר לו שלהבת לאו משום דאזיל לטעמיה דאית ליה אשו משום חציו דהא מסיק דאית ליה נמי משום ממונו אלא משום דקסבר שלהבת לא ברי הזיקא כמו שור כדאמרינן בפרק קמא (דף ט:):
הָא אִתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשְּׁמֵיהּ דְּחִזְקִיָּה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְּשֶׁמָּסַר לוֹ גַּחֶלֶת, וְלִיבָּהּ; אֲבָל מָסַר לוֹ שַׁלְהֶבֶת – חַיָּיב. מַאי טַעְמָא? בָּרִי הֶיזֵּקָא.
Traduction
The Gemara answers: But it was stated already about this that Reish Lakish says in the name of Ḥizkiyya: They taught that one is exempt from the damage caused by a fire that he had entrusted in the care of a deaf-mute, an imbecile, or a minor only in a case where he conveyed a coal to him and the deaf-mute fanned the coal into a flame, which then caused damage. But if he conveyed an open flame to him and it caused damage, the one who gave him the flame is liable. What is the reason for this? This is because the damage is self-evident, i.e., it is clear that damage will ensue, and it is as if he placed a goring ox under his care. Therefore, if one’s liability for damage classified as Fire is due to its similarity to damage caused by one’s property, he would be liable in this case.
Rachi non traduit
גחלת וליבה. החרש דלא דמי לשור דשור מזומן להזיק אבל הא דגחלת חרש עביד ליה להיזק:
ברי היזיקא. מזומן היזיקו והוי כשורו:
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ שַׁלְהֶבֶת – פָּטוּר, קָסָבַר: צְבָתָא דְחֵרֵשׁ קָא גָרֵים; לָא מִיחַיַּיב עַד דְּמָסַר לֵיהּ גְּווֹזָא, סִילְתָּא וּשְׁרָגָא.
Traduction
And Rabbi Yoḥanan, who holds that one’s liability for damage caused by fire is due to its similarity to one’s arrows, says that he is exempt even if he conveyed an open flame to him, because he holds that it is the deaf-mute’s handling of the flame that causes the blaze, and it is therefore not similar to a case of arrows shot; the one who conveys a fire to the deaf-mute does not become liable for the damage until he hands the deaf-mute chopped wood, kindling chips, and a lamp, as in that case, the damage that will ensue is self-evident and it is as if he started the blaze himself.
Rachi non traduit
ור' יוחנן אמר אפילו שלהבת פטור. ור' יוחנן לטעמיה דאמר אשו משום חציו והכא חציו דחרש הן:
גווזא. עצים יבשים:
וסילתא. עצים קטנים דקים דהאי ודאי פושע הוא:
אָמַר רָבָא: קְרָא וּמַתְנִיתָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן. קְרָא – דִּכְתִיב: ''כִּי תֵצֵא אֵשׁ'' – תֵּצֵא מֵעַצְמָהּ, ''יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה'' – שְׁמַע מִינַּהּ אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו.
Traduction
Rava said: A verse and a baraita both support Rabbi Yoḥanan’s opinion. The verse supporting his opinion is as it is written: ''If fire breaks out'' (Exodus 22:5), indicating that the fire breaks out on its own; yet the verse continues, ''the one who ignited the fire shall pay,'' indicating that the fire was ignited by a person. Conclude from the verse that one’s liability for the damage caused by his fire is due to its similarity to damage caused by his arrows, as the resolution of the apparent inconsistency in the verse is that it relates to the individual as if he had himself started the blaze, and that is why he is obligated to pay for the damage.
Rachi non traduit
תצא מעצמה. משמע וליכא לאוקמי קרא כשהדליק הוא עצמו גדישו של חבירו אלא בתוך שלו הדליק והאש הלכה מעצמה ואפילו הכי קרי מבעיר את הבערה כאילו הדליקו בעצמו אלמא אשו משום חציו:
מַתְנִיתָא – דְּתַנְיָא: פָּתַח הַכָּתוּב
Traduction
The baraita supporting his opinion is as it is taught: The verse concerning liability for a fire opened
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source