Vayedaber

אֲבָל אִיתֵיהּ בְּמָתָא – לָא; דְּאָמְרִינַן: אֵימַר לָא אֲמַרוּ לֵיהּ, דְּאָמְרִי: (אַשְׁכְּחִינְהוּ) [אַשְׁכְּחֵיהּ] שְׁלִיחָא דְּבֵית דִּין, וַאֲמַר לֵיהּ.

Traduction

But if the defendant is in the city, the court does not ostracize him for failing to respond to a summons conveyed through a woman or a neighbor, as we say: Perhaps they did not tell him of the court’s summons, as they said to themselves: Since the defendant is in the city, a court agent has already found him and told him. As a result, these unofficial messengers will not deliver the court’s summons to the defendant at all.

Rachi non traduit

אבל איתיה במתא לא. משמתינן ליה דהנהו איתתא ושיבבי לא עבדי שליחותם:

דאמרי שליחא דבי דינא אשכחיה ואמר ליה. אלא משדרינן ליה עוד שליחות אחרינא בתריה:

וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא חָלֵיף אַבָּבָא דְּבֵי דִּינָא, אֲבָל חָלֵיף אַבָּבָא דְּבֵי דִינָא – לָא; אָמְרִי: אַשְׁכְּחוּהּ בֵּי דִינָא, וְאָמְרִי לֵיהּ.

Traduction

And similarly, we said that the court will ostracize one who does not respond to a summons conveyed through a woman or a neighbor only in a case where he does not pass by the court’s entrance on his way home, but if he does pass by the court’s entrance, the court does not ostracize him. This is because it is possible that the unofficial messengers will say to themselves: Since he passes by the courthouse, the court has already found him and told him.

Rachi non traduit

ולא אמרן אלא דלא חליף אבבא דבי דינא. כי אתי ההוא פלוני לביתיה לית ליה אורחא לבבא דבי דינא אבל חליף אבבא דבי דינא לא סמכינן אשיבבי דאמרי בי דינא אמרי ליה:

וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּאָתֵי בְּיוֹמֵיהּ, אֲבָל לָא אָתֵי בְּיוֹמֵיהּ – לָא; אֵימָא אִישְׁתְּלוֹיֵי אִשְׁתְּלִי.

Traduction

And furthermore, we said that the court will ostracize one who does not respond to a summons only in a case where he comes home on the same day that the woman or neighbor is sent to deliver the court summons. But if he does not come home on the same day, he is not ostracized, because it is possible to say that they forgot to notify him.

Rachi non traduit

אישתלי. שכחו שליחותם קודם ששב אותו פלוני לביתו:

אָמַר רָבָא: הַאי מַאן דִּכְתִיב עֲלֵיהּ פְּתִיחָא עַל דְּלָא אָתֵי לְדִינָא – עַד דְּאָתֵי לְדִינָא, לָא מְקָרְעִינַן לֵיהּ. עַל דְּלָא צָיֵית לְדִינָא – עַד דְּצָיֵית, לָא מְקָרְעִינַן לֵיהּ. וְלָא הִיא, כֵּיוָן דְּאָמַר: ''צָיֵיתְנָא'' – קָרְעִינַן לֵיהּ.

Traduction

Rava said: With regard to one who had a document of ostracism written about him due to the fact that he did not come to court, we do not tear up the document for him until he actually comes to court, and it is not enough for him to simply commit to appearing. Similarly, if the document of ostracism was written due to the fact that he did not obey the ruling of the court, we do not tear it up for him until he actually obeys the ruling. The Gemara comments: This second statement is not so. Rather, once he has acquiesced and said: I will obey, we immediately tear up the document for him.

Rachi non traduit

עד דאתא לבי דינא לא קרעינא ליה. ואע''ג דאמר אתינא אתינא:

על דלא ציית לבי דינא. שאמרו צא תן לו ולא קיים:

עד דציית דינא. ויפרע לו:

לא מקרעינן ליה. ואע''ג דאמר פרענא:

ולא היא כיון דאמר דצייתנא קרענא. לאלתר דדלמא לית ליה זוזי השתא וטרח אבל באתא לדינא כל כמה דלא אתי אפקרותא הוא:

אָמַר רַב חִסְדָּא: קוֹבְעִים זְמַן שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי – זִמְנָא וְזִמְנָא בָּתַר זִמְנָא, וּלְמָחָר כָּתְבִינַן.

Traduction

Rav Ḥisda said: The court sets a date for an individual to appear in court on the upcoming Monday. And if he does not appear, they set a date for that Thursday, and if he does not appear, they set a date for the following Monday, so that he has a second date and then a third date after the first date. And if he does not appear in court by the third date, then on the next day we write a document of ostracism.

רַב אַסִּי אִיקְּלַע בֵּי רַב כָּהֲנָא. חֲזָא הָהִיא אִיתְּתָא דְּאַזְמְנַהּ לְדִינָא בְּפַנְיָא, וּבְצַפְרָא כְּתֻיב עֲלַהּ פְּתִיחָא. אֲמַר לֵיהּ, לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: קוֹבְעִין זְמַן שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי?

Traduction

The Gemara relates that Rav Asi happened to come to the house of Rav Kahana. He saw that there was a certain woman whom Rav Kahana had summoned to appear in court in the evening, but she did not appear, and in the morning Rav Kahana wrote a document of ostracism concerning her. Rav Asi said to him: Does the Master not hold in accordance with that which Rav Ḥisda says, that the court sets a date for the coming Monday, and then Thursday, and then the following Monday before it issues a document of ostracism?

Rachi non traduit

קובעין זמן. ליום שני בשבת ואם לא יבא מזמנין אותו ליום חמישי ואם לא יבא מזמנין אותו ליום שני ועד למחר לא כתבינן פתיחא שכל היום ממתינין שמא יבא:

אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי גַּבְרָא, דַּאֲנִיס וְלֵיתֵיהּ בְּמָתָא; אֲבָל אִיתְּתָא, כֵּיוָן דְּאִיתַהּ בְּמָתָא וְלָא אָתְיָא – מוֹרֶדֶת הִיא.

Traduction

Rav Kahana said to him: That matter applies only with regard to a man, as he is a victim of circumstance and is not always in the city due to his vocational activities. But in the case of a woman, since she is always in the city, when she does not come to court the first time she is immediately considered rebellious, and the court may issue a document of ostracism right away.

אָמַר רַב יְהוּדָה: לָא (יָהֲבִינָא) [יָהֲבִינַן] זִמְנָא לָא בְּיוֹמֵי נִיסָן וְלָא בְּיוֹמֵי תִּשְׁרֵי, לָא בְּמַעֲלֵי יוֹמָא טָבָא וְלָא בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא. אֲבָל מִנִּיסָן לְבָתַר יוֹמֵי נִיסָן, וּבְיוֹמֵי תִּשְׁרֵי לְבָתַר תִּשְׁרֵי – קָבְעִינַן. מִמַּעֲלֵי שַׁבְּתָא לְבָתַר מַעֲלֵי שַׁבְּתָא – לָא קָבְעִינַן. מַאי טַעְמָא? בַּעֲבִידְתֵּיהּ דְּשַׁבְּתָא טְרִיד.

Traduction

Continuing the discussion of court dates, Rav Yehuda says: The court does not set a date for legal proceedings during the days of Nisan, nor during the days of Tishrei, and also not on the eve of a Festival nor the eve of Shabbat because these are busy times. But during Nisan we may set a court date to take place after Nisan, and likewise, during Tishrei we may set a court date to take place after Tishrei. By contrast, on the eve of Shabbat we do not set a court date to take place after the eve of Shabbat. What is the reason for this? It is because one is preoccupied with his work in preparation for Shabbat and it is possible that he will forget about the court summons.

Rachi non traduit

לא יהבינן זימנא ביומי ניסן. אין מזמנין אדם לדין בניסן ובתשרי שהן זמן קציר ובציר:

אבל לבתר ניסן. שולחים שיבא ביום פלוני באייר:

אָמַר רַב נַחְמָן: לָא יָהֲבִינַן זִמְנָא לָא לִבְנֵי כַלָּה בְּכַלָּה, וְלָא לִבְנֵי רִיגְלָא בְּרִיגְלָא. כִּי הֲווֹ אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לְהוּ: וְכִי לְדִידְכוּ כִּנּוּפַיְיכוּ?! וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא רַמָּאֵי – חָיְישִׁינַן.

Traduction

Rav Naḥman says: We do not set a court date for participants in the kalla, the gatherings for Torah study during Elul and Adar, during the months of the kalla, nor for participants in the public discourses prior to the Festival during the period leading up to the Festival. The Gemara relates: When people would come before Rav Naḥman during the kalla period in order to make legal claims against others, he would say to them: Did I gather you here for your own needs? No, I gathered you to participate in Torah study. The Gemara adds: But now that there are scoundrels, who do not come to study Torah but rather to avoid trial, we are concerned that they will continue to evade prosecution, and therefore we summon them to court even during these time periods.

Rachi non traduit

לבני כלה בכלה. באין לשמוע הדרשה בכל שבת אין אומרים לו בא ביום שני לדין דממנע ולא אתי לכלה:

בריגלא. באין לשמוע הלכות הרגל קודם הרגל ל' יום:

כי אתו. תובעין לקמיה דרב נחמן ביום כלה להזמין בעלי דינין לדין:

אמר להו וכי לדידכו כנופייכו. לצורך דינכם הקהלתי אתכם:

אִם הָיָה דְבַר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַחְרָיוּת – חַיָּיב לְשַׁלֵּם. מַתְנֵי לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ: לֹא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַחְרָיוּת מַמָּשׁ, אֶלָּא אֲפִילּוּ פָּרָה וְחוֹרֵשׁ בָּהּ, חֲמוֹר וּמְחַמֵּר אַחֲרָיו – חַיָּיבִין לְהַחֲזִיר, מִפְּנֵי כְּבוֹד אֲבִיהֶן.

Traduction

§ The mishna teaches, with regard to one who left a stolen item to his children, if the item was something that may serve as a legal guarantee of a loan, the heirs are obligated to pay the owner. The Gemara states that Rabbi Yehuda HaNasi would teach this mishna to Rabbi Shimon, his son, and explain that it does not refer only to something that can actually serve as a guarantee for a loan, i.e., land. Rather, it refers even to a cow that he plows with, or a donkey that he drives by directing it from behind, which the heirs are obligated to return because of the honor of their father, so that people will not continually point out that the inheritance was stolen and thereby disgrace their deceased parent.

בָּעֵי מִינֵּיהּ רַב כָּהֲנָא מֵרַב: מִטָּה וּמֵיסֵב עָלֶיהָ, שׁוּלְחָן וְאוֹכֵל עָלָיו, מַהוּ? אָמַר לוֹ: ''תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד''.

Traduction

Rav Kahana raises a dilemma before Rav: If the robber left his heirs a stolen item that is used in relative privacy, such as a bed that he lies on or a table upon which he eats, rather than something as conspicuous as a large animal, what is the halakha? Are the heirs obligated to return it to its owner? Rav said to him: ''Give to a wise man, and he will be yet wiser'' (Proverbs 9:9), meaning that from the fact that the heirs must return a cow and a donkey, one can infer that they must also return a bed and a table.

Rachi non traduit

מטה ושלחן מהו. כיון דמידי דקאי בגו בית' הוא ולא מתחזי לעלמא כי פרה וחמור וליכא זילותא דאבוהון או דלמא כיון דנפקי ועיילי אינשי לביתייהו וחזו להו איכא זילותא:

דאמרי שליחא דבי דינא אשכחיה ואמר ליה. אלא משדרינן ליה עוד שליחות אחרינא בתריה:

ויחכם עוד. כפרה וחמור כן מטה ושלחן:

מַתְנִי' אֵין פּוֹרְטִין לֹא מִתֵּיבַת הַמּוֹכְסִין, וְלֹא מִכִּיס שֶׁל גַּבָּאִין, וְאֵין נוֹטְלִין מֵהֶם צְדָקָה. אֲבָל נוֹטֵל הוּא מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ מִן הַשּׁוּק.

Traduction

MISHNA: One may not exchange larger coins for smaller ones from the trunk of customs collectors nor from the purse of tax collectors, and one may not take charity from them, as they are assumed to have obtained their funds illegally. But one may take money from the collector’s house or from money he has with him in the market that he did not take from his collection trunk or purse.

Rachi non traduit

מתני' אין פורטין. להחליף סלעים בפרוטות מיד מוכסים ליטול הפרוטות מתיבתן שנותנין בה מעות המכס וכן מכיס של גבאי המכס שגובה כסף גולגולת וארנונא לפי שהן של גזל:

מתוך ביתו. של מוכס ממעות שלו:

או מן השוק. אם יש לו מעות בשוק שאין לוקח מתיבת המכס:

Tossefoth non traduit

אין פורטין לא מתיבת המוכסין. לרבנן דאמרי סתם גזילה לא הוי יאוש בעלים א''ש ומ''מ קתני דנותן דינר ויחזיר לו השאר הואיל ואין ידוע בברור שהם של גזל ור''ש נמי דאמר סתם גזילה הוי יאוש בעלים דהשתא ה''ל יאוש ושינוי רשות מ''מ אין פורטין משום דדבר מגונה הוא דתיבה וכיס מיוחדת להצניע שם גזילות שלהם ודרכו כל שעה להניח שם:

גְּמָ' תָּנָא: אֲבָל נוֹתֵן לוֹ דִּינָר, וְנוֹתֵן לוֹ אֶת הַשְּׁאָר.

Traduction

GEMARA: It was taught in a baraita with regard to the prohibition against exchanging money from the trunk of a customs collector: But one may give the customs collector a dinar as payment for a debt that amounts to less than a dinar, and when the collector gives him change, he may accept it.

Rachi non traduit

גמ' אבל נותן לו דינר. היה חייב לו פרוטות למוכס מן המכס בשוה חצי דינר ואין לו הפרוטות נותן לו דינר כסף ומקבל הימנו פרוטות בשוה חציו מפני שהוא כמציל מידו:

וּמוֹכְסִין. וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא!

Traduction

It was taught in the mishna that one may not exchange money from the trunks of customs collectors, which are assumed to include stolen funds. The Gemara questions this ruling: But doesn’t Shmuel say that the law of the kingdom is the law, i.e., halakha requires Jews to obey the laws of the state in which they live. Accordingly, the customs are collected legally and it should be permitted to make use of the funds.

Rachi non traduit

דינא דמלכותא דינא. וזה שקיבל את המכס מן המלך בדבר קצוב כך וכך לשנה אין גזלן:

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר כָּהֲנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמוֹכֵס שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִי: בְּמוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו.

Traduction

The Gemara answers: Rabbi Ḥanina bar Kahana said that Shmuel says: The mishna is discussing a customs collector who does not have a limitation placed by the governor on the amount he may collect, and he collects as he pleases. Alternatively, the Sages of the school of Rabbi Yannai said: The mishna is discussing a customs collector who stands on his own, i.e., he was not appointed by the government but, on his own, he forces people to give him money.

Rachi non traduit

שאין לו קצבה. אלא נוטל ככל חפצו:

מאליו. שלא מאת המלך אפי' יש לו קצבה:

אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא: לֹא יִלְבַּשׁ אָדָם כִּלְאַיִם אֲפִילּוּ עַל גַּבֵּי עֲשָׂרָה בְּגָדִים, לְהַבְרִיחַ בּוֹ אֶת הַמֶּכֶס. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא. דְּתַנְיָא: אָסוּר לְהַבְרִיחַ אֶת הַמֶּכֶס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: מוּתָּר לְהַבְרִיחַ אֶת הַמֶּכֶס.

Traduction

The Gemara notes: There are those who teach the statements of Rabbi Ḥanina bar Kahana and the Sages of the school of Rabbi Yannai with regard to this following mishna (Kilayim 9:2) and its attendant discussion. The customs collectors would not levy a duty for the garments one was wearing. In light of this, the mishna teaches: A person may not wear a garment made of diverse kinds, i.e., a combination of wool and linen, even if he wears it on top of ten garments, in order to avoid paying customs. It was noted that this mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, as it is taught in a baraita: It is prohibited to avoid paying customs by wearing a garment of diverse kinds. Rabbi Shimon says in the name of Rabbi Akiva: It is permitted to avoid paying customs in this manner.

Rachi non traduit

כדי להבריח את המכס. ואע''פ שאין כוונתו להנאת לבישה אלא להבריח בו בלבישת כלאים:

בִּשְׁלָמָא לְעִנְיַן כִּלְאַיִם, בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין מוּתָּר, וּמָר סָבַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין אָסוּר. אֶלָּא לְהַבְרִיחַ בּוֹ אֶת הַמֶּכֶס – מִי שְׁרֵי? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא!

Traduction

The Gemara comments: Granted, with regard to the prohibition of diverse kinds, they disagree about this: One Sage, i.e., Rabbi Akiva, holds that an unintentional act is permitted. In this case, the prohibition is to benefit from wearing the garment, and that is not his intent, as his intention is merely to avoid paying the customs duties. Therefore, it is permitted. And one Sage, i.e., the first tanna in the baraita, holds that an unintentional act is prohibited. But is it ever permitted to avoid customs? Doesn’t Shmuel say: The law of the kingdom is the law?

Rachi non traduit

דינא דמלכותא דינא. ונמצא שגוזל את המוכס ישראל זה שקיבל את המכס מיד המלך נכרי בהיתר:

Tossefoth non traduit

ומר סבר דבר שאין מתכוין מותר. ושרי אפי' ללבוש והא נמי דתניא מוכרי כסות מוכרין כדרכן ומוקי בבמה מדליקין (שבת דף כט:
ושם) כרבי שמעון דשרי דבר שאין מתכוין התם נמי שרי אף ללבוש ולא שישאם דוקא על כתיפיו:

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר כָּהֲנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמוֹכֵס שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִי: בְּמוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו.

Traduction

In answer to this question, Rabbi Ḥanina bar Kahana said that Shmuel says: The dispute in the baraita is with regard to a customs collector who does not have a limitation placed on the amount he may collect. Alternatively, Sages of the school of Rabbi Yannai said: The dispute is with regard to a customs collector who stands on his own, i.e., who is self-appointed.

וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי אַהָא: נוֹדְרִין לֶהָרָגִין וְלֶחָרָמִין וְלַמּוֹכְסִין – שֶׁהִיא שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁהִיא שֶׁל בֵּית מֶלֶךְ; אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ שֶׁל תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מֶלֶךְ: וְלַמּוֹכְסִין?! וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא!

Traduction

The Gemara notes: And there are those who teach the statements of Rabbi Ḥanina bar Kahana and the Sages of the school of Rabbi Yannai with regard to this mishna (Nedarim 27b): One may vow before murderers, plunderers, and customs collectors in order to reinforce the claim that a certain item that is being commandeered is teruma, or that it belongs to the king’s house, and thereby avoid its seizure, despite the fact that it is not teruma or that it does not belong to the king’s house. It was asked: Can it be that it is permitted to pronounce such a vow before customs collectors? But doesn’t Shmuel say: The law of the kingdom is the law? It should therefore be prohibited to state such a vow before the customs collectors.

Rachi non traduit

נודרין. קונם כל פירות עלי אם אין תבואה זו של בית המלך:

הורגים. רוצחים:

חרמים. בעלי תיגרה ומריבה וגוזלי ממון:

Tossefoth non traduit

נודרין להרגים. בנדרים (דף כח.) מפרש דאמר בשפתיו סתם יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם אינם של תרומה ומחשב בלבו היום דאין נאסר אלא אותו יום בלבד ואע''ג דדברים שבלב אין דברים משום אונסא שרו ליה הכי מפרש התם וה''ה שיכול לחשוב בלבו שעה אחת או רגע וכן נוהגים כשהאנסים מדירים היהודים הדרים תחתיהם שלא יצאו לדור בעיר אחרת יכולין לידור סתם שלא יצאו ובלבם יחשבו היום ואפי' הוא מפרש בשפתיו שלא יצא ממנו כל ימי חייו יכול להערים ולחשוב בלבו שום תנאי ואם מבטל בשפתיו בלחש כ''ש דהוי ביטול גמור :

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר כָּהֲנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמוֹכֵס שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִי: בְּמוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו.

Traduction

Rabbi Ḥanina bar Kahana said that Shmuel says: The mishna in Nedarim issues its ruling with regard to a customs collector who does not have a limitation placed on the amount he may collect. Alternatively, the Sages of the school of Rabbi Yannai say: The mishna issues its ruling with regard to a customs collector who stands on his own.

רַב אָשֵׁי אָמַר: בְּמוֹכֵס גּוֹי. דְּתַנְיָא: יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁבָּאוּ לַדִּין, אִם אַתָּה יָכוֹל לְזַכּוֹתוֹ בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל – זַכֵּהוּ, וֶאֱמוֹר לוֹ: כָּךְ דִּינֵינוּ. בְּדִינֵי גּוֹיִם – זַכֵּהוּ וֶאֱמוֹר לוֹ: כָּךְ דִּינְכֶם. וְאִם לָאו, בָּאִין עָלָיו בַּעֲקִיפִין; דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין בָּאִין עָלָיו בַּעֲקִיפִין, מִפְּנֵי קִידּוּשׁ הַשֵּׁם.

Traduction

Rav Ashi said: The mishna issues its ruling with regard to a gentile customs collector, whom one may deceive, as it is taught in a baraita: In the case of a Jew and a gentile who approach the court for judgment in a legal dispute, if you can vindicate the Jew under Jewish law, vindicate him, and say to the gentile: This is our law. If he can be vindicated under gentile law, vindicate him, and say to the gentile: This is your law. And if it is not possible to vindicate him under either system of law, one approaches the case circuitously, seeking a justification to vindicate the Jew. This is the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva disagrees and says: One does not approach the case circuitously in order to vindicate the Jew due to the sanctification of God’s name, as God’s name will be desecrated if the Jewish judge employs dishonest means.

Rachi non traduit

במוכס שהוא כנעני אנס. ואין לחוש אם גוזלו היכא דליכא חילול השם שאין מבין שזה מכזב:

באין עליו בעקיפין. בחכמה עד שפוטרין את הישראל:

וְרַבִּי עֲקִיבָא – טַעְמָא דְּאִיכָּא קִידּוּשׁ הַשֵּׁם, הָא לֵיכָּא קִידּוּשׁ הַשֵּׁם – בָּאִין;

Traduction

The Gemara infers from this baraita: And even according to Rabbi Akiva, the reason that the court does not employ trickery in order to vindicate the Jew is only because there is the consideration of the sanctification of God’s name. Consequently, if there is no consideration of the sanctification of God’s name, the court does approach the case circuitously. Apparently, it is permitted to deceive a gentile.

וְגֶזֶל גּוֹי מִי שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּבַר זֶה דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁבָּא מִזְּפִירִין: מִנַּיִן לְגֶזֶל גּוֹי שֶׁהוּא אָסוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אַחֲרֵי נִמְכַּר, גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ'' –

Traduction

The Gemara challenges this assertion: But is robbery from a gentile permitted? Isn’t it taught in a baraita: Rabbi Shimon said that Rabbi Akiva taught this matter when he came from Zephirin: From where is it derived that it is prohibited to rob a gentile? It is from the fact that the verse states with regard to a Jew who has been sold as a slave to a gentile: ''After he is sold he may be redeemed'' (Leviticus 25:48),

Rachi non traduit

אחרי נמכר. בעבד עברי הנמכר לנכרי בשוק משתעי: