Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 104b
אֵין מְשַׁלְּחִין מָעוֹת בִּדְיוֹקְנֵי, וַאֲפִילּוּ עֵדִים חֲתוּמִים עָלֶיהָ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אִם עֵדִים חֲתוּמִים עָלֶיהָ – מְשַׁלְּחִין.
Traduction
One who owes a debt may not send money with another to the creditor on the basis of a figure [deyokani] or sign used in place of a signature that is associated with the creditor. The possession of this sign on the part of the other is not sufficient proof that he has been appointed as an agent. And this is the halakha even if witnesses verifying that this is the creditor’s sign are signed on it. And Rabbi Yoḥanan says: If there are witnesses signed on it, one may send the money with the other.
Rachi non traduit
בדיוקני. מסר לו בעל הפקדון לשליח סימנין וכתב לו חותמו באגרת ומסרה לו ואמר לו לך והתראה לפלוני ויתן לך מעות שיש לי בידו:
Tossefoth non traduit
אין משלחין מעות בדיוקני אפילו עדים חתומים עליה. פי' אם אמר לסופר כתוב לפלוני שישלח לי מעות ע''י פלוני ואחר כך חתם בדיוקני שלו ואפילו עדים חתומים עליה שהיא דיוקני שלו אינו מועיל אבל אם היו חתומים על זה שאמר ליה לשלוח על ידו אז הוי שליח אי נמי אם כתב בכתב ידו שלח על ידו פלוני וא''ת ואמאי לא מהני דיוקני דידיה והא אמרינן בהשולח (גיטין דף לו.) ובהמגרש (שם דף פז:) דמר חתים כוורא ומר חתים מכותא וי''ל דהני מילי בשמות חכמים דפקיעי אבל איניש אחרינא לא ולפי מאי שפירשנו לעיל אפילו כתב בכתב ידו וחתם בדיוקני אין מועיל כל זמן שלא אמר ליה בפניו:
ורבי יוחנן אמר אם עדים חתומים עליו שולחין. וה''ה לרבי יוחנן בלא דיוקני בשליח שעשאו בעדים כדאמר רבי יוחנן לעיל דהוי שליח והכא אתא לאשמועינן דדיוקני בלא עדים לא מהני ולא מידי ונראה דהלכתא כרב חסדא דשליח שעשאו בעדים הוי שליח דהא ר' יוחנן ור' אלעזר קיימי כוותיה ואע''ג דשמואל קאי כרבה קי''ל דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן וה''ה דלגבי שמואל הלכה כר' יוחנן:
אָמְרִי: לִשְׁמוּאֵל מַאי תַּקַּנְתָּא? כִּי הָא דְּרַבִּי אַבָּא הָוֵי מַסֵּיק זוּזֵי בִּדְרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא, אֲמַר לֵיהּ לְרַב סָפְרָא: בַּהֲדֵי דְּאָתֵית, אַיְיתִינְהוּ נִיהֲלִי. כִּי אֲזַל לְהָתָם, אֲמַר לֵיהּ רָבָא בְּרֵיהּ: מִי כָּתַב לָךְ: ''הִתְקַבַּלְתִּי''? אֲמַר לֵיהּ: לָא. אִי הָכִי, זִיל בְּרֵישָׁא, וְיִכְתּוֹב לָךְ ''הִתְקַבַּלְתִּי''.
Traduction
The Sages say: According to Shmuel, what is the rectification, i.e., what recourse is available to one who wishes to collect a debt without traveling to the debtor’s location? The Gemara answers: One may act like that course of action of Rabbi Abba, who was owed money by Rav Yosef bar Ḥama. Rabbi Abba said to Rav Safra: When you come back from Rabbi Yosef bar Ḥama’s locale, bring my money to me. When Rav Safra went there, Rava, Rav Yosef bar Ḥama’s son, said to him: Did Rabbi Abba write you a document stating: I have received payment, so that my father will have proof that he has absolved himself of the debt? Rav Safra said to him: No. Rava responded: If so, first go to him and let him write you a document stating: I have received payment, and then my father will pay you.
לְסוֹף אֲמַר לֵיהּ: אִי כָּתַב לָךְ נָמֵי ''הִתְקַבַּלְתִּי'', לָאו כְּלוּם הוּא; דִּלְמָא אַדְּאָתֵית שָׁכֵיב רַבִּי אַבָּא, וְנָפְלוּ זוּזֵי קַמֵּי יַתְמֵי, וְ''הִתְקַבַּלְתִּי'' דְּרַבִּי אַבָּא לָאו כְּלוּם הוּא. אֲמַר לֵיהּ: וְאֶלָּא מַאי תַּקַּנְתָּא? זִיל נַקְנִינְהוּ לָךְ אַגַּב אַרְעָא, וְתָא אַתְּ כְּתוֹב לַן ''הִתְקַבַּלְתִּי''.
Traduction
Ultimately, Rava said to him: Even if he writes you a document stating: I have received payment, it is nothing, since perhaps by the time you arrive back here, Rabbi Abba will have died and the money will fall before his orphans as an inheritance, and the document stating: I have received payment, that was written by Rabbi Abba, will be nothing, as the debt is no longer owed to him, but rather, to his heirs. Rav Safra said to him: Rather, what is the rectification? Rava replied: Go, and Rabbi Abba will transfer to you the rights to the money owed to him by means of acquisition of land from him, and then you should come and write for us a document stating: I have received payment. Then, we will pay you.
Rachi non traduit
אי כתב לך. ר' אבא:
התקבלתי. מעותי בקבלתו של רב ספרא:
אדאתית. בעוד שתהיה בדרך בשובך אצלנו:
שכיב רבי אבא. דזקן הוא וכבר בטל שליחותו קודם שתקבלם ואי הוו אנסי להו מינך באורחא תבעי לן יתמי:
נקנינהו ניהלך אגב ארעא. ויהיו שלך בכל מקום שהן דקיימא לן קדושין (דף כו.) נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות:
כִּי הָא דְּרַב פָּפָּא הֲוָה מַסֵּיק תְּרֵיסַר אַלְפֵי זוּזֵי בֵּי חוֹזָאֵי, אַקְנִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא אַגַּב אַסִּיפָּא דְבֵיתֵיהּ. כִּי אֲתָא, נְפַק לְאַפֵּיהּ עַד תְּוָאךְ.
Traduction
The Gemara notes: And this is like that course of action of Rav Pappa, who was owed twelve thousand dinars by a resident of Bei Ḥozai, and he transferred his claim to the money to Rav Shmuel bar Abba by means of the acquisition of the threshold of his house. When Rav Shmuel bar Abba came from Bei Ḥozai with the money in hand, Rav Pappa went out as far as Tavakh toward him in his excitement to receive the money.
Rachi non traduit
אסיפא דביתיה. מפתן ביתו דמחובר לקרקע הוא וכקרקע הוא כך שמעתי. ל''א סיפא דביתיה סוף בית הקנה לו זוית אחת:
נפק לאפיה עד תווך. הלך לקראתו עד תווך שם מקום שהיה שמח שהביא לו מעותיו:
Tossefoth non traduit
אגב אסיפא דביתיה. ומה שכותבין בהרשאה והקניתי לו ד' אמות בחצרי לאו דוקא דהא אמרינן בפ''ק דקדושין (דף כו:
ושם) דקרקע כל שהו חייב בפאה כו' וקונין עמה נכסים שאין להם אחריות ומה שכותבין הרשאה אפילו אותם שאין להם קרקע י''מ משום דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי וקשה דבפרק חזקת הבתים (ב''ב דף מד: ושם) דפריך. וליחוש דילמא אקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי ומשני לא צריכא דאמרי עדים ידענא ביה בהאי גברא דלא הוה ליה ארעא מעולם ובפרק מי שמת (בבא בתרא דף קמט.) גבי עובדא דאיסור גיורא דקאמר במאי ליקני רב מרי בריה להנהו זוזי אי דליקני ליה איסור גיורא אגב קרקע לית ליה קרקע וי''ל דההוא דאיסור גיורא מעיקרא ודאי לא אסיק אדעתיה טעמא דהודאה אבל במסקנא קאמר אדהכי נפק אודיתא מבי איסור וההיא דח''ה כיון שאין אלא חששא בעלמא דלמא אקני ליה כיון דלית ליה ארעא לא חיישינן וההיא דפ' הזהב (ב''מ דף מו. ושם) גבי היה עומד בגורן דפריך וליקני ליה אגב ארעא ומשני דלית ליה ארעא התם מדאורייתא בעינן דאית ליה ארעא דאי לית ליה ארעא לא היו קרוין מעותיו מדאורייתא שיוכל לפדות בהן פירות מעשר שני אבל לענין לגבות כיון שהודה שיש לו והקנה לו אגב קרקע למה לא יגבה [עי' תוס' כתובות נד:
ד''ה אע''פ וב''ב מד: ד''ה דלא]:
נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְכוּ'. אַלְמָא חוֹמֶשׁ מָמוֹנָא הוּא, וְאִם מָיֵית – מְשַׁלְּמִי לֵיהּ יוֹרְשִׁין.
Traduction
§ The mishna teaches that if the robber gave the robbery victim the principal value of the stolen item, but did not give him the additional one-fifth payment required of a robber, he is not required to pursue the robbery victim in order to return the additional one-fifth payment. The Gemara comments: Apparently, the additional one-fifth payment is considered monetary restitution rather than a fine. And accordingly, if the robber died, the heirs of the robber must pay it to the robbery victim.
Rachi non traduit
ואי מיית. גזלן משלמי יורשין ועוד מדקתני הרי זה מוסיף חומש על חומש ש''מ ממונא כפריה:
Tossefoth non traduit
נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש. הוא הדין אם לא נתן לו את הקרן ונשבע אתרוייהו אקרן ואחומש היה מוסיף חומש על חומש אלא אורחא דמילתא נקט דאקרן אין נשבעין שני פעמים והוא הדין אם נשבע על החומש דיוליכנו אחריו למדי דכיון שנשבע עליו נעשה כגזלן:
וּתְנַן נָמֵי: נָתַן אֶת הַקֶּרֶן וְנִשְׁבַּע עַל הַחוֹמֶשׁ – הֲרֵי מוֹסִיף חוֹמֶשׁ עַל חוֹמֶשׁ. אַלְמָא חוּמְשָׁא מָמוֹנָא הוּא.
Traduction
And we also learned in the mishna that if the robber gave the robbery victim the principal and takes a false oath to him concerning the additional one-fifth payment, asserting that he had already paid it, the robber adds an additional one-fifth payment apart from the additional one-fifth payment about which he had taken a false oath. Apparently, the additional one-fifth payment is monetary restitution, as one is obligated to pay an additional one-fifth for taking a false oath only with regard to monetary restitution, not with regard to fines.
Rachi non traduit
אלמא חומשא ממונא הוא. מדאיצטריך ליה למתני א''צ לילך אחריו אלמא ממונא הוא גביה:
וְתַנְיָא נָמֵי הָכִי: הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ, וְנִשְׁבַּע לוֹ, וָמֵת – יוֹרְשִׁין מְשַׁלְּמִים קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ, וּפְטוּרִין מִן הָאָשָׁם.
Traduction
And this is also taught in a baraita: With regard to one who robs another and takes a false oath to him that he did not rob him, and then dies, his heirs pay the principal and additional one-fifth payments to the robbery victim, but are exempt from the obligation to bring the guilt-offering.
Rachi non traduit
ופטורין מן האשם. דהא מתו בעליו דאם הפרישו בחייו היה טעון [רעיה] וכי לא הפרישו פטורין דאשם כפרה הוא ולאו ממונא ואין כפרה למתים:
וְיוֹרְשִׁין בְּנֵי שַׁלּוֹמֵי חוּמְשָׁא דַּאֲבוּהוֹן הָווּ – אַלְמָא חוֹמֶשׁ מָמוֹנָא הוּא, וּבָעֵי שַׁלּוֹמֵי יוֹרְשִׁין. וּרְמִינְהוּ, עֲדַיִין אֲנִי אוֹמֵר: אֵימָתַי אֵינוֹ מְשַׁלֵּם חוֹמֶשׁ עַל גֶּזֶל אָבִיו – בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִשְׁבַּע לֹא הוּא וְלֹא אָבִיו;
Traduction
The Gemara asks: But are heirs obligated to pay the additional one-fifth payment of their father, indicating that apparently the additional one-fifth payment is monetary restitution, and therefore the heirs must pay it? But one could raise a contradiction from a baraita. After having stated that one is required to add the additional one-fifth payment only for a robbery he commits himself, and not for a robbery committed by his father, the baraita states: I would still say that when does an heir not pay the additional one-fifth payment for his father’s robbery? It is only when neither he nor his father took a false oath.
Rachi non traduit
עדיין אני אומר. רישא בתורת כהנים אשר גזל על גזילו הוא מוסיף חומש ולא על גזילת אביו:
הוּא וְלֹא אָבִיו, אָבִיו וְלֹא הוּא, הוּא וְאָבִיו – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אֲשֶׁר גָּזָל וַאֲשֶׁר עָשָׁק'' – וְהוּא לֹא גָּזַל וְלֹא עָשַׁק.
Traduction
But if he took a false oath, but not his father; or if his father took a false oath, but not he; or if he and his father both took false oaths; from where is the heir’s exemption derived? The verse states: ''He shall restore the item that he robbed,'' and ''the item that he has acquired through exploitation'' (Leviticus 5:23), and in this case the heir did not rob and did not exploit. Since the verse states the obligation to pay the additional one-fifth payment when discussing one who robbed or exploited another, and the heir has done neither, he is exempt from payment. This baraita states that heirs are not obligated to pay the additional one-fifth payment.
אָמַר רַב נַחְמָן: לָא קַשְׁיָא; כָּאן שֶׁהוֹדָה, כָּאן שֶׁלֹּא הוֹדָה.
Traduction
The Gemara answers: Rav Naḥman said that it is not difficult. Here, in the mishna and the first baraita, they discuss a case where the robber admitted his obligation and therefore was required to pay the additional one-fifth payment, and this obligation is transferred to his heir; there, in the latter baraita, it discusses a case where he did not admit his obligation and was never required to pay the additional one-fifth payment.
Rachi non traduit
כאן שהודה. אביו בחייו אחר שנשבע ונתחייב לו חומשא משלמי יורשין וברייתא בת''כ בשלא הודה וקס''ד השתא בלא הודה לא אב ולא בן:
אִי לֹא הוֹדָה, קֶרֶן נָמֵי לָא מְשַׁלֵּם! וְכִי תֵּימָא: הָכִי נָמֵי דְּלָא מְשַׁלֵּם; וְהָא מִדְּקָא מְהַדַּר אַחוֹמֶשׁ – לְמֵימְרָא דְּקֶרֶן מְשַׁלֵּם!
Traduction
The Gemara rejects this answer: If the latter baraita discusses a case where he did not admit his obligation, then the halakha would be that the heir would not pay even the principal, as the obligation is not known by anyone. And if you would say that indeed it is so that he does not pay the principal, but isn’t it understood from the fact that the tanna searches for a source to teach the heir’s exemption from only the additional one-fifth payment, that it means to say that he does pay the principal.
וְעוֹד תַּנְיָא, וַעֲדַיִין אֲנִי אוֹמֵר: אֵימָתַי הוּא מְשַׁלֵּם קֶרֶן עַל גֶּזֶל אָבִיו – בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּע הוּא וְאָבִיו. אָבִיו וְלֹא הוּא, הוּא וְלֹא אָבִיו, לֹא הוּא וְלֹא אָבִיו – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: גְּזֵילָה וָעוֹשֶׁק, אֲבֵידָה וּפִקָּדוֹן – יֵשׁ תַּלְמוּד.
Traduction
The Gemara also proves that the heir must pay the principal from the continuation of the same baraita. And further, it is taught in that baraita: And I would still say: When does the heir pay the principal for his father’s robbery? It is only when he and his father both took false oaths. But if his father took a false oath, and not he; or if he took a false oath, but not his father; or if neither he nor his father took false oaths; from where is the heir’s obligation to pay the principal derived? The verse states the following terms: ''Robbery,'' and ''exploitation,'' ''lost item,'' and ''deposit'' (Leviticus 5:23); and there is a derivation [yesh talmud] here to derive that the heir is obligated to pay the principal in all of these cases.
וְיָתֵיב רַב הוּנָא וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בְּרֵיהּ: ''יֵשׁ תַּלְמוּד'' קָאָמַר מָר, אוֹ ''יִשְׁתַּלְמוּ'' קָאָמַר מָר? אֲמַר לֵיהּ: ''יֵשׁ תַּלְמוּד'' קָאָמֵינָא, וּמֵרִיבּוּיָא דִּקְרָאֵי אֲמַרִי.
Traduction
The Gemara clarifies: And Rav Huna sat and stated this halakha, and Rabba, his son, said to him: Was the Master saying that there is a derivation [yesh talmud], or was the Master saying that they will be paid [yishtalmu]? Rav Huna said to him: I am saying: There is a derivation, and it is from the additional expressions in the verses that I say it can be derived. It is apparent that an heir is obligated to pay the principal, and this refutes Rav Naḥman’s attempted resolution.
Rachi non traduit
ה''ג. ויתיב רב הונא:
יש תלמוד קאמר מר. ותנא מקרא מייתי לה מדכתיב כל הני ריבויא הוא שהבן חייב לשלם או ישתלמו קאמר מר ומסברא הוא משלם ולא מקראי:
Tossefoth non traduit
יש תלמוד קאמינא ומריבויא דקראי. תימה אמאי איצטריך קרא לקרן דאמאי לא ישלם קרן כיון דאיכא אחריות נכסים ועמד בדין דבהכי מוקמינן לה בסמוך:
אֶלָּא מַאי ''לֹא הוֹדָה''? לֹא הוֹדָה אָבִיו, וְהוֹדָה בְּנוֹ.
Traduction
Rather, what did Rav Naḥman mean when he suggested that the second baraita is referring to a case where he did not admit his obligation and exempts his heir from paying the additional one-fifth but obligates him to pay the principal? The baraita is referring to a case where the father did not admit, but his son did admit, and therefore he is obligated to pay the principal.
Rachi non traduit
לא הודה אביו והודה בנו. קרן משלם אבל חומש לא דמעטיה קרא מחומש על גזל אביו:
וְנִחַיַּיב בְּנוֹ חוֹמֶשׁ אַשְּׁבוּעָה דִידֵיהּ! אָמְרִי: בְּשֶׁאֵין גְּזֵילָה קַיֶּימֶת. אִי בְּשֶׁאֵין גְּזֵילָה קַיֶּימֶת, אֲפִילּוּ קֶרֶן נָמֵי לָא מְשַׁלֵּם! לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא אַחְרָיוּת.
Traduction
The Gemara asks: And let his son be liable to pay the additional one-fifth payment for his own false oath. The Sages say: In the case of the baraita, it is where the stolen item is no longer extant. Although the false oath was taken, it is not the type of obligation for which one must pay an additional one-fifth payment. The Gemara asks: If in the case of the baraita it is where the stolen item is no longer extant, the halakha should be that the heir does not pay even the principal, as the halakha is that while heirs must return an item stolen by their father, they are not obligated to compensate the owner if the item is no longer extant. The Gemara answers: No, the ruling is necessary in a case where there is guaranteed property, i.e., land, which the heirs inherited from the robber. Heirs are obligated to compensate the owner of a stolen item with inherited land, even if the stolen item itself is no longer extant.
Rachi non traduit
ונחייב חומש אשבועתא דידיה. דקתני נשבע הוא ואביו לפטורא דכיון דבן נשבע והודה אמאי פטור:
בשאין גזילה קיימת. דלאו עליה רמיא לשלומי דתנן (לקמן בבא קמא דף קיא:) הגוזל ומאכיל את בניו פטורים מלשלם הלכך אי כפר כפירת דברים בעלמא היא ושבועת בטוי הוא דליכא חומש:
לא צריכא דאיכא אחריות נכסים. ואמרינן לקמן (שם) דאם הניח אביהן אחריות נכסים קרקעות חייבים להחזיר מפני כבוד אביהן:
וְכִי אִיכָּא אַחְרָיוּת נְכָסִים מַאי הָוֵי? מִלְוָה עַל פֶּה הִיא, וּמִלְוָה עַל פֶּה אֵינוֹ גּוֹבֶה לֹא מִן הַיּוֹרְשִׁין וְלֹא מִן הַלָּקוֹחוֹת!
Traduction
The Gemara asks: And even when there is guaranteed property, i.e., land, what of it? After all, such a debt is legally considered a loan by oral agreement, and the creditor of a loan by oral agreement cannot collect from the heirs of the debtor, nor can he collect from those who purchased land from the debtor.
Rachi non traduit
וכי איכא אחריות נכסים מאי הוי כו'. ל''ג חדא דהא תני התם דמשום כבוד אביהם חייבים להחזיר ועוד דקמשני ליה כשעמד בדין קודם מיתתו והך העמדה מאי מהני הרי כפר ונשבע ולא הודה דהא אוקמינן דלא הודה אב והודה בנו ועוד דקמשני כשעמד בדין מכלל דעד השתא בשלא עמד בדין והא נשבע הוא ואביו קתני מכלל דבב''ד הוה הלכך ל''ג ליה. וה''ג אי הכי חומש נמי משלם א''ר הונא כו' אי הכי ממון גמור הוא וחומש נמי לשלם:
Tossefoth non traduit
מלוה על פה היא ואין גובה לא מן היורשים ולא מן הלקוחות. למ''ד שיעבודא לאו דאורייתא פריך דהכא משמע דמדאורייתא גובין מיורשין ומההיא ברייתא דהגוזל ומאכיל (לקמן בבא קמא דף קיא:) אם הניח להם אביהם אחריות נכסים חייבים לשלם ליכא למפרך ליה מידי דאיהו מוקי ליה מדרבנן כדי שלא תנעול דלת בפני לוין כדפסיק רב פפא בפרק גט פשוט (ב''ב דף קעו. ושם) ומיהו לרב ושמואל דאמרי מלוה ע''פ אין גובה לא מן היורשין ולא מן הלקוחות ואפילו מדרבנן כדמוכח בח''ה (שם דף מב.) ובסוף מי שמת (בבא בתרא דף קנז.) איכא לאקשויי מההיא ברייתא דלקמן ואיכא למימר דאינהו מוקמי לה בשעמד בדין ומה שהקשה בקונט' דהך העמדה בדין מאי מהני הרי כפר ונשבע דהא אוקימנא לעיל בשלא הודה אביו והודה בנו י''ל בעמד בדין לאחר שבועה ע''י עדים דלא מיחייב האב חומש כדתנן לקמן במתניתין דהיכא דאיכא עדים לא מיחייב חומש:

אָמְרִי:
Traduction
The Sages say in response:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source