Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 96a
דְּתַנְיָא הַבּוֹדֵק אֶת הֶחָבִית לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עָלֶיהָ תְּרוּמָה וְהוֹלֵךְ וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת חוֹמֶץ כָּל שְׁלֹשָׁה יוֹם וַדַּאי מִכָּאן וְאֵילָךְ סָפֵק
Traduction
As it is taught in a baraita (Tosefta, Terumot 2:8): With regard to one who inspects a barrel to see if it still contains enough wine to continually mentally separate teruma from it to exempt other untithed wine he has, until all the wine in that barrel would be teruma and would be given to a priest, and afterward the contents of the barrel were found to have turned to vinegar, which cannot be set aside as teruma for untithed wine, then all three days after he had last inspected it, it is definitely viewed as having been wine, and any wine for which teruma was separated during those days is tithed. From that point onward, more than three days after the previous inspection, it is uncertain as to whether it had already turned to vinegar, and any wine for which teruma was separated during those days is not tithed.
Tossefoth non traduit
הבודק את החבית להיות מפריש כו'. רבינו שמואל דחק לפרש שלקח ממנו משהו ומפריש ממנו תרומה ואחר כך טעמו ובחנם דחק שהרי יכול לטעמו בריח אי הוי ריחא חמרא ודאי חמרא הוא דאיכא ודאי חמרא דריחיה חלא אבל חלא לעולם לא הוי ריחיה חמרא והא דקאמר לקמן הא טעימיה ולא עקר הזקיקו לפרש כן דלא משמע ליה דטעמו בריח:
מַאי קָאָמַר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי קָאָמַר כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים וַדַּאי יַיִן מִכָּאן וְאֵילָךְ סָפֵק
Traduction
The Gemara clarifies: What is the baraita saying? Rabbi Yoḥanan says that this is what it is saying: For all of the first three days following the inspection, it is definitely viewed as having been wine that had not yet turned to vinegar. From that point onward, it is uncertain as to whether it had already turned to vinegar. Accordingly, any wine for which teruma was separated after those three days by means of designating the contents of that barrel as teruma has an uncertain status.
מַאי טַעְמָא חַמְרָא מֵעִילַּאי עָקַר וְהַאי טַעֲימֵיהּ וְלָא עֲקַר אִם תִּמְצָא לוֹמַר בָּתַר דְּטַעֲימֵיהּ עֲקַר הָוֵה רֵיחָא חַלָּא וְטַעְמֵיהּ חַמְרָא וְכֹל רֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעְמֵיהּ חַמְרָא חַמְרָא
Traduction
What is the reason? The process in which wine turns sour and becomes vinegar starts with the wine at the top of the barrel; and it is that wine which he tasted when he inspected it, and at that time it had not yet soured. And even if you say that immediately after he tasted it the wine began to sour, during the following three days it would have the odor of vinegar and its taste would be of wine, and anything that has an odor of vinegar but its taste is of wine is regarded as wine.
Tossefoth non traduit
מאי טעמא האי מעילאי עקר לא מצי למימר דלר' יוחנן מתתאי עקר דא''כ מנא ליה דכל ג' ימים הראשונים היה ודאי יין דלמא בשעה שטעמו כבר נעקר טעמו מתחתיו ב' ימים אבל אין לומר שכבר נעקר טעמו מתחתיו ג' ימים דאין סברא לומר שיהא חומץ גמור למטה ולמעלה הוה ריחיה (חלא) וטעמא חמרא:
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָאַחֲרוֹנִים וַדַּאי חוֹמֶץ מִכָּאן וּלְהַלָּן סָפֵק
Traduction
And Rabbi Yehoshua ben Levi says that there is a different interpretation of the baraita: For all of the last three days preceding the discovery that the wine had turned into vinegar, it is definitely viewed as having been vinegar. From that point and earlier, until the time it had been inspected, it is uncertain whether or not it was wine or vinegar.
מַאי טַעְמָא חַמְרָא מִתַּתַּאי עָקַר וְאֵימוֹר עֲקַר וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר מֵעִילַּאי עָקַר וְהָא טַעֲימֵיהּ וְלָא עֲקַר דִּלְמָא בָּתַר דְּטַעֲימֵיהּ עֲקַר הָוֵה רֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעְמֵיהּ חַמְרָא וְרֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעְמֵיהּ חַמְרָא חַלָּא
Traduction
What is the reason? The process in which wine turns sour and becomes vinegar starts with the wine at the bottom of the barrel, and therefore, since the inspection was limited to the wine at the top of the barrel, it is possible to say that wine at the bottom had already started to sour and one was unaware of it. Consequently, it is possible that on the day he tasted it the wine turned entirely into vinegar. And even if you say that the process in which wine turns sour and becomes vinegar starts with the wine at the top of the barrel, and it is that wine that he tasted when he inspected it and at that time it had not yet soured, perhaps immediately after he tasted it the wine began to sour, in which case its odor would be of vinegar and its taste of wine, and anything that has an odor of vinegar but its taste is of wine is regarded as vinegar.
Tossefoth non traduit
מאי טעמא האי חמרא מתתאי עקר. תימה דמנא ליה לגמרא ליפלוגינהו בהכי כיון דמצי למימר לכ''ע מעילאי וצ''ל דנקט הכי לפי שסובר שכך הוא אמת דמתתאי עקר וליכא למימר האי טעמא דמתתאי עקר לחוד (ולעולם) דקסבר ריחיה חלא וטעמא חמרא חמרא דא''כ ג' ימים האחרונים אמאי הוי ודאי חומץ דלמא כל ג' ימים הוי ריחיה חלא וטעמא חמרא והשתא הוא דנגמר חימוצו:
דָּרוֹמָאֵי מַתְנוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי רִאשׁוֹנִים וַדַּאי יַיִן אַחֲרוֹנִים וַדַּאי חוֹמֶץ אֶמְצָעִיִּים סָפֵק
Traduction
The Sages of the South taught another interpretation of the baraita in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi: For the first three days it is definitely viewed as having been wine. For the last three days it is definitely viewed as having been vinegar. The status of the wine during the intervening period is uncertain.
Tossefoth non traduit
דרומאי מתנו. פירש רבינו שמואל דהלכה כר' יוחנן דקיימי דרומאי כוותיה וכן נראה דרבא נמי קאי כוותיה בפרק בתרא דע''ז (דף סו:
ושם. ד''ה ורבא) שהבאתי לעיל:
הָא גוּפָא קַשְׁיָא אָמְרַתְּ רִאשׁוֹנִים וַדַּאי יַיִן אַלְמָא רֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעְמֵיהּ חַמְרָא חַמְרָא וַהֲדַר אָמְרַתְּ אַחֲרוֹנִים וַדַּאי חוֹמֶץ אַלְמָא רֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעְמֵיהּ חַמְרָא חַלָּא
Traduction
The Gemara asks: This matter itself is difficult, as, since you said that for the first three days it is definitely viewed as having been wine; apparently, if it has the odor of vinegar but its taste is of wine it is regarded as wine. But then you said that for the last three days it is definitely viewed as having been vinegar; apparently, if it has the odor of vinegar but its taste is of wine it is regarded as vinegar, as it can be established only that the odor had changed three days ago.
כְּגוֹן דְּאִשְׁתְּכַח חַלָּא סִיפְתְּקָא דְּאִי לָאו דַּעֲקַר תְּלָתָא יוֹמֵי לָא הֲוָה מִשְׁתְּכַח חַלָּא סִיפְתְּקָא
Traduction
The Gemara resolves the difficulty: The Sages of the South hold that as long as the wine still tastes like wine, it is regarded as wine. When they said that when a barrel is found to contain vinegar it is certain that the wine had already turned into vinegar three days previously, they were referring to a case where the barrel was found to contain strong vinegar, as, had it not already soured three days previously, the barrel would not have been found to contain strong vinegar; rather, it would contain only mild vinegar.
כְּמַאן פְּשַׁט לֵיהּ פְּלִיגִי בַּהּ רַב מָרִי וְרַב זְבִיד חַד אָמַר כְּרַבִּי יוֹחָנָן וְחַד אָמַר כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי:
Traduction
Rav Yosef claimed that this baraita can serve as proof with regard to which blessing is recited over wine that has the odor of vinegar but tastes like wine. Having cited three different interpretations of the baraita, the Gemara asks: In accordance with whose interpretation did Rav Yosef resolve the question of which blessing to recite? Rav Mari and Rav Zevid disagree about it. One said that Rav Yosef resolved it in accordance with the interpretation of Rabbi Yoḥanan, that this liquid is regarded as wine and the blessing for wine should be recited over it. And one said that Rav Yosef resolved it in accordance with the interpretation of Rabbi Yehoshua ben Levi, that the liquid is regarded as vinegar and the generic blessing: By Whose word all things came to be, should be recited over it. There is no definitive resolution of the dispute.
אִיתְּמַר הַמּוֹכֵר חָבִית יַיִן לַחֲבֵרוֹ וְהֶחְמִיצָה אָמַר רַב כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים בִּרְשׁוּת מוֹכֵר מִכָּאן וְאֵילָךְ בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ
Traduction
§ An amoraic dispute was stated with regard to one who sells a barrel of wine to another, and following the sale it turned to vinegar. Rav said: If it soured during any of the first three days following the sale, it is presumed that it had already began to sour in the domain of the seller, and he bears financial responsibility for it; from that point onward, it is presumed that the wine soured in the domain of the buyer, and it is his loss.
Tossefoth non traduit
כל ג' ימים הראשונים ברשות מוכר. ואפי' נתן לו הלוקח מעות יחזיר דכיון דנראה חומץ גמור תוך ג' שנמכר בידוע שכבר בשעת מכירה ריחיה חלא ואהאי חמרא לא יהבי אינשי דמי ואע''פ שטעמו והוה ריחיה חמרא ודאי לא טעימיה שפיר כיון דאחמיץ בתוך שלש מכאן ואילך ברשות לוקח ואפי' לא נתן מעות חייב ליתן ומיהו נראה דהיכא דלא טעימיה בשעת לקיחה דה''א המוציא מחבירו עליו הראיה דספיקא הוא והא דתנן (לקמן בבא בתרא דף צז:) המוכר יין לחבירו והחמיץ אינו חייב באחריותו מיירי לאחר ג' א''נ בקנקנים דלוקח כר' יוסי בר חנינא דלקמן כן פ''ה וצ''ל דמיירי הכא דידעינן שהקנקן דהמוכר הוא טוב דאי לאו אמאי חייב באחריותו לימא ליה המוכר היין היה טוב והקנקן גרם לו תוך ג' להתקלקל ולא איבעי לשהויי אלא לשתותו או להריקו בכלי אחר כמו שהוא אומר לו כשהוא בקנקנים דלוקח אבל דוחק לומר דמיירי כגון שמוכר שמרו בזה הקנקן זמן גדול ואם הקנקן גרם כבר היה מחמיץ מקודם ויותר מתיישב לומר דהכא תוך ג' ואפי' בקנקן דלוקח דאין קנקן גורם להחמיץ תוך ג' אלא ודאי לא טעימיה שפיר והתם לאחר ג' ואמר ליה למקפה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source