Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 46a
אֶלָּא לָאו דְּלֵיכָּא עֵדִים וְקָתָנֵי אוּמָּן מְהֵימַן מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אָמַר לֵיהּ לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי מְהֵימַן נָמֵי אַאַגְרֵיהּ
Traduction
Rather, is it not referring to a case where there are no witnesses to the transfer, and it teaches that the craftsman is deemed credible? Since if he had wanted to he could have said to him: It is purchased and that is why it is in my possession, he is deemed credible with regard to his claim about his fee as well. This supports the ruling of Rabba that if there are no witnesses, the craftsman is deemed credible if he says that the item belongs to him.
Tossefoth non traduit
אלא לאו דליכא עדים. הקשה ריב''ם דהיכי מצי לאורויי בדליכא עדים אם כן אמאי בזמנו נשבע ונוטל הא אמרינן בריש כל הנשבעין (שבועות דף מה:
ושם) דאם שכרו שלא בעדים מתוך שיכול לומר לא שכרתיך מעולם יכול לומר לו שכרתיך ונתתי לך שכרך ואור''י דלא קשה מידי דחדא דפלוגתא היא התם ועוד דהכא ליכא האי מיגו כיון שמודה במקצת ואי אמר לא שכרתיך מעולם הוי כופר בכל וחזקה דאין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו:
לָא לְעוֹלָם דְּלֵיכָּא עֵדִים וְהוּא דְּלֹא רָאָה
Traduction
The Gemara rejects this proof: No, actually, perhaps the baraita is referring to a case where there are no witnesses to the transfer, but it is specifically referring to a case where the owner did not see the cloak in the possession of the craftsman, who could consequently deny ever having received it from the owner. Therefore, it is not a proof in support of the ruling of Rabba that the craftsman would be deemed credible even if there are witnesses that it is currently in his possession.
מֵתִיב רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה אוּמָּן הוּא דְּאֵין לוֹ חֲזָקָה הָא אַחֵר יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה
Traduction
Rav Naḥman bar Yitzḥak raises an objection to Rabba’s ruling from Shmuel’s paraphrase of the mishna: A craftsman does not have the ability to establish the presumption of ownership of property in his possession. This indicates that it is specifically a craftsman who does not have the ability to establish the presumption of ownership, but another person in similar circumstances has the ability to establish the presumption of ownership.
הֵיכִי דָמֵי אִי דְּאִיכָּא עֵדִים אַחֵר אַמַּאי יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה אֶלָּא לָאו דְּלֵיכָּא עֵדִים וְקָתָנֵי אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה תְּיוּבְתָּא:
Traduction
What are the circumstances in which this would apply? If it is referring to a case where there are witnesses that the person in question received the item from another, why is it that another person has the ability to establish the presumption of ownership, when there are witnesses that he received this item as a deposit? Rather, is it not referring to a case where there are no witnesses, and yet, the mishna teaches: A craftsman does not have the ability to establish the presumption of ownership. This indicates that a craftsman does not establish the presumption of ownership under any circumstances, contrary to the ruling of Rabba. The Gemara concludes: The refutation of the opinion of Rabba is indeed a conclusive refutation, and his ruling is rejected.
Tossefoth non traduit
אי דאיכא עדים אחר אמאי יש לו חזקה. ונראה דבראה מיירי דאי בלא ראה אומן נמי יש לו חזקה מיגו דאי בעי אמר החזרתיו לך דאין צריך להחזיר לו בעדים אלא ודאי בראה מיירי א''כ אחר אמאי יש לו חזקה כיון דאיכא עדים דבתורת פקדון בא לידו ולא מצי למיטען נמי החזרתי לך שהרי ראה ופר''ת נראה לר''י מאד רחוק על כן לא כתבתיו:
תָּנוּ רַבָּנַן נִתְחַלְּפוּ לוֹ כֵּלִים בְּכֵלִים בְּבֵית הָאוּמָּן הֲרֵי זֶה יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַד שֶׁיָּבֹא הַלָּה וְיִטּוֹל אֶת שֶׁלּוֹ בְּבֵית הָאֵבֶל אוֹ בְּבֵית הַמִּשְׁתֶּה הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַד שֶׁיָּבֹא הַלָּה וְיִטּוֹל אֶת שֶׁלּוֹ מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא
Traduction
§ The Gemara discusses another halakha pertaining to the giving of an item to a craftsman. The Sages taught: If one’s utensils were mistakenly switched with another’s utensils in the house of a craftsman, this one who received the wrong utensils may use them until the time when that one, whose utensils he received, comes and takes his. But if his utensils and another’s utensils were mistakenly switched in a house of mourning or in a house of a wedding feast, this one who took the wrong utensils may not use them in the interim, i.e., until the time when that one, whose utensils he took, comes and takes his. The Gemara asks: What is different in the first clause where he may use the utensils, and what is different in the latter clause where he may not?
אָמַר רַב הֲוָה יָתֵיבְנָא קַמֵּיהּ דְּחַבִּיבִי וַאֲמַר לִי וְכִי אֵין אָדָם עָשׂוּי לוֹמַר לָאוּמָּן מְכוֹר לִי טַלִּיתִי
Traduction
Rav said: I was sitting before my uncle, Rav Ḥiyya, and he said the explanation to me: And is a person not likely to say to the craftsman: Sell my cloak for me after you finish repairing it? It is possible that the craftsman mistakenly sold the utensils of another client instead, and gave to that other client the utensils that should have been sold. Since the owner of these utensils received the money from the sale of the other client’s utensils, the craftsman has a right to give the remaining utensils to the other client in the interim. This reasoning does not apply in the case of the house of mourning or a wedding feast, where one simply took utensils belonging to another.
Tossefoth non traduit
וכי אין אדם עשוי לומר לאומן מכור לי טליתי. וטעה אומן ומכר את של זה שהיה סבור למכור את של חבירו ונתן לו את של חבירו תחתיו אבל אם לא היה עשוי לומר לאומן למכור לא היה מותר מחמת שטעה אומן ונתן את שלו לחבירו דהוי כנתחלפו לו בבית האבל או בבית המשתה וסופו שיחזיר חבירו את שלו לאומן ויחזור ויתבע ממנו טליתו:
אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא הוּא אֲבָל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו לֹא וְהוּא נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דַּאֲמַר לֵיהּ טַלִּית סְתָם אֲבָל טַלִּיתְךָ לָא הַאי לָאו טַלִּית דִּידֵיהּ הוּא
Traduction
Rav Ḥiyya, son of Rav Naḥman, said: They taught that it is permitted to use the utensils only if the craftsman himself gave them to his customer, as in that case, the above reasoning applies. But if the craftsman’s wife or children gave them to him, the customer may not use the utensils, as it is likely that they were given to him in error. And even if the craftsman himself gave the utensils to his customer, we said that it is permitted for him to use them only in a case where the craftsman said to him, for example: I am returning a cloak, without specification. But if the craftsman said to him: I am returning your cloak, then he may not use it, as this is not his cloak, and clearly it was given to him in error.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא תָּא אַחְוִי לָךְ רַמָּאֵי דְפוּמְבְּדִיתָא מַאי עָבְדִי אָמַר לֵיהּ הַב לִי סַרְבָּלַאי לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם הָא אִית לִי סָהֲדִי דְּחַזְיוּהּ גַּבָּךְ אָמַר לֵיהּ הָהוּא אַחֲרִינָא הֲוָה אַפְּקִינֵּיהּ וְנֶחְזִינְהוּ אָמַר לֵיהּ אִיבְרָא לָא מַפֵּיקְנָא לֵיהּ
Traduction
§ The Gemara presents another statement with regard to craftsmen. Abaye said to Rava: Come and I will show you what the swindlers of Pumbedita do. There was a case where the owner of an item said to a craftsman: Give me back my cloak [sarbelai] that I gave you to repair, and the craftsman replied: These matters never occurred. The owner responded: But I have witnesses who saw it in your possession. The craftsman said to the owner: That was a different cloak that they saw. The witnesses are uncertain as to whether it was really his cloak. The owner then said: Bring it out and we will see it, so as to determine whose it is. The craftsman said to the owner: In truth, I will not bring it out, as you have no valid claim to the cloak and I am not willing to show you another’s property. This is the trickery to which Abaye referred, as it is not a sincere response, and the craftsman merely wishes to keep the cloak.
Tossefoth non traduit
הא אית לי סהדי דחזיוה גבך. פי' טלית שהיו בו סימנים כעין שלי ולא שהיה להם טביעות עין שהיו מכירים שהיא שלו:
אָמַר רָבָא שַׁפִּיר קָאָמַר לֵיהּ
Traduction
Rava said to Abaye: The craftsman is saying well to the owner, and his claim will be accepted,
Tossefoth non traduit
שפיר קאמר ליה. דלא משוי ראה מ''ט דראה תניא תימה לרשב''א דמאי בעי למימר אי בעי למימר שפיר קאמר דלא משוי ליה ראה דלא בעי לאפוקי דנחזייה דמה צריך למימר עלה ראה תניא פשיטא דאי מפיק ליה ויכירוה שהיא שלו דחייב להחזיר שהרי כפר ואמר לא היו דברים מעולם ונראה לו לפרש הכי שפיר קאמר כלומר שטוען טענה זו לא היו דברים מעולם דעל ידי כך לא משוי ליה ראה הואיל ולעדים לא היה בה טביעות עין ויכול לומר אחר היה אבל אי הוה טעין לקוח הוא בידי לא היה נאמן דאין לו עוד מיגו דאי בעי אמר החזרתיו לך או לא היו דברים מעולם דירא לומר כן הואיל ויש עדים שראו טלית כאותו שהוא שלו בידו והשתא אתי שפיר דקאמר מ''ט ראה תניא כלומר אע''פ שאינה ראיה גמורה של טביעות עין אלא שהיו בה סימנין כמו שלו דראה דקתני בברייתא משמע ליה בכל ענין ראיה (גמורה) אינו נאמן לומר לקוח הוא בידי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source