Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 2a

הַשּׁוּתָּפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה בְּחָצֵר בּוֹנִין אֶת הַכּוֹתֶל בְּאֶמְצַע מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִבְנוֹת גְּוִיל גָּזִית כְּפִיסִין לְבֵינִין בּוֹנִין הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה

Traduction

MISHNA: Partners who wished to make a partition [meḥitza] in a jointly owned courtyard build the wall for the partition in the middle of the courtyard. What is this wall fashioned from? In a place where it is customary to build such a wall with non-chiseled stone [gevil], or chiseled stone [gazit], or small bricks [kefisin], or large bricks [leveinim], they must build the wall with that material. Everything is in accordance with the regional custom.

Rachi non traduit

מתני' השותפין. שיש להן חצר בשותפות ובתי שניהן פתוחין לתוכו וכל חצירות ששנו חכמים לפני הבתים הן ורוב תשמישן בחצר:

באמצע. זה נותן מחלקו חצי מקום עובי הכותל וכן זה:

גויל גזית כפיסין. הכל מפרש בגמרא:

הכל כמנהג המדינה. אם מנהג לבנות בגויל אין חבירו יכול לומר איני חפץ אלא גזית:

Tossefoth non traduit

מתני' השותפין. כולה נזיקין חדא מסכתא היא כדאמרינן בהגוזל קמא (ב''ק דף קב.) ובפ''ק דע''ז (דף ז.) ואפי' לא הוי חדא מסכתא צריך לפרש למה נשנית מסכתא זו אחר ב''מ כדאשכחן דדייק גמ' בריש מס' שבועות (דף ב:) מכדי תנא ממכות סליק מ''ש דקתני שבועות וכן בכמה מקומות והא דאמר (ב''ק קב.) בתרי מסכתות אין סדר למשנה היינו לענין מחלוקת ואח''כ סתם משום דרבי לא שנה לתלמידיו כסדר המסכתות ופעמים שנה האחרונה קודם הראשונה ואור''י דהיינו טעמא משום דקאי אהך פירקא דלעיל (ב''מ דף קטז:) הבית והעלייה של ב' שנפלו חולקים בעצים וכו' וקרי להו התם בגמ' שותפין וקתני נמי (שם דף קיח:) ב' גנות זו ע''ג זו וירק בינתים דהוי ענין שותפות:

כפיסין. מפרש בגמ' ארחי וקשה לר''י והכתיב (חבקוק ב':
י''א) וכפיס מעץ יעננה משמע שהוא של עץ ואור''י דשמא היו מניחין עצים מלמעלה ומלמטה:

גְּוִיל זֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְזֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים בַּגָּזִית זֶה נוֹתֵן טִפְחַיִים וּמֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן טִפְחַיִים וּמֶחֱצָה בַּכְּפִיסִין זֶה נוֹתֵן טִפְחַיִים וְזֶה נוֹתֵן טִפְחַיִים בִּלְבֵינִין זֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכּוֹתֶל הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם

Traduction

If they build the wall with non-chiseled stone, this partner provides three handbreadths of his portion of the courtyard and that partner provides three handbreadths, since the thickness of such a wall is six handbreadths. If they build the wall with chiseled stone, this partner provides two and a half handbreadths and that partner provides two and a half handbreadths, since such a wall is five handbreadths thick. If they build the wall with small bricks, this one provides two handbreadths and that one provides two handbreadths, since the thickness of such a wall is four handbreadths. If they build with large bricks, this one provides one and a half handbreadths and that one provides one and a half handbreadths, since the thickness of such a wall is three handbreadths. Therefore, if the wall later falls, the assumption is that the space where the wall stood and the stones belong to both of them, to be divided equally.

Rachi non traduit

זה נותן ג' טפחים כו'. שעובי כותל גויל ו' טפחים ושל גזית חמשה ושל כפיסים ד' ושל לבינים ג':

לפיכך. הואיל ובתחלת הבנין חייבום חכמים לבנות בין שניהם אם נפל הכותל לאחר שנים רבים אין האחד יכול לומר כל הכותל נבנה בחלקי ומשלי היו האבנים אע''פ שהוחזק יותר מחבירו וכגון שנפל הכותל בחלקו כדמפרש בגמ':

Tossefoth non traduit

בגויל זה נותן ג' טפחים כו'. והא דלא קאמר בגויל ו' טפחים משום דלא נטעי למימר ו' לכל אחד וא''ת אמאי אצטריך למיתני מדת גויל וגזית כיון דתנן הכל כמנהג המדינה כמו שנהגו כן יעשו וי''ל דאם נהגו יותר מו' בגויל לא יעשה וכן כולם אלא כשיעור המפורש ומיהו אם נהגו לעשות פחות מו' יעשה דאפילו אם נהגו בהוצא ודפנא יעשה כדמפרש בגמרא וא''ת ומאי בעי בגמ' הכל כמנהג המדינה לאתויי מאי ומשני לאתויי אתרא דנהיגי בהוצא ודפנא לימא לאתויי כמנהג כל המקומות כמו שנהגו ונראה לר''ת דדוקא בהוצא ודפנא אבל פחות מכאן אפילו נהגו מנהג הדיוט הוא ומוכיח מכאן דיש מנהגים שאין לסמוך עליהם אפילו היכא דתנן הכל כמנהג המדינה:

לפיכך אם נפל הכותל וכו'. פי' לפי שבונים הכותל בעל כרחם או משום דהקנו זה לזה לעשות גודא ללישנא קמא וכגון דידוע לנו עדיין וזוכרים שהקנו זה לזה וללישנא בתרא משום היזק ראיה וא''ת ומאי איריא משום דבונין הכותל בעל כרחם בלאו הכי נמי הוי של שניהם אפי' נפל לרשותא דחד מינייהו כיון דאין חזית לא לזה ולא לזה כדפריך בגמרא גבי בקעה לא יעשה חזית לא לזה ולא לזה ואי הוה דהאיך דנפל לרשותו מאי פריך הא צריך לעשות חזית שלא יפול לרשות אחר ויאמר שלו הן והא דאמרינן בהשואל (ב''מ דף ק.) גבי מחליף פרה בחמור וכן בריש הבית והעלייה (בבא מציעא דף קטז:) וליחזי ברשות דמאן קיימא וליהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראיה היינו משום דהתם מתחילה מבורר היה הדבר וברשות אחד מהן נולד הספק אבל הכא מעיקרא נולד הספק ואם היו באין לחלוק בעוד שהכותל קיים היו חולקין בשוה מספק אפילו לרבנן דסומכוס דלית להו ממון המוטל בספק חולקין הכא מודו כיון דליכא הכא חזקה לזה יותר מלזה הילכך אפילו נפל לרשותא דחד מינייהו לא יפסיד האחר כחו והא דלא אמר הכא כל דאלים גבר כמו בזה אומר של אבותי (לקמן בבא בתרא דף לד:) התם הוא דליכא דררא דממונא אבל הכא איכא דררא דממונא ומתרץ ר''י דהיינו הך דפריך בגמרא פשיטא כדפירש בקונטרס דאפילו לא פסיק לן דינא דמתניתין שמתחילה בין שניהם עשאוה בעל כרחם היו חולקין בשוה ואפילו דנפל לרשותא דחד מינייהו כדמוכח גבי בקעה ומשני לא צריכא דנפל לרשותא דחד מינייהו פירוש ושהו ברשותו הרבה מהו דתימא כיון דשהו ברשותו הרבה ניהמניה שעשאוה כולה מיגו דאיבעי אמר ממך לקחתיה והיה נאמן משום דשהו הרבה ואף על גב דאמר בריש הבית והעלייה דשותפין לא קפדי אהדדי הכא מיירי דשהו יותר מכדי רגילות דאטו משום דשותפין נינהו לא יקפידו עד עולם ולא דמי לגודרות דאין להם חזקה (לקמן בבא בתרא דף לו.) לפי שאין ידוע ביד מי הם אבל הכא לא היה לו להשהותו כל כך ברשותו קמ''ל כיון דמעיקרא על שניהם היה לעשות לא מהימן לומר שהוא עשה הכל דמיגו במקום עדים הוא דאנן סהדי שלא עשאה לבדו כיון שהיה יכול לדחוק את חבירו בדין שהיה עושה עמו אבל בבקעה אם שהו הרבה היה נאמן לומר שעשאה במיגו דאי בעי אמר לקחתיה והאי שינויא אינו אלא מאבנים אבל מקום הכותל לעולם פשיטא שחולקין אותו ואיידי דנקט אבנים נקט המקום:

וְכֵן בַּגִּינָּה מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ אֲבָל בַּבִּקְעָה מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדּוֹר אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ

Traduction

And similarly with regard to a garden, in a place where it is customary to build a partition in the middle of a garden jointly owned by two people, and one of them wishes to build such a partition, the court obligates his neighbor to join in building the partition. But with regard to an expanse of fields [babbika], in a place where it is customary not to build a partition between two people’s fields, and one person wishes to build a partition between his field and that of his neighbor, the court does not obligate his neighbor to build such a partition.

Rachi non traduit

וכן בגינה. מחייבין את שניהן לבנות במקום שנהגו לגדור באמצע:

אבל בבקעה. שדה הלבן:

מקום שנהגו כו'. בגמ' מפרש מאי קאמר:

אֶלָּא אִם רָצָה כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה וְעוֹשֶׂה חֲזִית מִבַּחוּץ לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכּוֹתֶל הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ

Traduction

Rather, if one person wishes to erect a partition, he must withdraw into his own field and build the partition there. And he makes a border mark on the outer side of the barrier facing his neighbor’s property, indicating that he built the entire structure of his own materials and on his own land. Therefore, if the wall later falls, the assumption is that the space where the wall stood and the stones belong only to him, as is indicated by the mark on the wall.

Rachi non traduit

ועושה חזית מבחוץ. מפרש בגמ':

אִם עָשׂוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם בּוֹנִין אֶת הַכּוֹתֶל בָּאֶמְצַע וְעוֹשִׂין חֲזִית מִכָּאן וּמִכָּאן לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכּוֹתֶל הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם:

Traduction

Nevertheless, in a place where it is not customary to build a partition between two people’s fields, if they made such a partition with the agreement of the two of them, they build it in the middle, i.e., on the property line, and make a border mark on the one side and on the other side. Therefore, if the wall later falls, the assumption is that the space where the wall stood and the stones belong to both of them, to be divided equally.

Rachi non traduit

ועושין חזית מכאן ומכאן. להודיע ששניהם עשאוהו:

גְּמָ' סַבְרוּהָ מַאי מְחִיצָה גּוּדָּא כִּדְתַנְיָא מְחִיצַת הַכֶּרֶם שֶׁנִּפְרְצָה אוֹמֵר לוֹ גְּדוֹר חָזְרָה וְנִפְרְצָה אוֹמֵר לוֹ גְּדוֹר

Traduction

GEMARA: The Sages initially assumed: What is the meaning of the term meḥitza mentioned in the mishna? It means a partition, as it is taught in a baraita: Consider the case where a partition of [meḥitzat] a vineyard which separates the vineyard from a field of grain was breached, resulting, if the situation is not rectified, in the grain and grapes becoming items from which deriving benefit is prohibited due to the prohibition of diverse kinds planted in a vineyard. The owner of the field of grain may say to the owner of the vineyard: Build a partition between the vineyard and the field of grain. If the owner of the vineyard did so, and the partition was breached again, the owner of the field of grain may say to him again: Build a partition.

Rachi non traduit

גמ' גודא. כותל:

(כדתנן). דקרי תנא לגודא מחיצה:

מחיצת הכרם. שסמוך לשדה הלבן של חבירו:

אומר לו. לבעל הכרם גדור אתה שלא יאסרו גפניך את תבואת השדה משום כלאים לפי שסמך בעל השדה את זרעיו סמוך לגדר כדתנן בפרק שני (דף כו.) היה גדר בינתים זה סומך לגדר מכאן את אילנותיו וזה סומך לגדר את זרעיו מכאן וכשאין שם גדר תנן בפ' שני לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אא''כ הרחיק ממנו ד' אמות כדי עבודת הכרם דבהכי הוי כלאים:

חזרה ונפרצה אומר לו. לגדור:

Tossefoth non traduit

סברוה מאי מחיצה גודא. אע''ג דלבסוף קאי קאמר סברוה לפי שזה הלשון אינו עיקר מחמת פירכא דלקמן ודיחוי בעלמא הוא האי דמשני וכלשון שני הלכה וכן פוסק ר''ת ואגב דנקט בהאי לישנא סברוה נקט נמי בלישנא אחריתי ועוד אור''י דבפרק קמא דנדרים (דף יא.) איכא סברוה אע''ג דלבסוף קאי ומסיק הכי:

כדתניא מחיצת הכרם שנפרצה. יש ספרים דגרסי דתנן ואומר ר''ת שאינה משנה בשום מקום (וא''כ) היכי פשיט מינה בהגוזל קמא (ב''ק דף ק. ושם) דר''מ דאין דינא דגרמי ואם היתה משנה הוה אתי שפיר דסתם משנה ר''מ היא ואומר ר''ת דמשמע ליה דאתיא כר''מ מכח מתניתין דכלאים דמייתי התם המסכך [את] גפנו על גבי תבואתו של חבירו [ה''ז] קידש וחייב באחריותו וההיא סתם משנה היא הילכך ההיא נמי דקתני קידש רבי מאיר היא ואין להאריך כאן יותר:

אומר לו גדור. פירוש לבעל הכרם והוא המזיק דארבע אמות שאמרו להרחיק הוא בשביל עבודת הכרם כדאמרי' בפ' שני לקמן (בבא בתרא דף כו.) ואפילו ר' יוסי דקאמר לקמן (בבא בתרא דף יח:
כה:) על הניזק להרחיק את עצמו האמר רב אשי לקמן (בבא בתרא דף כה:) מודי ר' יוסי בגירי דיליה ואומר ר''י דלהכי קתני אומר לו גדור ולא קתני חייב לגדור לפי שצריך להתרות בו ואם לא התרו בו לגדור אינו חייב באחריותו ולהכי נקט נמי תרי זימני נפרצה אומר לו גדור אף פעם שניה כשנפרצה צריך להתרותו שאינו סבור להיות חייב לגדור כל שעה ונפרצה פעם שלישית מספקא לר''י אם צריך להתרותו כל שעה או שמא סגי בתרי זימני ואין צריך להתרות בו יותר ור''ת מפרש דלהכי נקט תרי זימני לאשמועינן שאם יש תוספת מאתים בין מה שהוסיף בנפרצה ראשונה ובין מה שהוסיף בנפרצה שניה דאין מצטרפין לאסור ומראשונה ראשונה בטלי והארכתי בהגוזל קמא (ב''ק דף ק: ושם) ובפרק במה אשה (שבת דף סה.):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source