Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 164b
וַהֲלֹא אֵינוֹ דּוֹמֶה זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לִזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה פָּשׁוּט מָלַךְ שָׁנָה מוֹנִין לוֹ שָׁנָה שְׁתַּיִם מוֹנִין לוֹ שְׁתַּיִם מְקוּשָּׁר מָלַךְ שָׁנָה מוֹנִין לוֹ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מוֹנִין לוֹ שָׁלֹשׁ
Traduction
But the date of this one, a tied document, is not the same as the date of that one, an ordinary document. In an ordinary document, when the king has reigned for one year, one year is counted for him, and when he has reigned for two years, two years are counted for him. By contrast, in a tied document, when the king has reigned for one year, two years are counted for him, and when he has reigned for two years, three years are counted for him. If a tied document is simply opened up and used as an ordinary document, then it will emerge that it is postdated by a year.
וְזִימְנִין דְּיָזֵיף מִינֵּיהּ זוּזֵי בִּמְקוּשָּׁר וּמִיתְרְמֵי לֵיהּ זוּזֵי בֵּינֵי בֵּינֵי וּפָרַע לֵיהּ וְאָמַר לֵיהּ הַב לִי שְׁטָרַאי וְאָמַר לֵיהּ אִירְכַס לִי וְכָתֵב לֵיהּ תְּבָרָא
Traduction
Rabbi Yehuda HaNasi continues: And there are times this can be problematic, as in a case where the debtor borrows money from the creditor, and the details of the loan are written in a tied document. And the debtor chances upon some money in the interim, i.e., during the first year after the document was written, and he repays the creditor, and says to him: Give me back my promissory note, as I have just repaid you. And the creditor says to the debtor: I lost the document and cannot give it to you. And in lieu of returning the promissory note, the creditor writes a receipt for the debtor, as protection against a second collection.
וְכִי מָטֵי זִמְנֵיהּ מְשַׁוֵּי לֵיהּ פָּשׁוּט וְאָמַר לֵיהּ הָנֵי הַשְׁתָּא דִּיזַפְתְּ מִינַּאי
Traduction
Rabbi Yehuda HaNasi continues: And then, when the time for repayment written in the promissory note arrives, the creditor will make it into an ordinary document by undoing its stitches and opening it up, and he can then say to the debtor: It is now that you borrowed this money from me, as attested in this promissory note, and the receipt you have in your possession is for a previous debt, as its date precedes the date on my document.
Tossefoth non traduit
השתא הוא דאוזפת מינאי. פירוש ומפסדי הלקוחות שלא כדין אבל משום פסידא דלוה לא איכפת לן דאיהו הוא דאפסיד אנפשיה כשלוה בהאי שטרא כדפרישית לעיל גבי עדים דלית לן למיפסל לשטרא משום שיוכל לזייף על העדים עצמן להוציא עליהם כתב ידן דאינהו דאפסדו אנפשייהו אי נמי י''ל דאין להן הפסד ללקוחות כגון דכתב זה השטר בלא אחריות ואפ''ה חיישינן לפסידא דלוה שאין זה הפסד. שיהא הלוה יודע ליזהר כל כך ולא מסיק אדעתיה שיבא לידי זיוף:
קָא סָבַר אֵין כּוֹתְבִין שׁוֹבָר
Traduction
The Gemara answers: Rabbi Ḥanina ben Gamliel holds that one does not write a receipt in such cases. If a creditor loses his promissory note, the debtor need not pay him at all, out of concern that the debt may one day be collected again when the promissory note is found. He is not required to pay the debt and accept only a receipt, which he will then have to guard permanently to protect himself against a second collection.
וּמִי בָּקִי רַבִּי בִּמְקוּשָּׁר וְהָא הָהוּא מְקוּשָּׁר דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי וְאָמַר רַבִּי שְׁטָר מְאוּחָר זֶה וְאָמַר לוֹ זוּנִין לְרַבִּי כָּךְ מִנְהָגָהּ שֶׁל אוּמָּה זוֹ מָלַךְ שָׁנָה מוֹנִין לוֹ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מוֹנִין לוֹ שָׁלֹשׁ
Traduction
The Gemara asks with regard to the previous discussion: And was Rabbi Yehuda HaNasi expert in the halakhot of tied documents? But wasn’t there a certain tied document that came before Rabbi Yehuda HaNasi, and when Rabbi Yehuda HaNasi saw the date he said: This is a postdated document. And a Sage named Zunin said to Rabbi Yehuda HaNasi: Such is the custom of this nation; when the king has reigned for one year, two years are counted for him, and when he has reigned for two years, three years are counted for him. The document is therefore not postdated. From this anecdote it is clear that Rabbi Yehuda HaNasi himself had not been familiar with this practice.
בָּתַר דְּשַׁמְעַהּ מִזּוּנִין סַבְרַהּ
Traduction
The Gemara answers: After Rabbi Yehuda HaNasi heard it from Zunin he accepted the explanation and held this way himself, and that is what prompted him to raise his objection.
הָהוּא שְׁטָרָא דַּהֲוָה כְּתִב בֵּיהּ בִּשְׁנַת פְּלוֹנִי אַרְכָן אָמַר רַבִּי חֲנִינָא יִבְדֹּק אֵימָתַי עָמַד אַרְכָן בְּאַרְכָנוּתֵיהּ
Traduction
§ There was a certain document on which was written, as its date: In the year of so-and-so, Archon [Arkhan], a title for a ruler, without stating any particular year of his reign. Rabbi Ḥanina said: Let it be investigated when it was that this Archon rose to his position of archon, i.e., find out the year he came to power, and the validity of the document is established from that year.
Tossefoth non traduit
בשנת פלוני. נראה לר''י דהאי ארכן לאו היינו מלך אלא ממונה שמסירים אותו משררתו לאחר שנה ואין ממונה עולמית והיינו דפריך דלמא עברוהו ואמלכוהו ואע''ג דקרי ליה מלך כן דרך לקרות שררה לשון מלוכה כדאמר מלך רבי יוחנן (תענית דף כא.) מלך רבה (ברכות דף סד.) אבל אי ארכן היינו מלך אינו דרך שיעבירוהו ממלכותו:
וְדִלְמָא דַּאֲרִיךְ מַלְכוּתֵיהּ אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא כָּךְ מִנְהָגָהּ שֶׁל אוּמָּה זוֹ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה קוֹרִין לוֹ אַרְכָן שְׁנִיָּה קוֹרִין לוֹ דִּיגוֹן
Traduction
The Gemara suggests: But perhaps the writer of the document was using an Aramaic or Hebrew term, and intended to say that the reign of so-and-so had already extended [arikh] for several years. Rav Hoshaya says: Such is the custom of this nation where the document was written: In the first year of the king’s reign they refer to him with the title Archon; in his second year they refer to him with the title Digon.
וְדִלְמָא עַבּוֹרֵי עַבְּרוּהוּ וַהֲדַר אוֹקְמוּהוּ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה הָהוּא אַרְכָן דִּיגוֹן קָרְאוּ לֵיהּ
Traduction
The Gemara suggests: But perhaps the people deposed the ruler and then reinstated him, and the document was written in the first year of his second reign. Rabbi Yirmeya said: In that case, they would refer to him with the title Archon Digon.
תָּנוּ רַבָּנַן הֲרֵינִי נָזִיר הֵינָא סוֹמְכוֹס אָמַר הֵינָא אַחַת דִּיגוֹן שְׁתַּיִם טְרִיגוֹן שָׁלֹשׁ טֶטְרִיגוֹן אַרְבַּע פֶּנְטִיגוֹן חָמֵשׁ
Traduction
§ Apropos these Greek terms, the Gemara cites two baraitot that mention them. The Sages taught (Tosefta, Nazir 1:2) that if one said: I am hereby a nazirite heina, or stated a similar expression with other comparable Greek terms, Sumakhos said that his status depends on which term he used. If he used the word heina, he is a nazirite for one term of naziriteship, i.e., thirty days; if he said digon, he is a nazirite for two terms of thirty days each; if he said terigon, he is a nazirite for three terms; tetrigon, for four terms; pentigon, for five terms.
Tossefoth non traduit
הינא אחת. לשון יווני הוא כדאמר (שבת דף לא:) בלשון יווני קורין לאחת הינא וקשה דמאי קמ''ל דאם אמר הריני נזיר שתי נזירות דהוא חייב שתי נזירות הא פשיטא מה לי לשון עברי ומה לי לשון יווני מה לי לשון לעז וי''ל דאם אינו יודע מהו לשון דיגון טריגון ואמר הריני נזיר דיגון טריגון ואינו משמע בלשון הקדש כמו דיגון שתים כו' דהאי הוי לשון לועז והא קמ''ל דהוי כלשון חכמים וחייב אם אמר דיגון שתי נזירות וכי האי גוונא אמרינן [בנדרים] (דף י.) הריני נזיק נזיח פזיח איכא דאמרי לשון נכרים הכי וא''ד לשון חכמים [שבדו] להיות נזיר בו:
תָּנוּ רַבָּנַן בַּיִת עָגוֹל דִּיגוֹן טְרִיגוֹן פֶּנְטִיגוֹן אֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים טֶטְרִיגוֹן מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים
Traduction
The Sages taught in another baraita (Tosefta, Nega’im 6:3): A round house, or one that is shaped like a digon, i.e., it has two walls, one straight and one curved, or one that is shaped like a terigon, i.e., a triangle, or one that is shaped like a pentagon, does not become susceptible to the ritual impurity of leprous spots. If it is shaped like a tetrigon, i.e., a quadrilateral, it becomes susceptible to the ritual impurity of leprous spots.
מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן לְמַעְלָה אוֹמֵר קִיר קִירֹת שְׁתַּיִם לְמַטָּה אוֹמֵר קִיר קִירֹת שְׁתַּיִם הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע
Traduction
The Gemara asks: From where are these matters derived? The Gemara answers: It is as the Sages taught in a baraita: The Torah states above: ''If the plague be in the walls of the house'' (Leviticus 14:37). The verse did not state: A wall, but ''walls,'' indicating that the house in question has at least two walls. And where it states below: ''If the plague has spread in the walls of the house'' (Leviticus 14:39), instead of stating: A wall, the verse states ''walls,'' indicating another two walls. There are a total of four walls mentioned here in order to indicate that a house can become impure through leprous spots only if it has four sides.
הָהוּא מְקוּשָּׁר דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי וְאָמַר רַבִּי אֵין זְמַן בָּזֶּה אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי לְרַבִּי שֶׁמָּא בֵּין קְשָׁרָיו מוּבְלָע פַּלְיֵיהּ וְחַזְיֵיהּ הֲדַר חֲזָא בֵּיהּ רַבִּי בְּבִישׁוּת אֲמַר לֵיהּ לָאו אֲנָא כְּתַבְתֵּיהּ רַבִּי יְהוּדָה חַיָּיטָא כַּתְבֵיהּ אֲמַר לֵיהּ כְּלָךְ מִלָּשׁוֹן הָרָע הַזֶּה
Traduction
§ The Gemara relates: There was a certain tied document that came before Rabbi Yehuda HaNasi, and Rabbi Yehuda HaNasi, not realizing it was a folded document, said: There is no date on this document, so it is not valid. Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi, said to Rabbi Yehuda HaNasi: Perhaps the date is hidden between its tied folds. Rabbi Yehuda HaNasi opened it and saw that the date was in fact between the tied folds. Afterward, Rabbi Yehuda HaNasi looked at his son disapprovingly, as he held that one should not write a tied document. His son said to him: I did not write it; Rabbi Yehuda Ḥayyata wrote it. Rabbi Yehuda HaNasi said to his son: Turn away from uttering this kind of malicious speech.
זִימְנִין הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ וְקָא פָסֵיק סִידְרָא בְּסֵפֶר תְּהִלִּים אָמַר רַבִּי כַּמָּה מְיוּשָּׁר כְּתָב זֶה אֲמַר לֵיהּ לָאו אֲנָא כְּתַבְתֵּיהּ יְהוּדָה חַיָּיטָא כַּתְבֵיהּ אֲמַר לֵיהּ כְּלָךְ מִלָּשׁוֹן הָרָע הַזֶּה
Traduction
Another time, Rabbi Shimon was sitting before his father and reciting a section of the book of Psalms. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: How straight and neat is this writing in this book from which you are reading. Rabbi Shimon said to him: I did not write it; Yehuda Ḥayyata wrote it. Rabbi Yehuda HaNasi told his son: Turn away from uttering this kind of malicious speech.
בִּשְׁלָמָא הָתָם אִיכָּא לָשׁוֹן הָרָע אֶלָּא הָכָא מַאי לָשׁוֹן הָרָע אִיכָּא מִשּׁוּם דְּרַב דִּימִי דְּתָנֵי רַב דִּימִי אֲחוּהּ דְּרַב סָפְרָא לְעוֹלָם אַל יְסַפֵּר אָדָם בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ שֶׁמִּתּוֹךְ טוֹבָתוֹ בָּא לִידֵי רָעָתוֹ
Traduction
The Gemara asks: Granted, there, in the first episode, there is malicious speech involved, since Rabbi Yehuda HaNasi was displeased with the writer of the document, but here, in the second episode, what malicious speech is there? Rabbi Yehuda HaNasi was complimenting the writer of the book of Psalms, not criticizing him. The Gemara answers: It is because of what Rav Dimi teaches. As Rav Dimi, the brother of Rav Safra, teaches: A person should never speak the praises of another, as out of the praise spoken about him someone may come to speak to his detriment.
אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת אֵין אָדָם נִיצּוֹל מֵהֶן בְּכָל יוֹם הִרְהוּר עֲבֵירָה וְעִיּוּן תְּפִלָּה וְלָשׁוֹן הָרָע לָשׁוֹן הָרָע סָלְקָא דַּעְתָּךְ
Traduction
Rav Amram says that Rav says: There are three sins from which a person is not spared each day. They are: Having sinful thoughts, and committing sins concerning deliberation in prayer, and uttering malicious speech. The Gemara asks: Can it enter your mind that a person cannot go through the day without uttering malicious speech?
Tossefoth non traduit
עיון תפלה. הוא רע כשמהרהר בתפלתו כדאמרינן בברכות (דף נה.) המעיין בתפלתו בא לידי כאב לב כדאמרינן התם אלו דברים המזכירים עונותיו של אדם קיר נטוי ועיון תפלה והשתא הוי דומיא דהרהור עבירה ולשון הרע שאינו מצוה אבל אינו נראה דלמה אינו ניצול בכל יום הרבה בני אדם אינם מצפים מתי יבא תפלתם שאינם מכוונים כל כך שיצפו תפלתם ונראה לרבי דעיון תפלה שהוא רע שאינם מכוונים תפלתם כדאמרי' (שבת קכז.) באלו דברים שאדם אוכל פירותיהם כו' ועיון תפלה ומזה אין אדם ניצול בכל יום שאין שום אדם יכול לכוין בתפלתו היטב והכי אמר בירושלמי (ברכות פ' היה קורא הל' ד) אמר ר' מתניה מחזקנא טיבותא לרישא דכי מטי למודים כרע מגרמיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source