Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 159a
אִיתְּמַר בֵּן שֶׁמָּכַר בְּנִכְסֵי אָבִיו בְּחַיֵּי אָבִיו וָמֵת בְּנוֹ מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת וְזוֹ הִיא שֶׁקָּשָׁה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת וְלֵימְרוּ לֵיהּ אֲבוּךְ מְזַבֵּין וְאַתְּ מַפֵּיק
Traduction
that it was stated: With regard to a son who sold some of his father’s property during his father’s lifetime, and the son died, the son’s son repossesses the property from the buyers. And this is a difficult halakha with regard to monetary law, as the buyers can say to the son’s son: Does your father sell the property to us and you repossess it?
Tossefoth non traduit
ולימרו ליה אבוך זבין ואת אמאי מפקת. ותימה למה לא יוכל להוציא מיד הלקוחות אפילו למ''ד אדם מקנה דבר שלא בא לעולם היינו כגון שלא מת הבן בחיי האב אלא שנתנו לו דמים קודם שמת האב אבל כשנפלו לו כשהוא גוסס אמרו לעיל (בבא בתרא דף קכז:) דאפילו לר''מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם לא מהני מידי לקנות בנכסים כשהוא גוסס ופי' הר''ר יצחק בר' מאיר דודאי המכר אינו מכר אלא לענין חזרת מעות איירי הכא שבנו מוציא השעבוד שהיה להם ללקוחות מן הדין מהם כי אין להם אפי' שעבוד בקרקע בשביל מעותיהם ולפי זה צריך לומר דס''ל אדם משעבד דבר שלא בא לעולם דאי לא משעבד מאי מקשי לימרו ליה אבוך זבין ואת מאי מפקת והלא אין אדם משעבד דבר שלא בא לעולם ואע''ג דאמרן לעיל דאיקני קנה והוריש לא משתעבד היינו משום דשמואל לטעמיה דאית ליה מלוה על פה אינו גובה מן היורשין אבל לדידן דאית לן גובה מן היורשין הויא כמו (מצוה) ומשתעבד אע''פ שלא בא לעולם ואם תאמר אכתי מאי פריך ולימרו ליה אבוך זבין ואת אמאי מפקת דלמא היינו טעמא משום דאין בעל חוב נוטל בראוי כמו כתובת אשה דתנן בבכורות פרק יש בכור (בכורות דף נב.) דאינה נוטלת בראוי ושמא יש לומר דוקא כתובת אשה אבל בע''ח נוטל בראוי מיהו קשה דא''כ כי קא חשיב בכתובות ריש פרק אע''פ (כתובות דף נד:
ושם) דתנאי כתובה ככתובה דמי לענין כמה דברים אמאי לא חשיב נמי לענין ראוי דאינה ככתובה ואיתא בבע''ח אבל אי ליתא בבעל חוב אתי שפיר אבל אין להביא ראיה מדאמר בסמוך מאי לאו יורשי האב בנים מורישין אחין פירוש בני הבן וקאמר אין בע''ח נוטל לאו היינו משום דאינו נוטל בראוי אלא טעמא משום דאמרי מכח דאבי אבא קאתי אבל אין להביא ראיה מדאמר ר''נ יתומים שגבו בחובת אביהן בע''ח חוזר וגובה אותה מהם אלמא נוטל בראוי שהרי אין זה ראוי אלא משעבדי ליה מדר' נתן מיהו קשה דהל''ל בן שלוה ולא בן שמכר ולא לימא בנו מוציא מיד הלקוחות ועוד קשה למה יש לו להיות ללקוחות שעבוד על אביו מי עדיף ממלוה על פה דאין לך מלוה על פה גדול מזה על כן נראה לר''י דאלו נכסים כתב האב לבנו מהיום ולאחר מיתה דהיינו גופא מהיום ופירות לאחר מיתה כמו ששנינו לעיל בפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קלו.) מכר האב או הבן בחיי האב וסבירא להו לשלחו מתם דהכא כר' יוחנן דאמר לעיל בפ' יש נוחלין דלא קנה לוקח מ''מ זו היא שקשה בדיני ממונות דלימרו ליה אבוך זבין כו':
וּמַאי קוּשְׁיָא דִּלְמָא מָצֵי אָמַר מִכֹּחַ אֲבוּהּ דְּאַבָּא קָאָתֵינָא תִּדַּע דִּכְתִיב תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ
Traduction
The Gemara asks: And what is the difficulty? Perhaps he can say: I come to repossess the property on the basis of the right of my father’s father to the property, as I inherit directly from him. Know that this is so, as it is written: ''In the place of your fathers shall be your sons; you shall make them into princes throughout the land'' (Psalms 45:17). The phrase ''In the place of your fathers shall be your sons'' indicates that a grandson inherits from his grandfather directly, and he does not inherit through his father.
אֶלָּא אִי קַשְׁיָא הָא קַשְׁיָא בֵּן בְּכוֹר שֶׁמָּכַר חֵלֶק בְּכוֹרָה בְּחַיֵּי אָבִיו וָמֵת בְּחַיֵּי אָבִיו בְּנוֹ מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת וְזוֹ הִיא שֶׁקָּשָׁה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת אֲבוּהּ מְזַבֵּין אִיהוּ מַפֵּיק וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי אָמַר מִכֹּחַ אֲבוּהּ דְּאַבָּא קָאָתֵינָא אִי מִכֹּחַ אֲבוּהּ דְּאַבָּא קָא אָתְיָא בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה מַאי עֲבִידְתֵּיהּ
Traduction
Rather, if there is a halakha with regard to monetary law that poses a difficulty, this is the difficult halakha: With regard to a firstborn son who sold, during his father’s lifetime, the portion of the firstborn that he was set to inherit, and he died in his father’s lifetime, his son can repossess the portion of the firstborn from the buyers. And this is a difficult halakha with regard to monetary law, as his father sells the property and he repossesses it. And if you would say: Here too, he says: I come to repossess the property on the basis of the right of my father’s father to the property, this is not a valid claim, as, if he comes to repossess the property on the basis of the right of his father’s father, what is the relevance of the portion of the firstborn, since he is not his grandfather’s firstborn?
Tossefoth non traduit
אלא אי קשיא הא קשיא בן שמכר כו'. ולא גרסי' אי איתמר הכי איתמר שהרי כל הדברים הללו שלחו מתם ומה ששלחו זו היא שקשה בדיני ממונות ולא ידעו על איזה דבר שלחו כו':
וּמַאי קוּשְׁיָא דִּלְמָא מָצֵי אֲמַר מִכֹּחַ אֲבוּהּ דְּאַבָּא קָאָתֵינָא וּבִמְקוֹם אָב קָאֵימְנָא
Traduction
The Gemara rejects this: And what is the difficulty? Perhaps he can say: I come to repossess the property on the basis of the right of my father’s father to the property, and yet I receive the portion of the firstborn, as I stand in my father’s stead.
אֶלָּא אִי קַשְׁיָא הָא קַשְׁיָא הָיָה יוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת בִּשְׁטָר עַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה גַּזְלָן וְנַעֲשָׂה גַּזְלָן הוּא אֵינוֹ מֵעִיד עַל כְּתַב יָדוֹ אֲבָל אֲחֵרִים מְעִידִין הַשְׁתָּא אִיהוּ לָא מְהֵימַן אַחְרִינֵי מְהֵימְנִי וְזוֹ הִיא שֶׁקָּשָׁה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת
Traduction
Rather, if there is a halakha with regard to monetary law that poses a difficulty, this is the difficult halakha: One knew testimony supporting another, and his testimony was written in a document before he became a robber, and then he became a robber and was disqualified from bearing witness. In this case, he may not testify as to the legitimacy of his handwriting. But others may testify that it is his handwriting on the document. The difficulty is that now that his testimony is not deemed credible, although he knows of the matter with certainty, is it logical that others are deemed credible and his signature is ratified according to their testimony? And this is a difficult halakha with regard to monetary law.
מַאי קוּשְׁיָא דִּלְמָא כְּגוֹן שֶׁהוּחְזַק כְּתַב יָדוֹ בְּבֵית דִּין
Traduction
The Gemara rejects this: What is the difficulty? Perhaps this halakha is referring to a case where the signature was already presumed by the court to be his handwriting before he was disqualified, and the witnesses testify merely that the document was already ratified.
אֶלָּא אִי קַשְׁיָא הָא קַשְׁיָא הָיָה יוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת בִּשְׁטָר עַד שֶׁלֹּא תִּפּוֹל לוֹ בִּירוּשָּׁה הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּים כְּתַב יָדוֹ אֲבָל אֲחֵרִים יְכוֹלִין לְקַיֵּים כְּתַב יָדוֹ וּמַאי קוּשְׁיָא דִּלְמָא הָכָא נָמֵי כְּגוֹן שֶׁהוּחְזַק כְּתַב יָדוֹ בְּבֵית דִּין
Traduction
Rather, if there is a halakha with regard to monetary law that poses a difficulty, this is the difficult halakha: One knew testimony supporting another concerning the latter’s ownership of a plot of land, and his testimony was written in a document before the land came into the witness’s possession as an inheritance, which caused the witness to become an interested party. In this case, the witness may not ratify his handwriting. But others may ratify his handwriting. The Gemara rejects this: And what is the difficulty? Perhaps here too, the halakha is referring to a case where the signature was already presumed by the court to be his handwriting before he became an interested party, and the witnesses testify merely that the document was already ratified.
Tossefoth non traduit
כגון שהוחזק כתב ידן בב''ד. פירש רבינו שמואל שכתוב בו הנפק ואין נראה לר''י דאינך דיינים גופייהו מי לא מצי למיטעי בההוא גברא אי גזלן הוא אי לא שהרי אין חותמין אלא על חתימת העדים ואפי' מה שבשטר אין צריכין הדיינים לקרות אלא ה''פ הוחזק כתב ידו בב''ד שראו ב''ד כתב ידו קודם שנעשה גזלן דליכא למימר שלאחר כך חתם כמו הוחזק שטר כתובה בשוק דבפ''ב דקדושין (דף נ:) וכגון הואיל דאיתחזק בב''ד לא אמרי' בפ' זה בורר (סנהדרין דף לא:
ושם ד''ה וכיון) דהיינו שראו ב''ד את השטר כבר וכדפרישית בספ''ק דב''מ (דף יח:):
אֶלָּא אִי קַשְׁיָא הָא קַשְׁיָא הָיָה יוֹדֵעַ לוֹ בְּעֵדוּת עַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה חֲתָנוֹ וְנַעֲשָׂה חֲתָנוֹ הוּא אֵינוֹ מֵעִיד עַל כְּתַב יָדוֹ אֲבָל אֲחֵרִים מְעִידִין הוּא לָא מְהֵימַן אַחְרִינֵי מְהֵימְנִי
Traduction
Rather, if there is a halakha with regard to monetary law that poses a difficulty, this is the difficult halakha: One knew testimony with regard to another, and his testimony was written in a document before he became that person’s son-in-law, and then he became his son-in-law. In this case, the son-in-law may not testify as to his handwriting, since one cannot bear witness for his relative. But others may testify that it is his handwriting. Is it logical that his testimony is not deemed credible, yet others are deemed credible and may ratify his signature?
וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי כְּגוֹן שֶׁהוּחְזַק כְּתַב יָדוֹ בְּבֵית דִּין וְהָא אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוּחְזַק כְּתַב יָדוֹ בְּבֵית דִּין
Traduction
And if you would say: Here too, the halakha is referring to a case where the signature was already presumed by the court to be his handwriting before he became a relative, this is difficult. But doesn’t Rav Yosef bar Minyumi say that Rav Naḥman says: Others may testify as to the validity of his handwriting even though the signature was not previously presumed by the court to be his handwriting?
Tossefoth non traduit
ואע''פ שלא הוחזק כתב ידו בב''ד. מכאן יש ללמוד שאם היו שנים מעידים ואח''כ נעשו קרובים שאחר מעיד על כתב ידן שמכירין אותו ולא חיישינן שמא היום חתם:
וּמַאי קוּשְׁיָא דִּלְמָא גְּזֵירַת מֶלֶךְ הִיא דְּאִיהוּ לָא מְהֵימַן וְאַחְרִינֵי מְהֵימְנִי וְלָאו מִשּׁוּם דִּמְשַׁקַּר דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְחוֹתְנָם מִשּׁוּם דְּלָא מְהֵימְנִי הוּא אֶלָּא גְּזֵירַת מֶלֶךְ הוּא שֶׁלֹּא יָעִידוּ לָהֶם הָכָא נָמֵי גְּזֵירַת מֶלֶךְ הוּא שֶׁלֹּא יָעִיד עַל כְּתַב יָדוֹ לְחוֹתְנוֹ
Traduction
The Gemara rejects this: And what is the difficulty? Perhaps it is the King’s edict, i.e., a divine decree, that the testimony of a son-in-law is not deemed credible, and yet the testimony of others is deemed credible, and the reason he is disqualified is not that he is suspected of lying. This must be so, as if you do not say so, why are Moses and Aaron disqualified from bearing witness for their father-in-law? Could this be because their testimony is not deemed credible? Rather, it is the King’s edict that even Moses and Aaron shall not bear witness for their relatives. Here too, it is the King’s edict that a son-in-law shall not testify as to the validity of his handwriting for his father-in-law.
אֶלָּא לְעוֹלָם כִּדְאָמְרִינַן מֵעִיקָּרָא וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ הָהוּא בִּבְרָכָה כְּתִיב
Traduction
Rather, the difficulty is actually as we said initially, with regard to the halakha that if a son sold some of his father’s property and then died, the son’s son repossesses the property from the buyers. And with regard to the verse that posed a difficulty for you: ''In the place of your fathers shall be your sons'' (Psalms 45:17), which apparently indicates that a grandson inherits from his grandfather directly, this is not difficult. That verse is written as a blessing. The verse does not indicate the halakhic status of the grandson’s inheritance, and the reason he can repossess the property is still difficult.
Tossefoth non traduit
ההוא בברכה הוא דכתיב. דאשמועינן קרא שיזכה הצדיק לבנים כמותו דכתיב בתריה תשיתמו לשרים בכל הארץ:
וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ בִּבְרָכָה כְּתִיב
Traduction
The Gemara asks: But can you say that the verse is written as a blessing,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source