Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 12a

בַּיִת סָתוּם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת פָּרַץ אֶת פַּצִּימָיו אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת

Traduction

A house that has a sealed entrance still has the four cubits adjoining that entrance because the entrance can be reopened. If one broke its doorposts and sealed the entrance, the entrance is completely negated, and it does not have the four cubits adjoining it.

Rachi non traduit

בית סתום. שהיה לו פתח לחצר וסתמו:

יש לו ד' אמות. בחלוקת החצר אם באו לחלוק כאילו הוא פתוח:

קֶבֶר שֶׁפִּתְחוֹ סָתוּם אֵינוֹ מְטַמֵּא כָּל סְבִיבָיו פָּרַץ אֶת פַּצִּימָיו וּסְתָמוֹ מְטַמֵּא כָּל סְבִיבָיו בַּיִת סָתוּם אֵינוֹ מְטַמֵּא כָּל סְבִיבָיו פָּרַץ אֶת פַּצִּימָיו מְטַמֵּא כָּל סְבִיבָיו

Traduction

There is a similar distinction with regard to the halakhot of ritual impurity. There is a halakha that a house in which there is a corpse transmits ritual impurity only through its doorways. The baraita continues: A grave whose entrance is sealed does not render all its surroundings ritually impure; the ritual impurity extends only to the area opposite the entrance. But if one broke its doorposts and sealed it, it is no longer considered an entrance, and the grave renders all its surroundings ritually impure, because impurity that has no egress bursts from all sides. Similarly, a house in which there is a corpse that has a sealed entrance does not render all its surroundings ritually impure. But if one broke its doorposts, it is no longer considered an entrance, and the corpse renders all of its surroundings ritually impure.

Rachi non traduit

אינו מטמא סביביו. אלא כנגד הפתח אם מת בתוכו:

פרץ את פצימיו. הרי הוא כקבר וחכמים טימאו את סביבות הקבר ד' אמות כדי שלא יקרבו עושי טהרות עד הקבר ויאהילו ולאו אדעתייהו:

Tossefoth non traduit

פרץ פצימיו מטמא כל סביביו. פי' הקונטר' כל סביביו ד' אמות כקבר ואין נראה לר' שמשון כיון דמסיימי מחיצות וליכא למיחש שמא יעלה על הבית ויאהיל עליו לית לן למימר שיטמא ד' אמות סביביו כדמוכח בפ' משוח מלחמה (סוטה דף מד.) גבי חצר הקבר העומד בתוכה טהור ה''מ חצר הקבר דמסיימי מחיצו' אבל בעלמא תפיס לכך נראה לו לפרש כגון שיש זיזין הרבה בולטין מן הבית מכל צד ויש בהן פותח טפח לכל אחד ובשלא פרץ פצימיו אף על פי שסתמו אינו מטמא תחת השאר זיזין שסתמו של מת עומד לצאת דרך פתח אבל אם פרץ פצימיו וחזר ובנאן כשאר כותל ואין כאן פתח כלל מטמא כל סביביו דכל זיז וזיז איכא לספוקי דשמא דרך תחת אותו זיז יצא מן הבית ויש לישב פי' הקונטרס דבית נמי לא מסיימי מחיצתא דאע''ג דליכא למיחש שמא יעלה על הבית מ''מ איכא למיחש שמא יגע בכתלי' דקבר מטמא במגע אפי' מן הצד כדמוכח בספרי בפרשת פרה אדומה בקבר זה קבר סתום או אינו אלא פתוח אמרת ק''ו ומה אהל שהוא מקבל טומאה אינו מטמא מכל הצדדין כשהוא פתוח הקבר שאינו מקבל טומאה אינו דין שלא יטמא מכל הצדדין כשהוא פתוח משמע דכשהוא סתום מטמא אף בנוגע בו מן הצד:

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מְבוֹאוֹת הַמְפוּלָּשׁוֹת לְעִיר אַחֶרֶת וּבִקְּשׁוּ בְּנֵי הָעִיר לְסוֹתְמָן בְּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר מְעַכְּבִין עֲלֵיהֶן לָא מִיבְּעֵי כִּי לֵיכָּא דַּרְכָּא אַחֲרִינָא דִּמְעַכְּבִי אֶלָּא אֲפִילּוּ כִּי אִיכָּא דַּרְכָּא אַחֲרִינָא נָמֵי מְעַכְּבִי

Traduction

Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to alleyways that are open to another city, and through which one would ordinarily travel to reach that other city, if the residents of the city in which the alleyways are located wished to block them off, the residents of the city into which the alleyways open can prevent them from doing so, because they have a right to reach their city via those routes. The Gemara explains: It is not necessary to state that they can prevent them from blocking the alleyways when there is no alternative route to reach their town, but they can prevent them from blocking the alleyways even when there is an alternative route.

Rachi non traduit

לעיר אחרת: לדרך עיר אחרת:

ובקשו בני העיר. שהמבואות בה לסותמן מאחריהם:

בני אותה העיר. האחרת מעכבין עליהן שכבר הוחזקו לקצר דרכן דרך אותן המבואות:

מִשּׁוּם דְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב דְּאָמַר מֶצֶר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בּוֹ רַבִּים אָסוּר לְקַלְקְלוֹ כִּדְרַב גִּידֵּל דְּאָמַר רַב גִּידֵּל רַבִּים שֶׁבֵּרְרוּ דֶּרֶךְ לְעַצְמָן מַה שֶּׁבֵּרְרוּ בֵּרְרוּ

Traduction

This is due to the reasoning that Rav Yehuda says that Rav says. As Rav says: One is prohibited from ruining a path that the public has established as a public thoroughfare, i.e., steps may not be taken to prevent people from using it. This is in accordance with the statement of Rav Giddel, as Rav Giddel says: If the public has chosen a route for itself and they walk on it, what they have chosen is chosen, and it cannot be taken away from them.

Tossefoth non traduit

מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו. היינו כשהחזיקו ברשות אבל אם באין להחזיק שלא ברשות יש למחות בידם ולנקוט פיזרא וליתיב כדמוכח בהמניח (ב''ק דף כח. ושם):

אָמַר רַב עָנָן אָמַר שְׁמוּאֵל מְבוֹאוֹת הַמְפוּלָּשִׁין לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּבִקְּשׁוּ בְּנֵי מְבוֹאוֹת לְהַעֲמִיד לָהֶן דְּלָתוֹת בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים מְעַכְּבִין עֲלֵיהֶן

Traduction

Rav Anan says that Shmuel says: With regard to alleyways that open onto a public thoroughfare, if the residents of the alleyways wished to put up doors at the entrance to their alleyways, the people who use the public thoroughfare can prevent them from doing so.

Rachi non traduit

בני רה''ר מעכבין עליהן. משום דכי דחקו בני רה''ר מסתלקי לתוך המבואות:

סְבוּר מִינַּהּ הָנֵי מִילֵּי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת כִּדְרַבִּי זֵירָא אָמַר רַב נַחְמָן דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב נַחְמָן אַרְבַּע אַמּוֹת הַסְּמוּכוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמְיָין וְלָא הִיא הָתָם לְעִנְיַן טוּמְאָה אֲבָל הָכָא זִימְנִין דְּדָחֲקִי בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים וְעָיְילִי טוּבָא:

Traduction

Some Sages understood from this that this statement applies specifically to the area within four cubits of the public thoroughfare, in accordance with the statement that Rabbi Zeira says that Rav Naḥman says, as Rabbi Zeira says that Rav Naḥman says: The four cubits in an alleyway that are adjacent to the public thoroughfare are considered like the public thoroughfare itself. Consequently, this area has the halakha of a public thoroughfare. But that is not so. There, the ruling of Rav Naḥman was stated with regard to the issue of ritual impurity, with regard to which only the first four cubits of the alleyway are considered like the public thoroughfare. But here, with regard to doors set up at the entrance to the alleyway, sometimes the public thoroughfare becomes crowded with people and they enter far into the alleyway, even farther than four cubits.

Rachi non traduit

הני מילי. תוך ד' אמות של ראש המבוי הסמוכות לרה''ר מעכבין מלהעמיד דלתות לשם:

כרה''ר דמו. לענין ספק טומאה ברה''ר:

ולא היא. שאפי' רצו להעמידם לפנים מד' אמות מעכבין עליהן:

וְלֹא אֶת הַשָּׂדֶה עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ תִּשְׁעָה קַבִּין לָזֶה וְתִשְׁעָה קַבִּין לָזֶה כּוּ' וְלָא פְּלִיגִי מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ

Traduction

§ The mishna teaches: And the court does not divide a jointly owned field unless there is space in it to plant nine kav of seed for this one and nine kav of seed for that one. Rabbi Yehuda says: The court does not divide a field unless there is space in it to plant nine half-kav of seed for this one and nine half-kav of seed for that one. The Gemara comments: And they do not disagree with regard to the fundamental halakha, as this Sage ruled in accordance with the custom of his locale, and that Sage ruled in accordance with the custom of his locale. In Rabbi Yehuda’s locale, even a smaller parcel of land was considered a viable field.

Tossefoth non traduit

ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה. פי' ר''י ב''ר מרדכי דבאתריה דרבי יהודה היה קרקע חשוב וטוב והיה חשוב לטרוח בתשעה חצאי קבין אבל באתריה דתנא קמא לא היה קרקע טוב כל כך שיהיה חשוב לטרוח בפחות מתשעה קבין ואף על פי שלא היה בו כדי חרישת יום ראוי היה לטרוח והשתא בעי בבבל מאי שאין הקרקע טוב כל כך ואינו ראוי כשיעור השנוי במשנתינו:

בְּבָבֶל מַאי אָמַר רַב יוֹסֵף בֵּי רָדוּ יוֹמָא

Traduction

The Gemara asks: The mishna was taught in Eretz Yisrael; what practice should be followed in Babylonia? Rav Yosef said: In Babylonia, a parcel of land the size of which is the area of a day’s plowing is considered a field; if each of the parties will receive less than that, the field should not be divided.

Rachi non traduit

בי רדו יומא. בית חרישת יום אחד לזה וכן לזה לא תחרוש מתרגמינן לא תרדי (דברים כב):

ה''ג. בי רדו יומא מאי אי יומא זרעא תרי יומא כרבא לא הוי ואי יומא כרבא יומא דזרעא לא הוי אי בעית אימא יומא דזרעא באתרא דכריב ותני ואי בעית אימא ביומא דכרבא ובאהדורי:

מַאי בֵּי רָדוּ יוֹמָא אִי יוֹמָא זַרְעָא תְּרֵי יוֹמָא כְּרָבָא לָא הָוֵי אִי יוֹמָא כְּרָבָא יוֹמָא דְּזַרְעָא לָא הָוֵי

Traduction

The Gemara asks: What is meant by a parcel of land the size of which is the area of a day’s plowing? If it means a day’s plowing in the planting season, i.e., the winter, when it is easy to plow, since the earth has already been turned over at the end of the summer, the field will not require two full days of plowing in the plowing season, i.e., at the end of the summer, when it is more difficult to plow, since the earth is hard and dry. In that case, he will have to pay his summer plowman two days’ wages for less than two days of work. And if it means a day’s plowing in the plowing season, the field will not require a full day of plowing in the planting season. In that case, he will have to pay his winter plowman a full day’s wages for less than a full day of work.

Rachi non traduit

אי יומא דזרעא. בשעת הזרע הוא נוח לחרוש שכבר נחרשת בשעת הניר:

תרי יומי כרבא לא הוי. כלומר בשעת הניר היאך ישכור שוורים אין בו כדי מלאכת ב' ימים ויש בו יותר מכדי מלאכת יום אחד:

ואי ביומא כרבא. של שעת הניר קאמרת לא הוי יומא דזרעא והיאך ישכור שוורים בשעת הזרע:

אִי בָּעֵית אֵימָא יוֹמָא דִּכְרָבָא דְּכָרֵיב וְתָנֵי וְאִי בָּעֵית אֵימָא יוֹמָא דְּזַרְעָא בְּהָדוֹרֵי

Traduction

The Gemara answers: If you wish, say it is referring to a day’s plowing in the plowing season, and the field will still require a full day of plowing in the planting season since he plows once before he sows the seeds and then he repeats the plowing after the seeds are sown. And if you wish, say instead that it is referring to a day’s plowing in the planting season, and the field will in fact require two full days of plowing in the plowing season if it is rocky ground, on which plowing takes longer.

Rachi non traduit

אי בעית אימא יומא דזרעא. ודקא קשיא לך תרי יומי כרבא לא הוי באתרא דכרבי ותנו בשעת הניר איכא ביומא דזרעא תרי יומי כרבא:

ואי בעית אימא יומא כרבא ודקאמרת לא הוי יומא דזרעא בהדורי עסקינן שארץ קשה ויש בה מעלות ומורדות ויש טורח בשעת הזרע כשעת הניר:

לישנא אחרינא איפכא גרסינן ואי בעית אימא יומא דכרבא ודקשי' לך יומא דזרעא לא הוי באתרא דכריב ותני בשעת הזרע אחת קודם לזריעה ואחת לאחר הזריעה לכסות הזרעי' ואי בעית אימא יומא זרעא ודקאמר' תרי יומי כרבא לא הוי בהדורי עסקינן שיש טורח גדול בשעת הניר ויומא זרעא הוי תרי יומי כרבא ולשון זה הגון:

Tossefoth non traduit

ה''ג ר''ח ואי בעית אימא בכרבא וזרעא ובהדורי. פירוש בית חרישת יום ושפיר הוי יומא לזרעא דכשיבא לזורעה חורש ובחזירתו עוד מושך המחרישה על הקרקע וזורע וזה בהדורי:

ואי בעית אימא יומא דזרעא. ודקאמרת לא הוי תרי יומי כרבא כריב יומא ופלגא והדר תני וכריב עד דשלים יומא:

דַּוְולָא אָמַר רַב נַחְמָן בֵּי דָּאלוּ יוֹמָא פַּרְדֵּסָא אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל בַּת שְׁלֹשֶׁת קַבִּין

Traduction

In connection with this discussion, the Gemara clarifies the conditions under which a cistern, from which its joint owners draw their water, is divided. Rav Naḥman said: It should be divided only if each party will receive the volume of water needed for a day’s irrigation work. As for an orchard, Shmuel’s father says: It should be divided only if each party will receive an area large enough to plant three kav, one-third of the measure required for a field.

Rachi non traduit

דוולא. אם יש להן בור שממנו משקין שדה:

בי דלו יומא. עד שיהא בו כדי להשקות שדה כדי פעולת יום לזה וכדי פעולת יום לזה משום שכר פועל:

פרדיסא. כרם:

ג' קבין. לכל אחד לפי חשבון סאתים כחצר המשכן:

Tossefoth non traduit

דוולא. פר''ח ארץ שמשקין אותה בדלי לכל אחד ארץ שדולין לה יום אחד וקשה לר''י דא''כ הוה ליה למיתני בבבל מאי כדבעי באינך ע''כ נראה כפ''ה:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ מְנָת בַּכֶּרֶם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ סוֹמְכוֹס אוֹמֵר לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה קַבִּין אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֵין אֵלּוּ אֶלָּא דִּבְרֵי נְבִיאוּת בְּבָבֶל מַאי אָמַר רָבָא בַּר קִסְנָא תְּלָת אַצְיָאתָה בְּנֵי תְּרֵיסַר גּוּפְנֵי כִּי הֵיכִי דְּרָפֵיק גַּבְרָא בְּיוֹמָא

Traduction

That opinion is also taught in a baraita: With regard to one who says to another: I am selling you part of a vineyard, without specifying how much of the vineyard, Sumakhos says: He may not give him less than an area large enough to plant three kav. Rabbi Yosei said: These are nothing other than words of prophecy, i.e., I do not see the logic behind this statement, and it is as if based on prophecy and a heavenly decree, as the seller did not mention any area, but rather spoke in the most general of terms: Part of a vineyard. The Gemara asks: What is the measure with regard to this matter in Babylonia? Rava bar Kisna said: Three rows [atzyata] of twelve vines, which is the area a person can hoe in a single day.

Rachi non traduit

אין אלו אלא דברי נביאות. בלא טעם:

אוציתא. כל י''ב גפנים קרי אוציא:

דרפיק. עודר:

Tossefoth non traduit

א''ר יוסי אין אלו אלא דברי נביאות. לא לשבח קאמר אלא כלומר שאומר בלא טעם דכי האי גוונא בסוף (אלו) מומין (בכורות דף מה. ושם ד''ה עשו) גבי יתרת שאין בה ציפורן מטמא במגע ובמשא אבל לא באהל וקאמר עשו דבריהן כדברי נביאות מה נפשך אי אבר הוא ליטמא באהל ואי לא אבר הוא לא ליטמא כלל וכן י''ל בסוף פ' כיצד מעברין (עירובין דף ס:
ושם ד''ה אין):

אָמַר רַבִּי אַבְדִּימִי דְּמִן חֵיפָה מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִיטְּלָה נְבוּאָה מִן הַנְּבִיאִים וְנִיתְּנָה לַחֲכָמִים אַטּוּ חָכָם לָאו נָבִיא הוּא הָכִי קָאָמַר אַף עַל פִּי שֶׁנִּיטְּלָה מִן הַנְּבִיאִים מִן הַחֲכָמִים לֹא נִיטְּלָה

Traduction

§ In connection with Rabbi Yosei’s statement that Sumakhos’s words are nothing but words of prophecy, the Gemara reports that Rabbi Avdimi from Haifa says: From the day that the Temple was destroyed prophecy was taken from the prophets and given to the Sages. The Gemara expresses astonishment: Is that to say that a Sage is not fit to be a prophet? Rabbi Avdimi seems to say that these are two distinct categories of people. The Gemara explains: This is what Rabbi Avdimi is saying: Even though prophecy was taken from the prophets, it was not taken from the Sages.

Rachi non traduit

ניטלה נבואה כו'. משום דאמר ליה לעיל אין אלו אלא דברי נביאות שקרא דברי חכמים נבואה נקט לה להא מילתא:

אטו חכם לאו נביא הוא. וכי אין חכם ראוי להיות נביא דקאמר מר ניטלה מן הנביאים וניתנה לחכמים מכלל דמעיקרא לא היתה נבואה לחכמים:

הכי קאמר אע''פ שניטלה מן הנביאים. שאינם חכמים מן חכמים לא ניטלה ונביאים יש להן לבב חכמה:

Tossefoth non traduit

אטו חכם לאו נביא הוא. וא''ת בפ' בן סורר (סנהדרין דף עה.) דקאמר משחרב בהמ''ק ניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה תקשי ליה נמי אטו קודם שנחרב לא הוה להו טעם ביאה לעוברי עבירה הא מפיק ליה מדכתיב מים גנובים ימתקו (משלי ט':
י''ז) כדפריך הכא וי''ל דאיכא לשנויי התם כדמשני הכא ניטל טעם ביאה ומעוברי עבירה לא ניטלה ולא חש להקשות בכל מקום: [וע''ע תוס' גיטין עב. ד''ה ומשום וכו']:

אָמַר אַמֵּימָר וְחָכָם עָדִיף מִנָּבִיא שֶׁנֶּאֱמַר וְנָבִא לְבַב חָכְמָה מִי נִתְלֶה בְּמִי הֱוֵי אוֹמֵר קָטָן נִתְלֶה בַּגָּדוֹל

Traduction

Ameimar said: And a Sage is greater than a prophet, as it is stated: ''And a prophet has a heart of wisdom'' (Psalms 90:12), i.e., he is wise. When comparisons are drawn, who is compared to whom? You must say that the lesser is compared to the greater. Here too, prophecy is compared to wisdom, thus indicating that wisdom is greater than prophecy.

אָמַר אַבָּיֵי תִּדַּע דְּאָמַר גַּבְרָא רַבָּה מִילְּתָא וּמִתְאַמְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּגַבְרָא רַבָּה אַחֲרִינָא כְּווֹתֵיהּ אֲמַר רָבָא וּמַאי קוּשְׁיָא וְדִילְמָא תַּרְוַיְיהוּ בְּנֵי חַד מַזָּלָא נִינְהוּ אֶלָּא אָמַר רָבָא תִּדַּע דְּאָמַר גַּבְרָא רַבָּה מִילְּתָא וּמִתְאַמְרָא

Traduction

Abaye said: Know that this is so, that the Sages still enjoy the prophetic gift, as a great man makes a statement with regard to a point of halakha and the same statement is then cited in the name of a different great man in accordance with his statement, indicating that the Sages makes their statements by way of prophecy. Rava disagreed and said: And what is the difficulty with explaining this? Perhaps they were born under the same constellation, and since they are similar in their traits, they reach the same conclusions. Rather, Rava said: Know that this is so, as a great man makes a statement and the same statement is then cited

Rachi non traduit

תדע. שלא ניטלה מן חכמים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source