Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 117b

לְאֵלּוּ וּלְאֵלּוּ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ כְּדֵי לְקַיֵּים שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ הָא כֵּיצַד הָיָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם נוֹטֵל חֶלְקוֹ עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם הָיָה מִבָּאֵי הָאָרֶץ נוֹטֵל חֶלְקוֹ עִם בָּאֵי הָאָרֶץ מִכָּאן וּמִכָּאן נוֹטֵל חֶלְקוֹ מִכָּאן וּמִכָּאן

Traduction

Eretz Yisrael was divided to these and to those, so as to uphold these two verses. How so? If one was from among those who left Egypt, he takes his portion along with those who left Egypt. If one was from among those who entered Eretz Yisrael, he takes his portion along with those who entered Eretz Yisrael. If one was from both here and there, i.e., he was among those who left Egypt and also entered Eretz Yisrael himself, he takes his portion from here and there, as he is entitled to two portions.

Tossefoth non traduit

מכאן ומכאן נוטל חלקו מכאן ומכאן. באדם א' איירי שנוטל ב' חלקים בשביל עצמו שהיה מיוצאי מצרים ומבאי הארץ כדמוכח בתוספתא שהביא בקונטרס עצמו דקתני ר''ש אומר אף נתחלקה ליוצאי מצרים כיצד היה מיוצאי מצרים ולא מערבות מואב מבאי הארץ ולא מיוצאי מצרים נוטל חלק מכאן ומכאן וכו' וכן היה ר' שמעון אומר יהושע וכלב נטלו שלשה חלקים בארץ שהיו מיוצאי מצרים ומן העומדים בערבות מואב ונטלו חלקם של מרגלים ותימה דא''כ יהושע וכלב מחמת ביאת הארץ נמנו בערבות מואב דהא כתיב לאלה תחלק הארץ ואם כן בערבות נמנו יתרים מבני ס' דהא יהושע היה בן מאה ועשר ולא פרנס את ישראל אלא כ''ח שנה וכן כלב היה נמי בן שמונים כדכתיב (יהושע יד) בן ארבעים שנה אנכי בשלוח משה עבד ה' וגו' ולא גמרינן מערכין כדגמרינן לקמן דלא נגזרה על בן ס' מערכין אע''ג דכתיב במנין של ישראל מבן עשרים ומעלה לא גמרינן מעלה מערכין ומדנמנו בערבות מואב יתרים מבני ס' נמנו כמו כן במדבר סיני וא''כ היכי כתיב במנין של ערבות מואב ובאלה לא היה איש מפקודי משה וגו' ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון וכיון דנמנו יתרים מבני ס' הלא נשאר יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה שנולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו לארץ כדאמרינן לקמן דלא נגזרה גזרה על פחות מבן עשרים ויתרים מששים ונראה לרשב''א דהכי קאמר קרא ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן שהיו ראוין שתגזר עליהם גזירה כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון דלא היו בני ס' במנין ראשון:

מְרַגְּלִים יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב נָטְלוּ חֶלְקָם מִתְלוֹנְנִים וַעֲדַת קֹרַח לֹא הָיָה לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ הַבָּנִים נָטְלוּ בִּזְכוּת אֲבִי אֲבִיהֶן וּבִזְכוּת אֲבִי אִמּוֹתֵיהֶן

Traduction

The baraita continues: With regard to the twelve spies sent to survey Eretz Yisrael prior to the Jewish people’s entry into the land, Joshua and Caleb took all of the spies’ portions of the land. Additionally, the protesters and the assembly of Korah did not have a portion of Eretz Yisrael. Nevertheless, their sons took portions of the land in the merit of their paternal grandfathers and in the merit of their maternal grandfathers if they were among those who left Egypt. This concludes the Gemara’s citation of the baraita.

מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם בְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם כְּתִיב דִּלְמָא לִשְׁבָטִים קָאָמַר לַהּ דִּכְתִיב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה' יְרוּשָּׁה הִיא לָכֶם מֵאֲבוֹתֵיכֶם וּלְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם קָאָמַר לְהוּ:

Traduction

The Gemara asks: From where may it be inferred that this verse, which states: ''According to the names of the tribes of their fathers they shall inherit'' (Numbers 26:55), is written with regard to those who left Egypt; perhaps the verse was stated in reference to the progenitors of the tribes, and teaches that the land should be divided among the twelve tribes? The Gemara answers: The inference is from a verse, as it is written: ''And I will bring you in to the land, concerning which I lifted up My hand to give it to Abraham, to Isaac, and to Jacob; and I will give it to you for a heritage: I am the Lord'' (Exodus 6:8). This verse states that Eretz Yisrael is an inheritance for you from your forefathers, and this verse was told to those who left Egypt, indicating that those who left Egypt inherit the land.

(סִימָן לָרַב צְלָפְחָד וְיוֹסֵף אִיכְּפַל מְנַשֶּׁה יְחַשֵּׁב):

Traduction

The Gemara presents a mnemonic device for the following series of questions posed by Rav Pappa to Abaye relating to the division of Eretz Yisrael: To the more; Zelophehad; and Joseph; contested; Manasseh; will count.

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ הַיְינוּ דִּכְתִיב לְרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ

Traduction

The Gemara presents the first question. Rav Pappa said to Abaye: Granted, according to the one who says that Eretz Yisrael was divided among those who left Egypt, this is the meaning of that which is written: ''To the more you shall give the more inheritance, and to the fewer you shall give the less inheritance'' (Numbers 26:54). The verse may be understood as teaching the novelty that even though the number of Jewish people entering Eretz Yisrael differed from the number who left Egypt, the land is nevertheless divided according to the numbers at the time of the Exodus, not according to the count at the time they received the land.

Tossefoth non traduit

בשלמא למ''ד ליוצאי מצרים היינו דכתיב לרב תרבה נחלתו. כלומר לרב ביציאת מצרים תרבה אע''פ שהוא מועט בכניסתו לארץ ולמעט ביציאת מצרים תמעיט אע''פ שהוא עתה רב בכניסת הארץ דהכי דריש בסיפרי כמו שהביא בקונטרס דתניא בהדיא לרב תרבה הרי שיצאו עמו י' בנים ממצרים ובכניסתן לא נמצאו אלא חמשה קורא אני עליהן לרב תרבה פירוש שנוטלין חמשה שנשארו עשר חלקים הרי נתרבה נחלתן ומיהו סיפא לא דמיא להא דקתני שיצאו עמו חמשה בנים ממצרים ובכניסתן נמצאו עשרה קורא אני עליו למעט תמעיט דהשתא נחלת אותן חמשה לא נתמעטה במה שנמצאו עשר דמ''מ נוטלין ה' חלקים וחמשה שנולדו חולקים בחלק אביהן עם החמשה הראשונים ונראה לרשב''א דרישא וסיפא מיירי כגון שמתו אותם שיצאו ממצרים בלא זרע ולא נכנסו לארץ דודאי מתו במדבר כל אותן שהיו בני עשרים כשיצאו ממצרים ומיירי רישא שמתו העשרה שיצאו עמו וחמשה בנים נולדו במדבר ובסיפא מתו חמשה שיצאו עמו ונולדו במדבר י' והשתא הוי סיפא דומיא דרישא ואתי נמי שפיר דנקט שיצאו עמו דמה לך ליציאת האב אלא משום דבעי למימר שאותן מתו ונולדו אחרים במדבר ולריב''ם קשה על פירוש הקונטרס דהא מלרב תרבה משמע שפיר טפי למי שהוא רב עתה תרבה ואי משום דהא כבר כתיב לאלה תחלק הארץ אם כן למי שהיה רב ביציאת מצרים מלשמות מטות אבותם נפקא ונראה לו דגרס היינו דכתיב בין רב למעט כמו שכתוב בספרים וה''פ בשלמא למ''ד ליוצאי מצרים דאם הוו שני אחין מיוצאי מצרים והוי להו עשרה בנים מבאי הארץ ושני אחין אין להן כי אם שני בנים מבאי הארץ הרי אותן עשרה לא נטלו אע''פ שהן מרובין כי אם כמו שני בנים שהן מועטין היינו בין רב למעט אע''ג דלקמן דריש מהאי קרא דלשבטים איתפלג השתא לא אסיק אדעתיה ההיא דרשא תדע דהא פריך בסמוך למ''ד לבאי הארץ אמאי קא צווחו בני יוסף ואי לשבטים איתפלג שפיר צווחו לכולי עלמא אלא ודאי לא אסיק אדעתא ההיא דרשא (וההיא דרשא (דספרי) הוי לפי המסקנא):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source