Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 105a
בִּטֵּל מִדָּה בְּחֶבֶל הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר דִּבְרֵי בֶּן נַנָּס:
Traduction
the words: Measured precisely with a rope, nullify the words: More or less, since the principle is that in all cases, one should attend to the final expression; this is the statement of ben Nanas.
גְּמָ' אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל אָמַר רַב חוֹלְקִין עָלָיו חֲבֵירָיו עַל בֶּן נַנָּס מַאי קָא מַשְׁמַע לַן תְּנֵינָא מַעֲשֶׂה בְּצִיפּוֹרִי בְּאֶחָד שֶׁשָּׂכַר מֶרְחָץ מֵחֲבֵירוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר זְהוּבִים לְשָׁנָה דִּינַר זָהָב לְחֹדֶשׁ
Traduction
GEMARA: Rabbi Abba bar Memel says that Rav says: Ben Nanas’s colleagues disagree with him with regard to his ruling that one should attend to the final expression. The Gemara asks: What new halakha is Rav teaching us? Don’t we already learn that they disagree from a mishna (Bava Metzia 102a): There was once an incident in Tzippori involving one who rented a bathhouse from another, and it was stated that the rental fee would be twelve gold dinars [zehuvim] a year, one gold dinar per month, and the year was later intercalated, an extra month being added.
וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלִפְנֵי רַבִּי יוֹסֵי וְאָמְרוּ יַחְלוֹקוּ אֶת חֹדֶשׁ הָעִיבּוּר
Traduction
The incident came before Rabban Shimon ben Gamliel and before Rabbi Yosei for a decision as to whether the intercalated month is included in the words: Twelve gold dinars a year, or whether an additional payment must be made for that month, as the agreement stipulated: One gold dinar per month. And they said: The landlord and the tenant should divide the intercalated month between them, and so the tenant should pay only half a gold dinar for it. This indicates that these Sages ruled that the meaning of an agreement containing two contradictory expressions is in doubt, and therefore the parties divide the disputed amount between them. From here it follows that they disagree with the opinion of ben Nanas, who says that in such a case one should attend to the final expression.
Tossefoth non traduit
ובא מעשה לפני רשב''ג ור' יוסי ואמרו יחלוקו כו'. משמע מהכא דמספקא ליה לרבי יוסי אי תפוס לשון ראשון או אחרון לשמואל דאוקי לה בבא באמצע החדש ובתמורה (דף כה:
ושם) ובמרובה (ב''ק דף עג:) א''ר יוסי תמורת עולה תמורת שלמים דבריו קיימין והיינו תפוס שניהם ובנזיר בפ''ב (דף ט. ושם ד''ה אין) ובמנחות (דף קג:
ושם) ובזבחים (דף ל. ושם) ובפסחים (דף נג:) אית ליה לר' יוסי בגמר דבריו אדם נתפס וי''ל דבכולהו לר' יוסי כאילו הוציא שניהן יחד ולהכי הויא הכא ספיקא שהרי סותר זה את זה ואי אפשר לומר כאן שדעתו על שניהן אבל בתמורה ובמרובה להכי קאמר ר' יוסי תפוס לשון שניהן דאין סותר זה את זה וההיא דנזיר ומנחות וזבחים ופסחים דמפרש דבריו קאמר דבגמר דבריו אדם נתפס:
אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא הָתָם הוּא דְּאִיכָּא לְמֵימַר מִיהְדָּר קָא הָדַר בֵּיהּ וְאִיכָּא לְמֵימַר פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ אֲבָל הָכָא דְּוַדַּאי קָא הָדַר בֵּיהּ אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
The Gemara replies: If the Sages’ opinion was derived only from there, I would not know that they disagree with the opinion of ben Nanas in all cases, as I would say that it is only there that the Sages say that the parties divide the disputed sum between them. As it is possible to say that the landlord retracted his first statement and set the rental fee at one gold dinar per month, but it is also possible to say that he is explaining his earlier statement. That is to say, he did not mean to relate to the intercalated month; rather, he was clarifying that payment was to be made not with a lump sum at the end of the year, but in monthly installments. Since there is uncertainty with regard to his intention, the parties divide the contested sum between them. But here in the mishna, where the seller certainly retracted his first statement, one might say that the Sages do not disagree with ben Nanas. Therefore, the mishna teaches us that in all cases the Sages disagree with ben Nanas.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל זוֹ דִּבְרֵי בֶּן נַנָּס אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים הַלֵּךְ אַחַר פָּחוֹת שֶׁבַּלְּשׁוֹנוֹת
Traduction
Similar to what was cited above in the name of Rav, Rav Yehuda says that Shmuel says: This is the statement of ben Nanas, who says with regard to a case of contradictory expressions that one should attend to the final expression; but the Sages say: Follow the least inclusive expression, the one that is the least advantageous to the buyer, in keeping with the principle that in a case of uncertainty, the burden of proof rests upon the claimant.
זוֹ וְלָא סְבִירָא לֵיהּ וְהָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים אֲנִי מוֹכֵר לָךְ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ אֲפִילּוּ בַּסְּאָה הָאַחֲרוֹנָה
Traduction
The Gemara asks: Did Shmuel mean to say that this is the statement of ben Nanas, but he, Shmuel, does not agree with him? But don’t Rav and Shmuel both say: If the seller said to the buyer: I am selling you a kor of grain, an amount equivalent to thirty se’a, for the sum of thirty sela, he can renege on the entire sale even while measuring out the last se’a. Since the seller stipulated that he was selling a full kor of grain, as long as he has not yet measured out the full amount, he may still renege, as the sale is not yet complete.
כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים סְאָה בְּסֶלַע אֲנִי מוֹכֵר לָךְ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה אֶלָּא זוֹ וּסְבִירָא לֵיהּ
Traduction
But if the seller said to the buyer: I am selling you a kor of grain for thirty sela, each se’a for a sela, the buyer acquires each se’a one by one as it is being measured out to him. Since the seller specified the price per sela, he has indicated that he is ready to sell each sela on its own. This seems to indicate that Shmuel maintains that in a case of contradictory expressions, one should attend to the final expression. Rather, Shmuel’s formulation: This is the statement of ben Nanas, must be explained as follows: This is the statement of ben Nanas, and he, Shmuel, agrees with him that one should attend to the final expression.
וּמִי סְבִירָא לֵיהּ וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל בְּבָא בָּאֶמְצַע הַחֹדֶשׁ עָסְקִינַן אֲבָל בָּא בִּתְחִלַּת הַחֹדֶשׁ כּוּלּוֹ לַמַּשְׂכִּיר בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ כּוּלּוֹ לַשּׂוֹכֵר
Traduction
The Gemara asks: And does Shmuel actually agree with him? But doesn’t Shmuel say: Concerning the ruling of the Sages that the landlord and the tenant should divide the intercalated month between them, we are dealing with a case where the landlord came to collect the rent in the middle of the month. Only in that case is the disputed rent divided between them. But in a case where he came to collect the rent at the beginning of the month, the entire sum goes to the landlord who is demanding payment, since he is in possession of the property. And if he came at the end of the month, the entire sum goes to the tenant who is refusing payment, since he is in possession of the money. This indicates that Shmuel maintains that in a case of contradictory expressions, one should not attend to the latter expression. Rather, the case is viewed as one of uncertainty, and the burden of proof rests upon the claimant.
Tossefoth non traduit
אבל בא בתחלת החדש כולו למשכיר. פירוש משום דהוי שוכר המוציא מחבירו עליו הראיה ואפילו הכי בסוף חדש כולו לשוכר משמע דאי תפס מוציא לא מפקינן מיניה וכן משמע בפ' שני דכתובות (דף כ. ושם) דתניא שנים החתומין על השטר ומתו ובאו שנים מן השוק ואמרו ידענו שכתב ידן הוא זה אבל אנוסים היו קטנים או פסולי עדות היו אם כתב ידן יוצא ממקום אחר אין נאמנין ופריך ומגבינן ביה תרי ותרי נינהו ומסיק רב נחמן אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מריה והשתא לענין מאי קתני בברייתא דאין נאמנין כיון דמוקמינן ממונא אחזקתיה ופירש הקונטרס התם לענין דאי תפס מלוה לא מפקינן מיניה ותימה דאם כן המוציא מחבירו היינו כל דאלים גבר ומאי פריך בחזקת הבתים (לעיל בבא בתרא דף לה. ושם) מהמחליף פרה בחמור כו' עד זה אומר של אבותי וזה אומר כו' דאמר כל דאלים גבר ופירשנו דלאו מסומכוס קפריך דלית הלכתא כוותיה אלא מדסומכוס נשמע לרבנן דהיכא דליכא חזקה דמרא קמא דמודו רבנן לסומכוס דיחלוקו ומאי קשיא והא במחליף פרה בחמור אמרו רבנן דהמע''ה ואי תפס מוציא לא מפקינן מיניה כל שכן גבי זה אומר של אבותי דאין שום אחד מהן מוחזק דאמרינן כל דאלים גבר ויש לומר דמסתברא ליה במחליף פרה בחמור דאיכא חזקת מרא קמא ולא אמרי רבנן יחלוקו אלא המוציא מחבירו עליו הראיה כיון דאית ליה חזקה אבל היכא דאין מוחזק זה יותר היה לב''ד לומר להם שיחלוקו ולא להניחם לתפוס דאפילו רבנן מודו הכא לסומכוס אבל קשיא בפרק קמא דבבא מציעא (דף ו:
ושם ד''ה פוטר) מסיק גבי ספק בכור דתקפו כהן מוציאין אותו מידו אלמא היכא דאמרינן המע''ה לא מהניא תפיסה ויש לומר דבשמעתין היינו טעמא דכי לא בא עד סוף החדש דאמרינן דאודויי הוא דאודי ליה לפיכך כולו לשוכר אבל בא באמצע החדש נראה דלא שייך כל כך אודויי אודי על חצי החדש ואי אודי [אודי על הכל ומש''ה] יחלוקו וההיא דפ''ב דכתובות (דף כ. ושם) מצי' למימר משום דקא טעין טענת ברי מהניא ליה תפיסה אבל בספק בכור לא בא הכהן אלא מכח ספק אי נמי להכי נפקא מינה דאין נאמנין דאי תפס המלוה קודם שנולד הספק לא מפקינן מיניה ובכתובות מפורש יותר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source