Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 100a
רַב אָשֵׁי אָמַר כָּל מִן הַצַּד דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן הִיא קְרוֹבָה לָזֶה וּרְחוֹקָה לָזֶה
Traduction
Rav Ashi said: Any alternative path on the side of the original path is considered a circuitous route, as it is close for this person and it is far for that person. While some will benefit from the change, it will be detrimental to others. Therefore, one may never exchange a public path for an alternative path.
וְלֵימָא לְהוּ שִׁקְלוּ דִּידְכוּ וְהַבוּ לִי דִּידִי הָא מַנִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר רַבִּים שֶׁבֵּרְרוּ דֶּרֶךְ לְעַצְמָם מַה שֶּׁבֵּרְרוּ בֵּרְרוּ
Traduction
§ The mishna teaches that if a field owner provides an alternative thoroughfare through his field for the public to use, the public may use both thoroughfares. The Gemara suggests: But let him say to them: Take your original thoroughfare back and give me my thoroughfare that I provided you. The Gemara answers: In accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, as it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Eliezer: If the public selected a thoroughfare through a privately owned field for themselves even without gaining the permission of the field owner, that which they selected, they selected, and they have the right to use it.
לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר רַבִּים גַּזְלָנִים נִינְהוּ אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב כְּגוֹן שֶׁאָבְדָה לָהֶן דֶּרֶךְ בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה
Traduction
The Gemara asks: According to the opinion of Rabbi Eliezer, are the members of the public entitled to be robbers? Why should they be permitted to appropriate land from a private owner? Rav Giddel said that Rav said: Rabbi Eliezer refers only to a case where the public lost a thoroughfare in that field, e.g., the field was plowed over and the original course of the thoroughfare is not known. In such a case, the public has the right to determine the course anew.
Tossefoth non traduit
כגון שאבדה להן דרך באותה שדה. פירש רבינו שמואל וכ''ש מתני' שמדעתו נתן להם ובתר הכי דקאמר לרבה בר רב הונא דאמר אין הלכה טעמא מאי פירש דפשיטא דלא מוקי מתני' אליבא דרבי אליעזר ודלא כהלכתא וכמאן מוקי לה וקשה לר''י דבריש המניח (ב''ק דף כח.) לא מייתי מילתיה דרב גידל ולא מילתיה דרבה בר רב הונא ומפרש טעמא דמתני' דהכא משום רב יהודה משמע דלכ''ע הוי טעמא דמתניתין הכי ועוד קשה לרשב''א דאיניחא ליה אליבא דרב גידל טעמא דמתניתין משום דדמיא מתני' לאבדה לרבה בר רב הונא נמי לא תיבעי דמודה הוא באבדה דמה שביררו ביררו ומה שפי' דמתני' הויא כל שכן אין נראה דבמתניתין יש להן ממה נפשך דרך שלא כדין אבל באבדה ממה נפשך אית להו דרכא גביה תדע דפריך אי הכי אמאי אמר רבה אין הלכה כר''א אלמא דבאבדה פשיטא ליה דיש להן דרך ולעיל פריך אמתניתין ולימא להו שקולו דידכו והבו דידי ונראה לר''י דמעיקרא מסיק דמתני' כרבי אליעזר ולבסוף כי משני כשאבדה לא אתיא מתני' כר' אליעזר וכן יש בהניזקין (גיטין דף נא. ושם) בשמעתא דשני כיסין קשורין מצאת לי ולא גרס לקמן ולרבה בר רב הונא דאמר אין הלכה כו' דלכ''ע צריך לפרושי טעמא דמתני' כדרב יהודה ועוד י''ל הא מני ר' אליעזר כדמסיק רבי אליעזר איירי כשאבדה ומתני' דמיא לאבדה כדמפרש טעמא בתר הכי ורבנן דפליגי אדר' אליעזר באבדה ואמרי דאין מועיל בירורם כלום ה''נ פליגי אמתניתין דלא אמרי' מה שנתן נתן ולרבה בר רב הונא דאאבדה לא פליגי רבנן אתיא מתניתין לד''ה ולבסוף בעי טעמא מאי כו' מ''ט דמיא מתני' לאבדה ומשום דאמר ר''א באבדה דמה שביררו ביררו נימא הכי נמי במתני' ומסיק משום דרב יהודה:
אִי הָכִי אַמַּאי אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַאן דְּמַתְנֵי הָא לָא מַתְנֵי הָא
Traduction
The Gemara asks: If so, why does Rabba bar Rav Huna say that Rav says that the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer? His reasoning seems valid. The Gemara answers: The one who teaches this, i.e., that Rabbi Eliezer is referring to a case where a thoroughfare was lost, does not teach that, i.e., that Rav rules against Rabbi Eliezer. There is a dispute as to what Rav said.
וְטַעְמָא מַאי מִשּׁוּם דְּרַב יְהוּדָה דְּאָמַר רַב יְהוּדָה מֶצֶר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בּוֹ רַבִּים אָסוּר לְקַלְקְלוֹ
Traduction
The Gemara asks: And according to Rabba bar Rav Huna, what is the reason the field owner cannot reclaim the alternative thoroughfare that he gave to the public? The Gemara answers: It is due to the statement of Rav Yehuda, as Rav Yehuda says: With regard to a strip of land that serves as a border between two strips of land that the public took possession of as a public thoroughfare, it is prohibited to destroy it for them, i.e., prevent people from using it. Accordingly, in the case of the mishna, where the field owner actually provided the public with a thoroughfare, he may certainly not take it back.
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר רַבִּים בְּמַאי קָנוּ לֵיהּ בְּהִילּוּכָא דְּתַנְיָא הִלֵּךְ בָּהּ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ קָנָה מְקוֹם הִילּוּכוֹ דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הִילּוּךְ מוֹעִיל כְּלוּם עַד שֶׁיַּחְזִיק
Traduction
The Gemara asks: And according to Rabbi Eliezer, through what means does the public acquire the thoroughfare they choose? The Gemara answers: By means of walking on the thoroughfare, as it is taught in a baraita: If one walked along a field’s length and its breadth, he has acquired the area inside where he walked, as walking is an effective act of acquisition; this is the statement of Rabbi Eliezer. And the Rabbis say that by itself, walking is not effective at all to acquire a field, and it is not acquired until he takes possession of it using a legal act of acquisition.
Tossefoth non traduit
ורבי אליעזר רבים במאי קנו ליה. דביררו להן דרך משמע בלא שום תיקון בברירה בעלמא:
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּכְתִיב קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה וְרַבָּנַן הָתָם מִשּׁוּם חַבִּיבוּתָא דְאַבְרָהָם הוּא דְּקָאָמַר לֵיהּ הָכִי כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִכְבּוֹשׁ לִפְנֵי בָנָיו
Traduction
Rabbi Elazar said: What is the reasoning of Rabbi Eliezer? As it is written that after God promised Abraham Eretz Yisrael, He instructed him: ''Arise, walk through the land, its length and its breadth; for I will give it to you'' (Genesis 13:17), in order that Abraham should thereby acquire the land. And the Rabbis, how do they interpret this verse? They hold that there, in Genesis, it was due to God’s love of Abraham that he said to him to do this, in order that it would be easy for his descendants to conquer the land. His walking was to demonstrate the divine promise and thereby emphasize his descendants’ claim to the land, but it did not effect acquisition of it.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה לְהִילּוּךְ נִקְנֶה בְּהִילּוּךְ
Traduction
Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: The Rabbis concede to Rabbi Eliezer with regard to a path that passes through vineyards that since the path is made only for walking on it, it can be acquired by means of walking on it.
Tossefoth non traduit
בשביל של כרמים. נראה דדוקא בשביל של כרמים שאינו עשוי כלל אלא להילוך אבל שאר דרך עשוי קצת להשתמש בו צורך אחר:
כִּי אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב יִצְחָק בַּר אַמֵּי אֲמַר לְהוּ הַבוּ לֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּדָרֵי טוּנָא דִשְׁבִישָׁתָא וְהָדַר וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דִּמְסַיְּימִין מְחִיצָתָא אֲבָל לָא מְסַיְּימִין מְחִיצָתָא כִּי הֵיכִי דְּשָׁקֵיל כַּרְעָא וּמַנַּח כַּרְעָא:
Traduction
The Gemara relates an incident involving the allocation of a path through a vineyard: When people came before Rav Yitzḥak bar Ami for judgment with regard to the width of a path through a vineyard that someone had purchased, he said to them: Give him a path wide enough so that one can carry a load [tuna] of vine branches [dishvishta] along it and is able to turn around while holding them. The Gemara comments: And we said this only in a case where the sides of the path are bounded by a fence, which would physically prevent a person from carrying a load of vine branches that are wider than the path, and therefore, if necessary, the path must be widened by breaking down the fence. But where the sides are not bound by a fence, a person carrying a load of vine branches will not be prevented from passing along it. Consequently, he needs only to be given a path wide enough so that he can lift up one foot and place it in front of the other foot.
Tossefoth non traduit
ולא אמרן אלא אי לא מיסיימי מחיצתא אבל מסיימי כו'. ולא שיהו מחיצות גבוהות דא''כ היכי דרי טונא אלא מחיצות נמוכות טפח או טפחיים להיכר השביל הלכך כשמכר לו השביל בשדהו לא יתן לו אלא כמו שהוא עשוי אפי' לא יהא לו אלא כדשקיל כרעא ומנא כרעא וזה דחקו לרבינו שמואל שאינה נראית לו גירסא זו לפי שהיה סבור דהנך מחיצות גבוהות הרבה:
דֶּרֶךְ הַיָּחִיד אַרְבַּע אַמּוֹת תָּנָא אֲחֵרִים אוֹמְרִים כְּדֵי שֶׁיַּעֲבוֹר חֲמוֹר בְּמַשָּׂאוֹ אָמַר רַב הוּנָא הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים וְתַנְיָא אִידַּךְ דַּיָּינֵי גוֹלָה אוֹמְרִים שְׁנֵי גַמָּדִים וּמֶחֱצָה וְאָמַר רַב הוּנָא הֲלָכָה כְּדַיָּינֵי גוֹלָה וְהָאָמַר רַב הוּנָא הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא:
Traduction
§ The mishna teaches: The standard width of a private path is four cubits. It is taught in a baraita: Aḥerim say: A private path is wide enough so that a donkey can pass on it with his load. Rav Huna says: The halakha is in accordance with the opinion of Aḥerim. And it is taught in another baraita: The judges of the exile say that the standard width is two and a half cubits. And Rav Huna says: The halakha is in accordance with the opinion of the judges of the exile. The Gemara asks: But doesn’t Rav Huna say: The halakha is in accordance with the opinion of Aḥerim? The Gemara resolves the contradiction: This definition and that definition are one and the same measure.
דֶּרֶךְ הָרַבִּים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה תָּנוּ רַבָּנַן דֶּרֶךְ הַיָּחִיד אַרְבַּע אַמּוֹת דֶּרֶךְ מֵעִיר לְעִיר שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת
Traduction
The mishna teaches: The standard width of a public thoroughfare is sixteen cubits. The Sages taught in a baraita: The standard width of a private path is four cubits. The standard width of a road that goes from city to city is eight cubits.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source