Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 76b

גְּדָנְפָא דְּלַיְשָׁא אַפּוּמַּאּ, וּמַלְּיַוהּ מַיָּא וְאַרְתְּחַהּ. אָמַר רָבָא: מַאן חַכִּים לְמֶעְבַּד כִּי הָא מִילְּתָא, אִי לָאו רַב עֲקַבְיָה דְּגַבְרָא רַבָּא הוּא? קָסָבַר: כְּבוֹלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ — מָה בּוֹלְעוֹ בְּנִצוֹצוֹת, אַף פּוֹלְטוֹ בְּנִצוֹצוֹת.

Traduction

with a rim [gedanfa] of dough around its rim, and filled it with water and boiled it, so that the water boiled along its rim. Rava said: Who would be clever enough to perform such an action if not Rav Akavya, as he is a great man. He maintains that as it absorbs it so it expels it; just as the rim absorbs the forbidden substance by small drops of it that reach the rim, so too it expels the forbidden substance by small drops of boiling water that reach the rim.

Rachi non traduit

גדנפא דלישא. שפה של עיסה סביבות פיה כדי שתקבל מים הרבה ויעברו הרותחין על שפתה:

כבולעו. כענין שבלעו שפת הדוד את האיסור יפליטהו:

מה בולעו בניצוצות. לאו בולעו אלא ע''י ניצוצות שניתז הרתיחות שם ולא הוכנסה לתוך יורה אחרת בשעת בליעת האיסור:
כך בשעת פליטה. אע''פ שלא הכניסה לתוך יורה אחרת הואיל ונתמלאת יפה יפה ומעלה ניצוצות על שפתה ופולט. ומיהו גדנפא בעינן משום דאי לאו הכי דלמא לא הוה מסקא ניצוצות על השפה בהא זימנא אבל איסור הנתבשל בה פעמים הרבה אם לא העלה ניצוצות כל שעה העלה פעם אחת:

הַסַּכִּין — שָׁפָהּ וְהִיא טְהוֹרָה. אָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: וְנוֹעֲצָהּ עֲשָׂרָה פְּעָמִים בַּקַּרְקַע. אֲמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: וּבְקַרְקַע שֶׁאֵינָהּ עֲבוּדָה. אָמַר רַב כָּהֲנָא: וּבְסַכִּין יָפָה שֶׁאֵין בָּהּ גּוּמּוֹת. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: סַכִּין יָפָה שֶׁאֵין בָּהּ גּוּמּוֹת נוֹעֲצָהּ עֲשָׂרָה פְּעָמִים בְּקַרְקַע. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לֶאֱכוֹל בָּהּ צוֹנֵן.

Traduction

§ The mishna teaches: With regard to the knife, one must polish it and it is rendered pure. Rav Ukva bar Ḥama says: And one must thrust it ten times into the ground. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, says: And this must be done in untilled earth, i.e., hard earth. Rav Kahana says: And this applies to a good knife that does not have notches, so that the entire surface of the knife is scraped against the ground. This is also taught in a baraita: With regard to a good knife that does not have notches, one can thrust it ten times into the ground. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, says: This is sufficient for the purpose of eating cold food with it.

Rachi non traduit

ונועצה. אע''פ ששפה. וי''א משפשפה בבגד צמר שאינה חלק ומעביר שמנוניתה:

שאין בה גומות. בעובי רחבה שלא תהא שמנונית בגומא:

ולאכול בה צונן. אבל דבר רותח אסור לחתוך בה עד שיגעילנה ברותחין וכלי ראשון כדאמרינן בכל שעה (פסחים ל:) לענין חמץ בפסח:

Tossefoth non traduit

הסכין שפה. ונועצה עשר פעמים בקרקע בירושלמי קאמר שלש פעמים משמע דהכא לאו דוקא עשר פעמים מיהו מדקאמרינן לקמן דצה עשר פעמים בקרקע משמע דדוקא קאמר ויש להחמיר:

אמר רב הונא בריה דרב יהושע ולאכול בה צונן. פרש''י אבל לאכול בה רותח בעי הגעלה וכן משמע בפסחים (דף ל:) דקאמר גבי סכיני דפסחא והלכתא אידי ואידי ברותחין פירוש קתייהו ופרזלייהו אבל קשה דבפ''ק דחולין (דף ח:
ע''ש) קאמר גבי סכין של עובדי כוכבים מלבנה באור משמע דצריכה ליבון וכן בתוספתא (פ''ט) תניא הסכין והשפודין ואסכלא ילבנן באור לכך נראה בודאי לחתוך בה רותח צריכה ליבון והא דפסחים דמשמע דסגי ברותחין היינו לפי שבלע היתירא אבל בסכינים של עובדי כוכבים דבלעי איסורא בעו ליבון וכן משמע קצת דיש חילוק בין בלע היתירא לבלע איסורא ואומר ר''ת דהא דקי''ל דסכין בעי ליבון היכא דאיסורא בלע היינו דוקא באיסור דסכין גדולה שדרך לצלות בה בשר דיקא נמי דקתני בתוספתא הסכינין והשפודין כו' סכינין דומיא דשפודין ואסכלא אבל סכינים קטנים שאין דרך לצלות בהם בשר ודאי סגי להו בהגעלה אף בשל עובדי כוכבים וריב''א מצריך ליבון גם בסכינין קטנים לפי שפעמים דרך להפוך בהם בשר על גבי גחלים ור''ת אומר דזה אינו קרוי תשמישו על יד האור כיון דאין תשמיש קבוע ע''י האור סגי בהגעלה וכן בירושלמי דאמר הדא דתימא בסכין קטן אבל בגדול בעי ליבון ויש לדחות אותה ראיה דקאמר התם מהא דקאמר הסכין שפה והיא טהורה כו' אלמא משמע דאיירי בצונן ובצונן ליכא חילוק בין תשמישו ע''י האור בין אין תשמישו ע''י האור ומפרש הר''ר אלחנן הירושלמי כן הוא הדא דתימא בסכין קטן שאין רגילות להיות בה גומות ואין בלוע בגומות וסגי בנעיצת קרקע אבל סכין גדול שדרך להיות בה גומות צריכה ליבון דבנועצה בקרקע אינו מועיל לשפשף ולהעביר האיסור הנדבק בגומות הלכך אפילו לחתוך בה צונן צריכה ליבון ולא סגי בהגעלה אפילו לצונן משום דלא מהניא הגעלה אלא להפליט האיסור הבלוע בתוך הסכין אבל לא מהני להעביר איסור הנדבק והשפשוף בקרקע מהני להעביר איסור הנדבק וכיון שיש גומות אין תקנה להעביר איסור הנדבק רק ע''י ליבון ומ''מ נדחית הראיה דר''ת מן הירושלמי דלא מיירי כלל בתשמישו על ידי האור ורבינו ברוך מיישב הראיה והכי פירושו הדא דתימא בסכין קטן שאין תשמישו ע''י האור וסגי בנעיצת קרקע אפילו לחתוך בה רותח ויש ליתן טעם משום דסתם סכין קטן אין תשמישו רק בצונן ואינו בלוע כלל בתוכו רק נדבק בו מבחוץ אבל גדול תשמישו ברותחין וגם תשמישו ע''י האור הלכך בעי ליבון לחתוך בה רותח כך נראה למורי ליישב פירוש רבינו ברוך ואומר מורי דהא דקאמר הכא נועצה עשר פעמים בקרקע היינו דוקא בקרקע קשה שהיא מעברת השומן ושפה אבל לא רכה שאינה מעברת השומן וגם לא קרקע קשה יותר מדאי ודוקא נקט קרקע ולא אבן ולא אפר ולא קרקע רכה:

כִּי הָא דְּמָר יְהוּדָה וּבָאטִי בַּר טוֹבִי הֲווֹ יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּשַׁבּוּר מַלְכָּא, אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ אֶתְרוֹגָא. פְּסַק אֲכַל, פְּסַק וְהַב לֵיהּ לְבָאטִי בַּר טוֹבִי, הֲדַר דָּצַהּ עַשְׂרָה זִימְנֵי בְּאַרְעָא, פְּסַק הַב לֵיהּ לְמָר יְהוּדָה. אֲמַר לֵיהּ בָּאטִי בַּר טוֹבִי: וְהָהוּא גַּבְרָא לָאו בַּר יִשְׂרָאֵל הוּא? אֲמַר לֵיהּ: מָר קִים לִי בְּגַוֵּיהּ, וּמָר לָא קִים לִי בְּגַוֵּיהּ.

Traduction

This is like that incident involving Mar Yehuda, an important personage of the house of the Exilarch, and Bati bar Tuvi, a wealthy man, who were sitting before King Shapur, the king of Persia. The king’s servants brought an etrog before them. The king cut a slice and ate it, and then he cut a slice and gave it to Bati bar Tuvi. He then stuck the knife ten times in the ground, cut a slice, and gave it to Mar Yehuda. Bati bar Tuvi said to him: And is that man, referring to himself, not Jewish? King Shapur said to him: I am certain of that master, Mar Yehuda, that he is meticulous about halakha; but I am not certain of that master, referring to Bati bar Tuvi, that he is meticulous in this regard.

Rachi non traduit

שבור מלכא. עובד כוכבים היה:

דצה. נעצה:

מר קים לי בגויה. רב יהודה מכיר אני בו שהוא פרוש ולא יאכל דבר איסור אבל בך איני מוחזק שתהא פרוש כל כך:

אִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ: אִידְּכַר מַאי עֲבַדְתְּ בְּאוּרְתָּא.

Traduction

There are those who say that King Shapur said to him: Remember what you did last night. The Persian practice was to present a woman to each guest, with whom he would engage in intercourse. Mar Yehuda did not accept the woman who was sent to him, but Bati bar Tuvi did, and therefore he was not assumed to be meticulous with regard to eating kosher food.

Rachi non traduit

מאי עבדת באורתא. דרך פרסיים למסור נשים לאכסנאים וכששיגרן להם בלילה שעבר קיבל באטי ורב יהודה לא קיבל:

Tossefoth non traduit

אידכר מה דעבדת באורתא. פ''ה ששיגר להם שתי שפחות רב יהודה לא קבלה ובאטי קבלה ונראה דלא חטא בזה שעדיין היה עבד קצת שמעוכב גט שחרור כדאמרינן פרק עשרה יוחסין (קידושין דף ע:) באטי בר טובי ברמות רוחיה לא שקיל גיטא דחירותא:

הָדְרָן עֲלָךְ הַשּׂוֹכֵר אֵת הַפּוֹעֵל, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה.

Traduction

May we return to you chapter ''One who rents a worker'' and this is the end of Tractate Avodah Zarah

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source