Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 72a
וּמַאי ''לֹא נִיתַּן לְהִישָּׁבוֹן''? דְּאֵינוֹ בְּתוֹרַת הִישָּׁבוֹן.
Traduction
And what does it mean that the stolen object is not subject to restitution? It means that it is not subject to the halakhot of restitution, because it is not technically a theft.
Rachi non traduit
ומאי לא ניתן להישבון. הא לא שייך ביה הישבון דכיון דעובד כוכבים לא קנייה דישראל היא:
אינה בתורת הישבון. כלומר ה''נ קאמר אינה בתורת שום גזילה דעובד כוכבים דכל היכא דאיתא דמרה היא. וה''ה לשוה פרוטה והאי דנקט פחות לאשמועינן דנהרג עליה:
Tossefoth non traduit
ומאי לא ניתן להישבון. פ''ה דלא שייך ביה הישבון וכל היכא דאיתיה ברשותיה דישראל איתיה ותימה הרי ישראל נמי לא קנה הגזילה ואפ''ה איתיה בתורת הישבון דכתיב והשיב הגזילה ונראה דה''פ מאחר שאין חיוב בה רק משום צערא דישראל אמאי הוצרך לומר ולא ניתן להישבון פשיטא וליכא מ''ד שתהא השבה שייכא ביה וא''ת למאי דפרשי' לעיל דקאמר דמשיכה קונה בעובד כוכבים לכולי עלמא היכא דליכא זוזי כגון במציאה ובמתנה מאי פריך ומאי מייתי ראיה מגזל למקח וממכר וי''ל דס''ל דאי אינה קונה בעובד כוכבים במקח אף בגזל נמי לא תקנה דלא דמיא למציאה ומתנה דבהיתירא אתי לידיה אבל גזל דבאיסורא אתי לידיה אי לא מהני משיכה במקח לא מהני אף בגזל:
אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: בָּא חֲבֵירוֹ וּנְטָלָהּ מִמֶּנּוּ — נֶהֱרָג עָלֶיהָ. בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא, מִשּׁוּם דְּצַעֲרֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא סֵיפָא, מַאי עָבֵיד?
Traduction
The Gemara asks: If that is so, say the latter clause of that halakhic statement: If another descendant of Noah came and took the stolen item from him, he is also executed for it. Granted, with regard to the first clause it can be explained that although there is no obligation to return the item, the gentile is executed because he caused the Jew distress; but with regard to the latter clause, what did he do? He did not cause the Jew distress, and since the item is worth less than one peruta, one is not obligated to return it unless he stole it from a gentile. Consequently, the second theft should not be considered a legally significant act.
אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ, מְשִׁיכָה בְּגוֹי קוֹנָה, שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
Rather, should one not conclude from it that one pulling an item acquires it in a transaction performed by a gentile? Accordingly, the actions of both the first and second gentiles are legally significant acts of theft, for which they are liable to be executed. The Gemara affirms: Conclude from it that this is so.
Rachi non traduit
אלא ש''מ משיכה קונה. הלכך קניה קמא והדר קניה האי ונהרג על שגזל. ולא ניתן להישבון דרישא דוקא פחות משוה פרוטה דישראל מחיל ולא מיחייב עובד כוכבים לאהדורה:
הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ''אִי מְזַבֵּינְנָא לַהּ לְהָא אַרְעָא — לָךְ מְזַבֵּינְנָא לַהּ'', אֲזַל זַבְּנַהּ לְאִינִישׁ אַחֲרִינָא, אֲמַר רַב יוֹסֵף: קְנָה קַמָּא.
Traduction
§ The Gemara relates: There was an incident involving a certain man who said to another: If I sell this land, I will sell it to you, and they performed a formal act of acquisition to ratify the agreement. He went and sold it to another person. Rav Yosef said: The first one has acquired it.
Rachi non traduit
לך מזביננא לה. וקנו מיניה בקנין:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא לָא פְּסַק! וּמְנָא תֵּימְרָא דְּכֹל הֵיכָא דְּלָא פְּסַק לָא קְנָה? דִּתְנַן: הַמּוֹכֵר יֵינוֹ לְנָכְרִי, פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד — דָּמָיו מוּתָּרִין, מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק — דָּמָיו אֲסוּרִין.
Traduction
Abaye said to him: But he did not fix a price with him for it. And from where do you say that wherever the people involved in the transaction did not fix a price, the buyer has not acquired the item, even if they performed a formal act of acquisition? It is from that which we learned in the mishna: In the case of a Jew who sells his wine to a gentile, if he fixed a price before he measured the wine into the gentile’s vessel, deriving benefit from the money paid for the wine is permitted. But if the Jew measured the wine into the gentile’s vessel, thereby rendering it forbidden, before he fixed a price, the money paid for the wine is forbidden.
Rachi non traduit
והא לא פסק. ראשון דמים ולא סמכא דעתיה אקנין דסבר אם ירצה לחזור ירבה עליו בדמים:
דמיו אסורין. אלמא לא קניה משיכה משום דלא פסק קודם לכן הלכך קנין נמי לא מהני:
מַאי הָוֵי עֲלַהּ? מַאי הָוֵי עֲלַהּ?! כִּדְקָאָמְרִינַן! דִּלְמָא חוּמְרָא דְּיֵין נֶסֶךְ שָׁאנֵי.
Traduction
The Gemara asks: What halakhic conclusion was reached about this matter? The Gemara interjects: What is meant by the question: What halakhic conclusion was reached about this matter? The conclusion is as we have stated, that it is evident from the mishna that the acquisition goes into effect only after the price is fixed. The Gemara explains its question: Perhaps due to the stringency of the prohibition of wine used for a libation, the case of the mishna is different and is not characteristic of the halakha in monetary matters.
Rachi non traduit
ה''ג מאי הוי עלה מאי הוי עלה כדאמרן. קמא בלשון בעיא ובתרא בלשון תימה:
דלמא. מהכא לא פשטינן לקנין דעלמא והכא משום חומרא דיין נסך שאני דאחמירו רבנן למימר דלא קניא משיכה בלא פיסוק אבל בעלמא קני:
תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: עוֹבָדָא הֲוָה בֵּי רַב חִסְדָּא, וְרַב חִסְדָּא בֵּי רַב הוּנָא, וּפַשְׁטֻיהָ מֵהָא דִּתְנַן: מָשַׁךְ חֲמָרָיו וּפוֹעֲלָיו וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, בֵּין פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד וּבֵין מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק — לֹא קָנָה, וּשְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן.
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a proof that an acquisition goes into effect only after the price is fixed, as Rav Idi bar Avin said: There was an incident that came before the school of Rav Ḥisda, and Rav Ḥisda brought it before the school of Rav Huna, and Rav Huna resolved it from that which we learned in a baraita: If one bought from another produce that was loaded on the seller’s donkeys or carried by his laborers, and the purchaser drew the seller’s donkey drivers or laborers laden with produce and brought them into his house, in this case, whether the seller fixed a price before he measured the produce or whether he measured the produce before he fixed a price, the purchaser has not acquired the produce, and both of them, the purchaser or the seller, can retract the transaction, as no act of acquisition took place.
Rachi non traduit
משך הימנו חמריו ופועליו. הרי שהיה מביא חמריו טעונין פירות ופועליו נושאים בכתף ומשכה חבירו ממנו והכניסן לתוך ביתו לאו משיכה שאין משיכה קונה בבני אדם ופירות כל זמן שהן עלייהו לא קנה:
בין פסק. דמים אחרי כן:
עד שלא פסק. כלומר כל זמן שלא פסק יכול מוכר לחזור בו דביתו לא עדיפא ממשיכה ומשיכה גופא לא קניא אלא אם כן פסק אבל מדד ופסק או פסק ומדד קניא ליה ביתו ולא בעי משיכה:
פֵּרְקָן וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד — אֵין שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן, מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק — שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן.
Traduction
The baraita continues: But if the purchaser unloaded the produce and brought it into his house, this constitutes an act of acquisition, and therefore if he fixed a price before he measured the produce, neither of them can retract, but if he measured the produce before he fixed a price, both of them can retract. This illustrates that even if there was an act of acquisition, they can retract the transaction until the price has been fixed, in accordance with the statement of Abaye.
Rachi non traduit
פרקן והכניסן לתוך ביתו פסק עד שלא מדד אין שניהן יכולין לחזור בו. דאע''ג דלא מדד כיון דפסק קניא ליה רשותו במשיכה:
מדד עד שלא פסק שניהם יכולין לחזור בו. כל זמן שלא פסק דמדידה לא מהניא מידי ורשותו לא קניא עד דיפסוק. אלמא משיכה בלא פיסוק לא קניא:
הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ''אִי מְזַבֵּינְנָא לַהּ לְהָא אַרְעָא — מְזַבֵּינְנָא לָךְ בִּמְאָה זוּזֵי'', אֲזַל זַבְּנַהּ לְאִינִישׁ אַחֲרִינָא בִּמְאָה וְעֶשְׂרִין. אָמַר רַב כָּהֲנָא: קְנָה קַמָּא. מַתְקֵיף לַהּ רַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד: הַאי זוּזֵי אַנְסוּהּ! וְהִלְכְתָא כְּרַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד.
Traduction
§ There was a related incident involving a certain man who said to another: If I will desire to sell this land, I will sell it to you for one hundred dinars, and they performed an act of acquisition to ratify the agreement. He went and sold it to another person for one hundred and twenty dinars. Rav Kahana said: The first one has acquired it. Rav Ya’akov of Nehar Pekod objects to this: Those twenty additional dinars compelled him to sell it to the second purchaser. The Gemara concludes: And the halakha is in accordance with the opinion of Rav Ya’akov of Nehar Pekod.
Rachi non traduit
קנה קמא. דהא פסק וקנו מיניה:
זוזי אנסוהו. זה שנתן לו מאה ועשרין אנסו למכרה וכל כמה דלא יהבו ליה כולי האי לא הוה בדעתיה לזבונה ואיהו אי מזביננא ליה בשוייה קאמר ליה והא לא זבנה מדעתיה אלא בעל כורחיה:
אֲמַר לֵיהּ ''כִּדְשָׁיְימִי בִּתְלָתָא'' — אֲפִילּוּ תְּרֵי מִגּוֹ תְּלָתָא. ''כִּדְאָמְרִי בִּתְלָתָא'' — עַד דְּאָמְרִי בִּתְלָתָא. ''כִּדְשָׁיְימִי בְּאַרְבְּעָה'' — עַד דְּאָמְרִי בְּאַרְבָּעָה, וְכָל שֶׁכֵּן הֵיכָא דַּאֲמַר לֵיהּ ''כִּדְאָמְרִי בְּאַרְבָּעָה''.
Traduction
§ If the seller said to the purchaser: I will sell you this merchandise as it is assessed by three people, even if two out of the three agreed to a certain assessment, the seller must accept this price. If he said: I will sell you this merchandise in accordance with the price that is stated by three people, he is not held to their assessment unless it is stated by all three. If he said: As it is assessed by four people, he is not held to their assessment unless it is stated by all four; and all the more so in a case where he said to him: In accordance with the price that is stated by four people.
Rachi non traduit
א''ל כדשיימי בתלתא. מזביננא לה ניהלך. כיון דנקט לישנא דשומא ונקט תלתא שהן ב''ד סתם לתורת דיינין נחת ואפילו תרי מגו תלתא שמין אותו ואם שלישי חלוק על השנים אזלינן בתר רובא:
כדאמרי בי תלתא. לשון זה לאו בתורת דיינין נחת ולאמירת שלשתן נתכוון:
כדשיימי בארבעה. כיון דנחת לדעות להרבות דעות יותר מכדי ב''ד ודאי לאו לתורת דיינין נחית ולא אזלינן בתר רובא עד דאמרין כולהו דאי חולקין מאי אהנו ליה דעות:
אֲמַר לֵיהּ: ''כִּדְשָׁיְימִי בִּתְלָתָא'', וַאֲתוֹ תְּלָתָא וְשָׁמוּהָ, וַאֲמַר לֵיהּ אִידַּךְ: לֵיתוֹ תְּלָתָא אַחֲרִינֵי דְּקִים לְהוּ טְפֵי! אָמַר רַב פָּפָּא: דִּינָא הוּא דִּמְעַכֵּב. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מִמַּאי דְּהָנֵי קִים לְהוּ טְפֵי? דִּלְמָא הָנֵי קִים לְהוּ טְפֵי! וְהִלְכְתָא כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ.
Traduction
If the seller said to the buyer: I will sell you this merchandise as it is assessed by three people, and three people came and assessed it, and the other one, the purchaser, said: Let three other people, who are more proficient in their assessment, come and assess the merchandise, Rav Pappa said: The halakha is that he can prevent the price from being set until more proficient people assess the merchandise. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, objects to this: From where can he know that those other three are more proficient in their assessment? Perhaps these, the first three, are more proficient. The Gemara concludes: And the halakha is in accordance with the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua.
מַתְנִי' נָטַל אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל נָכְרִי, וְחָזַר וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אִם יֵשׁ בּוֹ עַכֶּבֶת יַיִן — אָסוּר. הַמְעָרֶה מִכְּלִי אֶל כְּלִי, אֶת שֶׁעֵירָה מִמֶּנּוּ — מוּתָּר, וְאֶת שֶׁעֵירָה לְתוֹכוֹ — אָסוּר.
Traduction
MISHNA: In a case where a Jew took a funnel and measured wine into a gentile’s jug, and then measured wine with the same funnel into a Jew’s jug, if there is a remnant of wine left in the funnel, the wine measured into the Jew’s jug is forbidden, as some of the wine that was measured into the gentile’s jug is mixed in it. In the case of one who pours wine from one vessel into another vessel, the wine left in the vessel from which he poured is permitted, but the wine in the vessel into which he poured is forbidden.
Rachi non traduit
מתני' משפך. טרייטו''ר מלמעלה פיו רחב ומלמטה נקב קצר ומושיבין אותו על פי צלוחית של לוקחין שפיהן צר ושופכין היין מן המידה לתוכו והוא יורד לתוך הצלוחית:
אם יש בו. בשולי המשפך:
עכבת יין. מקום שמתעכבת שם טיפת יין:
אסור. לפי שנשאר שם מן היין שמדד לתוך צלוחיתו של עובד כוכבים. ובגמרא מפרש ההוא עכבת יין דמשפך במאי מיתסרא:
המערה מכלי אל כלי את שעירה ממנו מותר. ובגמרא מפרש בעובד כוכבים המערה ואיצטריך לאשמועינן את שעירה לתוכו אסור משום כחו והעליון מותר דלא גזור רבנן בכחו למיסר ההוא דגואי:
גְּמָ' תְּנַן הָתָם: הַנִּצּוֹק, וְהַקָּטַפְרֵס, וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ — אֵינוֹ חִיבּוּר, לֹא לְטוּמְאָה וְלֹא לְטָהֳרָה. הָאַשְׁבּוֹרֶן — חִיבּוּר לְטוּמְאָה וּלְטָהֳרָה.
Traduction
GEMARA: We learned in a mishna elsewhere (Teharot 8:9): A stream of water, and water descending an incline [vehakatafres], and liquid that rendered an item moist do not constitute a connection between liquids, neither with regard to ritual impurity nor with regard to purity. These liquids do not constitute a connection that transmits impurity, e.g., if impure water is in one place and becomes attached to water above it, the water above is not considered attached to the impure water and is not rendered impure. They also do not constitute a connection for purification, e.g., if two collections of water are attached via the pouring of a stream, they do not join together to form the amount of water necessary to form a valid ritual bath, through which people and items can become ritually pure. A pond constitutes a connection between liquids with regard to impurity and with regard to purity.
Rachi non traduit
גמ' הנצוק. קלוח צינור הבא מלמעלה למטה בזקיפה כמרזב של גגין:
קטפרס. מים הבאין מלמעלה למטה דרך מדרון של תל גבוה זקוף:
ומשקה טופח. ואין בו טופח על מנת להטפיח שאם טפח בהן בידו לא יעלה בה משקה שיוכל להטפיח דבר אחר:
אינו חיבור לא לטומאה. אם משקין תלושין הן ונגע טמא בתחתון העליון טהור וכן לענין משקה טופח אפילו במקום חלק משקה מכאן ומכאן ומשקה טופח באמצע ונגע טמא במשקה משקין שמכאן ומכאן טהורין ואע''פ שמחוברין לו:
ולא לטהרה. גממית שאין בה ארבעים סאה ונצוק או קטפרס או משקה טופח מחבר לגממית זו מקוה שלם אינה חיבור והטובל בגממית לא עלתה לו טבילה:
האשבורן. ביקוע ארץ מליחה שנתבקעה ונקוו שם מים חיבור לטומאה ולטהרה:
אָמַר רַב הוּנָא: נִצּוֹק וְקָטַפְרֵס וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ חִיבּוּר לְעִנְיַן יֵין נֶסֶךְ.
Traduction
Rav Huna says: A stream of water, and water descending an incline, and liquid that rendered an item moist constitute a connection with regard to the matter of wine used for a libation.
Rachi non traduit
ליין נסך. שהמערה מכלי כשר ליין נסך נאסר אף מה שבכלי העליון דרך נצוק:
אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב הוּנָא: מְנָא לָךְ הָא? אִילֵּימָא מִדִּתְנַן: הַנִּצּוֹק וְהַקָּטַפְרֵס וּמַשְׁקֶה טוֹפֵחַ אֵינוֹ חִיבּוּר לֹא לְטוּמְאָה וְלֹא לְטָהֳרָה, לְטוּמְאָה וּלְטָהֳרָה הוּא דְּלָא הָוֵי חִיבּוּר, הָא לְעִנְיַן יֵין נֶסֶךְ הָוֵי חִיבּוּר — אֵימָא סֵיפָא: הָאַשְׁבּוֹרֶן חִיבּוּר לְטוּמְאָה וּלְטָהֳרָה, לְטוּמְאָה וּלְטָהֳרָה הוּא דְּהָוֵי חִיבּוּר, הָא לְעִנְיַן יֵין נֶסֶךְ לָא הָוֵי חִיבּוּר. אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
Rav Naḥman said to Rav Huna: From where do you derive this? If we say it is derived from that which we learned in the mishna: A stream, and water descending an incline, and liquid that rendered an item moist do not constitute a connection between liquids, neither with regard to ritual impurity nor with regard to purity, and it is inferred that it is with regard to impurity and with regard to purity that it does not constitute a connection, but with regard to wine used for a libation it does constitute a connection, then say the latter clause: A pond constitutes a connection between liquids with regard to impurity and with regard to purity. It can be inferred from here that with regard to impurity and with regard to purity it is a connection, but with regard to wine used for a libation it is not a connection, contrary to the halakha inferred from the former clause. Rather, clearly no inference is to be learned from this mishna.
תְּנַן: נָטַל אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל נָכְרִי, וְחָזַר וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
Traduction
The Gemara attempts to bring proof for Rav Huna’s opinion from that which we learned in the mishna here: In a case where a Jew took a funnel and measured wine into a gentile’s jug, and then measured wine with the same funnel into a Jew’s jug,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source