Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 71a

גְּמָ' וּרְמִינְהִי: עִיר שֶׁכְּבָשׁוּהָ כַּרְקוֹם — כָּל כֹּהֲנוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ פְּסוּלוֹת! אָמַר רַב מָרִי: לְנַסֵּךְ אֵין פְּנַאי, לִבְעוֹל יֵשׁ פְּנַאי.

Traduction

GEMARA: And the Gemara raises a contradiction to the assumption that soldiers during wartime do not have time to commit transgressions from that which is taught in another mishna (Ketubot 27a): With regard to a city that was conquered by an army laying siege, all the women married to priests located in the city are unfit and forbidden to their husbands, due to the concern that they were raped. Rav Mari resolved the contradiction and said: They do not have time to pour wine for libations, as their passion for idolatry is not pressing at that time, but they have time to engage in intercourse, because their lust is great even during wartime.

Rachi non traduit

כרקום. מתרגמינן מצור כרקומין:

כל כהנות. הנמצאות בתוכה פסולות לבעליהן דאשת כהן אסורה אף באונס אבל אשת ישראל לא. הא הכא דשעת מלחמה היא וקתני אסורות דיש פנאי לבעול:

לנסך אין פנאי. דיצר הניסוך לא תקיף להו וטרודין במלחמה:

לבעול יש פנאי. דתקיף להו יצרייהו:

Tossefoth non traduit

ורמינהי עיר שכבשוה כרקום. וא''ת דלמא ההיא מיירי לאחר גמר המלחמה דאז יש להם פנאי וי''ל דמשמע בכל ענין אפי' קודם גמר המלחמה:

מַתְנִי' הָאוּמָּנִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁלַח לָהֶם נָכְרִי חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ בִּשְׂכָרָן — מוּתָּר לוֹמַר: ''תֵּן לָנוּ אֶת דָּמֶיהָ'', מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתָן — אָסוּר.

Traduction

MISHNA: With regard to Jewish craftsmen to whom a gentile sent a barrel of wine used for a libation in lieu of their wage, it is permitted for them to say to him: Give us its monetary value instead. But once it has entered into their possession, it is prohibited for them to say so, as that would be tantamount to selling the wine to the gentile and deriving benefit from it.

Rachi non traduit

מתני' מותר לומר לו תן לנו את דמיה. דהא לא קנו לה והוא אינו חייב להן אלא מעות ותניא לעיל (עבודה זרה דף סד.) ישראל שנושה בעובד כוכבים מנה מכר עבודת כוכבים והביא לו יין נסך והביא לו מותר:

גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מוּתָּר לָאָדָם לוֹמַר לְגוֹי: ''צֵא וְהָפֵס עָלַי מְנָת הַמֶּלֶךְ''.

Traduction

GEMARA: Rav Yehuda says that Rav says: It is permitted for a person to say to a gentile: Go and placate the collectors of the governmental tax on wine for me, and I will reimburse you subsequently, even if he pays the tax with wine used for a libation.

Rachi non traduit

גמ' צא והפס עלי מנת המלך. ארנונא שהיו נותנין מתבואותיהן ומבהמותיהן עישור וישראל זה שחייב לתת למלך יין מותר לומר לעובד כוכבים הפס עלי אע''ג דקא יהיב האי עובד כוכבים יין נסך והאי ישראל הוא פרעיה דמיה כיון דהוה מצי לסלוקי לשליחא דמלכא בזוזי כי יהיב ליה עובד כוכבים יין נסך לאו שלוחיה דישראל הוא:

מֵיתִיבִי: אַל יֹאמַר אָדָם לְגוֹי ''עוּל תַּחְתַּי לָעוֹצֵר''. אֲמַר לֵיהּ רַב: ''עוּל תַּחְתַּי לָעוֹצֵר'' קָאָמְרַתְּ? הָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְהָא, אֲבָל אוֹמֵר לוֹ ''מַלְּטֵנִי מִן הָעוֹצֵר''.

Traduction

One of the Sages raised an objection from a baraita: A person may not say to a gentile: Go in my stead to the commissary [la’otzer] to pay the wine tax for me, if he pays it in wine used for a libation. Rav said to him: You say that the case I am referring to is similar to one who says to a gentile: Go in my stead to the commissary? In that case, since he says: In my stead, whatever the gentile gives the commissary is considered as though the Jew gave it himself. This case that I am referring to is comparable only to that which is taught in the baraita: But the Jew may say to a gentile: Save me from the commissary.

Rachi non traduit

עול תחתי לעוצר. היכנס במקומי להפיס את השוטר כמו זה יעצור בעמי (שמואל א ט':י''ז). ל''א לשון אוצר שממונה על אוצרות יין ושמן של מלך לגבות ולאצור:

עול תחתי קאמרת. כיון דא''ל עול תחתי הוי משמע הוי במקומי וכל מאי דיהיב ליה עובד כוכבים הוי כאילו יהביה ישראל דהא במקומו הוא:

הא. דרב יהודה לא דמיא אלא לסיפא:

אבל אומר לו מלטני מן העוצר. דאפשר לסלוקיה בזוזי הלכך למיתב ליה חמרא לאו שלוחיה הוא:

Tossefoth non traduit

הא לא דמיא אלא לסיפא אבל אומר מלטני מן העוצר. פי' רש''י משום רבינו יחיאל דכי א''ל הכי מותר משום דמצי לסלוקי בזוזי מן העוצר וא''כ כי נמי יהיב העובד כוכבים יין לעוצר לאו שליחות דישראל קא עביד ומשו''ה שרי כי האי גוונא אבל כי א''ל עול תחתי משמע הלשון היה תחתי במקומי וכל מה דיהיב כאילו יהיב ישראל דמי דהא במקומו הוא כפ''ה ול''נ דא''כ פשיטא דמלטני מן העוצר דשרי כיון דמיירי דיכול לסלקו לכן נ''ל שהישראל חייב למלך יין (נסך) מ''מ שרי כי א''ל מלטני מן העוצר משום דמשמע ה''ק ליה סלק אותו במה שתוכל אבל אינו מצווה לו לפרוע יין נסך ולכך שרי אפי' לא מצי לסלוקי בזוזי אלא ביין נסך ואפילו הקדים לו דינר ואמר לעיל (עבודה זרה דף סג:) דאסיר גבי פועלים הכא שרי דהתם היינו טעמא משום דהוא מקדים לו הדינר בשביל שיתן מיין נסך לפועלים אבל הכא קא''ל שיסלקנו במעות אם יכול הלכך לא חשיב כפורע יין מיין נסך אבל כי א''ל עול תחתי הוי כמו שא''ל פרע למלך תחתי כמו שאני חייב לו יין ונמצא פורע חובו מיין נסך ואפילו לא הקדים דינר אסור מטעם דפירשתי:

מַתְנִי' הַמּוֹכֵר יֵינוֹ לְנָכְרִי, פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד — דָּמָיו מוּתָּרִין, מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק — דָּמָיו אֲסוּרִין.

Traduction

MISHNA: In the case of a Jew who sells his wine to a gentile, if he fixed a price before he measured the wine into the gentile’s vessel, deriving benefit from the money paid for the wine is permitted. It is not tantamount to selling wine used for a libation, as the gentile purchased the wine before it became forbidden, and the money already belonged to the Jew. But if the Jew measured the wine into the gentile’s vessel, thereby rendering it forbidden, before he fixed a price, the money paid for the wine is forbidden.

Rachi non traduit

מתני' המוכר יינו לעובד כוכבים פסק. עמו מעות עד שלא מדד דמיו מותרין. מפרש בגמרא טעמא איכא דמוקי לה משום משיכה בעובד כוכבים קנה הלכך כשמודד היינו משיכה וקנייה עובד כוכבים מיד דהוה ליה לישראל זוזי גבי דעובד כוכבים בהלואה ויין נסך לא הוי עד דנגע ביה:

מדד עד שלא פסק דמיו אסורין. דעובד כוכבים לא קנייה במשיכה דכיון דלא פסק דמיו לא סמכה דעתיה הלכך כי נגע ביה הוי יין נסך דישראל. ואיכא דמוקי לה כשהקדים לו עובד כוכבים מעות לישראל ובגמרא מפרש לה:

גְּמָ' אָמַר אַמֵּימָר: מְשִׁיכָה בְּגוֹי קוֹנָה, תִּדַּע, דְּהָנֵי פָּרְסָאֵי מְשַׁדְּרִי פַּרְדָּשְׁנֵי לַהֲדָדֵי וְלָא הָדְרִי בְּהוּ. רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ, מְשִׁיכָה בְּגוֹי אֵינָהּ קוֹנָה, וְהַאי דְּלָא הָדְרִי בְּהוּ — דְּרָמוּת רוּחָא הוּא דִּנְקִיטָא לְהוּ.

Traduction

GEMARA: Ameimar says: The legal act of acquiring an object by pulling it applies to a gentile. Know that it is so, as those Persians send gifts [pardashnei] to one another and do not retract them, which shows that they acquire one from another by pulling the object alone, even without paying for it. Rav Ashi says: Actually, I will say to you that pulling an object does not acquire it in a transaction involving a gentile, and the fact that they do not retract their gifts is not due to the halakhot of acquisition but because they are taken over by haughtiness, and they consider it shameful to retract a gift.

Rachi non traduit

גמ' משיכה בעובד כוכבים קונה. אע''ג דלא יהיב עובד כוכבים דמי לישראל משיך מיניה קנייה וכן ישראל מעובד' כוכבים:

פרדשני. דורון:

ולא הדרי בהו. השולחין אלמא במשיכה קנינהו המקבלין. ל''א מתשובת הגאונים פרדשני מי שיש לו כור חיטין למכור פוסק דמים ללוקח והולך לביתו ומשגר לו קב חיטין לראות כמה הן יפות ואם מעכב הלוקח אותו קב אצלו מתקיים המקח ואם אינו חפץ בהן מחזירו:

רב אשי אמר אינה קונה. אלא במתן מעות קנו:

דרמות רוחא. גסות:

Tossefoth non traduit

אמר אמימר משיכה בעובד כוכבים קונה תדע דהני פרסאי משדרי פרדשני אהדדי ולא הדרי בהו. אומר ר''י דאין זה עיקר הטעם אלא משום דאמימר סביר כר' יוחנן דאמר מעות קונות ודריש לעמיתך בכסף לעובד כוכבים במשיכה כדאמר בבכורות (דף יג:
ושם) ומה שמביא ראיה מפרדשני דפרסאי אין זה כ''א אמתלא בעלמא שמנהג אבותיהם מן הפרסיים שאינם חוזרים אחר המשיכה ש''מ שכך הדין:

פרדשני דורונות ולא הדרי בהו. אלמא קננהו במשיכה ל''א מתשובת הגאונים מי שיש לו כור חטים כו' פי' בקונט' זה עיקר דלישנא קמא קני במתנה הוא והוא בא לומר דמשיכה קונה במקח וממכר ואור''י דאפי' למ''ד אינה קונה כרב אשי בסמוך ה''מ כגון דאיכא כספא אבל במציאה ומתנה דליכא כספא כ''ע מודו דקני במשיכה או בהגבהה:

רב אשי אמר משיכה בעובד כוכבים אינה קונה. לא לדיחויא בעלמא קאמר רב אשי הכי אלא לפי האמת כדמוכח במסכת בכורות פרק ב' (שם:) דקאמר רב אשי מדרישא משיכה אינה קונה סיפא נמי משיכה אינה קונה אלמא הכי ס''ל לרב אשי הלכך ל''ג במילתא דרב אשי לעולם אימא לך פר''ת דאע''ג דרב אשי בתרא הוה לית הלכתא כוותיה בהאי אלא קי''ל כאמימר דאמר משיכה בעובד כוכבים קונה דס''ל כר' יוחנן כדפרישית והלכה כרבי יוחנן לגבי רשב''ל ופלוגתא היא דר' יוחנן פרק הזהב (ב''מ מז:) ר' יוחנן סבר מעות קונות דבר תורה וא''כ לדידיה דרשינן לעמיתך בכסף ולעובד כוכבים במשיכה ורשב''ל סבר משיכה מפורשת מן התורה בישראל וא''כ דרשינן לעמיתך במשיכה ולעובד כוכבים בכסף והכי מוכח בבכורות והלכך משיכה בעובד כוכבים קונה כר' יוחנן ואע''ג דרבא קאמר התם פ' הזהב קרא ומתניתין מסייע לרשב''ל לא משום דס''ל לרבא כרשב''ל אבל מ''מ לא קשיא לר' יוחנן דרבי יוחנן דחי להו שפיר כדפי' התם ותדע דהכי הוה כדפי' דלא משום דרבא סבר כרשב''ל קאמר הכי שהרי רבא גופיה פסיק פרק החולץ (יבמות לו. ושם) כרשב''ל לגבי ר' יוחנן בתלת וחשיב להו התם אבל בעלמא בכל המקומות הלכה כר' יוחנן ואם היה סובר רבא כרשב''ל בההיא דמשיכה מפורשת מן התורה א''כ ה''ל למיחשביה התם וליכא למימר דלא חש למיחשביה משום דמתניתין מסייע ליה לרשב''ל דהא בהני תלת דקחשיב התם איכא דתניא כוותיה דרשב''ל ואפ''ה קחשיב לה התם אלא ודאי סבר כר' יוחנן בההיא דמעות קונות בישראל א''כ לעובד כוכבים במשיכה כדפי' א''כ המקנה בהמה לעובד כוכבים כדי לפוטרה מן הבכורה צריך שימשכנה העובד כוכבים ובכך סגי בלא כסף מיהו רש''י פי' דמשיכה אינה קונה בעובד כוכבים אלא כסף דאין הלכה כר' יוחנן אלא כרשב''ל משום דרבא ס''ל כוותיה פ' הזהב מדקאמר קרא ומתניתין מסייע ליה לרשב''ל וכי תימא א''כ אמאי לא חשיב לה בהחולץ בהדי הנהו תלת צ''ל משום דההיא דהזהב משיכה קונה קא''ל רשב''ל פ' שני בשמיה דר' אושעיא ובפ' החולץ אינו זוכר אלא הנהו דקאמר רשב''ל משמיה דנפשיה דה''נ לא קא חשיב מילתא דישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף דפ' השוחט (חולין דף כט:) משום דמשמיה דלוי סבא אמרה רבי שמעון בן לקיש והרוצה לחוש לדברי רש''י ור''ת המקנה בהמה לעובד כוכבים לפוטרה מן הבכורה צריך שיתן העובד כוכבים כסף וגם משיכת העובד כוכבים בסימטא או לרשותו של עובד כוכבים שהוא שלו ואם אין לו רשות לעובד כוכבים מקנה לו הישראל חדר בביתו והעובד כוכבים ינעול ויפתח דבהכי קני ליה לרשות כדאמר בגיטין פ' הזורק (גיטין דף עז:) ותיחוד ותפתח ואח''כ ימשוך העובד כוכבים הבהמה לאותו חדר ובבכורות פ''ק (דף ג.) פליגי אמוראי מה צריך שיקנה העובד כוכבים מן הבהמה איכא מ''ד שצריך שיקנה דבר שעושה אותה טרפה ואיכא מ''ד אפי' אזנו ונראה להחמיר ולהקנות לעובד כוכבים דבר שעושה אותה טרפה כגון הריאה והראש מן הבהמה או מן העובר כשהיא מעוברת אמנם א''צ שיתן העובד כוכבים מעות שוה הראש והריאה אלא סגי שיקנם בפרוטה ואע''פ ששוה יותר כפלים אפ''ה אין לחוש משום ביטול מקח שאנן סהדי שהישראל גמר ואקני לעובד כוכבים כדי להפטר מן הבהמה:

אָמַר רַב אָשֵׁי: מְנָא אָמֵינָא לַהּ מִדְּאָמַר לְהוּ רַב לְהָנְהוּ סָבוֹיָתָא: כִּי כָיְילִיתוּ חַמְרָא לְגוֹיִם, שִׁקְלוּ זוּזֵי מִינַּיְיהוּ וַהֲדַר (כָּיְילָן) [כַּיְילוּ] לְהוּ, וְאִי לָא נְקִיטוּ בַּהֲדַיְיהוּ זוּזֵי, אוֹזִיפוּנְהוּ וַהֲדַר שְׁקִילוּ מִינַּיְיהוּ, כִּי הֵיכִי דְּתִיהְוֵי הַלְוָאָה גַּבַּיְיהוּ, דְּאִי לָא עָבְדִיתוּ הָכִי, כִּי קָא הָוֵי יֵין נֶסֶךְ — בִּרְשׁוּתַיְיכוּ קָא הָוֵי, וְכִי שָׁקְילִתוּ דְּמֵי יֵין נֶסֶךְ קָא שָׁקְילִתוּ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מְשִׁיכָה בְּגוֹי קוֹנָה?

Traduction

Rav Ashi said: From where do I say that acquisition by pulling does not apply to gentiles? It is from that which Rav said to certain wine shopkeepers: When you measure wine for gentiles, take the dinars from them and then measure the wine for them. And if they do not have dinars with them readily available, lend them dinars and then take those dinars back from them, so that it will be a loan provided to them that they are repaying. As if you do not do so, when it becomes wine used for a libation it becomes so in your possession, and when you take the money it will be payment for wine used for a libation that you are taking. Rav Ashi concludes his proof for his opinion: And if it enters your mind that pulling an object acquires it in a transaction involving a gentile,

Rachi non traduit

סבויתא. מוכרי יין:

Tossefoth non traduit

שקילו זוזי מינייהו והדר כיילו להו כו' ואי ס''ד משיכה בעובד כוכבים קונה מדמשכה עובד כוכבים קנייה כו' לא צריכא דכייל ורמי למנא דעובד כוכבים. פירוש אבל לעולם משיכה בעובד כוכבים קונה כדפי' והקשה ר''ת כיון דמשיכה בעובד כוכבים קונה אם כן מעות אינם קונות ואם כן מה היה מועיל המעות שהיו נותנים מתחלה מ''מ הוי יין נסך ברשותו של ישראל מיד שנגע בו ועדיין אינו של עובד כוכבים עד שימשכנו כיון דמשיכה קונה ולא מעות ומיד שנגע בו העובד כוכבים נעשה יין נסך ברשות ישראל והמעות שביד ישראל נעשו למפרע דמי יין נסך ואין לומר שהעובדי כוכבים היו נותנין להם המעות במתנה דאטו בשופטני עסיקינן ואור''י שבשעת נתינת הדמים היו אומרים להם העובדי כוכבים אנו מקנים לכם המעות מעכשיו והיין יהיה שלנו מעכשיו והעובדי כוכבים היו מאמינים אותם בטוב ולא היו יראים פן יגזלו ואע''פ שלא בא לידם עדיין א''נ י''ל דסבר האי דדחי דקניא משיכה או מעות בעובד כוכבים ודריש הכי לעמיתך במשיכה הא לעובד כוכבים או בהא או בהא ולית ליה הא דאמר בבכורות (דף יג.) מדישראל בחדא עובד כוכבים נמי בחדא וא''ת ולמה לא למדם להדיח כלי העובדי כוכבים או למדוד בכלי ישראל וי''ל דבכך יש לטעות כמה פעמים אבל בלקיחת מעות קודם לא יבא לטעות כיון שהיה מנהגם כן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source