Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 70b
הָהִיא רְבִיתָא דְּאִישְׁתְּכַח דַּהֲוָת בֵּי דַנֵּי, וַהֲוָת נְקִיטָא אוּפְיָא בִּידַהּ, אָמַר רָבָא: חַמְרָא שְׁרֵי, אֵימַר מִגַּבַּהּ דְּחָבִיתָא שְׁקַלְתֵּיהּ, וְאַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא תּוּ, אֵימַר אִתְרְמוֹיֵי אִתְרְמִי לַהּ.
Traduction
The Gemara relates: There was an incident involving a certain gentile girl who was found among wine barrels and she was holding wine froth in her hand. Rava said: The wine is permitted, as it is reasonable to say that she took it from the outside of the barrel and not from inside the barrel. And even if there is no more of the froth on the outside of the barrel, it is reasonable to say that she happened upon the froth while it was still there, even though it is no longer there.
Rachi non traduit
רביתא. תינוקת עובדת כוכבים:
אופיא. אשקומא של יין:
אימר מגבה דחביתא שקלתה. ודוקא רביתא דאינה יודעת בטיב ניסוך ולא מסרה נפשה למינגע אבל גדולה מכי חזינן דנקיטא אופיא לא תלינן לקולא:
אע''ג דליכא תו. שאין שם אופיא עוד ואיכא למימר הא ודאי בגו חביתא שקלתה:
אימר איתרמי. דהך אופיא הוא דהואי התם:
Tossefoth non traduit
ההיא רביתא דהות נקיטא אופיא בידה אמר רבא חמרא שרי. פ''ה דוקא תינוקת שאינה יודעת בטיב ניסוך ולא טרחה ליגע אבל נערה גדולה לא תלינן לקולא מיהו לא מצינו חלוק זה בשום מקום לכן נראה דלאו דוקא רביתא ה''ה גדולה אלא דעובדא הכי הוה ומיהו לפ''ה לא נפקא מניה מידי עכשיו דגם הגדולים אינם בקיאים בטיב ניסוך:
אימר מגבה דחביתא קלטתה. ולא נגעה ביין אלא מן האויר קלטתה אבל אי שקלתה מעל גבי היין יאסר מטעם נצוק מיהו יש בספרים ישנים שקלתה ואפילו הכי שרי משום דאינה בקיאה בטיב ניסוך ולא מסרה נפשה למינגע כפ''ה אבל בגדולה כיון דנקיטא אופיא איכא למיחש:
הָהוּא פּוּלְמוּסָא דִּסְלֵיק לִנְהַרְדְּעָא, פְּתַחוּ חָבְיָתָא טוּבָא. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: עוֹבָדָא הֲוָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וּשְׁרָא. וְלָא יָדַעְנָא, אִי מִשּׁוּם דְּסָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר: סְפֵק בִּיאָה טָהוֹר, אִי מִשּׁוּם דְּסָבַר: רוּבָּא דְּאָזְלִי בַּהֲדֵי פּוּלְמוּסָא יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ.
Traduction
The Gemara relates: There was an incident involving a certain army [pulmusa] that entered Neharde’a and opened many barrels of wine. When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: There was a similar incident that was brought before Rabbi Elazar, and he deemed the wine permitted. But I do not know whether he permitted it because he holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who says: Concerning uncertainty with regard to entry, the person or item is ritually pure, or whether he permitted it because he maintains that most of those who went with that army were Jews, i.e., that although it was a gentile army, the ancillaries were mostly Jews.
Rachi non traduit
פולמוסא. ראש הגייס שר צבא:
ולא ידענא אי. שרא משום ספק עובד כוכבים ספק ישראל וכר''א דאמר ספק ביאה טהור. ולקמיה פריך הא לאו ספק ביאה הוא דודאי עובדי כוכבים היו:
ישראל נינהו. ואזלינן בתר רובא דליכא ספיקא:
Tossefoth non traduit
ההוא פולמוסא דסליק לנהרדעא פתחו חביתא טובא א''ר חייא בר אבא עובדא הוה קמיה דר' יוחנן ושרא ולא ידענא אי משום דקסבר כר''א כו' ופריך ספק ביאה ספק מגע הוא. דודאי עובדי כוכבים נינהו ואע''ג דגבי גנבי דלעיל אמרינן דהוי ספק ביאה ספק אם הם עובדי כוכבים או אם הם ישראלים ה''מ גנבים דיש מהם שהם ישראל אבל פולמוסא סתם עובדי כוכבים הם דאי הוה ישראל היה הדבר ניכר ונודע ומדלא נודע ש''מ שהם עובדי כוכבים וא''כ ספק מגע הוא וע''כ לא מטהר ר''א אלא בספק ביאה אבל ספק מגע טמא ומשני כיון דפתחי טובא ספק אדעתא דממונא ספק אדעתא דשתיה פתחו ופ''ה דפתחו יותר מכדי שתיה מוכחא מילתא דאדעתא דממונא פתחו ובגנבותייהו טרידי כפ''ה לפי שיטתו דלעיל ופירושו דחוק ועוד קשה דמ''ש גבי גנבי דאמר ספק ישראל נינהו וגבי פולמוסא אמר ודאי עובדי כוכבים נינהו א''כ ה''ל לתלמודא לפרש לכן פי' ר''ת לפי שיטתו דלעיל שפיר דר''א מטהר משום ספק ספיקא והכי פי' הכא ספק ביאה ספק מגע הוא פי' נהי דהוי ספק אם הפולמוסא הם עובדי כוכבים או ישראל כמו בגנבים מ''מ אם הם עובדי כוכבים ודאי נגעי וליכא רק חדא ספיקא דלא דמי לההיא דגנבים דלעיל דאמרינן דהוי ספק מגע אם נגעו אם לאו היינו משום דסתם גנבים אדעתא דממונא אתו אבל פולמוסא סתם באים לאכול ולשתות כדאמר פרק שני דביצה (דף כא.) ושחטנו להם עגל והאכלנום והשקום וא''כ הוי ספק מגע משום דליכא אלא חדא ספיקא ובחדא ספיקא לא אמר ר''א ומשני כיון דפתחו טובא יותר מכדי שתיה אימור אדעתא דממונא פתחו וא''כ הוי ספק ספיקא ספק עובדי כוכבים או ישראל ואת''ל שהם עובדי כוכבים שמא פתחו לשם ממונא ולא אדעתא דשתיה כיון דאיכא טובא:
אִי הָכִי, הַאי סְפֵק בִּיאָה? סְפֵק מַגָּע הוּא! כֵּיוָן דְּמִפַּתְחִי טוּבָא, אֵימָא אַדַּעְתָּא דְּמָמוֹנָא פְּתַחוּ, וְכִסְפֵק בִּיאָה דָּמֵי.
Traduction
The Gemara asks: If that is so, if he holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, why did he permit the wine? Is this a case of uncertainty with regard to entry? It is clear that the ancillaries came and opened the barrels, so it is a case of uncertainty with regard to contact, i.e., whether they touched the wine or not, and Rabbi Eliezer agrees that such a case is treated stringently. The Gemara answers: Since they opened many barrels, it is reasonable to say that they opened the barrels only with the intention of finding money and had no interest in the wine itself. And therefore it is similar to a case of uncertainty with regard to entry.
Rachi non traduit
כיון דמפתחי טובא. הרבה יותר מכדי צורך שתייתן מוכחא מילתא דאדעתא דממונא פתחו ובגנבותייהו טרידי ודמי לבולשת שנכנסה לעיר בשעת מלחמה דקתני מתניתין אלו ואלו מותרות הלכך אע''ג דספק מגע הוא כיון דמוכחא מילתא לקולא כספק ביאה דמי:
הָהִיא מָסוֹבִיתָא דִּמְסַרָה לַהּ אִיקְּלִידָא (מַפְתְּחָה) לְגוֹיָה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עוֹבָדָא הֲוָה בֵּי מִדְרְשָׁא, וַאֲמַרוּ: לֹא מָסְרָה לָהּ אֶלָּא שְׁמִירַת מַפְתֵּחַ בִּלְבָד.
Traduction
The Gemara relates: There was an incident involving a certain female owner of a wine shop who transferred the key [iklida] to the door of her wine shop to a gentile woman. Rabbi Yitzḥak said that Rabbi Elazar said: There was a similar incident that was brought before the Sages in the study hall, and they said: She transferred to her the responsibility for safeguarding the key alone but did not authorize her to enter the tavern, so there is no concern that she entered there.
Rachi non traduit
מסוביתא. מוכרת יין בחנות כמו זולל וסובא (דברים כא) סבאך מהול במים (ישעיה א):
אקלידא. מפתח שמירת מפתחות ולא סמכא דעתה ליכנס ונתפסה כגנב:
אָמַר אַבָּיֵי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: הַמּוֹסֵר מַפְתְּחוֹת לְעַם הָאָרֶץ — טָהֳרוֹתָיו טְהוֹרוֹת, לְפִי שֶׁלֹּא מָסַר לוֹ אֶלָּא שְׁמִירַת מַפְתֵּחַ בִּלְבָד. הַשְׁתָּא טָהֳרוֹתָיו טְהוֹרוֹת, יֵין נֶסֶךְ מִיבַּעְיָא?
Traduction
Abaye said: We learn this halakha in a mishna as well (Teharot 7:1): In the case of one who transferred keys to one who is unreliable with regard to ritual impurity [am ha’aretz], even though contact with an am ha’aretz renders pure items impure, his pure items are pure, because he transferred to the am ha’aretz the responsibility for safeguarding the key alone and did not authorize him to enter. Now that the mishna has determined that his pure items are pure, is it necessary to state that this principle with regard to the halakhot of wine used for a libation?
Rachi non traduit
יין נסך מיבעיא. בניחותא ומסייע לרב דימי:
Tossefoth non traduit
לא מסרה לה אלא שמירת מפתח. ולא סמכא אדעתא ליכנס דנתפסת כגנב מכאן שאם תפס המושל את היהודי והניח שמירת עובדי כוכבים בביתו ונמסר להם כל המפתחות אף של יין אם אין אוכלים ושותים ממה שבבית הישראל היין מותר ואם אוכלים בבית אסור ואמנם אם מצאן הישראל כמו שהניחם מלאים כשרים דכוותיה אשכחן גבי בגדיו לענין טומאה שאם מצאן כמו שהניחם טהורים ואמרינן עלה וכן ביין נסך ואולי כשמחפשין אותו בכל מקום ובקרקע ובכתלים את מטמוני ישראל גם היין אסור לפי שגם לתוך חביות הכניסו קנה ארוך לחפש בו אכן אם היה לישראל סימן וחבור במגופה מותר דאם הסירוה לחפש בה לא היו מחזירין אותה דהא לא מירתתי מישראל כלל:
לְמֵימְרָא דִּטְהָרוֹת אַלִּימִי מִיֵּין נֶסֶךְ? אִין, דְּאִיתְּמַר: חָצֵר שֶׁחִלְּקָהּ בִּמְסִיפָס, אָמַר רַב: טָהֳרוֹתָיו טְמֵאוֹת, וּבְגוֹי אֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף טָהֳרוֹתָיו טְהוֹרוֹת.
Traduction
The Gemara asks with regard to Abaye’s reasoning: Is this to say that the halakhot of ritually pure items are more stringent than those concerning wine used for a libation? The Gemara answers: Indeed, that is so. As it was stated that there was a dispute with regard to a courtyard whose owners divided it among themselves with a low partition [meseifas]. Rav says: If one’s neighbor on the other side of the partition is an am ha’aretz, one’s pure items that he leaves in the courtyard are rendered impure, but in the case of a gentile neighbor, this does not render his wine an idolatrous libation. And Rabbi Yoḥanan says: His pure items remain pure as well. Evidently, Rav considers the halakhot of purity more stringent than those of wine used for a libation.
Rachi non traduit
למימרא דטהרות אלימי מיין נסך. מדנקט לה בלשון ק''ו:
שחלקה במסיפס. מחיצה נמוכה עם הארץ מצד זה וחבר שטהר טהרות מצד זה:
אינו עושה יין נסך. דנתפס עליו כגנב. אלמא טהרות אלימי:
מֵיתִיבִי: הַפְּנִימִית שֶׁל חָבֵר וְהַחִיצוֹנָה שֶׁל עַם הָאָרֶץ, אוֹתוֹ חָבֵר שׁוֹטֵחַ שָׁם פֵּירוֹת וּמַנִּיחַ שָׁם כֵּלִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּדוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ מַגַּעַת לְשָׁם. קַשְׁיָא לְרַב!
Traduction
The Gemara raises an objection to the opinion of Rav from a baraita: If the inner courtyard belongs to a ḥaver, i.e., one devoted to the meticulous observance of mitzvot, especially the halakhot of ritual purity, teruma, and tithes, and the outer courtyard to an am ha’aretz, that ḥaver may lay out his produce there, in the inner courtyard, and place his vessels there, without concern that the am ha’aretz will touch them and render them impure. And this applies even if the hand of the am ha’aretz can reach there. This poses a difficulty to the opinion of Rav, who holds that even in a situation where there is a partition there is concern about contact with an am ha’aretz.
Rachi non traduit
מיתיבי. שתי חצירות זו לפנים מזו הפנימית של חבר:
וחיצונה. הפתוחה לרה''ר של עם הארץ דאין לו לעם הארץ דריסת הרגל על הפנימית:
שוטח שם. בפנימית אבל אי הוי איפכא דחיצונה של חבר כיון דהוי לעם הארץ דריסת הרגל בחיצונה אין חבר שוטח שם פירותיו. מ''מ קשיא לרב דקתני אע''פ שידו של עם הארץ מגעת לשם:
אָמַר לְךָ רַב: שָׁאנֵי הָתָם, שֶׁנִּתְפָּס עָלָיו כְּגַנָּב.
Traduction
The Gemara answers that Rav could have said to you: It is different there, as were the am ha’aretz to tamper with the produce, he could be caught and accused as a thief, as he has no business being in the inner courtyard. Therefore, there is no concern that he will tamper with it.
Rachi non traduit
התם משום דנתפס עליו כגנב. דמה לו בפנימית אבל חלוקה דכחצר אחד דמי כי עייל ידיה לא מתפיס כגנב:
תָּא שְׁמַע: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: גַּגּוֹ שֶׁל חָבֵר לְמַעְלָה מִגַּגּוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ, אוֹתוֹ חָבֵר שׁוֹטֵחַ שָׁם פֵּירוֹת וּמַנִּיחַ שָׁם כֵּלִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא יָדוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ מַגַּעַת לְשָׁם. קַשְׁיָא לְרַבִּי יוֹחָנָן!
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear support for Rav’s opinion from a baraita (Tosefta, Teharot 9:11): Rabban Shimon ben Gamliel says: If the roof of a ḥaver is above the roof of his neighbor who is an am ha’aretz, that ḥaver may lay out produce there and place vessels there, provided that the hand of the am ha’aretz cannot reach there; but if it is within his reach, the pure items of the ḥaver are rendered impure. This poses a difficulty to the opinion of Rabbi Yoḥanan, who deems permitted pure items in a courtyard divided by a low partition.
אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִית לֵיהּ לְאִישְׁתְּמוֹטֵי, מֵימָר אָמַר: אִימְּצוֹרֵי קָא מִמְּצַרְנָא.
Traduction
The Gemara answers that Rabbi Yoḥanan could have said to you: It is different there, as were the am ha’aretz to be discovered reaching up to the upper roof, he has a way to excuse his behavior by saying: I merely stretched myself; I was not intending to tamper with anything.
Rachi non traduit
אמצרי. דגג קמצרנא אני מכוין למדת בנין שאני רוצה למדוד לכך הושטתי את ידי. לשון אחר מתשובת הגאונים מתמוגג אני אשטנדלינ''ר בלע''ז וגרסי' אימצודי קא ממצדנא:
תָּא שְׁמַע: גַּגּוֹ שֶׁל חָבֵר בְּצַד גַּגּוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ, אוֹתוֹ חָבֵר שׁוֹטֵחַ שָׁם פֵּירוֹת וּמַנִּיחַ שָׁם כֵּלִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּדוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ מַגַּעַת לְשָׁם. קַשְׁיָא לְרַב! אָמַר לְךָ רַב: לָאו אִיכָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּקָאֵי כְּוָותִי? אֲנָא דַּאֲמַרִי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
Traduction
Come and hear that which is taught in that same baraita: If the roof of a ḥaver is beside the roof of an am ha’aretz, that ḥaver may lay out produce there and place vessels there, even if hand of the am ha’aretz can reach there. This poses a difficulty to the statement of Rav. The Gemara answers that Rav could have said to you: Isn’t there the opinion of Rabbi Shimon ben Gamliel, which stands in accordance with my opinion with regard to roofs that are next to one another? What I say is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Gamliel.
Rachi non traduit
בצד גגו. שאינו גבוה ממנו וליכא למימר מתמוגג אני כשמושיט ידו שם:
אנא דאמרי כרשב''ג. דאמר לעיל ובלבד שלא תהא ידו של עם הארץ מגעת שם ולרב לא שאני ליה בין שגג חבר למעלה בין שהוא שוה לו:
מַתְנִי' בּוֹלֶשֶׁת שֶׁנִּכְנְסָה לְעִיר, בִּשְׁעַת שָׁלוֹם — חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת, סְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת; בִּשְׁעַת מִלְחָמָה — אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוּתָּרוֹת, לְפִי שֶׁאֵין פְּנַאי לְנַסֵּךְ.
Traduction
MISHNA: In the case of a military unit [boleshet] that entered a city, if it entered during peacetime, then after the soldiers leave the open barrels of wine are forbidden, but the sealed barrels are permitted. If the unit entered in wartime, both these barrels and those barrels are permitted, because in wartime there is no time to pour wine for libations, and one can be certain that the soldiers did not do so.
Rachi non traduit
מתני' בולשת. חיל. על שם שמחפשין וחותרין קרי להו בולשת כדמתרגמינן ויחפש ובלש:
גמ'
Tossefoth non traduit
פתוחות אסורות. משמע אפילו טובא ולא אמרי' אדעתא דממונא פתחו כדאמרי' לעיל גבי פולמוסא והיינו משום דפולמוסא באים לגבות מס המלך וארנונא ולכך איכא למימר דאדעתא דממונא פתחו אבל בולשת אינם באים כי אם דוקא לאכול ולשתות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source