1.
וְרָבָא אָמַר בְּנוֹתֵן טַעַם בָּתַר שְׁמָא אָזְלִינַן וְהַאי שְׁמָא לְחוּד וְהַאי שְׁמָא _ _ _ וְהָוֵה לֵיהּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ וּמִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם:
וַחֲמִירָא
חַלָּא
רַבִּי
לְחוּד
2.
חַמְרָא עַתִּיקָא בְּעִנְבֵי דִּבְרֵי הַכֹּל בְּנוֹתֵן טַעַם חַמְרָא חַדְתָּא בְּעִנְבֵי אַבָּיֵי אָמַר בְּמַשֶּׁהוּ וְרָבָא אָמַר _ _ _ טַעַם:
בְּנוֹתֵן
אֲסוּרִין
בְּמִינֵי
וּמִצְטָרְפִין
3.
אַבָּיֵי אָמַר בְּמַשֶּׁהוּ בָּתַר טַעְמָא אָזְלִינַן אִידֵּי וְאִידֵּי _ _ _ טַעְמָא הוּא דְּהָוֵה לֵיהּ מִין בְּמִינוֹ וּמִין בְּמִינוֹ בְּמַשֶּׁהוּ:
חַד
עַל
לָךְ
כֹּל
4.
אָמַר אַבָּיֵי מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּבָתַר טַעְמָא אָזְלִינַן דְּתַנְיָא תַּבְלִין שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת וְהֵן מִין אֶחָד אוֹ מִין שְׁלֹשָׁה — אֲסוּרִין וּמִצְטָרְפִין וְאָמַר חִזְקִיָּה הָכָא בְּמִינֵי מְתִיקָה עָסְקִינַן הוֹאִיל וּרְאוּיִן לְמַתֵּק בָּהֶן אֶת הַקְּדֵירָה אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בָּתַר טַעְמָא אָזְלִינַן — כּוּלֵּי חַד טַעְמָא הוּא אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בָּתַר שְׁמָא אָזְלִינַן — הַאי שְׁמָא לְחוּד _ _ _ שְׁמָא לְחוּד:
שְׁלֹשָׁה
הַקְּדֵירָה
קָא
וְהַאי
5.
וְאַבָּיֵי מַתְנִיתִין _ _ _ עַתִּיקָא בְּעִנְבֵי:
שֶׁמִּצְטָרְפִין
וּרְאוּיִן
לְחוּד
בְּחַמְרָא
1. קְדֵרָה ?
crainte.
1 - marmite.
2 - crâne.
3 - contenu d'un plat.
2 - crâne.
3 - contenu d'un plat.
1 - enseignement.
2 - loi orale, spéc. une des sections compilées par R. Juda HaNassi.
2 - loi orale, spéc. une des sections compilées par R. Juda HaNassi.
1 - associé.
2 - magicien.
2 - magicien.
2. ?
3. טַעַם ?
n. pr.
1 - gout, sens.
2 - raison, conseil.
3 - ordre.
4 - caractère, manière d'agir.
5 - accent.
2 - raison, conseil.
3 - ordre.
4 - caractère, manière d'agir.
5 - accent.
injustice, perversion.
louanges.
4. לֹא ?
1 - non, ne pas.
2 - מִלוֹא : fortification, citadelle, ville de Judée.
2 - מִלוֹא : fortification, citadelle, ville de Judée.
bouc.
1 - pur, clair.
2 - innocent.
2 - innocent.
n. pr.
5. תּוֹעֵבָה ?
piliers, fondements.
abomination, horreur, idole.
n. pr.
cœur.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5
Score
0 / 10