Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 63b
לֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית, וְלֹא מִשּׁוּם מַעֲשֵׂר, וְלֹא מִשּׁוּם יֵין נֶסֶךְ.
Traduction
neither with regard to the prohibitions concerning Sabbatical-Year produce, nor with regard to restrictions on the consumption of tithe, nor with regard to the prohibition against consumption of wine used for a libation. This is because whatever food or drink that they acquire, they acquire it of their own volition, and the employer does not bear responsibility for their actions.
Rachi non traduit
לא משום שביעית. שמא יקחו בו פירות שביעית מן החשוד למכרם ותניא במס' סוכה (דף לט.) אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ יותר מג' סעודות:
ולא משום מעשר. דאם עמי הארץ הם ויקחו שאינו מעושר ונמצא זה מאכילו דהא איהו לא ספי להו מידי אלא פריטי יהב להו:
ולא משום יין נסך. אם עובדי כוכבים הם ונמצא מאכילן יין נסך והרי מזונותיהן עליו ונהנה מיין נסך:
וְאִם אָמַר לָהֶם: ''צְאוּ וְאִכְלוּ וַאֲנִי פּוֹרֵעַ'', ''צְאוּ וּשְׁתוּ וַאֲנִי פּוֹרֵעַ'' — חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם שְׁבִיעִית, וּמִשּׁוּם מַעֲשֵׂר, וּמִשּׁוּם יֵין נֶסֶךְ.
Traduction
But if he said to them: Go and eat and I will reimburse you, or: Go and drink and I will reimburse you, he must be concerned with regard to the possibility that his workers will transgress a prohibition with the money, whether with regard to prohibitions concerning Sabbatical-Year produce, or with regard to restrictions on the consumption of tithe, or with regard to the prohibition against consuming wine used for a libation. This is because if they acquire forbidden food or drink, it is tantamount to his acquiring these items and giving them to the laborers.
Rachi non traduit
ואני פורע. הוי איהו לוקח האיסור ומאכילו דהשתא לא סליק נפשיה מינייהו בפריטי:
אַלְמָא, כִּי קָא פָרַע — דְּמֵי אִיסּוּר קָא פָרַע; הָכָא נָמֵי, כִּי קָא פָרַע — דְּמֵי אִיסּוּרָא קָא פָרַע.
Traduction
Rav Sheshet infers: Apparently, when he pays his laborers after some time has elapsed, it is considered as though he is paying money for forbidden items, even though the forbidden items no longer exist. Here too, when people borrow Sabbatical-Year produce with the intent of paying for it afterward, when one pays, he is paying for a forbidden purchase.
תַּרְגְּמַהּ רַב חִסְדָּא בְּחֶנְוָנִי הַמַּקִּיפוֹ, דְּמִשְׁתַּעְבַּד לֵיהּ, דְּכֵיוָן דְּאוֹרְחֵיהּ לְאַקּוֹפֵי — קְנֵי לֵיהּ דִּינָר גַּבֵּיהּ.
Traduction
Rav Ḥisda interpreted this baraita with regard to a storekeeper who regularly gives credit to the employer, so that the employer incurs the debt to him at the moment the storekeeper gives the food or drink to the laborers. This is because, since it is his custom to give him credit, it is considered as though the storekeeper acquires the dinar from him at that moment. Therefore, if the laborers bought from him Sabbatical-Year produce, it is considered as though the employer paid his laborers with Sabbatical-Year produce, which is prohibited. Therefore, this case is not comparable to the case of the Sages who borrowed Sabbatical-Year produce.
Rachi non traduit
המקיפו. שרגיל אצלו בהקפה:
דמשעבד ליה. האי בעל הבית משעתא דיהיב חנוני פירי והוי כנותן מיד ליד:
קני ליה דינר גביה. חנוני סמיך על זה שכבר הכיר בו שכל מקום שישנו הדינר קנוי לו לחנוני הלכך חליפי נינהו. אבל הנך דבי ר' ינאי כיון דהנך עניי דמוזפי להו פירי לאו חנוני הרגיל להקיפן נינהו לא סמכא דעתיה כולי האי ולא משתעבד להו דבי ר' ינאי הלכך כי פרע לאחר זמן לאו חליפי שביעית נינהו:
אֲבָל חֶנְוָנִי שֶׁאֵין מַקִּיפוֹ מַאי מוּתָּר? אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי ''צְאוּ וְאִכְלוּ בְּדִינָר זֶה'', ''צְאוּ וּשְׁתוּ בְּדִינָר זֶה'', לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ:
Traduction
The Gemara asks: But in the case of a storekeeper who does not give credit to the employer, what is the halakha? Is it permitted for the employer to send his laborers to buy food, committing to reimburse them afterward? If so, rather than the tanna teaching that if the employer says: Go and eat with this dinar, or: Go and drink with this dinar, he does need to be concerned that they will buy forbidden food, let him distinguish and teach the distinction within the case itself where he says: Go and eat and I will reimburse you.
Rachi non traduit
אי הכי. דטעמא משום מקיפו הוא אבל אין מקיפו שרי:
אדתני. רישא דמהדר תנא בתר היתרא ולא אשכח אלא בצאו ואכלו בדינר זה דסליק מינייהו נפשיה בפריטי:
ליפלוג ולתני. היתרא אפי' בדלא סליק וכגון צאו ואכלו ואני פורע ובחנוני שאין מקיפו דלא משתעבד ליה האי בעל הבית מידי וכ''ש היכי דנסתלק לגמרי:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחֶנְוָנִי הַמַּקִּיפוֹ, דְּמִשְׁתַּעְבַּד לֵיהּ, אֲבָל חֶנְוָנִי שֶׁאֵין מַקִּיפוֹ — מוּתָּר.
Traduction
The tanna could teach as follows: In what case is this statement said, i.e., that if the employer says: I will reimburse you, he cannot allow his laborer to buy forbidden food? It is stated with regard to the case of a storekeeper who regularly gives credit to the employer, such that the employer incurs the debt to him at the moment the storekeeper gives the food or drink to the laborers. But in the case of a storekeeper who does not give credit to the employer, it is permitted for the employer to instruct his laborers in this manner.
וְעוֹד: חֶנְוָנִי שֶׁאֵין מַקִּיפוֹ מִי לָא מִשְׁתַּעְבַּד? וְהָאָמַר רָבָא: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ''תֵּן מָנֶה לִפְלוֹנִי וְיִקָּנוּ כָּל נְכָסַאי לָךְ'', קָנָה מִדִּין עָרֵב!
Traduction
And furthermore, there is another difficulty with this interpretation: In the case of a storekeeper who does not give credit to the employer, does he not incur the debt to him? But doesn’t Rava say that in the case of one who says to another: Give one hundred dinars to so-and-so and all of my property will be transferred to you, he acquires it by the halakha of a guarantor? Just as a guarantor for another person’s loan renders himself liable to pay for someone else’s debt, so too, the owner of the property renders himself liable to give the property in exchange for the one hundred dinars that the acquiring party gives that so-and-so. Here too, the employer renders himself liable to pay the storekeeper when the storekeeper gives food to his laborers at his request.
Rachi non traduit
ותו חנוני שאין מקיפו. אי יהיב לשלוחיה דבעל הבית:
מי לא משתעבד. ליה בעל הבית מהשתא דקא שרית להו לדבי ר' ינאי משום האי טעמא:
והאמר רבא האומר לחבירו תן מנה לפלוני ויקנו נכסאי לך. באותו מנה ונתן:
קנה. הלוקח את נכסיו של זה ואע''ג דלא מטא הנאת האי מנה לידיה:
מדין ערב. מההוא דינר דמחייב ערב לשלומי ואע''ג דלא מטי הנאה לידיה. והאי נמי לא שנא אלמא אע''ג דלאו חנוני המקיפו הוא כי יהיב ליה לשלוחיה משתעבד ליה האי:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: לָא שְׁנָא מַקִּיפוֹ, וְלָא שְׁנָא שֶׁאֵין מַקִּיפוֹ, אַף עַל גַּב דִּמְשַׁעְבַּד לֵיהּ, כֵּיוָן דְּלָא מְיַיחַד שִׁיעְבּוּדֵיהּ — לָא מִיתְּסַר.
Traduction
Rather, Rava says: There is no difference whether the storekeeper gives him credit, and there is no difference whether he does not give him credit. Any commitment to pay causes a liability. But although he incurs a debt to him, since he does not designate specific coins as payment for his debt the employer’s conduct is not prohibited. Therefore, the Sages of the school of Rabbi Yannai acted in a permitted manner.
Rachi non traduit
אלא אמר רבא. לא תיתני טעמא דברייתא משום שיעבודא ובמקיפו דאפילו אין מקיפו איכא שיעבודא ומיהו לדבי ר' ינאי לא תקשי דבין מקיפו בין אין מקיפו:
אע''ג דמשעבדי ליה. נכסיה לשלומי:
כיון דלא מייחד שיעבודיה. שלא ייחד לו מיד מעות לכך לאו חליפין נינהו ולא מיתסר:
אֶלָּא הָכָא אַמַּאי חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם שְׁבִיעִית? הָא לָא מְיַיחַד שִׁיעְבּוּדֵיהּ הָכָא! אָמַר רַב פָּפָּא: כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּים לוֹ דִּינָר.
Traduction
The Gemara asks: But here, in the baraita, why does the employer need to be concerned with regard to the prohibitions concerning Sabbatical-Year produce? He does not designate specific money as payment for his debt here. Rav Pappa said: The baraita is referring to a case where the employer first paid the storekeeper a dinar for the food he would provide to the laborers, before they actually purchased food. Therefore, the employer is considered to have acquired forbidden items and paid his laborers’ wages with them.
Rachi non traduit
ה''ג והכא אמר רב פפא ולא גרסינן אלא הכא דקתני חושש אמר רב פפא:
כשהקדים לו. בעל הבית דינר לחנוני קודם ששלח אצלו דהשתא מדבעל הבית קאכלי ואיסורא דידיה הוא:
Tossefoth non traduit
כשהקדים לו דינר. הא דלא פריך ליפלוג בד''א כשהקדים לו דינר דניחא ליה לאוקומי כולה במקדים:
אָמַר רַב כָּהֲנָא: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא, אָמַר לִי: אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי ''צְאוּ וְאִכְלוּ, צְאוּ וּשְׁתוּ, וַאֲנִי פּוֹרֵעַ'', ''צְאוּ וְאִכְלוּ, צְאוּ וּשְׁתוּ, וַאֲנִי מְחַשֵּׁב'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ: תְּנִי ''צְאוּ וַאֲנִי מְחַשֵּׁב''.
Traduction
Rav Kahana said: I stated this halakha before Rav Zevid of Neharde’a. He said to me: If so, if the latter clause of the baraita is understood as referring to a case where the employer paid the storekeeper a dinar in advance, rather than teaching a case where the employer said to his laborers: Go and eat, go and drink, and I will reimburse you, the tanna should have taught a case where he said: Go and eat, go and drink, and I will calculate the amount that should be deducted from the dinar I gave him. Rav Kahana said to him: That is not difficult; teach the baraita as stating: Go, and I will calculate the amount that should be deducted from the dinar I gave him.
Rachi non traduit
ואני פורע. הא כבר פרע:
ואני מחשב מבעי ליה. אני אעשה לו חשבון ממה שהקדמתי לו:
רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּגוֹן שֶׁנָּטַל וְנָתַן בַּיָּד. אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרַב אָשֵׁי: אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי ''צְאוּ וְאִכְלוּ, צְאוּ וּשְׁתוּ'', ''טְלוּ וְאִכְלוּ, טְלוּ וּשְׁתוּ'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ: תָּנֵי ''טְלוּ וְאִכְלוּ, טְלוּ וּשְׁתוּ''.
Traduction
Rav Ashi said: The baraita is referring to a case where the employer took the food and drink from the storekeeper and gave it to the laborers with his own hand. Rav Yeimar said to Rav Ashi: If that is so, rather than teaching that the employer said: Go and eat, go and drink, the tanna should have taught a case where he said: Take and eat, take and drink. Rav Ashi said to him: Teach the baraita as stating: Take and eat, take and drink.
Rachi non traduit
שנשא. מיד החנוני ונתן להם דהשתא איהו ספי להו איסורא ולאו משום פרעון דלאחר זמן הוא אלא דקננהו במשיכה ואשתכח שלקח יין נסך והשקהו לפועליו. אבל הנך דבי רבי ינאי כי שקלי פירי שעת היתר הוא וכי פרעו לאחר זמן בשעת איסור שביעית לאו חליפין נינהו לאיתפוסי:
צאו. משמע שאינו הולך עמהן:
Tossefoth non traduit
תני טלו ואכלו טלו ושתו. וא''ת אדמפליג בין דינר זה לדינר סתם לפלוג בין טלו ואכלו לצאו ואכלו י''ל דרישא רבותא קמ''ל דכי אמר להם טלו ואכלו בדינר זה והם נתנו הדינר לחנוני אע''פ שנשא ונתן ביד מותר דאינו אלא שלוחו של חנוני וסיפא רבותא קמ''ל דאע''פ שבשעה שנותן להם האיסור לא קא יהיב לחנוני ולא מידי וס''ד דשליחותיה דחנוני קעביד קמ''ל כיון שלבסוף הוא פורע איגלאי מילתא שהוא קונה האיסור ומדידיה קאכלי:
יָתֵיב רַב נַחְמָן וְעוּלָּא וַאֲבִימִי בַּר פַּפִּי, וְיָתֵיב רַבִּי חִיָּיא בַּר אַמֵּי גַּבַּיְיהוּ, וְיָתְבִי וְקָא מִיבַּעְיָא לְהוּ: שְׂכָרוֹ לִשְׁבּוֹר בְּיֵין נֶסֶךְ מַהוּ? מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּרוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ — אָסוּר, אוֹ דִלְמָא כֹּל לְמַעוֹטֵי תִּיפְלָה שַׁפִּיר דָּמֵי?
Traduction
§ Rav Naḥman and Ulla and Avimi bar Pappi were sitting, and Rabbi Ḥiyya bar Ami, who was studying with them, was sitting among them, and they were sitting and a dilemma was raised before them: If one hired a person to break barrels of wine used for a libation so the wine will spill out, what is the halakha? Do we say that since he has an interest in the preservation of the barrels until he breaks them, so that he can be paid for breaking them, his wage is forbidden, or perhaps should it be reasoned that any action that one performs to reduce impropriety [tifela] is permitted, even if he is paid for the actual breaking?
Rachi non traduit
לשבור ביין נסך. לשבר חבית ולשפוך את היין:
מהו. שיהא שכרה מותר:
מי אמרינן כיון. דישראל זה רוצה בקיומן של חביות האלו שלא ישתברו עכשיו מאליהם עד שישברם הוא ויטול שכרם אסור:
Tossefoth non traduit
ויתיב רב חייא בר אמי גבייהו. ר''ת היה מדקדק שבכל מקום שהוא אומר ויתיב פלוני גבייהו מזכירו כן לפי שהוא הורה להם דבר חדוש וכאן לא דבר רב חייא בר אמי קמייהו אלא רב נחמן שהשיב להם ואומר כי זה המעשה היה עם אותו דכתובות (דף נג.) אמר להו רב חייא בר אמי תנינא אשתו ארוסה וכו' ועל אותו דבר הוזכר והתלמוד קבע הדברים על סדר המסכתות:
אָמַר רַב נַחְמָן: יִשְׁבּוֹר, וְתָבֹא עָלָיו בְּרָכָה. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: אֵין עוֹדְרִין עִם הַגּוֹי בְּכִלְאַיִם,
Traduction
Rav Naḥman said: He may break them, and let a blessing come upon him. The Gemara suggests: Let us say that a baraita supports his opinion: One may not hoe together with a gentile in a field that contains a forbidden mixture of diverse kinds,
Rachi non traduit
אין עודרין. אין חופרין:
Tossefoth non traduit
אין עודרין עם העובד כוכבים בכלאים. הרב ר''ת דחק להביא ראיות דכלאים וערלה נוהגין בשל עובדי כוכבים וכולן דחויות הן אך הביא ראיה מההיא דלעיל אסרו גבינות העובדי כוכבים מפני שמעמידין בשרף ערלה ודוחק הוא לומר שמערלה של ישראל הן לוקחין אכן ראיה גדולה הביא ר''ת מירושלמי דסוף ערלה וסוף קידושין דתנן מצות התלויות בארץ אין נוהגות אלא בארץ חוץ מן הערלה והכלאים ר' אליעזר אומר אף החדש ר' יונה בעי ולמה לא תנינן אף החלה א''ל ר' יוסי לא אתיא מתני' אלא דברים שנוהגין בישראל ובעובדי כוכבים חלה בישראל נוהגת ובעובדי כוכבים אינה נוהגת פי' המקשה ס''ל דחלה בזמן הזה דאורייתא כרבנן דפליגי עליה דרב הונא בריה דרב יהושע בפרק שני דכתובות (דף כה. ושם) שמעינן מיהא דערלה וכלאי הכרם וחדש נוהגין בשל עובדי כוכבים ואפי' בחוצה לארץ שנוהג בה חדש כדקי''ל נמי במנחות (סח:) [וע''ע תוס' קידושין לו:

ד''ה כל מצוה]:
אין עודרין עם העובד כוכבים בכלאים. אין לפרש האי כלאים היינו כלאי הכרם ומייתי ראיה מכלאי הכרם דאסירי בהנאה ליין נסך דאסור בהנאה דלמעוטי תיפלה שפיר דמי דא''כ כי מוקי לה כרבנן ופריך מאי אריא לעקור אפי' לקיים נמי שרי והלא משתכר הוא באיסורי הנאה אם הוא מקיים ואין לומר דלהכי שרי לפי שאין תופסין דמיהן דא''כ היכי מייתי ראיה מתחילה מכלאים ליין נסך אלא ודאי בכלאי זרעים מיירי וכן משמע מדמייתי עלה קרא דשדך לא תזרע כלאים והלכך אין להביא ראיה מכאן דכלאים נוהגין בשל עובדי כוכבים דע''כ בארץ מיירי דאי בחוצה לארץ כלאי זרעים שרו אף לישראל ואם כן נוכל לדחות דאתיא כמאן דאמר אין קנין לעובד כוכבים בא''י:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source