Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 62b
''הַעֲלֵה לִי פֵּירוֹת הַלָּלוּ לִירוּשָׁלַיִם לְחַלֵּק'', אֲבָל אוֹמֵר לוֹ: ''הַעֲלֵם לְאוֹכְלָם וְלִשְׁתּוֹתָם בִּירוּשָׁלַיִם'', וְנוֹתְנִין זֶה לָזֶה מַתָּנָה שֶׁל חִנָּם.
Traduction
Bring this produce designated as second tithe to Jerusalem for me in exchange for a share of the produce, of which you may partake in Jerusalem. This is considered payment and is tantamount to conducting commerce with the tithe. But he may say to him: Bring it to Jerusalem to eat it and drink it in Jerusalem, as long as he does not specify that it is payment; and once in Jerusalem they may give one another unrequited gifts. This indicates that what may not be given as payment may be given as a gift, and therefore the donkey drivers may be compensated with Sabbatical-Year produce.
Rachi non traduit
לחלק. שתטול שם חלק בהם דאסור לפרוע חובו ממעשר שני ואע''ג שגם זה אוכלו בירושלים:
Tossefoth non traduit
העלה לי פירות לירושלים לחלק. דהוי כמוכר מעשר שני ואסור למכור מעשר שני והרבה משניות מוכיחות במסכת מעשר שני דאסור לעשות סחורה במעשר שני ומסתבר דכל מידי דאין מתחלל עליו זהו סחורה האסורה בו ואינו מתחלל אלא על דבר אכילה ושתיה כדתנן (מע''ש פ''ב מ''א) מעשר שני ניתן לאכילה שתיה וסיכה וקשה דהא תנן בסוף פ''ק דמעשר שני אין לוקחין ממעות מעשר שני בהמה טמאה (ומעשר) כו' משמע הא מלבושין מותרין ועוד תנן התם (פ''ה מי''ב) ולא נתתי ממנו למת ליקח לו ארון ותכריכין הא (לאו) [לחי] דומיא דמת מותר ויש לומר דכל אותם משניות המתירות היינו מן התורה אבל רבנן אסרו כל עניני סחורה לפי שמצוה לעשות ממנו שלמים ואסרו גם לפרוע בו שכר הפועלים והא דאיתא בירושלמי שאסור ג''כ לחי דומיא דמת ומפיק לה מקרא אסמכתא בעלמא הוא ור' יהודה היה מקשה על זה דאמרינן בפרק בכל מערבין (עירובין דף כז:) מקרא דונתתה הכסף דדריש כללי ופרטי ולא מרבינן אלא פרי מפרי וגדולי קרקע לאכילה אבל דבר שאינו של אכילה לא אשכחן דאיתרבי לכן נראה לפרש דכל מקום שמצינו היתר ליקח ממנו שום דבר היינו להיות מעות בקדושת מעשר ביד הלוקח כמו גבי שביעית פ' לולב הגזול (סוכה דף מא.) מי שיש לו סלע של שביעית כו' דבעינן שתהא שביעית ביד הלוקח וכ''מ שמצינו איסור מקח במעשר היינו דרך חילול להיות המעות חולין ביד הלוקח:
וְרָבָא אָמַר: לְעוֹלָם דְּקָדוֹשׁ בִּקְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ פּוֹעֵל — פּוֹעֵל דְּלָא נְפִישׁ אַגְרֵיהּ לָא קַנְסוּהּ רַבָּנַן, חַמָּרִין דִּנְפִישׁ אַגְרַיְיהוּ — קְנַסוּ רַבָּנַן בְּהוּ. וּמַתְנִיתִין — חוּמְרָא דְּיֵין נֶסֶךְ שָׁאנֵי.
Traduction
And Rava says: Actually, Rabbi Yoḥanan means that the produce with which the drivers are paid is sacred with the sanctity of Sabbatical-Year produce, and as for that which poses a difficulty for you with regard to the halakha of the laborer cited in the mishna, which states that his wage is not sacred, that difficulty can be resolved as follows: There is a distinction between a laborer, whose wage is not great, and therefore the Sages did not penalize him by decreeing that his wage is sacred, and donkey drivers, whose wages are great, and therefore the Sages penalized them. And with regard to the mishna that deems forbidden even the laborer’s wage in the case of one who produces wine designated for libation, the stringency of wine used for a libation is different, and it is treated more stringently than Sabbatical-Year produce.
Rachi non traduit
ומתני'. דיין נסך דקניס נמי פועל דלא נפיש אגריה חומרא דיין נסך שאני:
Tossefoth non traduit
חמרין דנפיש אגרייהו. פי' ורווחי טפי ודמו טפי לסחורה:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: שְׂכָרוֹ לִסְתָם יֵינָן, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּאִיסּוּרָא חָמוּר כִּדְיֵין נֶסֶךְ — שְׂכָרוֹ נָמֵי אָסוּר, אוֹ דִלְמָא: הוֹאִיל וְטוּמְאָתוֹ (קיל) [קִילָא] — אַף שְׂכָרוֹ נָמֵי קִיל?
Traduction
§ A dilemma was raised before the Sages: If a gentile hired a Jew to work with him in the production of nondescript wine of gentiles, i.e., wine that was not used for libation, what is the halakha? Do we say that since the prohibition of deriving benefit from nondescript wine of gentiles is as stringent as the prohibition of deriving benefit from wine used for a libation, his wage is also forbidden, or perhaps should it be reasoned that since the halakha with regard to its capacity for imparting ritual impurity to one who comes into contact with it is more lenient than the halakha with regard to wine used for a libation, the halakha with regard to its wage is also more lenient?
Rachi non traduit
דאיסוריה חמור. דאסור בהנאה כיין נסך ממש:
דטומאתן קיל. כדאמרינן באין מעמידין (לעיל עבודה זרה דף ל:) שלש יינות הן יין נסך אסור בהנאה ומטמא טומאה חמורה בכזית סתם יינן אסור בהנאה ומטמא טומאת משקין ברביעית:
Tossefoth non traduit
שכרו לסתם יינן מהו. לכתחלה ודאי אסור להשתכר בסתם יינם כדאמרינן לעיל (עבודה זרה דף נו:) דלא שרי לדרוך עם העובד כוכבים בגת אי לא ציירי לידיה אלא מיבעיא ליה אם השכר מותר בדיעבד או לא:
תָּא שְׁמַע: דְּהָהוּא גַּבְרָא דְּאֹגַר אַרְבֵּיהּ לִסְתָם יֵינָן, יְהַבוּ לֵיהּ חִיטֵּי בְּאַגְרָא, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא, אֲמַר לֵיהּ: זִיל קְלִינְהוּ וְקִבְרִינְהוּ (בקברי) [בֵּי קִבְרֵי].
Traduction
Come and hear a resolution: It is related that there was a certain man who rented out his ship for transporting nondescript wine of gentiles, and the gentiles gave him wheat in payment. He came before Rav Ḥisda to determine the status of the wheat. Rav Ḥisda said to him: Go burn it and bury it in a graveyard. Evidently, payment for working with nondescript wine of gentiles is forbidden.
Rachi non traduit
ארביה. ספינתו:
בי קיברי. בית הקברות:
Tossefoth non traduit
דאגר לארביה לסתם יינן. תימה מאי ראיה מביא מארבא לפועל שאני התם דנפיש אגריה ודמי לחמרין י''ל כי לא היה השכר כי אם מעט לעבור נהר קטן והוי כפועל:
וְלֵימָא לֵיהּ: בַּדְּרִינְהוּ! אָתוּ בְּהוּ לִידֵי תַּקָּלָה. וְלִיקְלִינְהוּ וְלִיבַדְּרִינְהוּ! דִּלְמָא מְזַבְּלִי בְּהוּ.
Traduction
The Gemara raises an objection to the method of eradication of the wheat in Rav Ḥisda’s ruling. But let him say to the ship owner: Scatter it. The Gemara responds: If he scatters it, people might be caused a mishap by it if they find kernels of the scattered wheat and gather them for eating. The Gemara challenges: But then let him burn it and scatter it. Why should it be buried? The Gemara answers: Perhaps people will fertilize their fields with it.
Rachi non traduit
ליבדרינהו. יפזרם כמות שהם ל''ל לשרפן:
אתו בהו. אינשי לידי תקלה דהדרי ומלקטי להו:
Tossefoth non traduit
ליקלינהו וליבדרינהו. פי' בלא בי קברי ומשני אתי לזבלו והא דלא הדר פריך וליקלינהו וליבדרינהו בי קברי דהתם לא שייך אתי לזבולי כדכתיב (מלכים ב כ''ג:
ו') וישלך את עפרה על קבר בני העם וי''ל דההיא בקבר בנין שאסור בהנאה אבל הכא בי קברי קרקע עולם שאינו נאסר וכן משמע בסנהדרין פרק נגמר הדין (סנהדרין דף מז:) קבריה דרב דהוו שקלי מיניה עפרא לאישתא בת יומא:
אתי לזבולי. וא''ת ומה בכך הא פסקינן לעיל (עבודה זרה דף מט.) כר' יוסי דאמר זה וזה גורם מותר (בנביה) דהוי זבל דאיסור וקרקע דהיתר ויש לומר שלכתחלה יש לחוש לדברי רבנן שחולקין עליו דאמרי אף הוא נעשה זבל:
וְלִקְבְּרִינְהוּ בְּעֵינַיְיהוּ! מִי לָא תְּנַן: אֶחָד אֶבֶן שֶׁנִּסְקַל בָּהּ, וְאֶחָד עֵץ שֶׁנִּתְלָה עָלָיו, וְאֶחָד סַיִיף שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ, וְאֶחָד סוּדָר שֶׁנֶּחְנַק בּוֹ — כּוּלָּם נִקְבָּרִים עִמּוֹ?
Traduction
The Gemara challenges: But let him bury the wheat in its unadulterated form. Didn’t we learn in a baraita with regard to the instruments used for imposing capital punishment: The stone with which a condemned person is stoned, and the tree on which his corpse is hung after his execution, and the sword with which he is killed, and the scarf with which he is strangled, all of them are buried together with him, as it is prohibited to derive benefit from them. The baraita does not require that they be burned before they are buried.
Rachi non traduit
ולקברינהו. הכי בעינייהו:
כולן נקברין עמו. דכתיב לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו אף העץ במשמע והכי אמרינן בפרק נגמר הדין עץ שומע אני בין תלוש בין מחובר ת''ל כי קבור תקברנו מי שאינו מחוסר אלא קבורה יצא זה שמחוסר קבורה ותלישה. אלמא עץ גופיה איסורי הנאה וקברי ליה בעיניה ולא חיישינן לתקלה:
Tossefoth non traduit
ולקברינהו בעינייהו. ומסיק לא מוכחא מילתא ואסור וא''ת מאי שנא מכל הנקברין דחשיב פ''ב דתמורה (דף לג:) שור הנסקל ועגלה ערופה ושער נזיר וכל דקברי בעינייהו אף בלא בי קיברי וי''ל כיון שאין דרך לקבור בשר ושער מוכחא מילתא אבל חיטי אין קבורתן מוכחת דאיכא למימר איניש גנב וקבר ואייתי הכא וכן דרך עתה לקבור בכורות ונראה שצריך לקברן מעט בעומק פן יבא לחטט אחריהם ולאחר שנעשו עפרא אין לחוש שמא יקחום לזבל בהם דאין דרך לחטט אחר הקברים משום זבל:
הָתָם דְּקָא קָבְרִי בְּבֵי דִינָא, מוֹכְחָא מִילְּתָא דַּהֲרוּגֵי בֵּית דִּין נִינְהוּ. הָכָא לָא מוֹכְחָא מִילְּתָא, אֵימַר: אִינָשׁ גְּנַב וְאַיְיתִי קְבַר הָכָא.
Traduction
The Gemara answers: There, since they are buried in the court graveyard, the matter is clear to all that these were executed by the court, so everyone knows that using the instruments of execution is prohibited. Here, the matter is not clear to all, as one might say to himself that a person stole the wheat and brought it and buried it here, and he might thereby come to use it.
Rachi non traduit
שאני התם כיון דקברי בבי דינא. בבית הקברות המתוקנים בבית דין מוכחא מילתא לכל מאן דמשכח להו התם ידע דמהרוגי ב''ד הוו ופירש:
דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי יָזְפִי פֵּירֵי שְׁבִיעִית מֵעֲנִיִּים, וּפָרְעוּ לְהוּ בִּשְׁמִינִית. אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לְהוּ: יָאוּת הֵן עָבְדִין.
Traduction
§ The Sages of the school of Rabbi Yannai borrowed Sabbatical-Year produce from the poor and repaid them in the eighth year. Others came and said this to Rabbi Yoḥanan, out of concern that by doing so they violated the prohibition against engaging in commerce with Sabbatical-Year produce. Rabbi Yoḥanan said to them: They are acting properly, as this is not considered commerce.
Rachi non traduit
יזפי פירי שביעית. קודם זמן הביעור:
ופרעי להו בשמינית. אשתכח דאכלי עניים בשמינית אחר הביעור חליפי פירות שביעית:
יאות הן עבדין. כיון דההיא שעתא לא הוו הנך בעין ולא איחלופי הני בהני לאו חליפין נינהו ולא חיילא קדושת שביעית עלייהו:
Tossefoth non traduit
יזפי פירות שביעית מעניים ופרעי להם בשמינית. אישתכח דאכלי עניים בשמינית לאחר הביעור חליפי פירות שביעית צריך לפרש שהאיסור היה מה שהיו אוכלים אותם בחזקת שלהם דאילו בתורת שביעית אפילו הפירות עצמן יכולין עניים לאכול לכ''ע כדתניא בתוספתא (פ''ח דשביעית) הגיע שעת הביעור עניים אוכלים אחר הביעור ולא עשירים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אחד עניים אחד עשירים אוכלים אחר הביעור אי נמי העניים היו עושים מהם מלוגמא או סחורה ולפיכך הקפידו עליהם אותם שבאו ואמרו לרבי יוחנן:
יאות הן עבדין. דכיון דבההיא שעתא לא הוו הנך בעין לא חליפין נינהו ולא חייל עלייהו קדושת שביעית ולפי זה אפילו בשביעית עצמה היו יכולין לפרוע אם כבר אכלו פירות שביעית וההיא דאמרינן בלולב הגזול (סוכה דף לט.) דמבליע דמי אתרוג בלולב ה''ה בלא הבלעה אם היה עם הארץ רוצה להקיף עד שיכלה האתרוג ולא היה כאן דמי שביעית ומכאן דקדק הרב רבי אלחנן הלכה למעשה שאם יש ביד ישראל יין נסך ועבודת כוכבים ודברים האסורים ומכרן לעובד כוכבים בהקפה ומכרם העובד כוכבים לאחר קודם שיתן לזה הישראל הדמים שהדמים מותרין בדיעבד ואע''פ שהאיסור עדיין ישנו בעולם ועוד הוסיף רבינו יצחק שאפי' לא מכרם העובד כוכבים אלא כיון שמשכם אצלו קודם שיתן הדמים דקי''ל (לקמן עבודה זרה עא.) משיכת עובד כוכבים קונה והוי כמו בא עליה ואח''כ נתן דאתננה מותר כיון שלא היה ברשותה בשעת הביאה וה''נ לא היתה עבודת כוכבים ברשותו בשעת פריעת המעות ומטעם רבית לא היה לאסור דאותן דבי רבי ינאי היה להם תבואה בביתם וסאה בסאה מותר ביש לו:
וּכְנֶגְדָּן בְּאֶתְנַן — מוּתָּר, דְּתַנְיָא: נָתַן לָהּ וְלֹא בָּא עָלֶיהָ, בָּא עָלֶיהָ וְלֹא נָתַן לָהּ — אֶתְנַנָּה מוּתָּר.
Traduction
And in the corresponding case concerning payment to a prostitute for services rendered, it is permitted to sacrifice such an animal as an offering. Although the Torah prohibits the sacrifice of an animal used as a prostitute’s payment (see Deuteronomy 23:19), in a case similar to this one, it is permitted; as it is taught in a baraita: If the man gave the prostitute payment but did not engage in intercourse with her, or if he engaged in intercourse with her but did not give her payment, it is permitted for her payment to serve as an offering.
Rachi non traduit
וכנגדו באתנן. בא עליה ואח''כ נתן לה אתננה מותר להקרבה דכיון דלאו בשעת ביאה יהביה ניהליה כי הדר יהב לה ההוא טלה מתנה בעלמא הוא:
נתן לה ולא בא עליה כו'. מפרש ואזיל:
נָתַן לָהּ וְלֹא בָּא עָלֶיהָ — פְּשִׁיטָא, כֵּיוָן דְּלָא בָּא עָלֶיהָ מַתָּנָה בְּעָלְמָא הוּא דְּיָהֵיב לַהּ! וְתוּ, בָּא עָלֶיהָ וְלֹא נָתַן לָהּ — הָא לָא יָהֵיב לָהּ וְלָא מִידֵּי, וְכֵיוָן דְּלָא נָתַן לָהּ מַאי ''אֶתְנַנָּה מוּתָּר''?
Traduction
The Gemara discusses difficulties with the wording of the baraita: If he gave her payment but did not engage in intercourse with her, isn’t it obvious that it is permitted? Since he did not engage in intercourse with her, it is merely a gift that he has given her, and there is no reason for it to be forbidden. Why does the baraita need to state this? And furthermore, with regard to the case in the baraita where he engaged in intercourse with her but did not give her payment, he did not give her anything, and since he did not give her payment, what is the meaning of the statement that her payment is permitted?
אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: נָתַן לָהּ וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ, אוֹ בָּא עָלֶיהָ וְאַחַר כָּךְ נָתַן לָהּ — אֶתְנַנָּה מוּתָּר.
Traduction
The Gemara answers: Rather, this is what the baraita is saying: If he gave her payment and afterward, after some time elapsed, he engaged in intercourse with her, or if he engaged in intercourse with her and afterward, after some time elapsed, he gave her payment, her payment is permitted, because the payment was not given proximate to the intercourse. This is also the halakha in the case of borrowing Sabbatical-Year produce, i.e., paying for it after time has elapsed is not considered commerce.
Rachi non traduit
אלא ה''ק נתן לה. ולא בא עליה עכשיו אלא לאחר זמן:
או בא עליה. ולא נתן לה עכשיו אלא לאחר זמן:
Tossefoth non traduit
אלא ה''ק נתן לה ואח''כ בא עליה אתננה מותר. פי' דכגון דאמר לה הילך טלה מעכשיו ובשעת ביאה תהא נגמרת מתנתה ופריך וליחול עלה איסור אתנן למפרע משעה דיהיב לה ומסיק כשקדמה והקריבתו קודם הביאה ופריך היכי דמי בשאמר לה הילך טלה מעכשיו איזה לשון אמר לה אי דאמר לה קני מעכשיו פשיטא דמותר דהא ליתיה בשעת ביאה אבל לשון גירסת הספרים מתנה הוא דיהיב לה קשה קצת דהא לא מתנה הוא שהרי אמר לה לכשתבעל תהא נגמרת כדפרישית ובתמורה (דף כט.) נמי אינו בספרים ואי גרסינן ליה נפרש כן כמו מתנה הוא כיון שהקריבתו כבר:
נָתַן לָהּ וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ, לְכִי בָּא עָלֶיהָ
Traduction
The Gemara asks: If the baraita is referring to a case where he gave her payment and afterward engaged in intercourse with her, then when he engaged in intercourse with her,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source