'Avodah Zarah
Daf 56b
וּלְרָבָא, דְּלָא שָׁאנֵי לֵיהּ, מוֹקֵים לֵיהּ כִּתְלָתָא תַּנָּאֵי.
Traduction
The Gemara comments: And according to Rava, who explains that the mishna with regard to wine used for libations is in accordance with one opinion whereas the mishna with regard to tithes is in accordance with another opinion, and he does not hold that the case of wine used for a libation is different, he interprets it as a dispute between three tanna’im.
Rachi non traduit
ולרבא דלא שני ליה. מדאותבינא לעיל מעשר מיין נסך דמתניתין ושנייה רבא לא קשיא אלמא לא שני ליה דאי שני ליה לימא שאני יין נסך דאחמירו ביה רבנן על כרחך מוקי לה כתלתא תנאי:
Tossefoth non traduit
רבא מוקי לה כתלתא תנאי. וא''ת אמאי לא נקט רביעי לפי משנה אחרונה וי''ל דתנא דמשנה ראשונה ודמשנה אחרונה חד חשיב ליה דמשנה אחרונה נמי התחיל לימשך קובעו למעשר:
מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר וְהַשְּׁאָר מוּתָּר. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הֶחֱזִיר גַּרְגּוּתְנִי לַגַּת, אֲבָל הֶחְזִיר גַּרְגּוּתְנִי לַגַּת — אָסוּר.
Traduction
§ The mishna teaches: Once the wine descends into the collection vat, that which is in the collection vat is prohibited, and the rest, which did not yet descend into the collection vat, is permitted. Rav Huna says: The mishna taught that the rest of the wine is permitted only in a case where he did not return the wicker basket [gargutni], which is used to strain the wine on the way to the vat, to the winepress. But if he returned the wicker basket to the winepress, even the wine remaining in the winepress is prohibited, as the wine in the basket renders the wine in the winepress forbidden.
Rachi non traduit
גרגותני. הוא סל גדול שקשור בצנור והיין יורד מן הצנור לתוכו ומתוכו לבור כדי לסנן היין מזגין וחרצנין:
אסור. אף מה שבגת:
Tossefoth non traduit
אבל אם החזיר גרגותני לגת אסור. פירוש אף מה שבגת מפני טיפות יין שבגרגותני המתערב בגת וא''ת והלא מסתמא יש בגת יותר מששים מטיפת יין הגרגותני ואמרינן לקמן בפ''ב (עבודה זרה דף סו.) חמרא חדתא בעינבי רבא אמר בנותן טעם וקיימא לן כרבא לגבי אביי וכי תימא כיון דבגת נמי איכא יין עם הענבים וה''ל מין במינו דבמשהו ולא בטיל אכתי תיקשי לימא סלק מינו דהיינו יין כמי שאינו ושאינו מינו דהיינו הענבים שבגת רבה עליו ומבטלו כדס''ל נמי לרבא בפרק גיד הנשה (חולין דף ק:) גבי חתיכות של דג טמא וי''ל דס''ל כאביי דאמר חמרא חדתא בעינבי במשהו ולית ליה נמי סלק את מינו כמי שאינו עוד י''ל דמיירי הכא כגון שיש הרבה יין ביחד בגת והוה ליה מין במינו במשהו ואפי' לרבא אסור והשתא צ''ע דלפי' ראשון דאמרינן דאית ליה כאביי אין לפסוק כוותיה וכשאנו מחזירין בשוגג גרגותני לגת יש לבטל יין הגרגותני בעינבי דגת דאנן סבירא לן דבתר שמא אזלינן וא''ת לפר''ת דמפרש לקמן בפ''ב (עבודה זרה דף עג. בד''ה יין) סתם יין נסך בששים כשאר איסורין שבתורה אם לא נודע שנתנסך לעבודת כוכבים א''כ למה יאסור החזרת גרגותני דמסתמא יש ששים בחרצני הגת ממה שבגרגותני ואפילו אם יסבור כאביי יהא מותר וי''ל דרב הונא כרב רביה ס''ל דאמר בפ' גיד הנשה (חולין דף ק.) דס''ל כרבי יהודה ואומר מין במינו במשהו בכל איסורין שבתורה:

גַּרְגּוּתְנִי גּוּפַהּ, בְּמַאי קָא מִיתַּסְרָא? בְּנִצּוֹק. שְׁמַע מִינַּהּ: נִצּוֹק חִיבּוּר! כִּדְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: שֶׁפְּחָסַתּוּ צְלוֹחִיתוֹ. הָכָא נָמֵי: שֶׁפְּחָסַתּוּ בּוֹרוֹ.
Traduction
The Gemara asks: With regard to the wine in the wicker basket itself, in what manner is it rendered forbidden? Apparently, it is rendered forbidden by the stream of liquid that flows from the basket into the vat below, thereby connecting the wine in the basket to the forbidden wine in the vat. If so, conclude from Rav Huna’s statement that an uninterrupted stream of liquid is considered a connection. The Gemara rejects the inference: The reason for Rav Huna’s statement could be different, as Rabbi Ḥiyya teaches that if one fills a gentile’s flask through a funnel, the wine in the funnel is rendered forbidden in a case where the level of the wine in his flask rose and reached the funnel. Here too, Rav Huna is referring to a case where the level of the wine in his collection vat rose and reached the basket.
Rachi non traduit
בנצוק. קילוח היורד מגרגותני לבור ומחבר הגרגותני ליין נסך שבבור:
ש''מ נצוק חיבור. ולקמן בהשוכר את הפועל (עבודה זרה דף עב:) פליגי בה:
שפחסתו צלוחיתו. לקמן בהשוכר (שם):
שפחסתו בורו. שנתמלא הבור עד שהגיע היין וטפח בשולי הגרגותני כמו פחסה בפניה דכל הצלמים (לעיל עבודה זרה מב.):
Tossefoth non traduit
גרגותני גופה במאי מיתסרא בנצוק ש''מ נצוק חיבור. וא''ת א''כ מה שבגת היה לנו לאסור מטעם נצוק וי''ל דשאני הכא דהוי נצוק בר נצוק דמגת לגרגותני הוי נצוק אחד ומגרגותני לבור נצוק שני ומכאן פסקו הריב''ן והרשב''ם ור''ת בשם רש''י דאפי' למ''ד דנצוק חיבור מ''מ נצוק בר נצוק כי הכא אינו חיבור וא''ת והא אין כאן רק נצוק אחד דכיון שהגרגותני עשוי נקבים נקבים א''כ נופל בודאי מן הגת לבור וי''ל דכיון דנקבי הגרגותני אינם עשויים ביושר אלא מן הצדדין א''כ לאו חד נצוק הוא ומעשה בא לפני רש''י בעובד כוכבים ששפך יין מן הקנקן לכוס שאז נאסר היין שבכוס משום דמאי דנפיק לבראי גזרו ביה רבנן כדלקמן בפ''ב (עבודה זרה דף עב:) והיין שבקנקן נאסר נמי מטעם נצוק ואח''כ משך ישראל יין מן החבית לקנקן (ונתנו ליין שבחבית) והתירו רש''י ונותן טעם משום שהיין שבקנקן אינו נאסר אלא מטעם נצוק וא''כ הוי היין שבחבית נצוק בר נצוק והר''י בר''מ היה דוחה ראיה זו כי לעולם אימא לך נצוק בר נצוק חיבור והא דלא אסרינן הכא יין שבגת משום נצוק היינו טעמא דמה שבגת אינו נקרא עדיין יין ואינו נחשב אלא כמיא בעלמא תדע דהא אינו נאסר במגע עובד כוכבים וא''ת אם כן גם אותו שבגרגותני אמאי אסור שאינו נקרא עדיין יין לפי משנה ראשונה דקאמרינן עד שירד לבור דלדידיה קיימינן השתא וי''ל דלא דמי כי מה שבשולי הגרגותני מתחתיו הוי בכלל מה שבבור להיות יין גמור ולכך יאסר מטעם נצוק וכ''ש דאי נגע ביה עובד כוכבים דהוי נאסר במגעו וא''ת א''כ מנא ליה לתלמודא דנאסר הגרגותני מטעם נצוק דלמא נאסר מטעם דנגע ביה עובד כוכבים בגרגותני מתחתיו בקילוחו וי''ל דא''כ ה''ל לרב הונא לפרושי במילתיה אבל החזיר גרגותני שנגע בו עובד כוכבים לגת אסור ומדלא מפרש ליה פשיטא ליה לתלמודא דמטעם נצוק קאמר ועוד קשיא לפי מה שפירש במתני' גבי והשאר מותר שאינו נאסר במגע רק מה שבבור א''כ היאך נוכיח מכאן דנצוק בר נצוק אינו חיבור דלמא לעולם חיבור ושאני הכא משום דודאי אין לגרגותני לחבר מה שבגת לבור כיון שיש לו דין בפני עצמו שהרי אינו בכלל מה שבגת דגרגותני אסור בנגיעת עובד כוכבים בבור ומה שבגת אינו נאסר במגע עובד כוכבים אבל לפירוש רשב''ם שפי' מה שבבור נאסר בלא נגיעת עובד כוכבים מטעם כחו של עובד כוכבים בכוונה ומיהו אותו שבגת אינו נאסר מטעם כחו של עובד כוכבים בכוונה כיון שאינו נקרא עדיין יין וגם הקילוח שבין גרגותני עד הבור אינו נאסר מחמת כחו תדע דאם לא כן היכי מוכיח דהגרגותני נאסר בנצוק דלמא מטעם כחו של עובד כוכבים הוא אלא ודאי אין כח העובד כוכבים אוסר אלא מה שבבור דוקא מיהו מטעם נצוק אסרינן מה שבגרגותני דהא אמרינן לקמן בפ' בתרא (עבודה זרה דף עב:) בגואי דמנא לא גזור רבנן ה''מ למ''ד נצוק אינו חיבור אבל למ''ד נצוק חיבור נאסר מה שנשאר בגואי דמנא וא''כ מ''ש גרגותני מגת ליאסר בנצוק אלא לאו ש''מ נצוק בר נצוק אינו חיבור ויש לפרש דברי רב הונא הכי לפי' זה לא שנו אלא שלא החזיר גרגותני לגת כי אז מה שבבור אסור ולא העליון שנגע ע''י הקילוח כי הגרגותני מפסיק והוי נצוק בר נצוק אבל החזיר גרגותני לגת אסור העליון ע''י תערובתו של התחתון ולפי זה א''צ להזכיר מגע עובד כוכבים כלל לא כאן ולא במשנתנו. מעשה בא לפני רבי מנחם זצ''ל בחבית שכלה היין עד הברזא והגביה העובד כוכבים לבדו החבית ובאותה שעה משך ישראל את הברזא וקילח היין בקנקנו של ישראל והתיר יין הנשאר בחבית ואסר אותו שיצא לחוץ דהכי אמרינן בהשוכר (לקמן עבודה זרה דף עב:) המערה מחבית לבור קילוח היוצא מחבית ולמטה אסור ומוקמינן לה בעובד כוכבים המערה ופרכינן אי הכי אפי' דגוה דדנא נמי ליתסר ומשני דכח דעובד כוכבים דרבנן ההוא דנפק לבראי גזרו ביה רבנן דבחבית לא גזרו ביה רבנן הלכך שרי מה שבתוך החבית וא''ת הא אמר רב חסדא לקמן (עבודה זרה דף עב:) כי כייליתו חמרא קטיפו קטופי ולא בקילוח אלמא משמע דאי נפיק בקילוח הוה אסור יין הנשאר בחבית ע''י נצוק הא לא קשיא דהתם שפיר דהיין שבכלי העובד כוכבים היה יין נסך גמור התם ודאי אי לא מקטיף קטופי נאסר היין שבתוך החבית ע''י נצוק שהקלוח מקלח תוך יין נסך שהוא בכלי של עובד כוכבים אבל הכא שהיין שבתוך הכלי אין בו איסור יין נסך גמור אלא מכח עובד כוכבים לא נאסר ההוא דלא נפיק לבראי מטעם נצוק שנתחבר ליין הנאסר ע''י כח עובד כוכבים דלא הוי נצוק ליין נסך ממש:

שמע מינה נצוק חיבור. תימה אין ה''נ דבהדיא אמר רב הונא (לקמן עבודה זרה דף עב.) נצוק וקטפרס חיבור ליין נסך ואומר ר''ת דרב הונא הדר ביה ומכח ראיה זו פסק שגם חד נצוק אינו חיבור כמו שנפרש לקמן אי''ה:
הָהוּא יָנוֹקָא דִּתְנָא עֲבוֹדָה זָרָה בְּשֵׁית שְׁנֵי, בְּעוֹ מִינֵּיהּ: מַהוּ לִדְרוֹךְ עִם הַנָּכְרִי בַּגַּת? אֲמַר לְהוּ: דּוֹרְכִין עִם הַנָּכְרִי בַּגַּת. וְהָא קָא מְנַסֵּךְ בִּידֵיהּ? דְּצָיַירְנָא לְהוּ לִידֵיהּ. וְהָא קָא מְנַסֵּךְ בְּרֶגֶל? נִיסּוּךְ דְּרֶגֶל לָא שְׁמֵיהּ נִיסּוּךְ.
Traduction
§ The Gemara relates: There was a certain outstanding child who learned the tractate of Avoda Zara when he was six years old. People raised a dilemma to him: What is the halakha? Is it permitted to tread on grapes in the winepress together with the gentile? The child said to them: One may tread on grapes in the winepress together with the gentile, in accordance with the ruling of the mishna. They asked the child: But doesn’t the gentile render the wine a libation by touching it with his hands, rendering it forbidden? If so, how may a Jew derive benefit from the wine by receiving payment for his work? The child replied: It is permitted in a case where we tie his hands so that he cannot pour the wine as a libation. The child was then asked: But doesn’t the gentile render the wine a libation by touching it with his foot? The child replied: Rendering wine a libation by touching it with one’s foot is not considered rendering it a libation.
Rachi non traduit
בשית שנין. בן שש שנים:
והא קמנסך בידיה. ומשנה אחרונה קתני חזרו לומר אין דורכין דס''ל כרב הונא דמשהתחיל לימשך הוי יין:
Tossefoth non traduit
מהו לדרוך עם העובד כוכבים בגת. יש לדקדק מדלא שאלו מהו לדרוך עובד כוכבים עם ישראל משמע שהגת של עובד כוכבים ולא להתיר בשתיה שאלו אלא לענין היתר הנאה קא מיבעיא ליה ומיירי נמי בדצייר ליה לידיה כמו שמפרש והכי קא מיבעיא ליה אי ניסוך דרגל הוי ניסוך וליאסר בהנאה אי לא וצ''ל שע''י מעשה שאלו דאי לפסוק הלכה שאלו היה לו להשיב אין דורכין כמשנה אחרונה אלא ודאי על מעשה שאלו ופשט לו כמשנה אחרונה כדפרי' ואם תאמר כיון שהגת התחיל לימשך א''כ הוי יין (נסך) גמור לפי משנה אחרונה ולמה לא יאסר יין הגת בהנאה למ''ד נצוק בר נצוק חיבור ע''י יין הבור שהוא אסור בהנאה וי''ל דנצוק כי האי שאין העובד כוכבים נוגע עתה בבור ואינו עסוק אלא בדריכה לא אסרו בהנאה תדע דאמרינן לקמן פ''ב (עבודה זרה דף עד.) יין ביין ימכר לעובדי כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו אלמא אפי' נתערב לגמרי לא אסרינן בהנאה אבל ודאי אי נגע בסוף הקילוח הוי כאילו נגע בעליון ואסור בהנאה:
הָהוּא עוֹבָדָא דַּהֲוָה בִּנְהַרְדְּעָא, דְּדָשׁוּ יִשְׂרָאֵל וְגוֹי לְהָהוּא חַמְרָא, וְשַׁהֲיֵיהּ שְׁמוּאֵל תְּלָתָא רִיגְלֵי. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּקָסָבַר:
Traduction
The Gemara relates: There was a certain incident in Neharde’a in which a Jew and a gentile trod on grapes and produced a certain wine together, and Shmuel delayed ruling on the matter for three Festivals, as the Sages gathered during the Festivals and presented Shmuel with the opportunity to clarify the matter with them. The Gemara asks: What is the reason that Shmuel delayed his ruling? If we say that Shmuel delayed ruling on the matter because he thought to himself:
Rachi non traduit
תלת ריגלי. שהיו מתקבצין לשמוע דרשה הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג:
Tossefoth non traduit
הוה עובדא בנהרדעא כו'. אומר ר''י דלא הוה ממש דומיא דעובדא דינוקא דההוא ינוקא לא הוה שקיל וטרי אלא למישרא ליה בהנאה כי הבור היה של עובד כוכבים ולא שרי אלא בהנאה ושמואל להתיר אף בשתיה קאמר לפי שהבור היה של ישראל אלא דומיא דידהו הוה דהוה הניסוך רק ברגל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source