Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 45b
וְהָכָא בָּאִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ קָמִיפַּלְגִי, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ — מוּתָּר, וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ — אָסוּר.
Traduction
And here, they disagree with regard to the status of a tree that one planted and only subsequently worshipped. The first tanna holds that a tree that one planted and subsequently worshipped is permitted, and Rabbi Yosei HaGelili holds that a tree that one planted and subsequently worshipped is forbidden.
Rachi non traduit
אילן שנטעו. שלא לשם אשרה ולבסוף עבדו דשמעיה לת''ק דאמר הרים וגבעות שרו ה''ה כל כיוצא בהן שמחוברין ולא היתה תחילתו לעבודת כוכבים ואיזו היא אשירה אסורה שנטעו מתחילה לכך דתפיסת יד אדם אינו כלום אא''כ היא לשם עבודת כוכבים אבל נטעו גרעין שלא לשם אשירה אין זו תפיסת ידי אדם הואיל וההיא שעתא לאו דעתיה לעבודת כוכבים היה וממעטי ליה מתחת כל עץ רענן ולא עץ עצמו ואתא ר' יוסי הגלילי למימר אילן שנטעו גרעין אפי' שלא לשם אשירה ולבסוף עבדו אסור דלא דמי להר שהרי יש בה תפיסת ידי אדם בנטיעה הילכך תוספתו אסור אבל עיקרו קודם שהשתחוה לו מודה דשרי כדלקמן (עבודה זרה דף מח.):
Tossefoth non traduit
והכא באילן שנטעו ולבסוף עבדו קא מיפלגי. רש''י תפס שיטתו בכולה שמעתין דקרי נטעו ולבסוף עבדו היכא שנטעו גרעין אבל בנטעו אילן לכ''ע אסור והכא קמיפלגי בנטעו גרעין דת''ק סבר דכיון שנטעו גרעין שלא לשם אשרה אין זו תפיסת ידי אדם ור' יוסי הגלילי סבר נטעו גרעין נמי אסור דלא דמי להר שלא היה בו תפיסה כלל אבל הכא היה בו תפיסה בשעת נטיעה וכמה תשובות יש חדא דכי קאמר בסמוך לרבנן ואשריהם תשרפון באש מבעיא ליה לאילן שנטעו מתחלה לכך אמאי לא קאמר לאילן שנטעו אילן ולא גרעין ועוד קשה דאמרינן גבי הנכרים העובדים הזרעים ואת הירקות דאמר לך מני ר' יוסי בר' יהודה ופריך ולוקמה באילן שנטעו מתחלה לכך ורבנן ואמאי לא פריך לוקמיה בנטעו אילן ודברי הכל ועוד קשה דאמר רב לקמן בפרקין המשתחוה לבית אסרו לומר דאפי' בתלוש ולבסוף חברו אסור והשתא מאי איריא דנקט בית אפילו אילן נמי שהוא מחובר גמור אסור היכא דהוי דומיא לבית כגון שנטעו אילן דהוי תלוש ולבסוף חברו ולשמעינן אילן וכ''ש בית לכן נראה לפרש דודאי כשנטעו גרעין לכ''ע שרי דאין זה תפיסת יד אדם והכא בנטעו אילן קמיפלגי דלרבנן אינו אסור משום תפיסת יד כיון שלא נטעו מתחלה לכך דהשרשת הקרקע מבטלת התפיסה והשתא ניחא דנקט רב לקמן המשתחוה לבית דאילו אילן כי האי גוונא כיון שהוא מושרש בקרקע חשיב מחובר גמור וא''ת היכי מצי אמר ר''ע דקרא אתא לסימנא בעלמא אמאי לא דריש לקרא דכל עץ רענן ולא עץ רענן אלהיהם לאילן כשנטעו גרעין דלכ''ע שרי אי נמי אף לפי' רש''י לאילן שעלה מאליו דדברי הכל מותר כדפי' הוא לקמן בשמעתין גבי הצד השוה וי''ל דלהני לא צריך קרא דודאי שרו דלא נפקי מכלל הרים כיון שלא היה בהם תפיסת ידי אדם מעולם ואף על גב דכתיב גבעות ולא אמרינן דלא נפקי מכלל הרים לא קשיא דאורחא דקרא הוא למיכתב הרים וגבעות בהדי הדדי:
ורבי יוסי הגלילי סבר אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור. תימה מאי קאמר ר' יוסי הגלילי במתניתי' מפני מה אשרה אסורה משמע שר''ל דמן הדין היה לנו להתירה והיאך הא לדידיה אמרינן בסמוך דכתב תרי קראי לאסור אילן אפילו נטעו ולבסוף עבדו וי''ל דהא דבעי מפני מה אשרה אסורה לאו משום דהדעת נוטה להתיר אלא ה''ק מפני מה אשרה אסורה יותר מהרים וגבעות ואי לאו דאיכא טעמא באשרה הוה אמינא גלי קרא דאילנות אסירי וה''ה הרים וגבעות והוה אמינא דלא דרשי' ההרים אלהיהם:
מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: מִפְּנֵי מָה אֲשֵׁירָה אֲסוּרָה? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם, וְכֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם אָסוּר. ''וְכֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּפִיסַת אָדָם'' לְאֵתוֹיֵי מַאי? לָאו לְאֵתוֹיֵי אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ?
Traduction
The Gemara asks: From where does Rav Sheshet infer that Rabbi Yosei HaGelili holds that such a tree is forbidden? It is from the fact that the mishna teaches in the last clause: For what reason is an ashera forbidden? It is because it is the product of human involvement and did not grow by itself, and the halakha is that anything that is the product of human involvement is forbidden. What is added by the generalization: And anything that is the product of human involvement is forbidden? Is it not added to include the case of a tree that one planted and subsequently worshipped?
Rachi non traduit
ממאי. שמעינן דר' יוסי אסר אילן שנטעו ולבסוף עבדו:
הא דמיהדר ותני כל שיש בו תפיסת יד וכו' לאתויי מאי:
וְאַף רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ — אָסוּר, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר: ''אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים'' — וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם, ''אֱלֹהֵיהֶם עַל הַגְּבָעוֹת'' — וְלֹא גְּבָעוֹת אֱלֹהֵיהֶם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי ''תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן אֱלֹהֵיהֶם'' — וְלֹא רַעֲנָן אֱלֹהֵיהֶם?
Traduction
The Gemara notes: And Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, also holds that a tree that one planted and subsequently worshipped is forbidden. As it is taught in a baraita with regard to the verse: ''You shall destroy all the places where the nations that you are to dispossess served their gods, upon the high mountains, and upon the hills, and under every leafy tree'' (Deuteronomy 12:2): Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: From that which is stated in the verse: ''You shall destroy…their gods, upon the high mountains,'' from which the Sages derived: But not the mountains themselves that are their gods, and: ''You shall destroy…their gods…upon the hills,'' but not the hills themselves if they are their gods, I would derive from the next clause in the verse: ''Their gods…under every leafy tree,'' that the mitzva to destroy an object of idol worship does not apply to the leafy trees themselves that are their gods.
Rachi non traduit
ר' יוסי בר' יהודה סבר אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור. מדקאמר דלא דרשינן ולא עץ רענן אלהיהם דאי קסבר אילן שנטעו ולבסוף עבדו שרי לדרוש תחת כל עץ רענן ולמישרייה והכי איבעי ליה למיתני מתוך שנאמר ולא עץ רענן אלהיהם שומע אני כל האשרות מותרות ת''ל ואשריהם תשרפון וגו':
תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ''.
Traduction
Therefore, the next verse states: ''And you shall break down their altars, and dash in pieces their pillars, and burn their asherim with fire'' (Deuteronomy 12:3). Even a tree that was worshipped only after it was planted is forbidden.
Rachi non traduit
תלמוד לומר ואשריהם תשרפון. ולקמן (עבודה זרה דף מח.) מפרש ממאי דבנטעו ולבסוף עבדו קאי:
אֶלָּא ''תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן'' לְמָה לִי? הָהוּא לְכִדְרַבִּי עֲקִיבָא הוּא דַּאֲתָא, דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אֲנִי אוֹבִין וְאָדוּן לְפָנֶיךָ, כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא הַר גָּבוֹהַּ וְגִבְעָה נִשָּׂאָה וְעֵץ רַעֲנָן, דַּע שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה.
Traduction
Rather, if the trees themselves are forbidden, why do I need the phrase ''under every leafy tree''? That phrase comes to teach a halakha in accordance with the opinion of Rabbi Akiva; as Rabbi Akiva says: I will explain and decide the matter before you. Everywhere that you find a high mountain, or an elevated hill, or a leafy tree, know that there is idol worship there. From the fact that Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, does not derive from the phrase ''under every leafy tree'' that a tree that was planted and only subsequently worshipped is still permitted, it is apparent that he holds that such a tree is forbidden. This is consistent with the opinion that Rav Sheshet ascribes to Rabbi Yosei HaGelili.
Rachi non traduit
לכדר''ע. דכיון דלא מצינן למידרשיה דהא כתיב ואשריהם תשרפון מוקמינן ליה לסימנא אבל קמאי למיעוטא דרשינן:
וְרַבָּנַן, הַאי ''וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ'' מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְאִילָן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִילָּה לְכָךְ.
Traduction
The Gemara asks: And as for the Rabbis, who maintain that a tree that was planted and subsequently worshipped is permitted, what do they do with this verse: ''And burn their asherim with fire''? The Gemara answers: This verse is necessary with regard to the halakha of a tree that was initially planted for that idolatrous practice, which must be destroyed and from which deriving benefit is prohibited.
וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהָכִי? הָכִי נָמֵי. אֶלָּא אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ''וַּאֲשֵׁרֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן'', אֵיזֶהוּ עֵץ שֶׁגִּידּוּעוֹ אָסוּר וְעִיקָּרוֹ מוּתָּר? הֱוֵי אוֹמֵר: אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ.
Traduction
The Gemara asks: But doesn’t Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, also require this phrase to teach this? The Gemara answers. Indeed, he does. Rather, from where does he derive that a tree that one planted and subsequently worshipped is forbidden? He derives it from the following verse: ''But so shall you deal with them: You shall break down their altars, and dash in pieces their pillars, and hew down their asherim, and burn their graven images with fire'' (Deuteronomy 7:5). Now, which is the tree whose trunk is forbidden but its root is permitted, as the verse instructs one to hew it down? You must say that it is referring to a tree that one planted and subsequently worshipped.
Rachi non traduit
גידועו. מה שהחליף אחרי כן דקאמר תגדעון מכלל דעיקרו עוזב בקרקע ויהנה ממנה:
וְהָא ''וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ'' קָא נָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא!
Traduction
The Gemara asks how that verse can be the source of the ruling of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, for deeming forbidden a tree that was planted and only subsequently worshipped. But doesn’t the baraita state that he adduces the derivation prohibiting worshipped ashera trees from the verse: ''And you shall break down their altars, and dash in pieces their pillars, and burn their asherim with fire''?
Rachi non traduit
והא ואשריהם תשרפון באש נסיב. רבי יוסי בר' יהודה תלמודא למלתיה ולמיסר אילן שנטעו ולבסוף עבדו:
אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר קָאָמַר: אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר ''תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ'', הָיִיתִי אוֹמֵר ''אֲשֵׁרֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן'' בְּאִילָן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִילָּה לְכָךְ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ''וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ'', אִיַּיתַּר לֵיהּ ''וַאֲשֵׁרֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן'' לְאִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ.
Traduction
The Gemara answers: By deriving this halakha from the verse: ''And burn their asherim with fire,'' Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, is speaking utilizing the style of: If it were not stated. The Gemara explains: If the verse: ''Burn their asherim with fire,'' were not stated, I would have said that the verse: ''And hew down their asherim,'' is referring to a tree that was initially planted for idol worship. Now that it is written: ''And burn their asherim with fire,'' the verse: ''And hew down their asherim,'' is rendered superfluous and is consequently interpreted as referring to a tree that one planted and subsequently worshipped. Therefore, it is ultimately this latter verse that serves as the source for the implied ruling of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, that it is prohibited to derive benefit from such a tree.
Rachi non traduit
בלשון אילו לא נאמר. קא נסיב לה למלתיה למיסר אילן שנטעו ולבסוף עבדו:
וה''ק אילו לא נאמר ואשריהם תשרפון באש. לאילן שנטעו מתחלה הייתי אומר ואשריהם תגדעון למיסריה הוא דאתי אבל אילן שנטעו ולבסוף עבדו שרי תלמוד לומר ואשריהם תשרפון באש לאילן שנטעו מתחלה לכך ואייתר ליה ואשריהם תגדעון לאילן שנטעו ולבסוף עבדו:
וְרַבָּנַן, הַאי ''וַאֲשֵׁרֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן'' מַאי עָבְדִי לֵיהּ? לְכִדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: גִּידּוּעֵי עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדְמִין לְכִיבּוּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּיבּוּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹדֵם לְבִיעוּר עֲבוֹדָה זָרָה.
Traduction
The Gemara asks: And as for the Rabbis, what do they do with this verse: ''And hew down their asherim''? The Gemara answers: This verse is written in order to teach a halakha in accordance with the statement of Rabbi Yehoshua ben Levi; as Rabbi Yehoshua ben Levi says: The felling of trees dedicated to idol worship precedes the conquering of all of Eretz Yisrael, and conquering Eretz Yisrael precedes the eradication of all the objects of idol worship.
Rachi non traduit
ורבנן. דאמרי כל האילן מותר:
האי ואשריהם תגדעון. שעיקרו מונח בארץ במאי אוקמי ליה אי באילן שנטעו מתחלה לכך כולה אסור:
מיבעי ליה לכדר' יהושע וכו'. גידוע זה לא להתיר עיקרו אלא שיגדעו מיד בכניסתם ולאחר כיבוש יחפשו אחריהם לשרשם ולבערם:
גידועי עבודת כוכבים קודמין לכיבוש א''י. בכניסתן נצטוו לגדעם מיד ולאחר כיבוש ישרשו אחריהם:
דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: ''וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם'' וְהַנַּח, ''וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם'' וְהַנַּח.
Traduction
As Rav Yosef teaches a baraita: The verse states: ''And you shall break down their altars, and dash in pieces their pillars, and burn their asherim with fire.'' Rav Yosef explains: ''And you shall break down their altars,'' and leave them, as the Torah does not prescribe that they be burned; ''and dash in pieces their pillars'' and leave them.
Rachi non traduit
והנח. מדלא כתב ישרוף:
וְהַנַּח, סָלְקָא דַּעְתָּךְ? שְׂרֵיפָה בָּעֵי! אָמַר רַב הוּנָא: רְדוֹף, וְאַחַר כָּךְ שְׂרוֹף.
Traduction
The Gemara asks: But does it enter your mind that the Torah is instructing one to leave them alone? Doesn’t an object of idol worship require burning, as it says at the end of the verse: ''And burn their asherim with fire''? Rav Huna says: Pursue the enemy and then return to burn them. Meaning, first smash their objects of idol worship, then conquer the land, and then return to burn the smashed items.
Rachi non traduit
שריפה בעי. דהא אתי לידי תקלה ועוד כתיב אחרינא פסילי אלהיהם תשרפון:
הנח. עד שתרדוף ותכלה את העובדי כוכבים ואח''כ שרוף:
Tossefoth non traduit
הנח ורדוף ואח''כ שרוף. מדרב יוסף לא נפקא דהא אתגדעון ואתשרפון סמיך דאי מונתצתם הוה אמינא הנח דוקא דגזירת הכתוב היא שאין צריך לבערו מדלא כתיב בהו שריפה אבל כיון דבאשרה חזינא שתי בעירות אמרינן נמי התם דונתצתם קודם כיבוש כתיב ולאחר כיבוש בעי שריפה לשון רש''י:
וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מְ''אַבֵּד תְּאַבְּדוּן'' — ''אַבֵּד'', וְאַחַר כָּךְ ''תְּאַבֵּדוּן''.
Traduction
The Gemara asks: And from where does Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, derive this opinion about the order of priorities in the process of conquering Eretz Yisrael? The Gemara answers: He derives it from the verse: ''You shall destroy all the places where the nations that you are to dispossess served their gods, upon the high mountains, and upon the hills, and under every leafy tree.'' From the double-verb form of the directive ''you shall destroy [abbed te’abedun]'' he derives that there are two stages to the destruction of their gods: First destroy them [abbed], i.e., smash them; then go and conquer the land, and only afterward you shall destroy [te’abedun] them completely, i.e., burn or eradicate them.
Rachi non traduit
האי סברא מנליה. מדרב יוסף לא נפקא דהוא גופיה אתגדעון ואתשרפון קא סמיך דאי מונתצתם הוה אמינא הנח דוקא דגזירת הכתוב היא שאין צריך לבער מדלא כתב בהו שריפה אבל באשרה כיון דחזינן בה שני ביטולין אמרינן נמי התם דונתצתם קודם לכיבוש כתיב ולאחר כיבוש בעי שריפה:
ואח''כ תאבדון. אלמא יש שהות הפסק בינתיים:
וְרַבָּנַן? הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְעוֹקֵר עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ.
Traduction
The Gemara asks: And what do the Rabbis derive from the double verb? The Gemara answers: This double verb is necessary to teach that when one deracinates an object of idol worship, he needs to root out all traces of it.
וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ''וְּאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא''.
Traduction
The Gemara asks: And from where does Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, derive the obligation to root out all traces of idol worship? The Gemara answers: He derives it from the verse: ''And you shall break down their altars, and dash in pieces their pillars, and burn their asherim with fire; and you shall hew down the graven images of their gods; and you shall destroy their name out of that place'' (Deuteronomy 12:3).
וְרַבָּנַן? הַהוּא לְכַנּוֹת לָהּ שֵׁם, דְּתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן לְעוֹקֵר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם''.
Traduction
The Gemara asks: And what do the Rabbis derive from this verse? The Gemara answers: That verse teaches that it is a mitzva to give a derogatory nickname to an idol. As it is taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: From where is it derived that when one deracinates an object of idol worship, he needs to root out all traces of it? The verse states: ''And you shall destroy their name out of that place.''
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source