Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 35a

מִכְּלָל דְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה שָׁרוּ פִּרְשַׁיְיהוּ.

Traduction

One can learn by inference from here that with regard to animals from which deriving benefit is prohibited, their excrement, which is the content of their stomach, is permitted. Although deriving benefit from both a burnt-offering and an unslaughtered animal carcass is prohibited, the excrement of each is permitted. Similarly, although deriving benefit from an ox that is to be stoned is prohibited, its excrement is permitted.

Rachi non traduit

מכלל דאיסורי הנאה. כי עולה וה''ה לשור הנסקל שרי פרשייהו:

וּמִדְּקָאָמַר לֵיהּ מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵיבַת עֶגְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְקָא מַהְדַּר לֵיהּ: אִם כֵּן לָמָּה לֹא אֲסָרוּהָ בַּהֲנָאָה — מִכְּלָל דַּעֲבוֹדָה זָרָה אֲסִיר פִּרְשַׁיְיהוּ.

Traduction

And from the fact that Rabbi Yehoshua said to Rabbi Yishmael: Cheese of gentiles is prohibited because they curdle it with the stomach contents of calves used for idol worship, and that Rabbi Yishmael responded to him: If that is so, why didn’t the Sages prohibit deriving benefit from the cheese, one may learn by inference that with regard to animals of idol worship, their excrement is prohibited. Since the cheese formed with the stomach contents of an animal of idol worship is prohibited, it is evident that the excrement formed in the stomach of such an animal is also prohibited.

וְלַהְדַּר לֵיהּ, מִשּׁוּם דְּלֵיתֵיהּ לְאִיסּוּרָא בְּעֵינֵיהּ!

Traduction

The mishna related that rather than addressing Rabbi Yishmael’s final difficulty, Rabbi Yehoshua diverted his attention to another matter. The Gemara inquires: But let him respond to Rabbi Yishmael’s query by explaining that the Sages did not prohibit deriving benefit from cheese curdled in the stomach contents of an animal used for idolatry because there is no substantive prohibited entity in such cheese.

Tossefoth non traduit

יש ספרים שרומזים המשנה השיאו לדבר אחר ופריך וליהדר ליה משום דליתיה לאיסורא בעיניה דהא מורייס לרבנן לא אסרו בהנאה משום דליתיה לאיסורא בעיניה ומשני הכא כיון דאוקומי קא מוקים כמאן דאיתיה לאיסורא בעיניה דמי ור''ח הזכיר גירסא זו בפירושיו:

דְּהָא מוּרְיָיס, לְרַבָּנַן דְּלָא אַסְרוּהּ בַּהֲנָאָה, מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּלֵיתֵיהּ לְאִיסּוּרָא בְּעֵינֵיהּ?

Traduction

The Gemara reinforces its question: After all, isn’t the halakha with regard to fish stew, according to the opinion of the Rabbis, an application of this rationale, as they did not prohibit deriving benefit from fish stew prepared by a gentile? What is the reason for this leniency? Is it not because there is no substantive prohibited entity in it? Although fish stew may contain the wine of a gentile, deriving benefit from it is not prohibited because the wine is not discernible. Why didn’t Rabbi Yehoshua explain that deriving benefit from cheese of a gentile is similarly permitted because it contains no substantive prohibited entity?

אָמְרִי: הָכָא, כֵּיוָן דְּאוֹקֹמֵיה קָא מוֹקֵים, חֲשִׁיב לֵיהּ כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ לְאִיסּוּרֵיהּ בְּעֵינֵיהּ.

Traduction

The Gemara rejects this possibility: The Sages say in response that here, with regard to cheese, since the rennet curdles it, it is considered like an item that contains a substantive prohibited entity. Although the prohibited rennet is not discernible in the cheese, it is nevertheless considered a substantive prohibited entity because it is essential to the formation of the cheese.

הִשִּׂיאוֹ לְדָבָר אַחֵר וְכוּ'. מַאי ''כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן''? כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲרֵיבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹדֶיךָ יוֹתֵר מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Yehoshua diverted Rabbi Yishmael’s attention to another matter, and began discussing the verse: ''For your love is better than wine'' (Song of Songs 1:2). The Gemara asks: What is the meaning of the verse: ''For your love [dodekha] is better than wine''? When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: The congregation of Israel said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, the statements of Your beloved ones [dodekha], i.e., the Sages, are more pleasant to me than the wine of the written Torah itself.

Rachi non traduit

דברי דודיך. דברי סופרים:

מיינה. עיקר תורה שבכתב:

Tossefoth non traduit

השיאו. לשון משיאו עצה ואית דגרסי השיאו ונפרש הטעו לשון השיאני:

שחבירו מוכיח עליו לריח שמניך כו'. סמיך אסיפיה דקרא על כן עלמות אהבוך:

מַאי שְׁנָא הַאי קְרָא דְּשַׁיְילֵיהּ? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, וְאִיתֵּימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַמֵּי: מֵרֵישֵׁיהּ דִּקְרָא קָאָמַר לֵיהּ, ''יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ''. אֲמַר לֵיהּ: יִשְׁמָעֵאל אָחִי, חֲשׁוֹק שִׂפְתוֹתֶיךָ זוֹ בָּזוֹ וְאַל תִּבָּהֵל לְהָשִׁיב.

Traduction

The Gemara asks: What is different about this verse that led Rabbi Yehoshua to ask Rabbi Yishmael a question specifically with regard to it? Rabbi Shimon ben Pazi said, and some say Rabbi Shimon bar Ami said: He chose that verse because he sought to tell him a message that can be derived from the beginning of the verse: ''Let him kiss me with the kisses of his mouth'' (Song of Songs 1:2). In essence, Rabbi Yehoshua said to him: Yishmael, my brother, press your lips one to the other, and do not be so hasty to retort, i.e., do not persist in your questioning.

Rachi non traduit

חשוק שפתותיך. כדמתרגמינן וחשוקיהם וכבושיהן:

ואל תבהל להשיב. ואל תדקדק להקשות לו:

Tossefoth non traduit

מאי שנא האי קרא דשייליה. ומסיק מרישא דקרא ירושלמי אם להפליגו נתכוין הוה לו להפליגו בדברים אחרים בה' מקראות שבתורה שהסימן ממ''ש א''ו מחר משוקדים שאת ארור וקם א''ר אילא דברים שמשיקין עליהם את הפה שנאמר ישקני מנשיקות פיהו ר''ש בר חגי בשם ר' שמואל בר נחמני כבשים ללבושך וגו' כבשים כתיב הא כיצד בשעה שתלמידיך קטנים כבוש לפניהם ד''ת הגדילו ונעשו כעתודים גלה להם רזי תורה וקתני התם דר' ישמעאל קטן היה באותה שעה ומסייע להדא דתני ר''ש בן יוחי ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם מה הסימן הזאת אינה נגלית לכל בריה ובריה כך אין לך רשות לשקע עצמך על ד''ת אלא בפני אדם כשר ונראה כי זהו טעם תלמוד שלנו דקאמר בסמוך כי גזרי גזירתא במערבא כו' אלא שאינו מפרשו כאן היטב ואומר מורי הר''ר אלחנן שזהו מה שיסד הקליר בפרשת פרה אדומה אין להרהר על מה נחקקה שכולם נתנו בנשיקה לשון משיקין עליהם את הפה:

מַאי טַעְמָא? אָמַר עוּלָּא, וְאִיתֵּימָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא: גְּזֵרָה חֲדָשָׁה הִיא, וְאֵין מְפַקְפְּקִין בַּהּ. מַאי גְּזֵירְתָּא? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִשּׁוּם נִיקּוּר.

Traduction

The Gemara asks: What is the reason that Rabbi Yehoshua instructed Rabbi Yishmael not to question him further? Ulla says, and some say Rav Shmuel bar Abba says: The ordinance prohibiting the cheese of gentiles was a new decree, and therefore one does not scrutinize its origins. The Gemara asks: What was, in fact, the reason for the Sages’ decree prohibiting the cheese of gentiles? Rabbi Shimon ben Pazi says that Rabbi Yehoshua ben Levi says: It was due to the concern for puncturing, i.e., the concern that a snake might have deposited its venom in the cheese, as gentiles are not assumed to be careful about this.

Rachi non traduit

גזרה חדשה. מקרוב גזרו על הגבינה:

ואין מפקפקין בה. ואין מפרשין טעמה כדמפרש ואזיל מפקפקין לשון חטיטה בדבר סתום לפשפשו ובלע''ז פוריי''ר כמו (סוכה דף טו.) מפקפק ונוטל אחת מבינתיים:

Tossefoth non traduit

משום ניקור. תימה לקמן דמסקינן טעמא דחלב דבעינן ישראל רואהו דחיישינן לעירוב חלב טמא תיפוק ליה משום גילוי וי''ל דאין ה''נ אלא טעמא פסיקא ליה נקט הכא בשאין ישראל רואהו דמערב אבל טעמא דגילוי זמנין דלא שייך כגון שמצא העובד כוכבים יוצא ממקום שחולב שם דכיון שכל שעה תופסו בידו ליכא למיחש לניקורא וא''ת מפני מה אסרו משום גילוי יותר ממים ודבש למאן דאית ליה באלו טריפות (חולין דף מט:) דשייך בהו גילוי וי''ל דבכל המשקים אע''ג דלא קפדי אגלויא משום נקורא אמנקיותא מיהא קפדי אבל גבי חלב מתוך שרוב פעמים אינו נאכל בעין וגם מסננין אותו אמנקיותא נמי לא קפדי ומסננת אינו מועיל כלום לארס כדאמר בהגוזל בתרא (ב''ק דף קטו:) דלא מהני מסננת היכא דטרקיה פי' שערבבו:

וְלֵימָא לֵיהּ מִשּׁוּם נִיקּוּר! כִּדְעוּלָּא, דְּאָמַר עוּלָּא: כִּי גָּזְרִי גְּזֵירְתָּא בְּמַעְרְבָא לָא מְגַלּוּ טַעְמָא עַד תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, דִּלְמָא אִיכָּא אִינִישׁ דְּלָא סְבִירָא לֵיהּ וְאָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בַּהּ.

Traduction

The Gemara comments: But if so, let Rabbi Yehoshua simply say to Rabbi Yishmael: It is prohibited due to the concern for puncturing. Why did he choose to avoid answering? The Gemara explains: Rabbi Yehoshua reasoned in accordance with a statement of Ulla, as Ulla said: When the Sages decreed a decree in the West, Eretz Yisrael, they would not reveal the reason behind it until twelve months of the year had passed, lest there be a person who does not agree with it and will come to treat it with contempt.

Rachi non traduit

לא מגלו טעמא. למה גזרו עליו:

דלמא איכא. דלית ליה ההוא טעמא ולא בדיל מיניה ומזלזל בה אבל השתא דלא מגלו טעמא דמלתא בדלי מיניה כ''ע דסברי קמו רבנן במלתא דאתי מיניה חורבא ואנן הוא דלא בקיאינן בטעמא:

מְגַדֵּף בַּהּ רַבִּי יִרְמְיָה: אֶלָּא מֵעַתָּה, יְבֵשָׁה תִּשְׁתְּרֵי, יָשָׁן תִּשְׁתְּרֵי! דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: יָבֵשׁ מוּתָּר, אֵין מַנִּיחוֹ לְיַבֵּשׁ, יָשָׁן מוּתָּר, אֵין מַנִּיחוֹ לְיַשֵּׁן.

Traduction

Rabbi Yirmeya would ridicule [megaddef ] Rabbi Yehoshua ben Levi’s explanation that the prohibition was due to the concern for puncturing: If that is so, dry cheese should be permitted, and likewise aged cheese should be permitted, as Rabbi Ḥanina says: With regard to exposure, a dry substance is permitted even if it was originally in the form of an uncovered liquid, because a snake’s venom does not let it dry, i.e., congeal. And an aged liquid is permitted, as a snake’s venom does not let it age, as it causes it to spoil instead.

Rachi non traduit

יבש מותר. כל גילוי שיבש מותר דארס של נחש אילו היה שם לא היה מניחו ליבש:

ישן מותר וכו'. יין ושכר שנתגלו כשהם חדשים והמתין להם עד שנתיישנו מותר דאי היה בו ארס של נחש לא היה מניחו ליישן:

Tossefoth non traduit

ישן תשתרי. תימה לישני גזרה ישן אטו חדש כדמשני לעיל (עבודה זרה דף לא:) גבי שכר וי''ל דהתם איכא למיגזר דלא מינכר כולי האי בין ישן לחדש כמו גבי גבינה:

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ בְּלֹא צִחְצוּחֵי חָלָב, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּעוֹר קֵיבַת נְבֵילָה.

Traduction

The Gemara presents two alternative reasons for this decree of the Sages. Rabbi Ḥanina says: The cheese is prohibited because it is not possible for it to have been made without containing particles of non-kosher milk. And Shmuel says: The cheese is prohibited because it is curdled with the skin of the stomach of an unslaughtered animal carcass.

Rachi non traduit

לפי שא''א לגבינה בלא צחצוחי חלב. בין גומא של גבינה נשאר מן החלב וחלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו אסור דלמא עריב ביה חלב טמא וחלב טמא אינו עומד ואם עירב טמא בטהור הטמא נשאר עם נסיובי דחלבא הטהור שקורין מישג''א וחלב טמא אסור מן התורה ובבכורות (דף ו:) ילפינן לה ויש לחוש שבגומות נשאר ממנו:

בעור קיבת נבלה. ועור לאו פירשא הוא ואסור:

Tossefoth non traduit

לפי שא''א בלא צחצוחי חלב. פ''ה בין גומות של גבינה נשאר מן החלב ודלמא עריב ביה חלב טמא וקשה דא''כ ה''ל לר' ירמיה למימר אלא כיון דהדר ביה משנויא קמא ועוד דאטו מי חיישינן דעובד כוכבים שוטה הוה שעירב בו חלב טמא אע''פ שהוא יודע שאינו עומד לכן פר''ת דקאי אמאי דהוה פריך יבשה תשתרי ומשני דאפי' כשהוא נראה ישן לעולם נשאר הארס בתוך לחלוחית הגבינה ביני אטפי ור''י הביא ראיה מן הירושלמי לדברי ר''ת דקאמר חלב העובד כוכבים למה אסור משום גלוי ויעמיד א''ר שמואל בר רב יצחק מפני ארס הנתון בין הנקבים ופי' ויעמיד ויבשנה ומשני מפני ארס הנתון כו' וקושיא שניה קיימא אגבינה כלומר גבינה שיעשו מיהא תישתרי דארס הוא אינו מניחו ליבש ומסיק מפני ארס הנתון בין הנקבים כמו שמתרץ בתלמודנו אבל אין לפרש כפירוש הר''ר אלחנן דקאי אחלב והכי פריך למה אסרוהו משום גלוי יעמידנו ואם יש בו ארס לא יעמוד דהכי מקשה התלמוד גבי חלב טמא בסמוך דליתיה דהא לא מצינו בשום מקום שיניח חלב להקפות בשביל ארס הנתון בו:

מפני שמעמידין אותה בעור קיבת נבלה. וא''ת מאי איריא נבלה אפי' שחוטה נמי אסורה משום בשר בחלב וי''ל דדוקא נקט נבלה דאז איכא בה איסורא דאורייתא אבל בשחוטה משום בשר בחלב ליכא איסורא דאורייתא דצונן בצונן הוא ואע''ג דאוקומי קא מוקים אינו אסור אלא מדרבנן:

הָא קֵיבָה גּוּפָא שַׁרְיָא, וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי? וְהָתְנַן: קֵיבַת הַגּוֹי וְשֶׁל נְבֵילָה — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה,

Traduction

The Gemara comments: Shmuel’s statement indicates that only the skin of the animal’s stomach is prohibited, whereas the contents of the stomach, i.e., the rennet itself, is permitted. The Gemara asks: And did Shmuel actually say this? But didn’t we learn in a mishna (Ḥullin 116a): With regard to the stomach contents of an animal slaughtered by a gentile and the stomach contents of an unslaughtered animal carcass, each of these is prohibited.

Rachi non traduit

ומי אמר שמואל. דעור קיבת נבלה דאסורה אבל קיבה עצמה דנבלה דהיינו חלב הקרוש הכנוס במעי הטלה שריא אלמא פירשא בעלמא הוא:

Tossefoth non traduit

ומי אמר שמואל הכי. ה''ה דהוה מצי למפרך בפשיטות ממתני' דחולין (דף קטז.) אלא משמואל אשמואל ניחא למפרך:

וְהָוֵינַן בַּהּ, אַטּוּ דְּגוֹי לָאו נְבֵלָה הִיא?

Traduction

And we discussed it and asked: Why does the mishna mention both an animal slaughtered by a gentile and an unslaughtered animal carcass? Is that to say that an animal slaughtered by a gentile is not classified as an animal carcass? By mentioning each of these separately, the mishna indicates that generally they are subject to different halakhot. This is difficult, as an animal slaughtered by a gentile has the halakhic status of an unslaughtered animal carcass.

וְאָמַר שְׁמוּאֵל: חֲדָא קָתָנֵי, קֵיבַת שְׁחִיטַת גּוֹי — נְבֵלָה אֲסוּרָה!

Traduction

And in answer to this difficulty, Shmuel says: The mishna is in fact teaching a single halakha, which is that the stomach contents of an animal slaughtered by a gentile are considered to be like the stomach contents of an unslaughtered animal carcass and are therefore prohibited. Earlier, Shmuel asserted that only the physical skin of an animal’s stomach is prohibited, which indicates that the stomach contents are permitted. In his explanation of the mishna in Ḥullin, Shmuel posits that the stomach contents of an unslaughtered animal are prohibited.

Tossefoth non traduit

חדא קתני קיבת שחיטת עובד כוכבים נבלה היא. תימה לפי מה שפיר''ת סוף כל הבשר (חולין דף קטז:
ושם) שיש חילוק בחלב הקיבה שאותו שהוא קרוש לא נאסר מעולם אף קודם חזרה דפירשא בעלמא הוא שאינו ראוי אלא להעמידה אבל חלב הצלול שאינו ראוי להעמידה כלל מתחלה היו מחשבין חלב גמור וחזרו בהם מתוך קושיא דקיבת העולה דשורפה חיה אע''פ שא''א שלא יתערב מחלב הצלול עם הקרוש ולפירוש זה קשיא אמאי לא משני הכא כולה קודם חזרה והכא דקתני גבי העמדה מיירי בקרוש ולהכי דייקי' הא קיבה גופא שריא והתם דלא מיירי בהעמדה מיירי בצלול וי''ל דנהי דאין צלול מעמיד דמ''מ אין העובדי כוכבים בוררין אותו כ''כ שלא ישאר מן הצלול ומדקאמר שמואל בעור קיבת נבלה משמע הא קיבה גופא שריא ואע''פ שנשאר שם מן הצלול כדפי' שאין העובדי כוכבים טורחים לבררו ואור''ת כי עכשיו לא מצינו טעם פשוט לאיסור בגבינת העובד כוכבים דהא טעם האיסור הוה משום ניקור כריב''ל דקי''ל הלכה כריב''ל אף לגבי ר' יוחנן וכ''ש לגבי שמואל דהא (עירובין מז:) שמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן וכן פסק ר''ח וכן בסדר תנאים ואמוראים פסק הלכה כריב''ל בכ''מ וגם דברי רב אדא בר אהבה אינם כלום כיון שאינו אותו רב אדא בר אהבה שהיה תלמידו של רבא שהיה בתראה שהרי הוזכרו דבריו קודם דברי רב חסדא ורב נחמן בר יצחק שהיו קדמונים יותר מרבא וגם דברי רב חסדא ורב נחמן בר יצחק עמדו בקושיא וליכא למיחש נמי משום עירוב חלב טמא כדפרי' לעיל (גבי) שלא (עמד) כפרש''י שהרי אין העובדי כוכבים שוטים לערב בו חלב טמא מאחר שאינו עומד אלא ודאי אין הטעם אלא משום נקור ואנו שאין נחשים מצוין בינינו אין לחוש משום גלוי ואין לומר דדבר שבמנין הוא וצריך מנין אחר להתירו כי ודאי הוא כשאסרו תחלה לא אסרו אלא במקום שהנחשים מצוין כמו שאפרש לקמן גבי יין נסך (דף נז: ד''ה לאפוקי) וגם בהרבה מקומות יש שאוכלים אותם מפני שמעמידין אותם בפרחים וגם גאוני נרבונא התירו אותם במקומן מטעם שמעמידין אותם בפרחים מיהו במקומנו שמעמידין בקיבה אומר הרב ר''י בן הר''ר חיים שיש טעם קצת לאסור מפני שמולחין הקיבה בעורה ואיכא איסור דבשר בחלב דמליח הרי הוא כרותח ואני ראיתי מקומות שהן מעמידים בנבלת דבר אחר מליח:

לָא קַשְׁיָא.

Traduction

The Gemara explains that this is not difficult:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source