Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 32b
אֵין עָלָיו קוֹרֶט דָּם — מוּתָּר. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מְלָחוֹ, אֲבָל מְלָחוֹ — אָסוּר. אֵימָא: מִלְחוֹ הֶעֱבִרַתּוּ.
Traduction
If it does not have a trace of blood upon it, then it is permitted. Rav Huna says: They taught that a bloodless hide is permitted only in a case where the gentile did not salt it, but if he salted it, it is prohibited, as I say: Its salting removed the trace of blood.
Rachi non traduit
אין עליו קורט דם. אחר הפשטו אירע בו כך ולא לעבודת כוכבים:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁהַקֶּרַע שֶׁלּוֹ עָגוֹל — אָסוּר, מָשׁוּךְ — מוּתָּר. אָמַר רַב יוֹסֵף, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
Traduction
§ The mishna teaches that Rabban Shimon ben Gamliel says: A hide is prohibited only when the tear around its heart is circular, but if it is elongated, it is permitted. The Gemara notes: Rav Yosef says that Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
Tossefoth non traduit
הלכה כרשב''ג. להני אמוראי לית להו כללא דכל מקום ששנה רשב''ג במשנתנו הלכה כמותו מדאיצטריך למיפסק כוותיה:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הֲלָכָה — מִכְּלָל דִּפְלִיגִי? אֲמַר לֵיהּ: מַאי נָפְקָא לָךְ מִינַּהּ? אֲמַר לֵיהּ: גְּמָרָא גְּמוֹר, זְמוֹרְתָּא תְּהֵא?
Traduction
Abaye said to Rav Yosef: If one rules that the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, does that mean by inference that the Rabbis disagree, or perhaps there is no dispute and everyone accepts the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel? Rav Yosef said to him: What difference is there to you whether or not the Rabbis disagree? In either case the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. Abaye said to him, invoking a folk expression with regard to one who learns without achieving understanding: Is it simply learn the lesson; let it be like a song? In other words, is it sufficient to simply parrot the halakhic ruling? No; it is necessary to examine an issue to understand it even if it does not yield a practical halakhic difference.
Rachi non traduit
מכלל דפליגי. מיבעיא קבעי לה מיניה מי פליגי רבנן עליה אי לא:
ומאי נפקא לך מינה. בין חלוקין בין לא חלוקין הלכה כמותו:
א''ל גמרא גמור זמורתא תהא. בתמיה. אביי תלמידו של רב יוסף וקא''ל אתה מלמדנו לומר הלכה כמותו ותהא כזמר בעלמא דאי אין חולקין הלכה למה לי:
בָּשָׂר הַנִּכְנָס לַעֲבוֹדָה זָרָה מוּתָּר. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאִי כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, הָאָמַר: סְתָם מַחְשֶׁבֶת גּוֹי לַעֲבוֹדָה זָרָה.
Traduction
§ The mishna further teaches: Meat that enters the house of idol worship, before it is sacrificed, is permitted. The Gemara asks: Who is the tanna who taught this? Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: It is not in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, as if one were to posit that it is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, this would be difficult: Doesn’t he say: When slaughtering an animal, a gentile’s unspecified intention is to use it for idol worship? Accordingly, Rabbi Elazar would disagree with the ruling of the mishna that meat entering a house of idol worship is permitted.
Rachi non traduit
בשר הנכנס לעבודת כוכבים. שהעובד כוכבים רוצה להכניסו מותר בהנאה אם נזהר ישראל ליטלו עם כניסתו קודם שיקריבו אותו:
מאן תנא. דבשר העובד כוכבים מותר בהנאה:
ר''א בשחיטת חולין בהשוחט (חולין דף לח:):
סתם מחשבת וכו'. וכי שחטה עבדה לעבודת כוכבים בשחיטתו ונאסרה דשחיטתה היא תקרובתה:
Tossefoth non traduit
דלא כר' אלעזר. תימה לעיל (עבודה זרה דף כט:) גבי עורות לבובין דמשמע הא שאין לבובין אין נשחטין לעבודת כוכבים וכן לקמן גבי גבינות אפי' אינם מבית אונייקי הם אסורים לר''א דכולהו בסתמא נשחטין לעבודת כוכבים וא''כ תנא בית אונייקי דלא כר''א וי''ל דר''א נמי שרי שאר עורות ושאר גבינות דלא אמרינן סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים אלא דרך שחיטה אבל דרך חניקה ונחירה לא והכא גבי בשר הנכנס דייק שפיר שאין דרכן להכניס בשר לעבודת כוכבים אלא מבהמה שחוטה:
וְהַיּוֹצֵא אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּזִבְחֵי מֵתִים. מַאי טַעְמָא? אִי אֶפְשָׁר דְּלֵיכָּא תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה. מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא הִיא.
Traduction
The mishna teaches: And meat that exits the house of idol worship is prohibited because it is considered as offerings to the dead, i.e., idols. The Gemara asks: What is the reason that it is classified as such? It is because it is impossible that it is not an idolatrous offering. The Gemara asks: Whose opinion does this reflect? It is the opinion of Rabbi Yehuda ben Beteira.
Tossefoth non traduit
והיוצא אסור א''א דליכא תקרוב' עבודת כוכבים ור' יהודה בן בתירא היא. הכא משמע דרבנן לא מקשו תקרובת עבודת כוכבים למת וכן משמע בפ''ק דחולין (דף יג:
ושם ד''ה תקרובת) דקאמר ויש לך אחרת שמטמאה במשא ואינה מטמאה באהל ודלא כרבי יהודה בן בתירא והקשה ר''ת דלעיל (עבודה זרה כט:) כי מבעיא ליה יי''נ מנלן קאמר וזבח גופיה מנלן ומקיש למתים ולא קאמר נמי ר''י בן בתירא אלמא ליכא מאן דפליג ועוד קשה דכי דייק הכא בשר הנכנס מותר דלא כר''א ומאי קאמר דלמא לעולם אימא לך דאתיא כר''א וכרבנן דרבי יהודה ס''ל דלית להו הך היקשא ואין סברא לדחות דסמיך אסיפא דאתיא כרבי יהודה בן בתירא דכל זה היה לו לפרש ומפר''ת דתקרובת שהוא כעין פנים כגון זביחה קטור ונסוך מודו רבנן דילפינן ממת וניחא לעיל גבי יין נסך אבל תקרובת שאינה כעין פנים פליגי ולפיכך אוקי הך דהכא בשר היוצא כרבי יהודה דבחתיכה של בשר שאינו זבוח לפני עבודת כוכבים איירי אלא שמביאה דורון וניחא דקתני מפני שהוא כזבחי מתים ולא קתני זבחי דמשמע זבח ממש ור''י פי' דלענין איסור אכילה והנאה דמשתעי קרא לא פליגי דכל תקרובת עבודת כוכבים אסור בהנאה מדאתקיש למת כי פליגי לענין טומאה דר' יהודה מקיש למת אף לענין טומאה וכן משמע (דבכל דוכתא שביק) ר' יהודה בן בתירא איסור וקנקיט טומאה והכא דייק שפיר כיון דתנא בשר היוצא אסור למה לי למהדר ומתני מפני שהוא כזבחי מתים אלא לומר לך אסור ומטמא וטעמא כדפרי' דלא אפשר דליכא תקרובת ומני ר' יהודה בן בתירא ותשובות על פר''ת יש להאריך הרבה בפ''ק דחולין (דף יג: ושם):
דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: מִנַּיִן לְתִקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמְּטַמֵּא בְּאֹהֶל? שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים'', מָה מֵת מְטַמֵּא בְּאֹהֶל, אַף תִּקְרוֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל.
Traduction
As it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda ben Beteira says: From where is it derived that an idolatrous offering imparts ritual impurity by means of a tent to an individual or item situated together with it under the same structure, even if they do not come into direct contact? As it is stated: ''They joined themselves also unto Baal of Peor, and ate the offerings to the dead'' (Psalms 106:28). Just as a corpse imparts ritual impurity by means of a tent, so too idolatrous offerings impart ritual impurity by means of a tent. Similarly, Rabbi Yehuda ben Beteira would hold that just as it is prohibited to derive benefit from a corpse, so too it is prohibited to derive benefit from idolatrous offerings.
Rachi non traduit
מה מת מטמא באהל כו'. ומינה מה מת אסור בהנאה כדגמרינן בסנהדרין (דף מז:) ותמת שם מרים שם שם מעגלה ערופה אף תקרובת עבודת כוכבים אסורה בהנאה:
הַהוֹלְכִין לַתַּרְפּוּת — אֲסוּרִין לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם. אָמַר שְׁמוּאֵל: גּוֹי הַהוֹלֵךְ לַתַּרְפּוּת, בַּהֲלִיכָה — אָסוּר, דְּאָזֵיל וּמוֹדֵי קַמֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, בַּחֲזָרָה — מוּתָּר, מַאי דַהֲוָה הֲוָה.
Traduction
§ The mishna teaches: With regard to those going to a festival of idolatry, it is prohibited to engage with them in business. The Gemara notes that Shmuel says: In the case of a gentile who goes to a festival of idolatry, if he is on his way to the festival it is prohibited to engage in business with him, as he subsequently goes and offers thanks before the object of idol worship. Upon his return it is permitted, as what was, was, i.e., he has already finished his worship, and refraining from engaging in business with the gentile at this stage will accomplish nothing.
Rachi non traduit
לתרפות. לבקש טעותן למקום אחר:
ה''ג אמר שמואל עובד כוכבים ההולך לתרפות בהליכה אסור דאזיל ומודי בחזרה מותר מאי דהוה הוה ישראל ההולך לתרפות בהליכה מותר דלמא הדר ביה ולא אזיל בחזרה אסור כיון דאביק בה הדר אזיל והתניא כו':
Tossefoth non traduit
עובד כוכבים ההולך לתרפות. תנינא במתניתין והפסיק באמצע הדברים בהנאה משום דדמי לבשר הנכנס:
ההולך לתרפות. פי' הר''ר שמעיה מקום טנופות כמו בית התורפה ובירושלמי פי' לשון תרפים:
יִשְׂרָאֵל הַהוֹלֵךְ לַתַּרְפּוּת — בַּהֲלִיכָה מוּתָּר, דִּלְמָא הָדַר בֵּיהּ וְלָא אָזֵיל; בַּחֲזָרָה אָסוּר, כֵּיוָן
Traduction
Conversely, with regard to a Jew who goes to a festival of idolatry, if he is on his way to the festival it is permitted to engage in business with him, as perhaps he will retract from his plan and will not go. Upon his return, it is prohibited, since
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source